הקדמה לספר הזוהר 2 | שידור חי

הקדמה לספר הזוהר

שיעור תורה מהרב שקד אליהו פנחס מתוך השידור החי הניתן בימי א, ג, וד’

תמלול השיעור:

הקדמה לספר הזוהר 2 | שידור חי מזום | סולם יהודה | לימודי קבלה בתורות בעל הסולם | הרב שקד אליהו פנחס

אנחנו ממשיכים את.

הקדמה לספר הזוהר מהנקודה שהיינו בה אתמול בספר בהקדמה הזאתי,

בעצם בעל הסולם מנסה לפתוח כמה שיותר בעצם.

יכולות להבין, לראות, להכיל את העבודה הרוחנית שלנו ממקום הרבה

יותר גבוה, ממקום הרבה יותר משמעותי. אנחנו בעצם יש לנו את היכולת.

להבין את העבודה הרוחנית שלנו הן מבחינת עבודה של תורה

ומצוות והן מבחינת ההשקפה הכללית על החיים בצורה הרבה הרבה

יותר רצינית, הרבה הרבה יותר עמוקה מהסיבה.

שאנחנו מתחילים להשתמש במשקפיים של המקובל.

במקום להסתכל על העולם מתוך ראייה שיטחית או ראיה, קראו

לזה פרסומית או עיתונאית אנחנו נוכל בעצם לחוות את החיים

מתוך ראייה של מקובל אדיר שחי פה סך הכל לפני

100 שנה, וביהיר את כל כתבי הזוהר וכמעט את כל

חלקי הזוהר, ופתח לנו בעצם צוהר לדור הזה, לדור האחרון,

לדורי כבד אמשכה להשתמש במרפא הזה שנקרא חכמת הקבלה. מה

שלא היה אפשר אפשרי. דרך אגב, לא היה אפשרי לדורות הקודמים.

הדברים האלה היו סתומים וגם הסורים על ידי המקובלים בעצמם.

הם מסרו את זה באופן מאוד מאוד ברור עם המון הגבלות.

ובמאמר הזה בעצם בספר בהקדמה הזאתי לספר הזוהר בא לסולם,

מתחיל בשאלות שאנחנו עוברים אחר כך לחקירות שבהם הוא בעצם

נותן לנו אפשרות לדרוש בעצם תובנות עמוקות יותר על החיים.

הוא פותח בזה שהשאלות האלה בעצם הם כביכול ידועות לכולם.

כולם חושבים שהם מכירים אותם.

וכולם חושבים שהם יודעים את התשובות, אבל בעצם אנחנו נחקור

ונעמיק בהם אנחנו נראה שאנחנו רחוקים מאוד מהבנה רצינית ומהשקפה.

עיונית קבלת של הדברים האלה אז אתמול בעצם טעינו בחמש

שאלות מהותיות ועקרוניות בעל הסולם שאל מה מהותנו, מה מהות

האדם, למה הוא חי, מה המשמעות שלו בעצם, מה התפקיד

שלנו בשלשלת המציאות הארוכה. אנחנו רואים שאין לנו מציאות של.

6000 שנה של אנושות שמתקיימת אדם חי פה בסביבות השמונים

90 100 שנה וזה ממש חוליה קטנה בשרשרת האנושית והוא

בא ושואל בעצם מה התפקיד שלי בתוך השרשרת? איפה אני

מתחבר פה? לכל רצף היסטוריה הן כאדם בכלל ובטח כיהודי.

בטח כישראלי שחי פה במדינה הזאת בעידן הזה. דבר נוסף

שהוא שאל איך יכול להיות? הוא הציג את זה קצת

בצורה מוזרה, אבל זו שאלה איך יכול להיות שמהפועל השלם שזה?

יוצאים בריאות כל כך מקולקלות וחסרות. אנחנו רואים שבני אדם

עושים הרבה נזקים לעצמם, לטבע, לכל דבר, מהרגע שבעצם אדם

הוליד את קיין ואבל אחד רצח את השני ומאז המון

המון המון בלאגן שהאנושות עושה אז הוא שואל. הוא תוהה

בעניין הזה איך יכול להיות שכליל השלמות הקדוש ברוך הוא בעצמו פותח מפעל.

לנזר הבריאה שזה אדם והאדם הזה יוצא.

לא יוצלח כזה. זה השאלה הבאה שהוא שאל אחר כך

הוא תהה בעניין של הטוב והמתייב איך יכול להיות שהקדוש

ברוך הוא שהוא טוב, המיטיב. ותכף אני ארחיב על זה.

הבטחתי אתמול להרכיב על הנושא הוא בורא בריאות שכל כך

מתייסרות פה. אנחנו רואים שהחיים הם דבר קשה, דבר לא

קל, כל אחד מטוגן על המחבת ממקום אחר, וכל אחד

חווה חיים בצורה שונה, אבל בסופו של יום אנחנו כן

בוודאי יכולים לראות שלא קל.

לחיו.

גם אם לא דבר פשוט והוא טועה ושואל איך יכול

להיות למה שהקדוש ברוך הוא שהוא מנהל את כל המציאות

ושולט על כל המיעוט מציאות, למה הוא בעצם בורא יצורים

שסובלים? מעבר לכך, מדובר האחרון כמעט שדיברנו עליו אתמול, זה

איך אפשר שמהנצרי שאין לו ראשית ואין לו תכלית. זאת

אומרת הוא היה תמיד ויהיה תמיד יוצא, בעצם יוצא בעצם

בריאות, שהם קלות ונפסדות יוצא בריאות.

שהם בעצם זמניות אנחנו רואים שכל דבר שהוא נכנס לתוך

מהות החומר אז הוא זמני, זאת אומרת הוא לא משנה

אם זה אדם שחי 80 שנה או איזה צמח שיש

לו זמן מועט יותר או אני חושב שפרפר חי 24

שעות אני לא בטוח בזה, אבל בסופו של דבר כל

דבר, אפילו הדומה, הוא זמני. אז איך זה יכול להיות?

זה מה שהוא שואל אותנו?

וכדי להעביר את הדברים האלה, אז הוא.

פותח במספר חקירות, יש פה 6 חקירות שהוא תוהה בהם.

והחקירה הראשונה דיברנו על האתמול והיא הייתה בעצם שהוא שאל

אותנו איך יצרנו שבריאה תהיה מחודשת. זאת אומרת ההבדל רק

להבין ההבדל בין חקירה לשאלה זה שהחקירות באות לבער לנו

איזה שהוא מושג שאיתו אנחנו נוכל לפתור את השאלות שהוא

שאל לפני כן. אז.

אז יש לנו פה את החקירה הראשונה שכבר דיברנו עליה

אתמול, איך יציר לנו שהבריאה תהיה מחודשת שפרושות דבר חדש

שלא יהיה כלול בוא יתברך מטר או בעת שברור לכל

בריון שאין לך דבר שלא יהיה כלול בו יתברך. לכן

השכל מחייב כי כלום יש לך נותן מה שאין בו.

זאת אומרת פה בעצם.

קפץ אחד הידידים ושאל שאלה מה, האם הכל כלול בבורא?

גם מנגלה אתמול הוא שאל כלול בבורא זה שאלה מצויינת.

ואני בכוונה לא נכנסתי לביעור הפנימי של של הספירות. כי

האם הערה כביכול מתגלה אחרי הצמצום לפי הצמצום? איפה איפה

הדברים האלה מונחים? אני מנסה רגע להשאיר את הדברים ברמה

הפשוטה שלהם, ברמה של המחקר הלימודי של ההקדמה ולא ללכת

מעבר לזה. אבל בעניין של טוב ורע, אני כן הבאתי

לכאן איזה שהיא הרחבה, אני אראה לכם אותה פה למעלה.

ככה הוא אמר מקודם שהמורא טוב הוא מטיב איך יכול

להיות מאד טוב ומטיב ייצא יצורים שכל כך הרבה סובלים.

אז כתבתי ככה רבנו מבאר שמושכל ראשון הוא כי הבסיס

לכל הרעות הוא הרצון לקבל.

שמתוך שלהות הנברא אחרי קבלת טובה להשלמת חסרונות, יוצא אל

ההערה לזולתו. כן, זאת אומרת, אני חסר לי כסף, אני

מתמסחר עם מישהו אחר, אבל לא אכפת לי שהוא ישלם

יותר כדי שאני ארוויח, גם אם הוא יוצא חסר מזה.

אותו דבר מלחמות על כבוד, על קרקעות, על כל דבר

ועניין. בעצם משום שלי השטח חיסרון אני יוצא להשלים אותו

מהשני ולא אכפת לי גם להזיק לו, אז זה הוא

אומר שהרצון לקבל יש לי רצון לקבל משהו השלמה ממקור אחר.

אז ככה אני בעצם זאת תולדת הרע שמשתמשים ברצון לקבל

לא נכון. אז אם אתם רוצים להסתכל על זה מאוד

מאוד פשוט אל תסתכלו בין בני אדם לבני אדם. תראו

מה המין האנושי עושה לכדור הארץ או לחיות.

שנשלטות על ידי אנחנו יכולים לראות באופן פשוט בעצם את

השימוש הלא נכון בעצם הרצון לקבל שמושך או מוליד המון המון רע.

וערב טוב ברוך אני בדיוק מכוון למה ששאלתם אתמול.

שאלתם כביכול אם הכל כלול באלוהות? אני יודע שזה יותר

מכוון לחקירה הראשונה. שאלתם על ההרצרות והקשיים על מנגלה וכזה.

אז אני בכוונה לא נכנסתי לעניין של הצמצום וכן הלאה

כי אני רציתי להשאיר את.

השיח פה עדיין ברמת הפשוטה יותר של הקדמה ולא ניכנס

לתלמוד השר ספירות עם הקשיים.

חווים בעקבות הצמצום, איפה הצמצום מופיע בחיינו? אני רציתי לשאול

את זה לרמה יותר פשוטה, ולכן אני התחלתי להסביר עכשיו

על הרעיון של הטוב. הוא מיטיב. זאת אומרת, אני כתבתי פה על השאלה.

חמישית ערבית שהוא שאל אותנו כפי שהשכל מחייב הלא התברך,

טוב ומטיב, שאין למעלה אימנו ואיך בראתחילה בריאות כל כך

הרבה בריאות שתתעניין ותתייסר מן זאת אומרת כביכול הבורא אותו

ומיטיב, למה הוא מרע? למה אנחנו כאילו אנחנו חווים רע?

האנושות חווה הרבה קשיים וסבל, אתה לקחת את המנגלה לכל

אחד יקח את זה למקום אחר. אחד יגיד הילד חולה,

אחד יגיד אני לא מצליח להתפרנס, אבל סוף סוף אנחנו

כן ברמת אמונה שעבורם מגלגל עלינו את המציאות, אז למה הוא מגלגל קשיים?

אז בחקירה הזאת של הטוב ומיטיב אני כתבתי פה שאני

חוזר על זה לטובת לטובתך ברוך הטוב הוא מטיב.

כן רבנו מבאר שמושכל ראשון כי הבסיס לכל הרעות הוא

הרצון לקבל שמתוך שלהות הנברא אחרי קבלת טובה להשתמת חסרונות

יוצא להרה לזולתו. כן זאת אומרת לי יש איזה חיסרון,

בין אם זה להנעה גופנית ממונית השכלתית כבוד ושליטה. לא

חשוב אני רוצה משהו. יש לי חיסרון שהיא רצון לקבל,

אז בעקבות זה אני פונה לשני לזולתי ותובע את זה

ממנו וזה תולדת הרע.

אוקיי, זה תולדת תרה אז פעם אני טובה ממנו כבוד

ופעם אני טובה ממנו המון ופעם אני טובה ממנו תשומת

לב ולא משנה מה אבל אם תראו את זה בילדים

זה יותר קל שילד כמו שאמרתי אתמול חתיכת לגו לא

אכפת לו לזרוק את החבר שלו מהגדר אבל אצל מבוגרים

זה לא הרבה שונה וידוע שכל המלחמות בעולם רוב המלחמות

בעולם פרצו בגלל אגו גברי אז.

אז בעצם.

הדבר הזה שאנחנו רואים את הקושי שיוצא לעולם או את

הרע שיוצא לעולם בעקבות הרצון לקבל, מוביל אותנו לשאול ולטעות

על הבורא עצמו. אז ההמשך של הדבר הוא שהבורא, מתוקף

היותו קדמון, שזה אחד מעיקרי אמונה שבורא הוא קדמון ראשון,

שאין ראשית הוא שלם.

בכל אופן וצורת השלמות.

מתוקף היותו ראשון ומתוקף אותו שלם בכל התכלית, אז אין

לו שום רצון לקבל או בוא נגיד אין לו חיסרון,

כי ממי הוא יקבל הוא היה הראשון. אם הוא ראשון

אז אין לי לו ממי לקבל. אם הוא שלם בכל

השלמות אז אין לו חיסרון תולדה של כך שאם אין לו חיסרון.

אין לו רצון לקבל.

אז אין לו בסיס בכלל להרה למישהו?

אוקיי זאת אומרת הקדוש ברוך הוא הוא שלם.

הרצון לקבל הוא מול תולדת הרע, ואם הוא שלם אין

לו רצון לקבל כי מימי יקבל יוצא מכך שהוא לא

מראה לאף אחד. עכשיו השלב הבא איך זה שאנחנו רואים

בריאות שכן סובלות? הרי הכל בא ממנו. אז מה אומר להם או לא?

התשובה היא שהוא מביא בהקדמה אחרת תכף אני אראה לכם

את כל המקורות. ההשגחה האלוקית היא השגחה מטרתית.

וככזאת היא לא שמה.

לב או התחשבות על שלבי ההתפתחות עד שמגיעים למטרה. לצורך

העניין. אם נסתכל רגע על המציאות שלנו, בסדר.

כשאנחנו בוחנים איזה שהיא בריאה פה.

בוא ניקח תפוח בסדר? אני זוכר היה לי עץ תפוחים

בגינה פינק לידי סיפור מפורסם והפינק לידי הזה זה אחד

התפוחים הכי טעימים בעולם, הכי יקרים בעולם, הכי יפים בעולם,

וגדל באמת עץ יפה וטיפלתי והשקעתי בו. אני מאוד אוהב גינון.

הפרי הזה היפה והטוב והמתוק בזמן גידולו אם אתה תקטוף

אותו באמצע הוא קשה ומר ומגעיל וגורם לאדם להקים.

אז אם מגיע באמצע הגידול שלו בן אדם וקוטף אותו,

לא יודע מה זה תפוח, לא יודע מה זה, איך

מגדלים פשוט קוטף ונוגס בו, אז הוא יגיד איזה בריאה

מקולקלת, איזה דבר לא טוב.

אבל אם הוא אחכה לגמר התהליך הוא נראה פה בעצם

פרי עסיסי, מתוק, טעים יפה וערב לך אותו דבר בכל

דבר ועניין. שלבי ההתפתחות.

שלבי ההתפתחות של הנבראים- מעניינים את הלקות. מעניין אותו. השלב

האחרון אומרים שאנחנו מגדלים ילד, אז לפעמים אומרים לו עונש,

לפעמים ככה וככה, אבל בסופו של דבר המטרה היא לייצר

בן אדם מתפקד שעובד את השם יתברך. אותו דבר שאנחנו

שבורא, בין אם זה באופן פרסונאלי בהשגחה פרטית של כל

אדם, בין אם זה על כל עם שלנו, על כל

האנושות, המטרה שלנו, המטרה של הבורא הוא טוב ומיטיב. אז

אם אנחנו חווים סבל זה משום שהשגחה היא מטרתית.

והיא- נותנת יחס לשלבים.

אז בשלבים יכול להיות שאדם ירגיש שהחיים כמו התפוח הם

וקשים ומגעילים ורוצים להקים מהם, אבל זה לא שיוצא מהבוררה

רע. זה לא שהבורא מנסה להערה חלילה כי כבר מושכל

ראשון היה שיכול לצאת מנורא טוב כי אין לו רצון

לקבל. אז השילוב הזה שהמורה הוא שלם ואין בו רצון

לקבל, לכן אין בו בסיס להארה ביחד עם זה שההשגחה

היא מטרתית ולא שמה לב לפרטים שבאמצע.

אלא היא מייחסת תמיד את החשיבות לפיתוח הנברא למדרגה האחרונה

לגמר. תיקון אז יוצא שבשלבים שבין לבין האדם יכול לחוות

הרבה קשיים וכביכול רב. כמו שציינתם, שואה, לא משנה מה,

בחיים הפרטיים של האדם, זה יכול להיות אפילו סתם קושי

בפרנסה או פצע שמפריע לי בלחי. זה לא משנה, זה

עדיין קשיים של גמורה. חזל אומרים מה, מה זה יסורים

שאדם רוצה להוציא שקל להוציא שתיים.

זה כבר נחשב בגדר ייסורים.

אז כל היצורים האלה זה כי שוב הבורא- אכפת לו.

מהשלבים יותר ההשגחה היא מטרתית להוביל אותנו לנקודה האחרונה. דבר

נוסף אוקיי, קודם כל זה כל זה היה מתוך מהות

הדת ומטרתם שאמרתי פשוט ניסחתי את זה במילים שלי. ובהקדמה

לתמוד עשרות ספירות בעוד גיל המיל הוא אומר, ככה זה

לא מילה במילה. שאלות ושכתוב שלי של הדברים עניין הייסורים

והמכורים בחיינו, על דרך הכתוב. כאמור, רוקי טוב אשר מתברר בצורה הזאתי.

כי רק מקיימי התורה ומצוות קהילתם.

מתוקף היותם בהשתלבות צורה לאור, הם מהטואמים טעם החיים והרגש

הטוב ואלוקי, והם בלבד מסוגלים להעיד כי טוב השם, מה

שאין כן חיים מנותקים מתעורר מצוות קשים הם ממוות. וזה

שאמרו על הרשעים שבחייהם קורים מתים בגמרא במסכת ברכות, אוקיי,

זאת אומרת מוסף על כך הוא בא ואומר לנו תדע

לך אם אתה מרגיש קשיים בחיים, אם אתה, אם אתה

חווה בעצם ייסורים, אז קח את כל הדברים האלה, קח

את העניין הזה שאנישגחה אם הפרטית.

