הקדמה לספר הזוהר 26 | שידור חי

הקדמה לספר הזוהר

שיעור תורה מהרב שקד אליהו פנחס

מתוך השידור החי הניתן בימי א’ ו ד’

מקורות:

הקדמה לספר הזוהר

ה’ העולמות א”ק ואבי”ע ודרך השגתם על ידי עבודת האדם

חלוקה ג
מח. ועל ידי העסק בסודות התורה ובטעמי מצות, הוא מטהר חלק החי מהרצון לקבל שבו, ובשיעור הזה הולך ובונה את נקודת הנשמה המלובשת בו ברמ”ח אבריה ושס”ה גידיה. וכשנשלמת בכל בנינה ונעשית פרצוף, אז עולה ומלבשת לספירת הבינה שבעולם העשיה הרוחני, שכלי זה הוא זך ביותר לאין ערך על כלים הראשונים ת”ת ומלכות, ועל כן הוא מעביר לו אור גדול מאין סוף ברוך הוא הנקרא אור הנשמה. וכל פרטי דומם צומח חי שבעולם עשיה, המיוחסים לקומת הבינה, נמצאים משמשים ומסייעים לפרצוף הנשמה של האדם, לקבל אורותיו בשלמות מספירת הבינה, על דרך שנתבאר באור הנפש, עיין שם.

והוא נקרא גם כן בחינת חי דקדושה, להיותו מכוון נגד טהרת חלק החי שבגוף האדם. וכן טבע הארתו, כדרך שנתבאר במין החי הגשמי (לעיל אות לז) שהוא נותן הרגשה פרטית לכל אבר ואבר מתרי”ג אברי הפרצוף להיות חי ומרגיש בהרגשה חפשית לכל אחד מהם בלי שום התלות בכלל הפרצוף, עד שנבחן שתרי”ג אברים שבו הם תרי”ג פרצופים המיוחדים במיני הארתם, כל אחד לפי דרכו.

ומעלת אור הזה על אור הרוח ברוחניות, היא בערך הפרש מין החי כלפי הדומם וצומח בגשמיות. וכן יוצאת נקודה מאור החיה דקדושה (שהיא אור ספירת החכמה) עם יציאת פרצוף הנשמה ומתלבשת בפנימיותו.
חלוקה ד
מט. ואחר שכבר זכה באור הגדול ההוא הנקרא אור הנשמה, אשר תרי”ג האברים שבפרצוף ההוא כבר מאירים כל אחד מהם באור שלם ובהיר המיוחד לו, כמו פרצוף מיוחד לעצמו, אז נפתח לו הפתח לעסוק בכל מצוה ומצוה על פי כונה אמיתית שבה, כי כל אבר של פרצוף הנשמה מאיר לו את דרכי כל מצוה המיוחסים לאותו אבר, ובכחם הגדול של אורות ההם הוא הולך ומטהר את חלק המדבר שברצון לקבל שלו ומהפכו לרצון להשפיע, ובשיעור הזה הולכת ונבנית הנקודה של אור החיה המלובשת בו ברמ”ח איבריה ושס”ה גידיה הרוחניים.

וכשנשלמת לפרצוף שלם, אז עולה ומלבשת לספירת החכמה שבעולם העשיה הרוחנית, אשר כלי הזה אין קץ לזכות שבו, ועל כן הוא מעביר לו אור גדול ועצום מאד מאין סוף ברוך הוא, הנקרא אור החיה או נשמה לנשמה. וכל הפרטים שבעולם העשיה, שהם דומם וצומח וחי, המתיחסים לספירת החכמה, מסייעים לו לקבל אור ספירת החכמה בכל השלמות, על דרך שנתבאר באור הנפש, ע”ש.

וכן נקרא מדבר דקדושה, להיותו מכוון נגד טהרת חלק המדבר שבגוף האדם. וכן ערכו של האור ההוא באלקיות כערך המדבר שבדצח”מ הגשמיים, דהיינו שקונה הרגש זולתו, באופן ששיעור גדלו של אור ההוא על גודל דצ”ח הרוחניים, כשיעור גדלו של מין המדבר הגשמי על דצ”ח הגשמיים. ובחינת אור אין סוף ברוך הוא המלובש בפרצוף זה, הוא נקרא אור יחידה.

נ. אמנם תדע שכל אלו ה’ בחינות האורות נרנח”י שנתקבלו מעולם העשיה, אינן אלא בחינת נרנח”י של אור הנפש, ואין בהן עוד מבחינת אור הרוח ולא כלום, כי אין אור הרוח אלא בעולם היצירה, ואור הנשמה רק בעולם הבריאה, ואור החיה רק בעולם אצילות, ואור היחידה רק בעולם אדם קדמון. אלא כמו שאמרנו לעיל, שכל שיש בכלל כולו מתגלה גם כן בכל הפרטים, עד הפרט היותר קטן שאך אפשר להפרט. ולפיכך ישנן כל ה’ בחינות נרנח”י גם בעולם העשיה, כדרך שבארנו אותן, אבל הן רק נרנח”י דנפש.

וממש על דרך זה ישנן כל ה’ בחינות נרנח”י בעולם היצירה והן רק ה’ חלקי הרוח. וכן ישנן כל ה’ בחינות נרנח”י בעולם הבריאה, והן ה’ חלקי הנשמה. וכן הוא בעולם האצילות שהן ה’ חלקי אור החיה. וכן הוא בעולם א”ק שהן ה’ חלקי אור היחידה. וההפרש שבין עולם לעולם, הוא על דרך שבארנו בהבחנות שבין כל אחד מנרנח”י דעשיה.