תע”ס היומי | עמוד קלד

תלמוד עשר הספירות | עמוד קלד

תלמוד עשר הספירות | חלק ג | פרק ח

קלד    חלק ג        תלמוד עשר הספירות         פרק ח

עשרה כלים הם בגוף, שהם עשר ספירות בגבול ומדה שיש באצילות. והוא בינה .

ד) ונחזור לענין ג הגוף, כי זה הבחינה הוא יוד ספירות עשר מדות, כי יש בהם גבול ומדה, כמ”ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל”ו אלפים רבבות פרסאות וכו’.

והגוף דאצילות מלובש בלבושים. והוא ז”א, המלביש את הבינה .

ה) וגוף הזה, מלובש תוך לבושי דאצילות, וכמו שאמרו רז”ל, ביוד לבושים נתלבש הקב”ה, לבוש של גאוה שנאמר ה’ מלך גאות לבש, וז”ס הנזכר בפרקי היכלות, כי שם ד החלוק של הבורא ית’ נקרא זהריא”ל וכו’. אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל, אמנם ה בערך הא”ס, נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה.

הלבושים שוכנים תוך הבתים, שהם ז’ היכלות דאצילות, שהם המלכות . וכללותם יחד,

נבחן, שאדם העליון, שהוא נשמה מלובשת בגוף, והגוף בלבושים, נתון בהיכל מלך.

ו) והנה, המלבושים האלה, הם בתוך בחינת הבתים, שהם ז’ היכלות דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ, והאויר שביניהן, כי כל זה, בחינת הבתים, והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא נשמה וגוף, ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון, שזה כללות עולם האצילות.

ד’ הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה”ס חו”ב תו”מ. וכתר הוא חמישי אליהם,

שבו שרשי ד’ בחינות נגל”ה האלו.

ז) ואלו הד’ בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ”ל, ויש בהם ד’ בחינות כנ”ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הנ”ל, שורש לכולם, ויש בה ג”כ שורש הד’ בחינות הנ”ל.

אור פנימי

תפארת, ומטבור ולמטה הם ד’ ספירות, נה”י ומלכות.

ג) סובב על דבריו לעיל (פ”ה אות א’) שחכמה הוא נשמה, ובינה הוא גוף, וז”א הוא לבוש, ומלכות הוא היכל. וכבר נתבאר שמצד האור אין שום גבול, ולא עוד אלא שאינו מקפיד על הגבול שבכלים, כי על כן עושה הכאה (כנ”ל פ”א אות ע’ באו”פ), והכלים המגבילים, מתחילים בעשר ספירות רק מבינה ולמטה, שהם: גוף, לבוש, היכל, שהם בחי”ב ובחי”ג ובחי”ד, אמנם בחי”א שהוא חכמה, שנקראת נשמה, אינה נחשבת

לכלי, וז”ש הרב, כי ע”ס דגוף הן נקראות עשר מדות, משום שמבחי”ב, מתחילים הכלים העושים גבול ומדה, משא”כ ע”ס דנשמה, דהיינו בחי”א שנקראת חכמה, “אין בהן מדה כלל”, כי בחי”א אינה נחשבת לעביות, כמ”ש באו”פ הנ”ל, וע”כ אין בה בחינת כלי ומדה.

ד) הוא לבוש.

ה) כלומר, שבערך כתר שנקרא א”ס, נבחנת גם חכמה שיש בה עביות, כי בא”ס אין בו מרצון לקבל ולא כלום כמ”ש כל זה באורך (באו”פ ח”א פ”א אות נ’ ד”ה וטעם) כי ע”כ מכונה בשם בחי”א.