אין בסיס להררה וכל מה שאתה חווה זה רק בגלל

שאתה רוצה להשלים נברר והבור רוצה לתת לאדם את כל

הטוב שיש במציאות ורוצה לתת לו ממש אלוקות. כן, המלך.

הדרישה של המלך מהבן שלו זה מלוכה הוא רוצה שהוא

ימלוך בעצמו. זה גם פלא גדול שעברו נתן לנו באמת מלוכה יש.

אחד הסיפורים של רבי נחמן, למעשה, בספר מעשיות.

שהבן שנתן את המנוחה לבנו בחייו, זה מדובר בעצם על

הקדוש ברוך הוא שנותן לעם ישראל את המלוכה בזמן שהוא עדיין מלך.

זה דבר שהוא לא טבעי ברגע שניתנה לנו התורה אנחנו

כביכול מנהלים את המציאות על ידי תורה, מצוות, מעשים טובים,

אוכל על ידי להיפך, אנחנו כאילו כופים את הבור להתנהג בצורה מסוימת.

אז עד כאן בעניין טוב האלוקי ואנחנו נמשיך את המאמר

מהמקום שהיינו סיימנו. 5 שאלות ואנחנו התחלנו בחקירות החקירות. מטרתן

להוביל אותנו לתובנה של מושגים מסוימים שבעזרת המושגים האלה אנחנו

נוכל לפתור ולפרום לנו בנפש את כל השאלות האלה ברמה הרבה יותר גבוהה.

אז חקירה ראשונה, אמרנו, איך יצוייר שהבריאה תהיה מחודשת?

שפירושו דבר חדש שלא יהיה כלול בו טבח, נוטש. בראון

שלט על הכלול הזה. אז מה? גם אנגלה כלול בו,

אז זה שוב בכוונה. אני לא יורד לקטע של הספירות,

והתשובה היא כרגע על הטוב הוא מטיל מספיקה לדעתי כרגע לשלב הזה.

או קיי, חקירה ב’ יש לנו 6 חקירות אם תמצא

לומר שמבחינת כל יכולתו ודאי הוא שיכול לברוא יש מאין,

דהיינו דבר חדש שאין לו שום מציאות בו יתברך.

נשאלת השאלה מה היא מציאות הזו שיתכן להחליט עליה, שאין

לה שום מקום בו התברכת, אלא היא מחודשת?

כן, זאת אומרת אם אמרנו שמושכל ראשון זה שהקדוש ברוך הוא.

אין בו רצון לקבל, הוא שלם בכל השלמות, אבל אנחנו באים ואומרים.

שיש פה חידוש בבריאה דיברנו על זה אתמול כן. המשמעות

של בריאה על פי פירוש חזל זה דבר חדש.

יוצר אור ובורא חושך האור תמיד היה מבחינת יצירה. שניצר

משהו מתוך משהו, אבל החושך הוא בריאה הוא דבר חדש,

דבר שלא היה קודם במציאות. כן בריאה זה לישון לבר

יצא לחוץ כמו תוכו כברור בפנים שלו כמו החוץ שלו.

כמו ברמינן כן, חוץ למניין.

או כל כל המשמעות של בר זה דבר שיצא החוצה

אז הוא אומר מה זה הבריאה החדשה שיצאה ממנו התברך?

זאת אומרת איזה דבר אין בו בקדוש ברוך הוא שהוא

היה צריך לייצר אותו כביכול שוב לא לייצר לברוט המהות

הזאת של לברוא משהו שאין באדם היא.

דבר שאנחנו לא כל כך יכולים לתפוס ולוקחים אותו כאקסיומה

כאדם לא יכול להבין מה זה לברואי יש מים אנחנו

תמיד בוראים או יוצרים. יש מי יש חקירה. גימל במה שאמורה מקובלים.

שנשמתו של האדם היא חלק אלוק ממעל, באופן שאין הפרש

בינו יתברך לבין הנשמה, אלא שהוא יתברך כל והנשמה חלק.

כן, זאת אומרת.

צריך קצת לטעות רגע בדבר הזה.

באו חזל ואמרו שהנשמה היא חלק כלוק ממן עכשיו מה

זה? הנשמה היא חלק.

אז הוא בא ומביא פה את המשל חזל שזה דומה

לאבן הנחצבת מהר על ידי גרזן. נו בסדר, אז למשל

זה יכול להבין את זה בגשמי אדם לוקח גרזן, הולך

להר חוצב אבן מביא את האבן שם אותו פעם מולנו

אז אומרים לו מאיפה האבן הזה אומר? זה חלק מהר אוקיי.

מונח על הדעת, אבל לך תבוא ותגיד שאני חותך את

הבורא לחתיכות וכל בן אדם הוא חלק אלוק ממעל, הוא

רק חלק מהאלוקות. איך אתה יכול להגיד דבר כזה בכלל?

מה יכול לחתוך את האלוקות? את הרי זה רוחניות.

זו השאלה שהוא טועה בה כרגע.

והמשינו זה לאבן הנחצבת מהר שאין הפרש בין האבן לבין

ההר אלא שזה קול וזו חלק.

לפי זה יש לחקור את תנח אבן הנחלקת מהר שהיא

נפרדת מהר על ידי גרזן המוכן לכך ונפרד על ידו החלק מכל.

אבל איך יצוייר בו, יתברך ויתעלה, שיפריד חלק מן עצמו

יתברך, עד שיצא מעצמתו יתברך ויהיה חלק נבדל ממנו, דהיינו

לנשמה, עד שיתכן להבינה רק כחלק מעצמתו יתברך. כן תבינו,

זה שאלה כל כך עצומה, כי אנחנו.

כל כך רגילים לאמירה הזאת שאנחנו חלק כלוק שאני חלק

מהבורא. זה כל כך תמוה בנו.

אבל כשחושבים על זה.

מה זה? אני חלק אלא כלום מה חתכות אותי להיות

חלק חוץ ממה בורא עזה עוגה אתה לוקח פותח אותו

לחתיכות אומר אתה חלק אתה חלק. הרי רגע אמרנו שהוא

ישלם לכל השלמות, הוא שלמות, אתה לא יכול לקחת ולהוציא

ממנו חלקים, איך יכול להיות?

זה התהייה, החקירה הבאה שהוא חוקר אותה.

