תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד יא | הרב יוחאי ימיני | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות עמוד יא — המשכת הקו מאין סוף וגילוי ההבחן בארבע הבחינות

בשיעור היומי על כתבי בעל הסולם, פותח הרב יוחאי ימיני שליט”א את הלימוד בעמוד יא בתלמוד עשר הספירות. הרב מבאר בעיון את דברי האריז”ל, שהמאציל המשיך אור דק וקלוש מן האין סוף אל תוך החלל הפנוי, אור הנקרא בלשון המקובלים בשם “קו”. השיעור עוסק בשורש המהלך של הופעת אור הקו, ובחידוש העצום שהתחדש מכוחו לאחר הצמצום הראשון.

שני העניינים שהתחדשו עם המשכת הקו

הרב יוחאי ימיני מסביר שבעמוד שלפנינו עומדים שני עניינים יסודיים. הראשון הוא שאור הקו הוא אור מצומצם ביחס למה שהיה לפני הצמצום באין סוף. השני הוא שמופיעות כעת הבחנות בין ארבע הבחינות. לפני הצמצום והסתלקות האור לא היה כל הפרש בין ארבע הבחינות, והכול היה בהשוואה אחת. אך עם המשכת הקו מתחילות להתגלות מדרגות, יש מעלה ויש מטה, יש קרוב למאציל ויש רחוק ממנו.

למה לא התגלו ההבחנות בשעת הצמצום

הרב מעמיק בנקודה הזאת ושואל מדוע בשעת הצמצום עצמו לא התגלו ההבחנות בין ארבע הבחינות. ביאורו של הרב יוחאי ימיני הוא שבשעת הצמצום, מלכות אין סוף הייתה בהשוואה אחת עם האור, ולא ניכר כל שינוי צורה ביניהם. וכאשר נסתלק האור, הסתלק בבת אחת מכל ארבע הבחינות, ולכן נשארו כולן באותה דרגה ובאותה השוואה. הכוונה של הסתלקות זו הייתה כדי להידמות ככל האפשר למאציל, לקבל את עצמה ולהשפיע, ועל כן באותו רגע נעשו כולן יחד בחינת “סוף”, הבחינה הפחותה ביותר.

גילוי ההבחנות בעקבות אור הקו

אך כאשר התחיל אור הקו להימשך, מבאר הרב, הקו הזה אינו יכול להתקבל בבחינה הדלת. הסיבה לכך היא שעל בחינה הדלת מונח כבר צמצום ומסך, המעכבים את האור מלהתקבל בכלי הקבלה. וכך בחינה הדלת לבדה נעשתה בחינת חושך וסוף, ושאר שלוש הבחינות הראשונות נשארו כשירות לקבלת האור. כעת אפשר להעריך את שיעור הבחינות זו לעומת זו ולומר שבחינה ג’ פחות גרועה מבחינה ד’, בחינה ב’ עוד פחות, ובחינה א’ היא הקרובה ביותר למאציל. כך מתגלות בקו ההבחנות בין הדרגות.

ראש הקו ונגיעתו באין סוף

בהמשך הדברים מסביר הרב יוחאי ימיני את לשון האריז”ל “וראש העליון של הקו נמשך מאין סוף עצמו ונוגע בו”. כוונתו לבחינה הראשונה שבארבע הבחינות, שהיא הקרובה ביותר למאציל. בחינה זו אינה גורמת לפירוד מן האין סוף, משום שהרצון לקבל שבה עדיין דק מאוד, רק בכוח, ואין בה שינוי צורה הניכר שיגרום ריחוק. לעומת זאת בסוף הקו, בבחינה הדלת, ניכר שינוי הצורה בגדלות הרצון לקבל, ולכן היא נחשבת לרחוקה ונפרדת מן האין סוף. כל המעיין בעיון במושגים הקבליים ימצא בדברי הרב הסבר ברור ומדויק.

שורש עולמות אבי”ע בארבע הבחינות

בחלק האחרון של עמוד יא מבאר הרב יוחאי ימיני שאור הקו רומז גם לארבעת העולמות הכוללים — אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. עולם האצילות הוא עולם החוכמה, כנגד בחינה אל”ף. עולם הבריאה כנגד בחינה ב’ שהיא הבינה. עולם היצירה כנגד תפארת וזעיר אנפין, ועולם העשייה כנגד מלכות שהיא בחינה ד’. ההבדל בין העולמות הוא בכוח קבלת האור על מנת להשפיע — כל שהקבלה רחבה יותר על מנת להשפיע, העולם נחשב לעליון יותר. ניתן ללמוד דברים אלו לעומק בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית שבאתר.

הזמנה להמשך הלימוד

לחפצים בהעמקה נוספת בסוגיה, מומלץ לעיין בשיעורי הרב יוחאי ימיני בעמוד היומי, שבהם מתבאר תלמוד עשר הספירות צעד אחר צעד. כמו כן ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולקחת חלק בלימוד החי של תורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל. עמוד יא בתלמוד עשר הספירות מהווה יסוד מרכזי בהבנת מהלך הצמצום, המסך והופעת ההבחנות בארבע הבחינות, והוא מפתח להמשך לימוד פנימיות התורה על דרך האמת.