תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד נח | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

שיעור יומי בתלמוד עשר הספירות – עמוד נ”ח אות י’ ואות י”א

בשיעור היומי שלפנינו ממשיך הרב יוחאי ימיני בלימוד כתבי בעל הסולם ועומד על אות י’ בעמוד נ”ח של תלמוד עשר הספירות. הרב פותח בריענון היסוד שנתבאר בשיעור הקודם, ובו עומדים על מערכת חמשת העולמות – אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה – המהווים את ספירות היושר. שיעורי הרב יוחאי ימיני בתע”ס בנויים נדבך על נדבך, באופן המאפשר ללומד לבנות מערכת מושגים שלמה.

עולם אדם קדמון – הפנימי שבעולמות

הרב מבאר כי עולם אדם קדמון הוא העולם הפנימי שבכל העולמות, ושאר העולמות עומדים עליו בחיצוניות הולכת וגוברת. הטעם לכך נעוץ ביסוד גדול: עולם אדם קדמון הוא עולם הכתר, הבנוי על עביות בחינה דלת, שהיא העביות הגדולה ביותר. ככל שהכלי בעל עביות גדולה יותר, ובלבד שהוא מתוקן באמת בכוונה על מנת להשפיע, כך מסוגל אותו כלי לקבל אור גדול ונשגב יותר. הרצון לקבל הגדול ביותר, כשהוא מלובש במסך המעלה אור חוזר, הוא הכלי המוכשר לקבלת אור היחידה הגבוה.

סדר העולמות לפי עביות הכלים

הרב ממשיך לפרט את סדר העולמות. עולם האצילות עומד על עביות בחינה ג’, ולכן הוא חיצוני יותר מאדם קדמון. עולם הבריאה בנוי על עביות בחינה ב’ והוא חיצוני אף יותר. עולם היצירה מתבסס על עביות בחינה א’, ולבסוף עולם העשיה זך מכל הכלים שלפניו, אך הוא הירוד שבכולם בכמות האור שהוא מקבל – אור הנפש בלבד – שכן עביותו היא של בחינת השורש.

הקושיה הגדולה על סדר האורות

כאן מציב הרב קושי גדול: הסברה הפשוטה הייתה אומרת שכלי זך יותר ראוי לקבל אור חשוב יותר, שכן צורתו קרובה יותר לאור הרוחני. ואם כן, מדוע עולם העשיה הזך מקבל אור נפש בלבד, ואילו אדם קדמון העב שבכולם זוכה לאור היחידה? לכאורה הסדר היה צריך להיות הפוך לגמרי.

היסוד הגדול – שני סוגי כלים

תשובת בעל הסולם, כפי שהרב מעמיק בה, היא יסוד נפלא בכל הבנת תורת הקבלה. יש להבחין בין שני עניינים שונים לחלוטין: עניין המשכת האור העליון אל הפרצוף, ועניין התלבשות האור בתוך הפרצוף. שני העניינים נפרדים זה מזה, ולא עוד אלא ערכם הפוך מן הקצה אל הקצה.

הכלל הוא: אין העליון משפיע אל התחתון אלא בדבר העב יותר, ואין התחתון מקבל את האור מן העליון אלא בדבר הזך יותר. להמשכת אור גדול נצרכת עביות גדולה. אך לאחר שהאור נמשך אל הפרצוף, אין הוא מתלבש בכלי הגס שמשך אותו, אלא דווקא בכלי הזך שבאותו פרצוף, שצורתו קרובה לאור הגדול.

משל הצדיק האוכל ומתפלל

הרב מביא את המשל היפה שאמר בעל הסולם זצ”ל: צדיק היושב לאכול עוסק עתה בכלים גשמיים, ומתגבר עליהם לשם שמים. על ידי עיסוקו בענייני חולין מגושמים הוא ממשיך אור גדול, שכן עביות הכלים מושכת אורות נשגבים. אך ברור שאין האור הגדול מתלבש בו בשעת האכילה עצמה, שכן עוסק הוא במגושם. ואולם לאחר מכן, כאשר הוא ניצב בתפילה ומתעסק בכלים זכים ורוחניים, אז דווקא מתלבש בו אותו אור שהמשיך בשעת הסעודה. כך מתבארים מושגים קבליים יסודיים בלימוד פרצופי הקבלה.

מקור היסוד בדברי רשב”י והאר”י

הרב מציין שמקורו של כלל זה הוא בדברי רשב”י זיע”א ובכתבי האר”י הקדוש, ובעל הסולם מזכירו פעמים רבות בכתביו. עוד מביא הרב את חידושו של הגאון רבי דוד אזב ליבוביץ זצ”ל, שכתב הערות נפלאות על כתבי בעל הסולם, וגילה רמז נאה במשנה במסכת דמאי – “אין מאכילין במידה גסה” – שכן להשפעת האור נצרכים כלים גסים ועבים. את היסודות הללו ניתן להעמיק דרך שיעורי וידאו בקבלה חסידית המתפרסמים באתר.

אות י”א – עניין הצמצום ועל מי הוא חל

בהמשך עובר הרב לבאר את אות י”א העוסקת בעניין הצמצום בעומק נוסף. הצמצום פירושו עיכוב הרצון לקבל מלקבל את השפע מאור אין סוף. אך נקודת היסוד היא שהצמצום אינו חל אלא על הכלי המקבל בלבד, ולא על האור עצמו. וכיוון שכלי הקבלה היחיד הוא בחינה דלת – שהיא לבדה הרצון לקבל הגמור והמשתוקק – על כן אין הצמצום חל אלא עליה לבדה.

שלוש הבחינות הקודמות לבחינה דלת אינן נחשבות כלל לכלי קבלה, אלא רק לגורמים ולסיבות שעל ידן מתגלה ומשתלשל הכלי השלם שהוא בחינה דלת. לפיכך הצמצום אינו נוגע בהן ישירות, שכן אין מה לצמצם בכלי שאינו עומד לקבלה.

הסתלקות האור מכל ארבע הבחינות

אך כאן עולה שאלה גדולה: מדוע הסתלק האור גם מן שלוש הבחינות הקודמות, אם הצמצום חל רק על בחינה דלת? משיב הרב על פי בעל הסולם: כיוון שאין שם כלי קבלה אחרים שיחזיקו בתוכם את האור, על כרחנו האורות השייכים לבחינות הקודמות מתקבלים גם הם דווקא בבחינה דלת. וממילא בשעה שבחינה דלת מצמצמת את עצמה ומסלקת את רצונה מלקבל, נעלם תכף ומיד כל האור מכל ארבע הבחינות. את העמקת היסודות הללו ניתן לרכוש דרך שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום היסודות הנלמדים

השיעור מציב בפני הלומד שני יסודות עצומים: ההבחנה בין כלי המשכה לכלי התלבשות, וההבנה שהצמצום חל רק על הכלי הראוי לקבלה. שני יסודות אלו פותחים אופק חדש להבנת מבנה העולמות והפרצופים. הצטרפות קבועה לשיעור היומי מאפשרת בנייה מסודרת ועקבית של מערכת המושגים בתלמוד עשר הספירות, ולהעמקה אמיתית בתורת בעל הסולם.