והחקירה נוספת זה בעניין מרכבת השיטרחרא והקליפות. אז רק אני

אגיד ממש ככה בעדינות? כי זה כבר מושגים קצת יותר

קבליים כשאנחנו מדברים על סיטרחרא קליפות, אז זה בעצם בא

לדבר איתנו על כל הסיטרא, איזה צד אחרי זה אחר

הצד האחר כביכול של האלוקות, אם הכל ממנו יתברך אז

יש לו כביכול צד כזה וצד כזה נמשל.

עשית האם אנחנו רוצים להבין מה זה סיטראך? אז בוא

נגיד שמבחינתנו סיטראך זה כל הצרות, האיסורים, הקשיים, היצר הרע,

הנפילות, כל דבר שמבחינתנו היא נחווה כשלילית, או בוא נגיד

שהוא שלילי, בוודאי כנגד האלוקות ונגד העבודה הרוחנית אנחנו נכנה

אותו כרגע כסיט וקליפות. יש לזה הרבה הרבה רבדים והרבה

מאוד משמעויות והרבה מה לדבר. בטח שבמשפט אחד לא נוכל

להסביר מה זה סדרה אחת, אבל מאוד מאוד מאוד בכללי.

אם ניקח איזנקציה כותרת גדולה, עשית רכה. זה כל הרע

שאנחנו חווים, רואים, קולטים, תופסים כאשר רע הוא כמובן היפוחלטות

וטוב זה לא קול בסדר.

אז תמשיך מכאן. השאלה שלו היא בעצם.

כיוון שמרכבת הסיט רעה חווה קליפות, רחוקה מקדושתו יתברך מהקצה

אל הקצה עד שלא תצוייר הרחקה כזאת. איך אפשר שתתמשך ותיתווה מהקדושה יתברך?

ולא אלא שקדושתו יתברך תקיים אותו, זאת אומרת.

אני לא יודע אם עולה לכם מה שלי עולה בראש

אני שמעתי ממש הבנתי שהם עשו כל מיני ישראלים.

לקטר.

רק הבוקר הבנתי למה הם נסעו לקטר. כן, שמעתי שהיה

שמה הם מרגישים לא נעים שם ופחות איזה מדינת אויב

ומתנהגים להם לא יפה. הבוקר הבנתי שיש שם את המונדיאל.

לא ידעתי שיש מודל ולא ידעתי שהוא שם.

ו כשאתה חושב עליה היחסים שלנו עם הערבים בעולם ובטח

עם הפלסטינאים בעזה, אז זה קצת מזכיר את זה בעצם

על כל אדם שהסתכל על דברים מבחוץ כביכול אני לא

מדבר פה פוליטית, אני מ בא רק לתת דוגמה על משהו שואל כי.

– מעסיקה אותנו. אנחנו מדברים פה פנימיות, אז כביכול יש

פה איזה קבוצת אנשים בעזה שמצהירה ועושה כל דבר כדי

להרוג אותנו ואנחנו נותנים להם חשמל, מים ודלק על חשבוננו

על חשבון משלם המיסים. אז זה בתחום ששואל איך יכול

להיות שעשית רחב והקליפות שכביכול הם כל הדברים במציאות שהם

נגד עבודת השם ואתה יכול לקרוא לזה יצר הרע. אתה

יכול לקרוא לזה כל הדברים השליליים בעולם, איך יכול להיות

שהקדוש ברוך הוא מחייה את זה, הוא נותן איזה כוח.

הכל בא ממנו יתברך.

יש שאלה על גנב וחזל.

השאלה שלי על תפילה אבל גם גנב בזמן הגניבה שהוא

מתפלל לשם השם ברוך כביכול עוזר.

אבל יותר מזה תגיד, הוא גונב עכשיו 10 הדיברות לא

תגנוב ומה בן אדם עושה גונב מי ממנישים אותו באותו

רגע הקדוש ברוך הוא למה אתה מנשים אותו?

עכשיו עזבו את הגרב הסתכלו על עצמנו יש לנו יצר

הרע, הוא אומר לנו סוט משהו נגד האלוקות, נגד התורה,

המצוות. מי נתן לי את היצע?

זה השאלה שלו.

מכיוון שמרכבת השיט רכש והקליפות רחוקה מקדשתו יתברך מן הקצה

אל הקצה, כי הוא הטוב המוחלט, וזה כביכול הרע המוחלט

עד שלא תצוייר רחקה כזאת. איך אפשר שתתמשך ותיתווה מהגדושה יתברך?

ולא עוד אלא שקדתו יתברך תקיים אותה זו החקירה הרביעית.

מי שרוצה לפתוח מיקרופון ולשאול לעניות דעתי אנחנו שומעים אותכם.

התבטאת את העניין הזה של.

ככל שבן אדם.

מסתכל על התכלית.

– אכפת לו על השלבי ביניים.

והבאת את הדוגמה מהעץ פנקלדי שגדל אצלך בחצר בהשקעה רבה.

אני אומר מצד האלוקות, לא מצד האדם.

אז מצדי האלוקות. אז עדיין אם אם הדברים הם כך

עדיין השאלה היא קיימת כי איך יכול להיות שבכל שלבי

הביניים אז אנחנו נהיה מגעילים בכל מיני מילים אחרות למילה

מגעילים והחיים שלנו גם יהיו מגעילים.

ואנחנו.

בסוף בשלבים הסופיים אנחנו נוכל להתפעל ולהגיד באמת יצא משהו

מוצכח בוא, בוא נתמקד בעיקר כאילו בסוף כן, אבל בשלבי

ביניים יש שלבים וחוויות קשים מאוד.

שוב אני חוזר. מה שהוא אמר זה אני הבאתי את

התשובה מתוך בעל הסולם עצמו, אני יכול להראות לכם אותה,

הוא מביא אותה במאמר מהות הדעת. רק רגע נראה איפה

בדיוק כתבתי את זה? איך יכול להיות שהבורא טוב ומטיבי,

אני חווה קשיים בסדר, זו השאלה טוב, זה מתוך מאמר

מהות הדת ומטרתה ובדי שלא להראות, להעלות למאיינים בדברים ארוכים

התמכתי על כל הכתום כבר בקונטרס הקודם. כן במתן תורה.

ובראשונה צריכים להבין את הפרויקט בר השוא הטוב המוחלט, כלומר

שאי אפשר בשום פנים ואופן אשר יגרום למי צר למי,

איזה צר או של משהו, וזה מובן לו כמו מושכל

ראשון. כן, באשר השכל הבריא מראינו בעלי את הבסיס לכל

עושה רעות שהוא מוגדר.

אך ורק ברצון הקבל, פירוש שמתוך שלהוט אחרי קבלה טובה,

משהו להשלמתו עצמו, והוא מוצא את רצונו זה בהערה לעזוב

עניין. משום זה יוצא להערה לזולתו מתוך רצון לקבל את

השלמת עצמו. זאת אומרת מקור ארע זה הרצון לקבל. זה

מושכל ראשון. הוא ממשיך ומסביר שוב הוא מסביר איך יכול

להיות שהבורא טוב ומיטיב, עובדתי. אני חווה קשיים בחיים באופן

שהיא בריאה, לא הייתה מוציאה, מוציאה שום קורת רוח בעד עצמה.

לא הייתה שום בריאה בעולם שתראה לזה.

ולפעמים אנו רוצים איזו בריאה מזקת לזולתה בלי שום רצון

לקבל עצמה. היא אינה עושה את זה, אבל מתוך רגע

קודם אני מדלג קצת או קי מתוך שעבור יתברך מובן

שהוא שלם איתו מצח עצמו ואין צורך למישהו שיעזור להשלמתו.

כן, ממילא אין לו שום בסיס להערה למישהו, וזה פשוט

בתכלית הפשיתוט. אוקיי, זאת אומרת, הוא אומר, הוא מסביר לנו

את זה בהדרגה. קודם כל מקור הרע, ברצון הקבל בבורא,

אין רצון לקבל מי עוד שמאפשר לקבל על ליבנו.

בתכלית הפשטות שיש לו רצון להשפיע, לא מסביר למה יש

לו רצון להשפיע, ואז הוא מסביר, רצון להשפיע על זולתו.

די. אין לנו דברים שזה מוכיח לנו, הידיים את כל

הבריאה גדולה שבראכ לעינינו, תסתכל על הבריאה, אתה רואה מה

קורה, רואה שהוא ברא את הכל. שוב, כמו שמסבירים בהידברות.

אוקיי% הקמצן באוויר וכן הלאה וכמה השמש קרובה והכל פנוי

פה בשביל שיתקיימו חיים בשביל שיהיה טוב לנבראים.

ובכל זאת, כי בכך שיש כאן בעולמנו בריאות שמרגישות אחת

מהשתיים אוט טובות הוראות אומר לנו אז לך תסביר את

זה של אנשים רע, עובדתית, לאנשים רע. אז הוא אומר,

ואיזו הרגשה שהן מרגישות בהכרח נגרמת מהבורא? אוקיי, אז פה

עד כאן הוא נתן לנו שתי נקודות האלה. זאת אומרת

הקדוש ברוך הוא טוב, הוא המקור הרע זה על רצון הכבל.

הקדוש ברוך הוא אין בו רצון לקבל, אז אין בו

רע והוא ברא את כל המציאות הזאתי ובכל זאת יש

בריאות שמרגישות סבל, איסורים איך יכול להיות? אז הוא מסביר

את זה מתוקף ההשגחה מטרתית בכך שיודע בבורגן שאינו בחוק הבורא.

אם כן, בהכרח שכל בריאות מקבלים ממנו טובות בלבד. אז

איך זה יכול להיות? אז הוא אומר פה גדלנו אותו

מוטיב ואז הוא אומר פה שהסיבה היא כי מטרתו הנה

השכחתו ברך היא השגחה מטרתית ופה מסביר את זה באריכות.

אפשר לקרוא את הזה. זאת אומרת מה הוא אומר, מה

זה מטרתו זה יש גידול איטי, בסדר התפתחות של קודם

ונמשך, אלא בדמותו בדמות של השגחה מטרתית.

כן, מבלי לקחת כלל בחשבון את סדר השלבים של התפתחות,

כי אדרבה, דרכם לרמות אותנו השלבים כן שאנחנו רואים קשיים

ולהעתיק איננו מלהבין את תכליתם, באותם תמיד במצב מפחיד מלאכתם.

זאת אומרת מצד הבורא לא אכפת לו כביכול על שלבי

ההתפתחות, אלא מה שהוא רוצה, זאת המטרה. אז אם שלבי

התהפכות הפרי הוא עקום, וב לא דיבר עליי, שאני אומר

יאללה אני אשיג את המטרה זה.

אני מקווה שאני ברור.

הבנתי שזה במדרג החשיבות, אבל הוא התחיל. אני יכול להיות

שזה קצת חורג מהשיעור. פשוט הוא התחיל את הפסקה שאתה

הבאת, הוא התחיל אותה בלומר באמת.

אין דבר רע יורד מלמעלה הוא אמר את זה בלשון

שלו ובאמת הכל הוא מאוד מאוד טוב.

אין דבר כזה, אבל.

טוב תשמע יש רצון לקבל בעולם אז יש כמה דברים שהסתבכו לנו בדרך.

לא יכול להיות כאילו לא התכוון לזה שמתחת הבורא יוצא

משהו רע. למעשה משהו פה חסר לי בלהגיד הכל טוב.

לא, לא אמרנו שהכל טוב, לא.

לא למה לא.

רגע, ראית את הנקודה השנייה שאמרתי? הוא מביא בהקדמה לתס

בעוד גימל שבעצם הרשעים מחיהם נקרים מתים. אז עד שאדם

הוא לא מגיע לדרגת צדיק אז הוא לא יכול לראות

את טוב אלוקי מתוקף חוסר השתלבות עצורה. יש פה שתי דברים שהבאנו.

הבאנו מצד אחד להבין קודם כל שהוא טוב ומיטיב, מצד

שני איך אני חווה קשיים אז אז הסביבה הראשונה שהוא

שוב זה לא אני זה בא לסולם ובמקורות בבל. הסולם

מצד אחד, הוא אומר שהשגחה היא מטרתית ולא אכפת לה

כביכול לא אכפת לה על השלבים, בטח שאכפת לה. היא

מנהלת את השלבים כדי שאני אתפתח כמו שאני מעניש את

הילד כדי שהוא יהפוך להיות אדם בוגר ויציב ומתפקד זה

לא שבורך מחפש להעניש.

