דביקות בה’ בפרשת וירא — שלושת השלבים של אברהם אבינו

דביקות בה’ — שלושת השלבים של אברהם אבינו בפרשת וירא

דביקות בה’ היא מטרת חייו של האדם — קשר חי ותמידי עם הבורא, מעבר לקיום המצוות עצמן. בשיעור מרתק על פרשת וירא, הרב שקד אליהו פנחס שליט״א חושף כיצד אברהם אבינו סלל דרך זו בשלושה שלבים ברורים. השיעור נשען על דרכם של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג ותלמידיו. בנוסף, נגלה מדוע אפילו אהבת הזולת אינה המטרה הסופית, אלא שער אל הקשר התמידי עם הבורא.

מדוע אהבת הזולת אינה המטרה — ומהי דביקות בה’?

אהבת הזולת היא דרך ולא יעד: מקיימים אותה מפני שהבורא ציווה עליה, ולכן המטרה האמיתית היא הקשר עם האלוקות עצמה.

הרב שקד פותח בנקודה יסודית ומפתיעה. אם נבחן בכנות אפילו את מצוות אהבת הזולת, נגלה שהיא אינה המטרה. אנחנו אוהבים את הזולת מפני שהבורא אמר לאהוב את הזולת. אילו היה מצווה להתנהג אחרת — היינו מתנהגים אחרת. לפיכך המטרה היא עבודת הבורא עצמה. וכך מנסח זאת הרב בשיעור: “כל הזמן אדם צריך לדבר עם הקדוש ברוך הוא” (דקה 0:38). על כך אנו מתפללים — דיבור פנימי תמידי עם השם, בכל רגע ורגע.

וירא ה’ אל אברהם באלוני ממרא — התגלות בתוך הסתרה

הפרשה נפתחת בפסוק “וירא אליו ה’ באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום” (בראשית יח, א). לפי הפנימיות, “חום היום” מורה על התגברות הרצון, ואילו “האוהל” מורה על הסתרה. אף על פי כן, דווקא שם זוכה אברהם לגילוי אלוקות. מתוקף מה? דווקא באלוני ממרא — המקום שבו קיבל את העצה הגורלית.

מהו השלב הראשון — ללכת למעלה מהדעת?

השלב הראשון לדביקות הוא הליכה למעלה מהדעת: קבלת רצון ה’ גם כשהשכל והרגש מתנגדים, כפי שעשה אברהם בברית המילה.

חז״ל מלמדים שממרא יעץ לאברהם על ברית המילה (בראשית רבה מב, ח, מובא ברש״י). לאברהם היו שלושה חברים, וכל אחד יעץ אחרת. הרגש התנגד: בגיל כזה, מוקף אויבים, המילה תחליש אותו. השכל אמר בדיוק אותו דבר. אולם הרב שקד מדגיש: “אברהם בעצת ממרא הלך נגד הטבע, נגד השכל שלו, נגד ההגיון שלו — ועשה את רצון השם” (דקה 1:48). לכן ההתגלות באה דווקא באלוני ממרא. דרך דומה מתוארת גם בשיעור על ההליכה הרוחנית של אברהם בפרשה הקודמת.

משל הרב והמשמש — שליחות שמקרבת

מיד לאחר ההתגלות קורה דבר תמוה. אברהם עוזב את השיח עם הקב״ה והולך אל שלושה ערבים. כיצד ייתכן? הרב שקד מביא משל נפלא. אדם משמש רב גדול, ממש יד ימינו. הרב מבקש ממנו לדאוג למשפחה פלונית — חשמל, אוכל, מסגרות לילדים, בגדים ומיטות חמות. האיש משקיע שעות, ימים ושבועות במשפחה. האם עזב את הרב? להפך. “הוא מתקרב אל הרב, כי הוא עושה את רצון הרב” (דקה 2:57).

כיצד אהבת הזולת משדרגת את הדביקות בה’?

כשאדם אוהב את הזולת בשליחות הבורא, החיבור עם ה’ נעשה חזק ומשובח יותר — העזיבה לכאורה היא עלייה בקשר.

אותו דבר בדיוק אצל אברהם. כשהלך אל המלאכים, הלך בשליחות הקב״ה. הוא לא עזב את השכינה — הוא שדרג את הקשר עמה. חז״ל אף קבעו: “גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה” (שבת קכז ע״א). כלומר, דווקא מתוך אהבת הזולת נבנית דביקות עמוקה ואיכותית יותר. מי שמרגיש ריחוק בעבודתו ימצא חיזוק גם בשיעור מה מפריד אותך מהבורא.

מידת סדום — כשהרצון לקבל שולט בכל

מכאן עוברת הפרשה אל סדום. בחכמת הקבלה, סדום מורה על הרצון לקבל האגרסיבי ביותר — האנוכיות המוחלטת. המשנה מגדירה: האומר “שלי שלי ושלך שלך” — יש אומרים זו מידת סדום (אבות ה, י). אין כאן רשעות גלויה, אלא אטימות גמורה כלפי הזולת. וזה, מלמד הרב, הדבר הקשה ביותר לתיקון.

מה מלמדת חלוקת השדות על “כופין על מידת סדום”?

כופין על מידת סדום פירושו שבית דין מחייב אדם לוותר כשהוויתור אינו מפסידו — כי “זה נהנה וזה אינו חסר”.

חז״ל מביאים דוגמה מאירת עיניים. אב הוריש לבניו מאה דונם, ואחד האחים — חקלאי בעצמו — קיבל בירושה חלקה רחוקה משדהו. הוא מבקש להחליף לחלקה הסמוכה אליו, שהרי כולן שוות. אם האחים מסרבים בטענת “שלי שלי” — כופין אותם על מידת סדום, על פי הכלל “זה נהנה וזה אינו חסר” (בבא קמא כ ע״א). אברהם, איש החסד, מתווכח עם מידת הדין על סדום, מבקש למצוא בה צדיקים, ולבסוף מציל ממנה את לוט.

עקידת יצחק — תיקון מידת הדין

השלב השלישי הוא עקידת יצחק. גם כאן נדרש אברהם ללכת למעלה מהדעת. אולם בסוף מצווה המלאך: “אל תעש לו מאומה” (בראשית כב, יב) — אל תעשה בו שום מום. מדוע? יצחק הוא מידת הדין, וצריך לתקן אותה — לא להשמידה. בסדום מידת הדין לא תוקנה; יצחק הוא הדין המתוקן. לכן דווקא מיצחק יוצא יעקב. להעמקה נוספת מומלץ ביאור עקדת יצחק בתפילת שחרית.

איך מתרגמים את דרך הדביקות בה’ לחיי היומיום?

מיישמים את הדרך בשלושה צעדים: התגברות למעלה מהדעת, נתינה לזולת בשליחות הבורא, והפיכת כל דין לרחמים.

ההוראה המעשית ברורה. ראשית, כשהשכל והרגש מושכים למטה — הולכים למעלה מהדעת. שנית, כל מעשה חסד נעשה מתוך כוונה: אני בשליחות הבורא. שלישית, את מידת הדין שבתוכנו לא שוברים אלא מתקנים. כך כל מצווה הופכת מקיום חיצוני לקשר אישי חי. מי שמבקש להרחיב יתבונן גם בסוד ההשגחה הפרטית, וכן בשיעור פרשת וירא משנת תשע״ח.

ללימוד קבלה חי מבית בעל הסולם

הרב שקד אליהו פנחס שליט״א מלמד קבלה וחסידות בשידור חי בימי שני ורביעי בשעה 20:30, והשיעורים פתוחים לכל המעוניין. כמו כן, מרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה מציע את כתבי בעל הסולם ומאמרי הרב״ש במחירי עלות. הצטרפו לצופים בשיעור המלא, וגלו כיצד שלושת השלבים של אברהם אבינו הופכים לדרך חיים.