תלמוד עשר הספירות | העמוד היומי | עמוד ב | לימוד כתבי אשלג | סולם יהודה

אור החוכמה ואור החסדים — שני סוגי חיסרון בעולמות

השיעור עוסק בלימוד העמוד היומי בתלמוד עשר הספירות. הרה”ח שליט”א מבאר את עומק עניין החלל והאויר הריקני בעולמות הרוחניים. הביאור נשען על דברי האריז”ל הקדוש בדרושי יום הכיפורים. הסוגיה נסבה על תורת בעל הסולם זצ”ל ושני סוגי החיסרון המתחדשים לאחר הצמצום השני. בשיעורי הרב יוחאי ימיני ניתן לעמוד על יסודות הקבלה החסידית מתוך לימוד שיטתי בכתבי בעל הסולם והאריז”ל.

אור פנימי ואור מקיף — שני סוגי האור בכל פרצוף

בכל פרצוף רוחני קיימות שתי בחינות של אור. אור החוכמה ואור החסדים פועלים יחדיו בכל קומה רוחנית. אור החוכמה הוא העצמות והחיות של כל מדרגה. כפי שמובא בכתבים, החוכמה תחיה את בעליה. זוהי הבחינה היסודית והעיקרית בכל קומה רוחנית. אור החסדים, לעומת זאת, אינו אלא לבוש לאור החוכמה שבפרצוף.

הרב מדגיש כי אור החסדים אינו העיקר, אך תפקידו חשוב ביותר. בלעדיו לא יוכל אור החוכמה להתלבש כלל במדרגה. אור החסדים מגלה את אור החוכמה ומאפשר את התפשטותו. בכתבי בעל הסולם מתבאר יסוד זה במקומות רבים, ובעיקר בהקדמת תלמוד עשר הספירות.

הכלל של האריז”ל בדרוש גמל

האריז”ל קבע כלל יסודי בדרוש גמל שבדרושי יום הכיפורים. אי אפשר לאור אין סוף להתלבש בשום אחת מעשר הספירות באופן ישיר. תחילה מתלבש בהן אור החוכמה, ורק אחר כך מתפשט אור אין סוף בתוך החוכמה. סדר ההתפשטות הזה הוא יסוד נשגב בכל פעולת הספירות.

על דרך זה, אין שום אחת מעשר ספירות יכולה להתלבש באור החוכמה ישירות. תחילה חייב להתלבש בה אור החסדים, המהווה לבוש לאור החוכמה. סדר זה הוא יסוד מוסד בלימוד מושגי הקבלה והבנת סוד התלבשות האור בכלים.

אויר ריקני — מהותו של מצב הקטנות

כאשר הפרצופים עומדים במצב של קטנות, יש בהם רק אור החסדים בלבד. אור החסדים לבדו, ללא אור החוכמה המלובש בו, מכונה אויר או רוח. בעמדו בפני עצמו, הוא נקרא אויר ריקני. הביטוי מורה שהאויר הזה ריקן מאור החוכמה. הוא ממתין לשעה שאור החוכמה יתפשט בתוכו וימלא אותו.

החיסרון הזה מתחדש בעולמות רק לאחר הצמצום השני. שם נעשה המצב של קטנות וגדלות בעולמות. בזמן הקטנות יש רק אור החסדים בפרצוף. בזמן הגדלות, אור החוכמה ממלא את אור החסדים. בעולם האין סוף, טרם בריאת העולמות, לא הייתה כלל בחינת אויר ריקני. שם אין שום חיסרון, והאור ממלא את כל המדרגות בשלמות. הסבר רחב על כך נמצא בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית.

חלל — החיסרון השני בעולמות

הסוג השני של החיסרון נקרא חלל. להבנת מהותו צריך הקדמה במהותו של כלי רוחני. בעת שהנעצל מקבל שפע מציאותו מן המאציל, מתעורר בו רצון והשתוקקות לקבל. הרצון וההשתוקקות הזו היא כללות החומר של הנעצל. כל מה שיש בנעצל מלבד הרצון, כבר אינו מבחינת החומר שלו אלא מן השפע. החוכמה, השמחה והתענוג שייכים אל השפע ולא אל החומר.

הרצון לקבל — מודד שיעור הקומה

הרצון וההשתוקקות הוא החומר המודד את גדלותו של כל נעצל. התפשטות אור העליון מן המאציל היא ודאי בלי שיעור. אין דבר שיגביל אותו מבחינת המאציל, ורוצה הוא להשפיע שפע אין סופי. רק הנעצל הוא הקובע את השיעור על השפע מכוח עצמו. כפי שיעור חשקו ורצונו, כך הוא מקבל בפועל את השפע.

הרה”ח שליט”א מדגיש כלל יסודי: אין כפייה ברוחניות. הכל תלוי ברצון מתוקן. הרצון הוא הכלי קבלה של הנעצל. ככל שהכלי מתוקן וגדול יותר, כך יקבל הנעצל שפע גדול יותר. הסוגיה מקבלת ביאור מעמיק בשיעורי הקבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

ארבע מדרגות בהתפתחות הרצון לקבל

הרצון לקבל הולך ומתפתח בסדר של ארבע מדרגות. את ההתפתחות הזו ניתן לראות בבריאת ששת ימי בראשית. בתחילה נברא הדומם, בעל הרצון לקבל הקטן ביותר. אף שמציאות הרצון בו מועטה, היא קיימת בו. אחר כך נברא הצומח, שרצונו לקבל מפותח יותר ורוצה כבר אור. מדרגה הבאה היא החי, שכבר יש לו תנועה משלו. לבסוף נברא המדבר, בעל הרצון לקבל הגדול והמפותח ביותר.

הרצון לקבל הוא שמוציא את הנעצל מכלל המאציל. עם התפתחות הרצון נוצר שינוי צורה רוחני. שינוי הצורה ברוחניות גורם לפירוד מן המאציל. בכך הנעצל נפרד מן המאציל ונקרא בשם נעצל. במדרגה הרביעית, שהיא גדלות הקבלה השלמה, נעשה סוד הצמצום הראשון. הסוגיה הזו היא יסוד גדול בלימוד הקבלה החסידית של בעל הסולם.