אוקיי, זה שההשגחה היא מטרתית בוא נאחד את שני המקורות.

ההשגחה היא מטרתית ולהפוך אותנו מדובקים בצורת הבורא.

ובכל השלבים האמצעיים לא אכפת לו. זאת אומרת, אנחנו חווים

חוסר אכפתיות, למרות שהיא בעצם הטבה גמורה ומתוקה וגלויה מאוד

למי שכבר השיג אותה.

נכון מצידנו מצידנו זה נראה חוסר פטיות אלא אם כן

יהיה צדיקים וזה המטרה. ברגע שנהיה דבוקים בהשתלבות צורה נראה

את כל השלבים אחורה שהיו הטבה גמורה.

מבחינתנו נכון כמה אנשים הולכים ואומרים לך איך הבורא עשה

את השואה, למה אני היה לי תלמיד? סליחה שאני מביא

כזאת דוגמה קיצונית. הוא כל הזמן היה מבקש שאני אתפלל לילדים.

ושאלתי אותו יש את החרדים? אז הוא אומר כן, יש לנו ילדה.

מה הסיפור? אחרי שעדה נולדה הייתה בת שנה שנתיים. לא

יודע מה נולד לה אח קטן.

ואחרי זה נולד כבר עם סיבוכים וממש בחודשים הראשונים או

שנה לא יודע כמה בדיוק גילו שיש לו סרטן והם

שכחו מהילדה הפשוט. את הילדה גידלה סבא וסבתא, גידלו סבא

סבתא והם ישבו יום ולילה ליד הילד הזה בבית חולים

3 שנים עד שהוא מת.

זה הסיפור האישה לא הצליחה מהטראומה ללדת 10 שנים והוא

ביקש כל הזמן שנתפלל על ילדים. תודה לאל בסוף ילד.

אבל רק שתבינו לך תגיד לאדם כזה הכל טוב הבורא

נפלא מוריד רק טוב לעולם אנחנו במציאות שלילית לא הוא

חווה את החיים כדבר רע. יותר מזה מה צריך כל

כך רחוק? אדם שנתפס לו אגב?

זה לא רע למה בורא גורם לשתופסתי אגב אני רוצה

שהגב שלי ישר ובריא היה לי קוביות בבטן וחיוך על

הפנים כל הזמן והחיים שלי היו מאושרים ויהיה לי מלא

כסף ויתנו לי כבוד ובנוסף לכל זה גם אני אהיה

צדיק עליון פשוט אז למה זה לא ככה?

מבין את השאלה. זאת אומרת זה שאני חווה את החיים

כקשים, ואם אין לי אמונה מספיק גדולה אז אני חווה

את הבורא כי רע סליחה על האמירה הקשה הזאתי, זה רוב האנושות.

ברובע אנושות.

לא ככה?

ואת זה הוא מנסה להסביר. כן כן, ברוך.

הוא שבוע לאדמה.

שתוציא עץ פרי עושה.

פרי מעולה, כן.

ובסיפור הראשון של בריאת עולם האדמה לא יכולה לעשות את

זה, אבל אחר כך בסיפור השני כתוב שהיו עצים טובים למאכל.

עצים טובים למאכל.

גם ארץ החיים דהיינו תורה הוא.

עושה פרי.

שמקיימים את התורה זה זה עושה טוב.

שלומדים את התורה זה עושה טוב, זה תענוג.

וגם זה כנגד.

העץ.

אבל הוא גם נותן פירוט גם טובות.

יש מאמר של הרבש, שאם אני טועה שהוא מביא מאבא

שלו מבעל סולם, שהוא מסביר את כל העניין הזה של

עץ סוצי, פרי, שזה עניין של מחשבה או כוונה, ומעשה

שהמחשבה היא העץ או הכוונה, אני לא זוכר אם זה

מחשבה או כוונה והפרי זה המעשה. אז ברגע שהמעשה והמחשבה

שווים ואז זה בסדר.

אבל ברגע שהמעשה והכוונה לא שווים לצורך העניין אני עושה

מצווה. אבל הכוונה היא לקבל כבוד אז זה כבר בעיה.

זה נקרא חטא. צריך לראות איך אאשלג מפרשים את הדברים

האלה כי יש המון פירושים על כל.

הכתבי חזל וצריך להיות איך אנחנו בדרך שלנו. תודה.

רבה.

ניפגש מחר בתשע חברים.

בהצלחה הרבה מקווה להיות איתכם.

אמן תודה כל טוב.

מקורות:

הקדמה לספר הזוהר

אות א

רצוני בהקדמה זו, לברר איזה דברים פשוטים לכאורה, כלומר, אשר ידי הכל ממשמשות בהם, והרבה דיו נשפכה בכדי לבררם. ובכל זאת, עדיין לא הגענו בהם לידי ידיעה ברורה ומספקת.

שאלה א) מה מהותנו.

שאלה ב) מה תפקידנו בשלשלת המציאות הארוכה, שאנו טבעות קטנות הימנה.

שאלה ג) הנה כשאנו מסתכלים על עצמנו אנו מרגישים את עצמנו, מקולקלים ושפלים עד שאין כמונו לגנות. וכשאנו מסתכלים על הפועל שעשה אותנו, הרי אנו מחויבים להימצא ברום המעלות שאין כמוהו לשבח, כי הכרח הוא, שמפועל השלם תצאנה פעולות שלמות.

ד) לפי שהשכל מחייב, הלא הוא ית’ הטוב ומטיב שאין למעלה הימנו ית’ ואיך ברא מלכתחילה כל כך הרבה בריות שתתענינה ותתיסרנה בכל ימי היותן, והלא מדרך הטוב להטיב, ועכ”פ לא להרע כל כך.

ה) איך אפשר שמהנצחי שאין לו ראשית ואין לו תכלית, תמשכנה בריות הוות וכלות ונפסדות.

