תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד לח | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

עמוד לח בתלמוד עשר הספירות — סוד הקו הדק שנמשך אחר הצמצום

בשיעור זה מבאר הרב יוחאי ימיני שליט״א את עמוד לח בתלמוד עשר הספירות, חלק הביאור הפנימי. הרב חוזר על חמש ההגדרות החשובות באור פנימי שנלמדו בעמוד הקודם, ועובר לבאר את עומק עניין הקו הדק שנמשך לתוך החלל הפנוי לאחר הצמצום הראשון. למעוניינים להאזין להמשך הסדרה ניתן לעיין בשיעורי הרב יוחאי ימיני באתר.

חמש ההגדרות באור פנימי — חזרה ויישום

הרב פותח בחזרה על חמש ההגדרות שנלמדו בעמוד הקודם — צמצום, מסך, כלי, קו ורגל. הצמצום הוא מה שאצל המקבל מקבץ את עצמו ואינו רוצה לקבל. הצמצום נוהג במלכות אין סוף, וכבר נחשב חוק מחייב הנוהג בכל העולמות. המסך הוא הכוח הדוחה שבכלי, הקו הוא האור המתלבש ממידת המסך, ורגל הוא הכלי בלא מסך.

למה נקרא הקו ״דק״ — דיוק לשון האריז״ל

הרב מדייק בלשון האריז״ל שהקב נמשל ל״כעין צינור דק״. מהו הדיוק במילת ״דק״? הרב מפנה לפתיחה לחכמת הקבלה לבעל הסולם, שם מתבאר העניין באריכות. המסך החדש שבפרצוף עק שאחר הצמצום, אינו ממלא את כל המציאות כמו טרם הצמצום. הקו הנמשך אחרי הצמצום אינו ממלא את כל החלל הפנוי, אלא נחלק לעשר ספירות בעובי, ויש מסך על המלכות שכבר אינו מתפשט לתוך ספירת המלכות עצמה.

זהו שהאריז״ל אומר שאורו נפסק על נקודת העולם הזה, שהיא כנגד מלכות פרצוף עק. המלכות מסיימת את הפרצוף בסוד הקטן שעל הרגליים — בחינת מנעולא שבמלכות. כדי להעמיק בסוגיות אלו, מומלץ לעיין בכתבי בעל הסולם, שם מבואר באריכות היחס שבין הצמצום לקו והגבלת התפשטות האור.

עשר ספירות מפנים לחוץ — מוחא עצמות גידים בשר ועור

הרב מבאר בהרחבה את ההבחנה בין עשר ספירות בעובי לעומת עשר ספירות באורך. כשם שיש בכל פרצוף עשר ספירות מלמעלה למטה — כתר, חכמה, בינה, ז״א ומלכות — כך גם מפנים לחוץ ישנן עשר ספירות. אלו מכונות בלשון הקבלה: מוחא, עצמות, גידים, בשר ועור. אין כאן הבדל של עליון ותחתון, אלא של פנימיות וחיצוניות.

המוח שבעצם הוא הפנימי ביותר, והוא כנגד הכתר. העצמות כנגד החכמה, הגידים כנגד הבינה, הבשר כנגד זעיר אנפין, והעור כנגד המלכות. העור הוא הכי חיצוני, והוא סוד המלכות המסיימת את הפרצוף מבחוץ. בדומה למלכות באורך המסיימת את התפשטות האור מלמעלה למטה, כך מלכות הנקראת ״עור״ מסיימת את התפשטות האור מפנים לחוץ. להעמקה בהגדרות יסודיות אלו ניתן לעיין באוסף מושגים קבליים שבאתר.

קו אחד בלבד — מידת הדין של עולם אדם קדמון

הרב מוסיף ומדייק במילת ״אחד״ של האריז״ל. הקב הוא ״כעין צינור דק אחד״ — כדי להוציא את תיקון שלושת הקווים שנעשה לאחר מכן בעולם האצילות. בעולם אדם קדמון, שהוא ההתפשטות הראשונה של הקו לאחר הצמצום, אין עדיין תיקון שלושת קווים אלא קו אחד בלבד.

זהו שדרשו רז״ל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם יכול להתקיים, עמד ושיתף עמה מידת הרחמים. עולם אדם קדמון הוא המחשבה הראשונה לברוא את העולם במידת הדין, שהיא המלכות שעליה הצמצום והמסך, ואינה יכולה לקבל את האור. אי-התפשטות האור נקראת דין, וההתפשטות נקראת רחמים. במלכות הראשונה הזו ישנו קו אחד בלבד של מידת הדין הטהורה.

בעולם האצילות מתחזק שיתוף הרחמים בדין, ושם נוצרים שלושת הקווים — ימין, שמאל ואמצע. אך בעולם אדם קדמון אין עדיין שיתוף שלם, אלא קו אחד בלבד. למעוניינים להעמיק בסוגיות יסודיות אלו ניתן לצפות בשיעורי וידאו בקבלה חסידית שבאתר.

ביאת האור לכלי הקבלה — חילוף אור ומים

הרב ממשיך ומבאר את ביאת האור לכלי הקבלה של הנאצל. הכלי הזה מכונה בשם ״צינור״. האריז״ל אומר שהקב הוא כעין צינור דק שנמשך מימי האור העליון של אין סוף. כאן הרב מבאר את עניין החילוף שבין האור למים. ישנן ארבע בחינות שברצון, וכנגדן ארבעה שמות: אור כנגד הכתר וחכמה, מים כנגד הבינה, רקיע כנגד זעיר אנפין, ומאורות כנגד המלכות.

כאשר האורות באים שלא במקומם, מתחלפים השמות. למשל, כשאור החכמה בא במקום הכתר, הוא נחשב כירידת מדריגה ונקרא ״מים״ ביחס למקור. כך גם בענייננו: האור המתפשט בבחינת הקב נחשב כלפי האור העליון של אין סוף לבחינת מים, להורות על ירידת המדריגה. כדי להעמיק בלימוד היסודי הזה, מומלץ להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום והזמנה להמשיך בלימוד

השיעור מהווה חוליה חשובה בסדרת לימוד תלמוד עשר הספירות לפי העמוד היומי. הרב מבאר את הסוגיות בלשון בהירה ומדויקת, תוך הפניה לפתיחה לחכמת הקבלה ולשאר כתבי האריז״ל ובעל הסולם. הציבור מוזמן להצטרף לשיעורי הזום השבועיים, ולתמוך בעמותת סולם יהודה בהפצת מעיינות הקבלה והחסידות.