תע"ס היומי | עמוד נו

תלמוד עשר הספירות | עמוד נו

תלמוד עשר הספירות | חלק ב | הסתכלות פנימית

אותיות ה – ז | שיעור בתע"ס עמוד יומי

 

ג' בחינות הראשונות הן רק גורמות לגילוי בחי"ד, והן עצמן אינן בני קבלה. כד' קליפות שבדופן כלי

ה) והנה הכלי הרוחני, כבר ידעת שענינו הוא בחינת הרצון שיש בנאצל לקבל את שפעו מא"ס (עי' לה"ת ח"א אות כ"ה). גם ידעת שיש ברצון זה ד' בחינות זו למטה מזו. כלומר, שכלי זה דהיינו הרצון לקבל האמור, אינו נקבע בנאצל שיהיה ראוי לתפקידו, עד שיעברו עליו ד' בחינות בדרך הדרגה. שהבחינה הא' היא רצון קלוש מאד, ובחי"ב גדולה מבחי"א וכו', עד בחי"ד, שהיא גדלות הרצון כפי השיעור הצריך לקביעות גמר הכלי. וטעם הדבר כבר נתבאר לעיל (ח"א דף ה' פ"א אות נ' ד"ה וטעם ע"ש). כי היות והרצון לקבל הזה, הוא צורה הפוכה מהקצה אל הקצה, מבחינת הרצון להשפיע הכלול באור א"ס ב"ה, על כן אינו יכול להגלות בפעם אחת, אלא רק לאט לאט.החל מהרצון להשפיע הכלול בשורש, שנקרא כתר. ואח"כ לעב ממנו דהיינו המשונה ממנו במקצת, שהיא בחי"א. ואח"כ אל היותר עב שנקרא בחי"ב וכו'. עד לבחי"ד, השונה מצורתו של האור מקצה אל הקצה, שהיא ביחוד ראויה לשמש בנאצל לבחי' כלי. משא"כ ג' הבחינות הקודמות, אין הרצון לקבל מגולה בהן באותו השיעור הרצוי לבחינת כלי קבלה. ולפיכך רק בחי"ד, היא תחשב לעיקר כלי הקבלה של הנאצל, הנקרא משום זה, בחינת פנימיות ותוכיות של הנאצל. אמנם בחי"ג שברצון, נבחנת שהיא מחוץ לבחי"ד. ובחי"ב מחוץ לבחי"ג, ובחי"א מחוץ לבחי"ב, ובחינת הכתר היא מחוץ לכולם. בדומה לדופן כלי גשמי הנעשה מד' קליפות זו על זו, שהשפע המקובל באותו הכלי נמצא ודאי בקליפה הד' הפנימית בלבד, וג' הקליפות החיצוניות המסבבות אותה, הן עשויות שם רק לשם חיזוק הקליפה הד' הפנימית בלבד. וכזה תשפוט ג"כ כאן, שהאור מקובל רק בבחי"ד, וג' הבחינות הקודמות לה הן חיצוניות לה, ואינן באותאלא משום שאי אפשר שתתגלה בחי"ד זולת על ידי השתלשלות, כמבואר לעיל. [עי' תש' ע"ח, צ"ז, קכ"ב, קכ"ד]

 

פנימיות ועביות היינו הך. חיצוניות וזכות היינו הך

ו) והנה נתבאר לך היטב, הפנימיות והחיצוניות שיש להבחין בכל כלי. כי מתוך שיש בהכרח ד' בחי' בכל כלי כנודע, לכן הבחינה האחרונה שבהן, נקראת תוכיות ופנימיות של אותו כלי, להיותה עיקר בחינת הקבלה שנמצא בכלי. והבחינות שקדמו לה כדי לגלות הבחי' האחרונה, נבחנות לחיצונית הכלי. וכל מדרגה הרחוקה יותר מהבחי' האחרונה, נחשבת לחיצונית ביותר. וגם ידעת, שבחי"א היא זכה יותר מבחי"ב, ובחי"ד היא העבה מכולם. נמצא שפנימיות ועביות היינו הך הם. והרי מה שבחי"ד נחשבת לבחינה המקבלת השפע, אינו אלא משום שהיא העבה ביותר. וחיצונית וזכות הם היינו הך, משום שהרצון שלה קלוש וזך וקרוב יותר לבחי' מאציל, ע"כ היא חיצונית ביותר, כלומר, שהיא רחוקה יותר מלהיות בחינת קבלה, שהיא תוכיות ופנימיות. [עי' תש' קכ"ג]

 

קירוב וריחוק למאציל, משוער לפי יחס הקבלה שבנאצל

ז) וזה שכתב הרב בספירות העגולים, שכל החיצוני יותר הוא מעולה יותר וקרוב יותר אל המאציל. כי בחינת השורש שנקראת כתר היא זכה יותר מכולם, ונמצאת בקרבת הצורה אל א"ס ב"ה יותר מכולם. תוכיות ופנימיות, דהיינו מבחינת הקבלה כנ"ל. ואחריה היא בחי"א, שהיא יותר פנימית מהכתר, כלומר יותר קרובה לבחינת הקבלה ממנה. ובחי"ב יותר פנימית ממנה, דהיינו קרובה יותר לבחי"ד שהיא בחינת הקבלה. עד שבחי"ד היא הפנימית האמיתית, דהיינו שהשפע מקובל בה, וע"כ צורתה רחוקה מהמאציל יותר מכולן כנ"ל. שזה נקרא שהיא קרובה אל המאציל, וזה נקרא שהיא חיצונית מכולם, כלומר שרחוקה מאד מבחינת תוכיות ופנימיות, דהיינו מבחינת הקבלה כנ"ל. ואחריה היא בחי"א, שהיא יותר פנימית מהכתר, כלומר יותר קרובה לבחינת הקבלה ממנה. ובחי"ב יותר פנימית ממנה, דהיינו קרובה יותר לבחי"ד שהיא בחינת הקבלה. עד שבחי"ד היא הפנימית האמיתית, דהיינו שהשפע מקובל בה, וע"כ צורתה רחוקה מהמאציל יותר מכולן כנ"ל. [עי תש' צ"ו]

 

לשיעורי קבלה נוספים מהרב יוחאי ימיני

לצפייה בסריקת הספר תלמוד עשר הספירות | חלק ב | PDF

לרכישת הספר תלמוד עשר הספירות בביאור הרב ימיני

 

 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.