הקדמה לספר הזוהר 29 | שידור חי

הקדמה לספר הזוהר

שיעור תורה מהרב שקד אליהו פנחס

מתוך השידור החי הניתן בימי א’ ו ד’

מקורות:

הקדמה לספר הזוהר

הקדמה לספר הזוהר החיוב לעסוק בפנימיות התורה

הטעם שהזוהר נגלה לדורות האחרונים
סא. אכן לפי זה נשאלת השאלה, למה לא היה נגלה ספר הזוהר לדורות הראשונים, שבלי ספק היו חשובים במעלה יותר מדורות האחרונים והיו ראויים לו יותר.

ויחד עם זה יש לשאול למה לא נגלה ביאור ספר הזוהר עד האריז”ל, ולא למקובלים שקדמו לו. והתמיה העולה על כולנה, למה לא נגלו ביאור דברי האריז”ל,

ודברי הזוהר מימי האריז”ל עד דורנו זה (ועי’ בהקדמתי לספר פנים מסבירות על העץ חיים באות ח’ ד”ה ואיתא עש”ה), ונשאלת השאלה, הכי אכשר דרי.

והתשובה היא, כי העולם, במשך זמן קיומו של שתא אלפי שני, הוא כמו פרצוף אחד, שיש לו ג’ שלישים ראש תוך וסוף, דהיינו חב”ד, חג”ת, נה”י.

וזהו שאמרו ז”ל “ב’ אלפים תהו, ב’ אלפים תורה, וב’ אלפים ימות המשיח” (סנהדרין צז, א).

כי בב’ אלפים הראשונים שהם בחינת ראש וחב”ד, היו האורות מועטים מאד, והיו נחשבים לבחינת ראש בלי גוף, שאין בו אלא אורות דנפש.

כי יש ערך הפוך בין כלים לאורות, כי בכלים, הכלל הוא, שהכלים הראשונים נגדלים בכל פרצוף מתחילה, ובאורות הוא להיפך,

שאורות התחתונים מתלבשים בפרצוף מתחילה. ונמצא כל עוד שאין בכלים רק העליונים לבד, דהיינו כלים דחב”ד,

יורדים שם להתלבש רק אורות דנפש, שהם האורות התחתונים ביותר. וזהו שאמרו על ב’ אלפים ראשונים שהם בבחינת תהו.

ובב’ אלפים השניים של העולם, שהם בחינת חג”ת דכלים, ירד ונתלבש אור הרוח בעולם,

שהוא סוד תורה. ועל כן אמרו על ב’ אלפים האמצעים שהם תורה.

וב’ אלפים האחרונים הם נהי”מ דכלים, ועל כן מתלבש בעולם בזמן ההוא אור דנשמה,

שהוא האור היותר גדול, ועל כן הם ימות המשיח.

גם הדרך הוא בכל פרצוף פרטי, שבכלים דחב”ד חג”ת עד החזה שלו, האורות מכוסים,

ואינם מתחילים להאיר חסדים המגולים, שפירושו, התגלות הארת חכמה עליונה, אלא מחזה ולמטה, דהיינו בנהי”מ שלו.

והוא הסבה, שמטרם התחילו להתגלות הכלים דנהי”מ בפרצוף העולם, שהם ב’ אלפים האחרונים,

הייתה חכמת הזוהר בכלל וחכמת הקבלה בפרט, מכוסה מן העולם, אלא בזמן האריז”ל שכבר נתקרב זמן השלמת הכלים שמחזה ולמטה,

נתגלתה אז הארת חכמה העליונה בהעלם, על ידי נשמת האלקי ר’ יצחק לוריא ז”ל, שהיה מוכן לקבל האור הגדול הזה,

ועל כן גילה העיקרים שבספר הזוהר, וגם חכמת הקבלה, עד שהעמיד בצד כל הראשונים שקדמוהו.

ועם כל זה כיון שהכלים האלו עוד לא נשלמו לגמרי (שהוא נפטר בזמן ה’ אלפים של”ב כנודע),

על כן לא היה העולם עוד ראוי שיתגלו דבריו. ולא היו דבריו הקדושים,

אלא קנין ליחידי סגולה מועטים, שלא ניתנה להם הרשות לגלותם בעולם.

וכעת בדורנו זה, אחר שכבר קרובים אנו, לגמר ב’ אלפים האחרונים,

לפיכך ניתנה עתה הרשות לגלות דבריו ז”ל, ודברי הזוהר בעולם, בשיעור חשוב מאד.

באופן שמדורנו זה ואילך יתחילו להתגלות דברי הזוהר בכל פעם יותר ויותר, עד שיתגלה כל השיעור השלם שבחפץ השי”ת.

[חסרה אות ס”ב במקור]

סג. ולפי זה תבין שבאמת אין קץ לשעור מעלתם של דורות הראשונים על האחרונים,

כי זה הכלל בכל הפרצופין של העולמות ושל הנשמות, אשר כל הזך נברר תחילה אל הפרצוף.

ולפיכך נבררו תחילה הכלים דחב”ד מהעולם וכן מהנשמות, ולפיכך היו הנשמות שבב’ אלפים הראשונים גבוהות לאין קץ.

ועם כל זה לא יכלו לקבל קומת אור שלם, מפאת החסרון של החלקים הנמוכים מהעולם ומהן עצמן, שהם חג”ת נהי”מ כנ”ל.

וכן אחר כך בב’ אלפים האמצעים, שנתבררו הכלים דחג”ת אל העולם וכן מן הנשמות,

היו הנשמות באמת מבחינת עצמן עוד זכות עד מאוד, כי כלים דחג”ת מעלתם קרובה לחב”ד

(כמ”ש בהקדמת ספר הזוהר (של רשב”י) דף ו ד”ה ומה), ועם כל זה עוד היו האורות מכוסים בעולם,

מטעם חסרון הכלים שמחזה ולמטה מהעולם, וכן מן הנשמות.

ולפיכך בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו היא הגרועה שבמציאות,

כי על כן לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה המה המשלימים את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות,

מבחינת הכלים, ואין המלאכה נשלמת אלא על ידיהם, כי עתה בשכבר נשלמים הכלים דנה”י,

ויש עתה כל הכלים ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף,

לכל הכדאים להם, דהיינו נר”ן שלמים, כנ”ל. ולפיכך רק עם השתלמותן של הנשמות הנמוכות הללו,

יכולים האורות העליונים להתגלות ולא מקודם לכן.