תלמוד עשר הספירות | 24 | חלק א, לוח התשובות, אותיות צב – קג | סולם יהודה | אשלג

תלמוד עשר הספירות חלק א – לוח התשובות אותיות צב עד קג

בשיעור זה ממשיך שיעורי הרב יוחאי ימיני בעיון יסודי בלוח התשובות של תלמוד עשר הספירות חלק א, מן אותיות צב עד קג. הרב פותח בביאור עניין גמר התיקון, ומסביר כי כל מטרת הבריאה היא להפוך את כלי הקבלה לצורת השפעה. תיקון זה אינו אפשרי בעולמות העליונים, אלא רק כאן בעולם הזה, במקום שבו פוגשים האור והכלי, הקדושה והקליפה, באותו מקום ממש – באדם.

גמר התיקון – הפיכת כלי הקבלה לצורת השפעה

הרב מבאר כי לעולם אין אפשרות להפוך כלי קבלה לכלי השפעה, אלא דווקא בעולם הזה. בעולמות העליונים של הקדושה, כל עניינם הוא הרצון המתוקן, רצון להשפיע. ולעומת זאת בקליפות, כל עניינן הוא רצון לקבל לעצמן בלבד. שני העניינים נפרדים זה מזה לחלוטין, ואין ביניהם מפגש. רק בעולם הזה, אצל האדם, נפגשים שני הכוחות. הנשמה המלובשת בגוף היא נקודת המפגש שבה ניתן לעשות את התיקון השלם של הבריאה כולה.

על כן מוטל על האדם לעשות את התיקון, שכן הוא בלבד נמצא במציאות שבה הקליפה והקדושה מתאחדים במקום אחד. בלא מקום משותף שכזה, אין אפשרות לתקן את הקליפה ולהעלותה אל הקדושה. ענייני המושגים הקבליים הללו מבוארים בהרחבה בכתבי בעל הסולם, והם מהווים יסוד מרכזי בעבודת האדם.

חלקם של ישראל ושל אומות העולם בתיקון

הרב מסביר כי כתוב “אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם”. אף שגם חסידי אומות העולם, המקיימים שבע מצוות בני נח, זוכים לחלק לעולם הבא, אין הם אותם תיקון השלם של הבריאה. גמר התיקון, שהוא הפיכת רצון הקבלה להיות בעל מנת להשפיע, נעשה דווקא על ידי עם ישראל. עם ישראל קיבל רצון לקבל חזק ביותר בתוך הגוף, וזו הסיבה שעליו מוטל להיות אור לגויים, להאיר ולהוביל את כל העולם לתיקון.

אור החכמה ואור החסדים – שני בחינות באור אחד

הרב פנה לבאר שתי בחינות שיש באור: אור החכמה ואור החסדים. האמת היא שהאור הוא אחד, שכן כל הרוחני הוא אחד פשוט. אלא שכאשר האור האחד מתלבש בכלי, הוא מתגלה לפי בחינת הכלי. כשהאור מתלבש ברצון לקבל, הוא מתגלה כאור החכמה. כשהאור מתלבש ברצון להשפיע, הוא מתגלה כאור החסדים. כך מתבארת ההבחנה הזו – היא נובעת מן הכלי ולא מן האור עצמו.

בכל נאצל יש בהכרח את שתי הבחינות, שכן בכל התפשטות מן המאציל חייב להיות גם רצון לקבל וגם רצון להשפיע. בחינה א היא חכמה – עיקר ההתפשטות, ובחינה ב היא בינה – ההתגברות שבה מתעוררת בחינת ההשפעה. כל נאצל מורכב מארבע הבחינות, ולכן בכל מדרגה יש שילוב של אור החכמה עם אור החסדים. כתבי בעל הסולם מבארים נושאים אלה ביסודיות.

תפקיד אור החסדים כלבוש לאור החכמה

הרב מדגיש כי אור החכמה הוא עצמות וחיות הנאצל, והוא נמשך ישירות מן המאציל ואינו תלוי בכלים של הנאצל. לעומת זאת אור החסדים הוא אור שפל, נמוך יותר, ונמשך על ידי התגברות הרצון של הנאצל עצמו. אף על פי כן, יש לו תפקיד קריטי – הוא משמש כלבוש לאור החכמה. ללא אור החסדים, אור החכמה אינו יכול להתגלות במדרגה. רק כאשר מתלבש אור החכמה בלבוש של אור החסדים, יכולה החכמה לבוא לידי גילוי שלם.

כלי הקבלה הגמור ומלכות דאין סוף

בהמשך השיעור עוסק הרב בעניין גמר כלי הקבלה. כלי הקבלה הגמור הוא רצון לקבל מתוך חיסרון והשתוקקות, והוא מתגלה רק לאחר שנתגלתה בחינה ד שברצון – שהיא גדלות הרצון לקבל. הרב מבחין בין מקבל בתוכו – שהכלי מגביל במידתו את האור, לבין מקבל מחוצה לו בחיצוניותו – שאז אין הכלי מגביל את האור והוא מתפשט לבלי גבול. זו הייתה מציאות מלכות דאין סוף, שקיבלה את כל ההשפעה בחיצוניות ולכן הייתה כלי בלי סוף.

ספירות העיגולים – לפני בחינת הקו

הרב מסיים בביאור ספירות העיגולים. כאשר ארבע הבחינות שברצון נבחנות זו בתוך זו כגלדי בצלים, הן נקראות ארבעה עיגולים. בעולם אין סוף, לפני הצמצום, האור והכלי היו אחד ממש, ולא הייתה ניכרת בחינה של ארבע בחינות. רק לאחר שהסתלק האור על ידי הצמצום, נשארו הכלים ריקנים מאור, והם נקראו ספירות העיגולים. הצמצום לא היה מחמת פחיתות שינוי הצורה, אלא מסיבה אחרת – והכלים נשארו במצב של עיגולים זה בתוך זה. הרב מזמין את התלמידים להעמיק בנושאים אלו בשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30, וכן בשיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים.