
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
תע"ס היומי | עמוד סה
להאזנה
תלמוד עשר הספירות | עמוד סה
תלמוד עשר הספירות | חלק ב | הסתכלות פנימית
אותיות מו – נ | שיעור בתע"ס עמוד יומי
מו) ובחי"ג, שהיא זעיר אנפין, נבחן ל 'לא אפשר וקא מכוין'. 'לא אפשר' הוא, מטעם דאחר שהבחי' הב' נתעוררה והמשיכה האור דחסדים, נעשה בזה בחינת עיכוב על אור החכמה שבנאצל. כי בחינת הרצון להשפיע הוא הפוך מבחי"א שהיא רצון לקבל, ששם אור החכמה. וכיון שאור החכמה הוא עיקר החיות של הפרצוף, דע"כ מכונה האור הזה בשם חיה כנ"ל, לפיכך חזרה המלכות דבינה, והמשיכה הארת אור החכמה לתוך אור החסדים שלה. וכשמלכות הבינה המשיכה ועשתה חידוש צורה זאת, יצאה מבחינה ב' ונעשתה לבחינה ג' (כנ"ל הסת"פ ח"ב אות ל' ד"ה ועל, עש"ה), שנקרא זעיר אנפין.
מז) ובהמשכה זו שהיא בחי"ג, יש עלינו להבחין שני דברים. הא' הוא 'דלא אפשר', דהיינו שאין לה עצה אחרת מחמת שאור החיה היה חסר בנאצל. והב', הוא 'דקא מכוין' כי יש כאן השתוקקות, אחר הארת החכמה שהמשיכה, מחמת שהמשיכה אותו בעת שהיתה ריקנית ממנו. כי בחי"ב היתה מכסה על אור החכמה כנ"ל, ויש בה רק אור דחסדים בלי חכמה. לכן המלכות שלה שהמשיכה הארת החכמה, הנה המשיכה זאת בבחינת השתוקקות שנקראת 'קא מכוין' כנ"ל. וע"כ נקראת בחינת ז"א, 'לא אפשר וקא מכוין', כמבואר.
מח) ובחי"ד שהיא המלכות, נבחנת ל'אפשר וקא מכוין'. אפשר, הוא מטעם שכבר ישנה הארת חכמה בז"א, דהיינו בבחי"ג כנ"ל, והמלכות דז"א אינה מוכרחה לעשות ההתגברות הזאת מחדש, כדי להמשיך אור החכמה בשיעור יותר גדול מבחי"ג. ו'קמכוין', הוא מפני שההתגברות הזו אחר אור החכמה, עשתה בבחינת השתוקקות, דהיינו בשעה שלא היה לה אור החכמה, שאז מתגלה התשוקה, כנ"ל.
מט) ואין להקשות כאן, הרי בבחינה ג' יש הארת חכמה כנ"ל, דעל כן נקראת בחינה ד' בבחינת 'אפשר'. וא"כ איך מתגלה בבחי"ד התשוקה לאור החכמה. אמנם תבין מאד. כי יש הפרש גדול בין הארת החכמה לבין אור החכמה. כי הארת החכמה, משמעותה שעצמות המדרגה היא אור דחסדים, אלא שמקבלת הארה מאור החכמה. משא"כ אור החכמה, הרי כל עצמותו של האור כולו חכמה, ולא כלל חסדים. והנה לבחינת חיותה של המדרגה, מספיקה ג"כ הארת החכמה כמו שיש בבחי"ג שהיא ז"א. וע"כ המלכות דז"א שהתגברה ברצונה להמשיך אור החכמה, לא היתה מוכרחה לזה, אלא שהיתה בחינת השתוקקות בה אחר עצמות אור החכמה, הנעלה הרבה על בחינת הארת החכמה שבבחי"ג. כי כלפי אור החכמה האמור, נבחנת שהיא ריקנית מהאור הזה, ויתכן ע"כ שתתגלה אחריה התשוקה, כמבואר.
נ) והנה נתבאר שלא כל הרצונות נחשבים לכלי קבלה, אלא רק בחי"ד בלבד.כי אין הרצון נחשב לבחינת קבלה, זולת בב' התנאים 'אפשר' ו'קמכוין'. דהיינו שלא יהיה מוכרח לקבלה, ושתתגלה בו השתוקקות לקבל. לאפוקי בחי"ג, אע"פ שיש שם השתוקקות לקבל, דהיינו 'דקא מכוין', מ"מ כיון דמוכרח לקבל, שהוא חיותו המוכרחה כנ"ל, ע"כ אינו נחשב לכלי קבלה. ולאפוקי בחי"ב, שאע"פ שאינה מוכרחת לקבל, מ"מ כיון דאין שם השתוקקות, אינה נחשבת לכלי קבלה. ואין צריך לומר בחי"א, שאין בה לא זה ולא זה, כי היא מוכרחת לקבל האור שלה שהוא חיותה, וגם אין בה השתוקקות, ע"כ ודאי הוא רצון קלוש לגמרי.
לשיעורי קבלה נוספים מהרב יוחאי ימיני
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