אות ב

ובכדי לברר כל זה בשלמות. צריכים אנו להקדים איזו חקירות, ולא ח”ו במקום האסור, דהיינו בעצמותו של הבורא ית’, אשר לית מחשבה תפיסא בו כלל וכלל, ואין לנו משום זה שום מחשבה והגה בו ית’. אלא במקום שהחקירה היא מצוה, דהיינו החקירה במעשיו ית’, כמצוה לנו בתורה, דע את אלקי אביך ועבדהו, וכן אומר בשיר היחוד ממעשיך הכרנוך.

והנה חקירה הא’ היא, איך יצויר לנו שהבריאה תהיה מחודשת, שפירושו דבר חדש שלא יהיה כלול בו ית’ מטרם שבראו, בו בעת שברור לכל בעל עיון, שאין לך דבר שלא יהיה כלול בו ית’, וכן השכל הפשוט מחייב. כי כלום יש לך נותן מה שאין בו.

חקירה הב’, אם תמצא לומר שמבחינת כל יכלתו, ודאי הוא, שיכול לברוא יש מאין, דהיינו דבר חדש שאין לו שום מציאות בו ית’. נשאלת השאלה, מה היא מציאות הזו, שיתכן להחליט עליה, שאין לה שום מקום בו ית’, אלא היא מחודשת.

חקירה הג’, במה שאמרו המקובלים, שנשמתו של אדם היא חלק אלוה ממעל, באופן שאין הפרש בינו ית’ לבין הנשמה, אלא שהוא ית’ “כל”, והנשמה “חלק”. והמשילו זה לאבן הנחצבת מהר, שאין הפרש בין האבן לבין ההר אלא שזה “כל” וזו “חלק”. ולפי”ז יש לחקור, הא תינח, אבן הנחלקת מהר שהיא נפרדת מההר על ידי גרזן המוכן לכך, ונפרד על ידו ה”חלק” מה”כל” אבל איך יצוייר זה בו ית’ וית’, שיפריד חלק מן עצמותו ית’, עד שיצא מעצמותו ית’ ויהיה “חלק” נבדל הימנו, דהיינו לנשמה, עד שיתכן להבינה רק כחלק מעצמותו ית’.

אות ג

חקירה הד’, כיון שמרכבת הס”א והקליפות רחוקה מקדושתו ית’ מהקצה אל הקצה, עד שלא תצויר הרחקה כזאת, איך אפשר שתתמשך ותתהוה מהקדושה ית’. ולא עוד אלא שקדושתו ית’ תקיים אותה.

חקירה הה’, ענין תחית המתים. כיון שהגוף הוא דבר בזוי כל כך, עד שתכף מעת לידתו נידון למיתה וקבורה. ולא עוד, אלא שאמרו בזוהר, שמטרם שהגוף נרקב כולו, לא תוכל הנשמה לעלות למקומה לגן עדן, כל עוד שיש איזה שיור הימנו. וא”כ מהו החיוב, שיחזור ויקום לתחית המתים, וכי לא יוכל הקב”ה לענג את הנשמות בלעדו. ויותר תמוה מ”ש חז”ל, שעתידים המתים לקום לתחיה במומם, כדי שלא יאמרו אחר הוא, ואח”ז ירפא את המומים שלהם. ויש להבין, מה איכפת לו להקב”ה שיאמרו אחר הוא. עד שבשביל זה הוא יחזור ויברא את המום שבהם, ויוצרך לרפאותם.

חקירה הו’, במה שאמרו ז”ל, אשר האדם הוא מרכז כל המציאות, שכל העולמות העליונים ועוה”ז הגשמי וכל מלואם, לא נבראו אלא בשבילו (זהר תזריע דף מ’, אות קי”ג) וחייבו את האדם להאמין שבשבילו נברא העולם (סנהדרין לז.) שלכאורה קשה להבין, שבשביל האדם הקטן הזה, שאינו תופס ערך של שערה בערך מציאות העוה”ז, ומכ”ש בערך כל העולמות העליונים שאין קץ להם ולרוממותם, טרח הקב”ה לברוא כל אלו בשבילו. וכן, למה לו לאדם כל זה.

אות ד

ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות, תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה, כלומר בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו, אלא מסופו. וזה ברור הוא, שאין לך פועל בלי תכלית, כי רק מי שאינו שפוי בדעתו, תמצאהו פועל בלי תכלית. ויודע אני שיש מתחכמים פורקי עול תורה ומצוות, שאומרים, שהבורא ית’ ברא את כל המציאות ועזב אותה לנפשה, כי מחמת האפסיות שבאלו הבריות, אינו מתאים לבורא ית’ לרוב רוממותו, להשגיח על דרכיהן הפעוטות והמגונות. אכן לא מדעת דברו זאת, כי לא יתכן להחליט על שפלותנו ואפסותנו, מטרם שנחליט, שאנחנו עשינו את עצמנו ואת כל אלו הטבעים המקולקלים והמגונים שבנו. אבל בה בעת שאנו מחליטים, אשר הבורא ית’ השלם בכל השלמות, הוא בעל המלאכה שברא ותיכן את גופותנו, על כל נטיות הטובות והמגונות שבהם, הרי מתחת יד הפועל השלם לא תצא לעולם פעולה בזויה ומקולקלת, וכל פעולה מעידה על טיב פועלה. ומה אשמתו של בגד מקולקל, אם איזה חייט לא יוצלח תפר אותו? ועי’ כגון זה (במסכת תענית כ’) מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון וכו’ נזדמן לו אדם אחד, שהיה מכוער ביותר וכו’, אמר לו כמה מכוער אותו האיש וכו’, אמר לו לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית וכו’ עש”ה. הרי שמתחכמים האלו לומר, שמסבת שפלותנו ואפסותנו אין מתאים לו ית’ להשגיח עלינו, ועזב אותנו, הם אינם אלא מכריזים על חוסר דעתם בלבד. ודמה לך. אם היית פוגש איזה אדם, שימציא לו לברא בריות מלכתחילה, בכדי שתתענינה ותתיסרנה בכל ימי חייהם כמונו, ולא עוד אלא להשליך אותן אחר גיוו מבלי שירצה אפילו להשגיח בהן, כדי לעזרן מעט, כמה היית מגנה ומזלזל בו. והיתכן להעלות על הדעת כזה על מחויב המציאות ית’ וית’.