תלמוד עשר הספירות | 8 | חלק א, פרק א | אות ג/3 | המשך | סולם יהודה

תלמוד עשר הספירות אות ג המשך – ד’ בחינות וסוד היחס בין המאציל לנאצל

בשיעור המעמיק שמעביר הרב יוחאי ימיני שליט”א בלימוד תלמוד עשר הספירות, ממשיך הרב לבאר את אות ג שבפרק הראשון של חלק א. הסוגיה המרכזית היא פירוש ד’ הבחינות, אותן ארבע מדרגות יסודיות שדרכן מתבארת מציאות הנאצל ויחסו אל המאציל. הרב מסביר כי הבנה מדויקת של בחינה אלף ובחינה בית היא תנאי הכרחי לכל מי שמבקש להעמיק בתורת הקבלה על דרך בעל הסולם. ניתן להרחיב ביסודות הסוגיה דרך עמוד מושגים קבליים באתר סולם יהודה.

שלושה טעמים למחויבות הרצון לקבל בבחינה אלף

הרב פותח בבירור הטעמים המכריחים את מציאות הרצון לקבל בבחינה אלף. הטעם הראשון נלמד מעצם המושג ‘התפשטות’. כאשר אור יוצא מן השורש ומתרחק ממנו, מוכרח להיות שינוי צורה כלשהו. ברוחניות אין מרחק מקומי אלא מרחק של הופכיות הצורה. שינוי הצורה הזה הוא עצמו הרצון לקבל הכלול בהתפשטות. אם לא היה רצון לקבל בתוך ההתפשטות, לא היה כל הבדל בין השורש לבין מה שיוצא ממנו, ולא היה זה כלל בגדר התפשטות מהמאציל.

הטעם המחשבתי והטעם הרעיוני

הטעם השני הוא מחשבתי. ברגע שעולה במחשבת המאציל הרצון להיטיב ולהשפיע, מחויב שיהיה לנאצל רצון לקבל את הטובה. בלא רצון לקבל אין זו השפעה כלל. הטעם השלישי הוא רעיוני – אין כפיה ברוחניות. אם הנאצל אינו חפץ בהטבה, אין כאן הטבה אמיתית. הרב מבאר ששלושת הטעמים משלימים זה את זה, ובלעדיהם אי אפשר להבין את הכרח הרצון לקבל בבחינה אלף. ביאורים בדרך לימוד זו ניתן למצוא בעיון בסדרת כתבי בעל הסולם.

גילוי הרצון לקבל מעצמיות הנאצל

בנקודה דקה זו מסביר הרב יוחאי ימיני שליט”א יסוד חשוב. אף שיש רצון לקבל בבחינה אלף, אין זה עדיין בגדר כלי קבלה גמור. הרצון לקבל בבחינה אלף נמשך מכוח האור עצמו ולא מעצמות הנאצל. לכלי קבלה שלם נדרש שההשתוקקות תבוא מצד הנאצל עצמו, מתוך חיסרון אמיתי שלו ולא רק מכוח ההמשכה מן המאציל. נקודה דקה זו תתברר בהמשך הבחינות. הסבר עומק זה נשמע בתוך שיעורי הרב יוחאי ימיני המתפרסמים באתר.

הצורך בבחינה בית – הרצון להשפיע

הרב עובר לבאר את ההכרח של בחינה בית, היא בחינת בינה. כיוון שכל התפשטות מן המאציל כלולה ברצון לקבל, נוצר שינוי צורה בין המאציל לנאצל. אם היה הנאצל מתעצם רק ברצון לקבל, היה זה פירוד גמור חס ושלום. ברוחניות, הופכיות הצורה היא הרחקה מוחלטת כרחוק מזרח ממערב. לכן מוכרח שתהיה בחינה של רצון להשפיע, ובחינה זו היא בית. כך נוצרת קירבת צורה בין המאציל לנאצל, על אף ההבדל היסודי שביניהם.

התעוררות פנימית של בחינה אלף

הרב מבאר שבחינה בית אינה תוספת חיצונית, אלא התעוררות פנימית של בחינה אלף עצמה. בסוף בחינה אלף, מתעוררת התעוררות פנימית להידמות למאציל. כיוון שהאור הכלול בה הוא אור של השפעה, נמשכת בחינה אלף להידמות למאציל ולהיות משפיעה אף היא. התעוררות זו היא שינוי צורה חדש, והוא שגורם להיווצרות בחינה חדשה – בחינה בית. כל נאצל מורכב מד’ הבחינות, ולכל אחת תפקיד מוגדר במבנה הכולל של הספירה.

אור החכמה ואור החסדים

בהמשך השיעור מעמיק הרב יוחאי ימיני שליט”א בהבחנה היסודית בין שני האורות. בבחינה אלף נמשך אור החכמה, שהוא העצמות והחיות של הנאצל. בבחינה בית נמשך אור החסדים, הנקרא גם אור הדבקות ואור גדלות הכלים. אור הדבקות – על שם שהנאצל מתעורר להידמות למאציל ובכך מתדבק בו. אור גדלות הכלים – מפני שאור החסדים הוא המגדיל ומכשיר את הכלים שיוכלו לקלוט בתוכם את אור החכמה היקר.

החיות והתיקון – שני הצדדים שבמדרגה

הרב מסיים את השיעור בהבחנה חשובה ביותר. אור החסדים, אף שהוא בא בהמשכה ובהתגברות מצד הנאצל, אינו עיקר חיות הנאצל אלא בגדר תיקון והשלמת הכלים. עיקר העצמות והחיות של הנאצל הוא אור החכמה, אף שהוא נמשך כהמשכה ראשונה מן המאציל ואין בו השתתפות מצד הנאצל. הסבר זה משלים את התמונה של ד’ הבחינות, ומכין את הקרקע לבחינות הבאות. אפשר להעמיק בנושאים אלו דרך מאות שיעורי וידאו בקבלה חסידית ובאמצעות הצטרפות אל שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.