תפיסה באלוקות דרך האור והמעשים – יסוד טוב ומטיב

אין תפיסה בעצמותו יתברך אלא מתוך האור

הרבש מלמד יסוד עמוק באמונה ובפנימיות התורה.
בעצמותו יתברך אין תפיסה כלל.
כל ההשגה היא רק מתוך האור הנמשך ממנו.

הדבר דומה לאדם התורם סכום גדול לישיבה בעילום שם.
אין הכרה באישיותו, אלא רק במעשיו.
מתוך המעשה לומדים על מהותו.

כך גם באלוקות.
אין תפיסה בעצמות, אלא הכרה מתוך ההשפעה.
חז״ל הכירו את הבורא דרך הנהגתו בעולם.

כיצד חז״ל הגדירו את גילוי האלוקות

חז״ל תפסו את האלוקות כטוב ומטיב.
רחום, חנון, רב חסד.
זו ההכרה שנובעת מהאור האלוקי.

מתוך כך נלמד שכל מטרת התורה היא לקשר את האדם אל הטוב.
זהו האור הנמשך ממנו יתברך אל הבריאה.

יסוד זה מבואר בהרחבה בכתבי קבלת בעל הסולם,
ובשיעוריו של הרב שקד אליהו פנחס שליט״א.

האור הרוחני והאור הדקיק בעולם הזה

חז״ל גילו שיש אור דקיק של חיות בעולם הזה.
אור זה מאפשר קיום עד ההכנה לאור הרוחני.

האדם נברא עם רצון לקבל תענוג.
בהדרגה הוא מתפתח לקבלת האור העליון.

על כך לומדים במסגרת שיעורי קבלה
העוסקים בהכנת הכלי לקבלת האור.

חיבור בין אנשים כמקום גילוי השכינה

החיבור בין אנשים בהשפעה הדדית מגלה את האור האלוקי.
זהו עניין השכינה השורה ביניהם.

כאשר קבוצה פועלת באהבה ובהשפעה,
האור מתגלה במציאות כולה.

הדבר משפיע על המשפחה, הסביבה והעולם.
האדם מעלה או פוגם בכל המדרגות.

האדם כגורם תיקון או קלקול במציאות

חז״ל מלמדים שכאשר האדם פוגם,
הפגם נוגע בדומם, בצומח ובחי.

וכאשר האדם מתעלה,
הוא מעלה עמו את כל העולמות.

יסוד זה מבואר גם במאמרים העוסקים במושגים בקבלה
ובהבנת אחריות האדם על הבריאה.

נזכה להרבות אור, השפעה וחיבור.
ובכך לקרב את התיקון הכללי.