תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד קב | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד קב — התפשטות אור ישר והתלבשותו בכלים

בשיעור זה ממשיך הרב יוחאי ימיני שליט”א את סדרת לימוד העמוד היומי בתלמוד עשר הספירות, ופותח את העיון בעמוד קב. השיעור משתלב בתוך מערך שיעורי הרב יוחאי ימיני, ומבסס את היסודות שנלמדו בעמוד הקודם בעניין אור ישר. הרב מבאר את הסוגיה בלשון ברורה, תוך פירוט דברי האריז”ל ודברי בעל הסולם זצ”ל המאירים את הסוד שמאחורי תהליך ההתפשטות.

המשך הביאור על אור ישר ותהליך ההתפשטות

בשיעור הקודם נלמד עניין אור ישר, שהוא תהליך התפשטות האור מן המאציל העליון. ההתפשטות, מבאר הרב, פירושה התעבות, היינו התעבות הרצון לקבל בעשר בחינות, היורדות בסדר מסויים. בעמוד הנוכחי בא האריז”ל בסיפא וכותב שלאחר ההתפשטות הזו על השרידן ועשרת הכלים, אז נתלבשה עצמות אין סוף בתוכם, ונעשה היחד של עצמות וכלים. עצמות פירושו האור עצמו, וההתלבשות שלו בכלים היא היסוד הפנימי של כל המהלך כאן בעולם הראשון.

סוד הלבוש — העלם וגילוי כאחד

הרב מעמיק בביאור משמעות הלבוש. ההתלבשות, אומר הרב, היא בבחינת התעלמות, שכן המלבוש מעלים את הלובש שלו. אך אין הלבוש בא רק לכסות, אלא גם לגלות. כפי שניתן ללמוד דברים רבים על אדם דרך הבגדים שהוא לובש — האם הוא דתי או חילוני, מה ייעודו ומה מעמדו — כך גם הלבוש הרוחני בעצמו מגלה הרבה על המתעלם בו. הוא מעלים מצד אחד, ומגלה מצד שני.

תיקון של העלמה לצורך גילוי

הצורך בלבוש הוא דווקא משום שאי אפשר לתחתונים להשיג את האור מבלי כלי. לכן האור מתעלם בכלי, ועל ידי כך התחתון מצליח להגיע אליו. אכן הכלי מעלים על האור, אך הוא עושה זאת לצורך גילוי, שהתחתונים יוכלו להשיגו. תיקון כזה נקרא בלשון רבותינו בשם מלבוש, והוא משמש לשני דברים — לכלם ולגילוי כאחד.

דברי בעל הסולם בפתיחה לחכמת הקבלה

הרב מסתייע בדברי בעל הסולם זצ”ל בהקדמתו לפתיחה לחכמת הקבלה. בעל הסולם כותב שכל ההפכניות הנראות — אם יש דין ואם אין דין — אינן קיימות אלא כלפי התחתונים בלבד. מבחינת העצמות הכל הוא אלוקות, למעלה מן הזמן ולמעלה מן המקום ולמעלה מכל שינוי. כל אותן המדרגות והתיקונים שאנו מבחינים באלוקות אינם אלא כינויים וכיסויים כלפי התחתונים. ראוי להעמיק בכך דרך עיון בכתבי בעל הסולם שבאתר.

אף המספר עשר ספירות פירושו עשרה כינויים וכיסויים על עצמותו יתברך, כפי שכתב בתיקוני הזוהר “פתח אליהו” — שאלו עשר ספירות הן בחינת קסאות ומבני נשע, היינו כיסויים שבהם מתכסה מבנה אדם. הקדוש ברוך הוא הלביש את עצמו בעשר ספירות כדי שנוכל להשיגו דרך אותם הלבושים. כל התמונות המדומות, הזמן והמקום ושינוי המעשים, אינם אלא כינויים וכיסויים על עצמותו יתברך. הוא בעצמו אינו משתנה ואינו מתפעל ממה שהתחתונים מבחינים בו, כשם שהאדם אינו משתנה ממה שהוא לובש חולצה או טלית או מעיל. אלא רק הסובבים אותו מתפעלים מצורת התגלותו.

הכיסויים שנהפכים לגילויים

כאן בא חידוש מרכזי. הרב מדגיש שהכיסויים אינם משמשים רק להעלם, אלא גם לגילוי. כפי שייסד האריז”ל בזמירת “אזמר בשבחין” של ליל שבת — “במלין סתימין נגלין פתגמין” — הגילוי נמשך לפי מידת הסתימה. לא עוד, אלא לפי מידת הכיסוי שיש בכל שם ותיקון, כך מידת הגילוי הצומחת ממנו. מי שזוכה לקבל את מידת הכיסויים בשלמותה, זוכה גם שאותם הכיסויים נעשים לו למידות של גילויים. ביאור עומק המושגים מצוי באוסף המושגים הקבליים שבאתר.

התגברות באמונה — המפתח לגילוי

הרב מבאר את הענין למעשה. הכיסויים שנעשו בעולמות, בפרצופים ובספירות, מסתירים את עצמותו יתברך מן הנבראים. הסתרה זו גורמת הסתרות בעולמות התחתונים, והאדם אינו רואה את ייחודו יתברך שהוא טוב ומיטיב. הוא רואה הרבה סתירות בהשגחה והבריאה נראית לו אחרת. אך כאשר אדם מצליח להתגבר באמונה על כל המצבים הקשים האלה ועל כל הסתירות הנראות לו, אז לפי מידת ההתגברות שלו זוכה הוא שהכיסויים עצמם נהפכים בעבורו לכלים של גילוי. דרך הכלים שהיו לו לכיסוי מצליח האדם להכיר דווקא את בוראו, יותר ויותר בכל פעם. מי שאינו מחבר את הדברים בזמן הלימוד אל חייו, קשה לו להבין יסוד זה במחשבתו, אך מי שזוכה לחיות בעבודה זו רואה כיצד החושך עצמו נעשה לאור.

ההגעה לבחינת מלכות והופעת הצמצום

בהמשך השיעור עובר הרב לבאר את לשון האריז”ל “והנה כאשר הגיע התפשטות הזה על אדם קדמון דאצילות”. התפשטות אור ישר עברה דרך הבחינות הראשונות שהן חכמה ובינה ובחינת זעיר אנפין. וכאשר הגיע האור להתפשט בבחינת דלת, שהיא בחינת מלכות דאור ישר, ראה המאציל העליון שאין כוח בתחתונים לקבל את האור. הסיבה היא שכוח הצמצום מורכב דווקא על בחינת דלת, ובה אין כוח לקבל את האור. הרחבת הענין במאמרים נוספים מצויה בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר.

המסך והפרגוד בין אצילות לשאר העולמות

הרב מסיים את השיעור בלשון האריז”ל — “וכאשר נגמר הכלי העשירי דאצילות, נעשה מסך, הוא פרגוד אחד המפסיק בין אצילות לשאר העולמות שמתחתיו”. הביאור הוא שכאשר האור הגיע לבחינת מלכות אין בה כוח לקבל את האור, ומשום כך הוא אינו יכול להתפשט להקיש עליה. נעשה צמצום והאור מסתלק. בכך נמצא שהמסך והכלי דמלכות הם שני עניינים מיוחדים — הכלי דמלכות הוא האור שנתאבא בבחינת דלת, והמסך הוא הכוח המעכב המפסיק בין אצילות לעולמות התחתונים.

הציבור מוזמן להמשיך ולהעמיק עם הרב בעמודי תלמוד עשר הספירות הבאים, ולהצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. בנוסף, ניתן לרכוש את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות במרכז ההפצה של עמותת סולם יהודה, ולתרום להמשך הפצת מעיינות החכמה.