סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
הקדמה לספר הזוהר 12 | שידור חי
להאזנה
הקדמה לספר הזוהר
שיעור תורה מהרב שקד אליהו פנחס
מתוך השידור החי הניתן בימי א, ג, ו ד’
מקורות:
הקדמה לספר הזוהר
ג’ מצבים בבריאה: מחשבת אין סוף, זמן התיקון, גמר התיקון
יד. והנך מוצא בהכרח, שיש ג’ מצבים לנשמות בדרך כלל.
מצב הא’, הוא מציאותן באין סוף ברוך הוא במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם צורה העתידה של גמר התיקון.[1]
מצב ב’, הוא מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו על ידי ב’ המערכות הנ”ל לגוף ונפש, וניתנה להן העבודה בתורה ומצוות, כדי להפך את הרצון לקבל שבהן ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נחת רוח ליוצרם ולא לעצמם כלל. ובמשך זמן מצב הזה, לא יגיע שום תיקון לגופים, רק לנפשות בלבד[2]. כלומר שצריכים לבער מקרבם כל בחינת הקבלה לעצמם שהיא בחינת הגוף, ולהשאר בבחינת רצון אך להשפיע בלבד, שזהו צורת הרצון שבנפשות. ואפילו נפשות הצדיקים לא תוכלנה להתענג בגן עדן אחר פטירתן, אלא אחר ככלות כל גופן להרקב בעפר.[3]
מצב הג’, הוא גמר התיקון של הנשמות אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם גם אל הגופין, כי אז יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה, ונעשים ראויים לקבל לעצמם כל הטוב והעונג והנועם שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם. כי לא יקבלו כל זה מצד רצונם לקבל, אלא מצד רצונם להשפיע נחת רוח ליוצרם, שהרי יש לו ית’ הנאה שמקבלים ממנו.
ולשם הקיצור אשתמש מכאן ואילך בשמות ג’ המצבים הללו, דהיינו מצב א’ מצב ב’ ומצב ג’, ואתה תזכור כל המתבאר כאן בכל מצב ומצב.
טו. וכשתסתכל בג’ מצבים הללו, תמצא שמחייבים זה את זה בהחלט גמור, באופן שאם היה אפשר שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם. כי למשל אם לא היה מתגלה מצב הג’, שהוא התהפכות צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח לא היה יכול לצאת מצב הא’ שבאין סוף ברוך הוא, שהרי לא יצאה שם כל השלמות, אלא מפני שהעתיד להיות במצב הג’ כבר שימש שם בנצחיותו ית’ כמו הוה, וכל השלימות שנצטיירה שם באותו המצב, היא רק כמו העתקה מהעתיד לבא אל ההוה אשר שם, אבל באם היה אפשר שיתבטל העתיד, לא הייתה שם שום מציאות בהוה. הרי שמצב הג’ מחייב כל המציאות שבמצב הא’.
ומכל שכן בהתבטל משהו ממצב הב’, ששם מציאות כל העבודה העתידה להגמר במצב הג’, דהיינו העבודה בקלקול ותיקון, ובהמשכות מדרגות הנשמות, ואיך יהיה מצב הג’. הרי שמצב הב’ מחייב את מצב הג’.
וכן מציאות מצב הא’ שבאין סוף ברוך הוא, שכבר נוהגת שם כל השלמות שבמצב הג’, הרי הוא מחייב בהחלט שיותאם זה, דהיינו שיתגלה מצב הב’ ומצב הג’, דהיינו ממש בכל אותה השלמות אשר שם, לא פחות משהו ולא יותר משהו. הרי שמצב הא’ עצמו מחייב בהכרח שתתפשטנה מערכות זו לעומת זו במציאות הב’, כדי לאפשר מציאות גוף ברצון לקבל המקולקל על ידי מערכת הטומאה, ואז אפשר לנו לתקנו. ואם לא הייתה מערכת העולמות דטומאה, לא היה לנו הרצון לקבל הזה, ולא היה אפשר לתקנו ולבא למצב הג’, כי אין אדם מתקן מה שאין בו.
הרי שאין לשאול, איך נתהוותה ממצב הא’ מערכת הטומאה, כי אדרבה, מצב הא’ הוא המחייב מציאותה ולהתקיים כן במצב הב’.
[1] היינו המצב הג’ שבא”ס (ראה הערה 12)
[2] איך אומר שאין תיקון לגוף בשיתא אלפי שני מאיר, הרי במקומות רבים מביא שבעקבות התיקון בעל”נ להשפיע כן מופיע אור חכמה במצב הב’? אלא עפ”י ביאור הרב”ש זצ”ל הכוונה היא על הבחי”ד, היינו מידת הדין שנגנזה ברדל”א (רישא דלא אתיידע), ומטעם זה נשאר לב האבן בלי תיקון עד גמר תיקון בבחי’ ‘תחיית המתים’, היינו שתהיה תחיה ושימוש גם לרצל”ק המופרז הזה, בסוה”כ “…וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר” (יחזקאל לו, כו).
[3] עניין זה מובא בגמרא “כי עפר אתה ואל עפר תשוב א”ל ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים… נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד… ונשמתו עולה ויורדת, לאחר י”ב חדש הגוף בטל, ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת” (בבלי, שבת קנב-קנג)
וכך מובא במקומות רבים בזוהר; “כל הרשעים שבעולם, בעוד שהגוף שלם בכל אבריו תוך הקבר, נדונים הגוף והרוח, כל אחד בדין הראוי לו… כיון שהגוף נתעכל, נשקט דינו של הרוח…, בין לצדיקים ובין לרשעים… כי אין לך כל צדיק וצדיק בעולם, שאין לו דין הקבר.” (הסולם על זוהר תרומה אותיות תנז-תנח)
לחנות הספרים
תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות
תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות
זוהר הסולם | 21 כרכים | בינוני
זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס
כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל
עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי