הקדמה לספר הזוהר 13 | שידור חי

הקדמה לספר הזוהר

שיעור תורה מהרב שקד אליהו פנחס

מתוך השידור החי הניתן בימי א, ג, ו ד’

מקורות:

הקדמה לספר הזוהר

בירור עניין הבחירה בזמן שיתא אלפי שני
טז. ואין להקשות לפי זה, אם כן נתבטלה מאתנו הבחירה ח”ו, כיון שאנו מוכרחים להשתלם ולקבל המצב הג’ בהחלט, מכח שכבר הוא מצוי במצב הא’.

והענין הוא, כי ב’ דרכים הכין לנו השי”ת במצב הב’ כדי להביאנו אל מצב הג’. הא’ הוא, דרך קיום התורה ומצות, על דרך שנתבאר לעיל. ודרך הב’ הוא, דרך יסורין, אשר היסורים בעצמם ממרקין את הגוף, ויכריחו אותנו לבסוף להפך את הרצון לקבל שבנו ולקבל צורת הרצון להשפיע, ולהדבק בו ית’. והוא על דרך שאמרו חז”ל (סנהדרין צז, ב) “אם אתם חוזרים למוטב טוב, ואם לאו אני מעמיד עליכם מלך כהמן, ובעל כרחכם הוא יחזיר אתכם למוטב”. וזה שאמרו ז”ל (סנהדרין צח, א) על הכתוב “בעתה אחישנה”, אם זכו אחישנה, ואם לאו בעתה.[1]

פירוש, אם זוכים על ידי דרך הא’, שהוא על ידי קיום תורה ומצות, אז אנו ממהרים את התיקון שלנו, ואין אנו צריכים ליסורין קשים ומרים ואריכות הזמן שיספיק לקבלם שיחזירו אותנו למוטב בעל כרחנו. ואם לאו, בעתה, דהיינו רק בעת שהיסורים יגמרו את התיקון שלנו, ותגיע לנו עת התיקון בעל כרחנו. ובכלל דרך היסורים, הם גם עונשי הנשמות בגיהנם. אבל בין כך ובין כך, גמר התיקון שהוא מצב הג’, הוא מחויב ומוחלט מצד המצב הא’. וכל הבחירה שלנו, היא רק בין דרך יסורין לבין תורה ומצות.

והנה נתבאר היטב, איך ג’ המצבים הללו של הנשמות קשורים זה בזה ומחייבים בהחלט זה את זה.

[1] הגמרא דנה במחלוקת שבין רב ושמואל. רב טוען כי הגאולה תלויה בתשובה ושמואל חולק בטענה כי ישנו קץ (זמן) מסויים לגאולת ישראל וגם ללא תשובה הקב”ה גואלם. הגמ’ משווה את המחלוקת למחלוקת התנאים של ר’ אליעֶזר ורבי יהושע האם נצרכת תשובה לגאולה או לאו? ר’ יהושע ולשיטת רש”י סובר כשמואל; שישראל יגאלו אף בלא תשובה כלל וכן סובר הרמב”ם שדי להם סבל הגלות כדי לזכות לגאולה ואין הדבר תלוי בתשובה. ולסיום שתק רבי אליעֶזר וקיבל את הוכחת ר’ יהושע. ואז מתארת הגמ’ סימנים שיבשרו את הקץ, דוגמת שיחזרו עמ”י לא”י והיא תתן להם פירותיה, המצב הכלכלי יהיה קשה מאוד וירבו הצרות, היצה”ר יגבר ואף יקטרג על מחלקות תלמידי החכמים שתהיה במלחמתה של תורה, לא תורגש השגחת ה’ ולא תהיה משילות שילטונית.

עוד דורשת הגמ’ כתנאי לגאולה את כליית השופטים והשוטרים הרשעים המטים את הדין, וכן את סילוקם של בעלי הגאוה מתוך ישראל. ואז דנה הגמרא בסתירה שבפס’ המדבר על אותו הזמן  “… אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה” (ישעיהו ס, כב). ‘בעיתה’, משמע שיש לגאולה זמן קבוע, ואינה באה לפני זמנה, ואילו המילה ‘אחישנה’ מורה כי ה’ ימהר ויחיש את בוא הגאולה טרם זמנה, נמצא הביטויים סותרים זה את זה. ור’ יהושע בן לוי מיישב את הסתירה שאם זכו היינו אם יש לישראל זכויות המצדיקות את גאולתם, אזי ‘אחישנה’ והגאולה תמהר לבוא. אמנם אם חלילה לא זכו היא תגיע רק ‘בעיתה’ הקבוע לה. המהרש”א מבאר ש”זכו” הגורם ל”אחישנה” היא התשובה מרצון של ישראל, שבזה מודה אף רבי יהושע שאם ישובו מרצון תבוא הגאולה לכל העם.