למה יצאו חסרונות מהבורא?

שיעור קבלה מהרב שקד אליהו פנחס

עניין יציאת הכלי מאור האין סוף,

ומדוע הייתה נצרכת להיות מלכות באין סוף היינו חיסרון?

תמליל השיעור:

באותיות הקודמות דיברנו,

שהקדוש ברוך הוא, מטרת הבריאה

הייתה להטיב לנבראיו.

זה מה שרצה הקדוש ברוך הוא,

להטיב לנבראיו.

כדי להטיב לנבראיו הוא היה צריך

לברוא יצורים שרוצים לקבל הנאה ותענוג.

לדבר כזה שרוצה לקבל הנאה ותענוג,

אנחנו בחוכמת הקבלה קוראים "כלי".

בתוך הכלי יוכל האור,

שהוא ההטבה שרוצה השם להטיב לנו,

באות ד' פה הוא מסביר לנו איך נוצר הכלי.

איך בעצם יכול להיווצר מתוך אינסוף,

שזה המציאות הכי גבוהה

שאנחנו יכולים לתפוס,

כי בעצמותו אמרנו אין לנו השגה,

אין לנו תפיסה בעצמותו יתברך,

אז איך יצא מאינסוף חיסרון?

איך יצא כלי?

איך יצא רצון לקבל?

כי בעצם אם נפשט את הדברים

בצורה הכי הכי נקרא לזה שטחית,

כל הבריאה כולה היא חסרונות,

היא רצונות לקבל הנאה ותענוג,

הן בבחינת הדומם, הצומח, החי, המדבר,

הדרגות שביניהם,

כל דבר שהוא נברא,

שהוא יצא לבר – מחוץ לאלוקות,

נברא זה מלשון "בר",

מלשון, בארמית "לבר" זה לחוץ, כן,

כמו "תוכו וברו",

הפנימיות שלו והחיצוניות שלו,

כל דבר שהוא מחוץ לאלוקות –

הוא בעצם חיסרון,

כל דבר שהוא שמורגש בו חיסרון

מהאלוקות,

זה נקרא אור וזה נקרא כלי ואור,

כלי הוא חיסרון, כן?

בכלי הזה יש חיסרון של 180 CC,

נגיד חצי מזה יש בו מילוי של מים.

אותו דבר אנחנו יכולים לקבל

מילוי של אור.

הכוונה היא כשאור מגיע בכלי,

זה תענוג,

והבורא היה חייב לבראות אותנו

בצורה של כלים,

כי הוא רצה להטיב לנו.

אתה לא יכול להטיב לאדם

שלא רוצה את התענוג.

אני רוצה להטיב לשכנים שלי

אני מאוד אוהב את השכנים שלי

ואני מאוד מאוד אוהב לשמוע מוזיקה

בקולי קולות בשעה 12 בלילה.

הם יגידו לכם, אדוני

אבל אבל זה זה לא טוב להם,

זה מזיק להם,

זה פוגע בהם זה מציק להם.

אני אומר, בסדר, זה פוגע בהם

אבל אני אוהב וזה כזה כיף לי,

אז אני אעשה גם כיף להם.

אבל אין להם חיסרון לדבר הזה.

אתה לא מהנה אותם,

אתה אפילו מענה אותם.

אחד ההסברים היפים ששמעתי על

"ועשו סייג לתורה",

כן זה הוראה שנתנו חז"ל במשנה,

אז סייג זה גדר,

אז ההסבר הנפוץ הוא, הפירוש הנפוץ הוא,

עשו סייג לתורה, תעשו גבולות לתורה,

גדרות כדי שלא יבואו לחלל אותה,

תוסיפו עוד כל מיני סייגים

על על דינים מדאורייתא

כן, לצורך העניין אסור לקטוף מעץ בשבת,

אז באו הרבנן והוסיפו שאסור ליגוע בעץ,

שאם תיגע חלילה תבוא לקטוף, זה גדר.

אבל ראיתי פירוש אחר יפה,

שאומר שאם אם אנשים לא רוצים

לשמוע את דבר התורה שלך,

לא בא להם עכשיו

הם בסעודה והם לא ממש דתיים ולא זה,

ואתה רוצה להטיב להם,

לתת להם את הוורט שלמדת היום בישיבה ככה,

שהוא לפחות נמשך 25 דקות

עם פלפולים ועניינים,

אבל הם לא רוצים –

אז יוצא שאתה מענה אותם,

אתה נותן להם דבר שהם לא זקוקים לו…

אז אמרו עשו סייג לתורה,

תעשו גדר לתורה,

אם תורה לא רוצים אותה –

אל תיתן,

אותה מצווה להגיד דבר,

מצווה לא להגיד דבר שלא נשמע

כמו שמצווה להגיד דבר שנשמע.

אז עכשיו הקדוש ברוך הוא בעצם

יוצר משהו שהוא הפוך אליו

מאחר שהמרחק

בין האלוקות שהיא כולה השפעה

לבין הנבראים שהם כולם קבלה

היא כל כך גדולה,

הדבר הזה היה צריך לעשות

בשלבים ובהדרגה.

בעיקרון אנחנו עוברים על ארבע שלבים.

ועכשיו הוא יסביר לנו

את הארבע שלבים האלה,

באות ד' של הפתיחה לחוכמת הקבלה