קורס שופר בווידאו | 3 | סולם יהודה | לימודי קבלה חסידית בדרך אשלג בירושלים

מאת תקיעות שופר בראש השנה – סדר ההלכות והכוונות

שיעור זה ממשיך את סדרת השיעורים על הלכות תקיעת השופר, ובו מלמד הרב את סוגי התקיעות הנשמעות ביום הדין הקדוש. בני ישראל נצטוו לשמוע מאת קולות שופר במהלך תפילת ראש השנה. כל קול וקול נושא משמעות עמוקה ותכלית רוחנית מיוחדת בעבודת היום הגדול. ניתן לעיין במאגר החגים והמועדים על פי הזוהר לצורך העמקה נוספת בסוגיות יום הדין.

שלושת סוגי תקיעות השופר – תשרת, תשת ותרת

הרב מבאר בשיעור את שלושת סוגי התקיעות. תשרת היא רצף של תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה. תשת היא תקיעה, שברים ותקיעה. תרת היא תקיעה, תרועה ותקיעה. כדי לצאת ידי חובה מכל הספיקות תיקנו לתקוע את שלושת הסוגים יחד. מן הדין היה ניתן להסתפק בשלושים תקיעות בלבד – תקיעה, תרועה ותקיעה – כנגד מלכויות, זכרונות ושופרות. אולם מנהג ישראל לתקוע מאת קולות בכל יום מימי החג הקדוש.

טעם מאת התקיעות בראש השנה

הרב מסביר בשיעור שני טעמים למאת התקיעות. טעם אחד הוא כנגד מאת הבכיות שבכתה אם סיסרא בעת ששמעה כי בנה נהרג בקרב, להבדיל בין הטומאה לטהרה. טעם נוסף הוא כנגד מאת הצעקות שצעקה שרה אמנו כאשר שמעה ששרה ובנה יצחק נעקד על גבי המזבח. שתי בכיות אלו מבטאות עומק רגשי אנושי. על כן נקבעו כמספר התקיעות ביום הדין. ניתן להעמיק בסוגיות אלו דרך המושגים הקבליים הנלמדים בבית המדרש.

חלוקת מאת התקיעות לארבע קבוצות

שלושים תקיעות דמיושב

הרב מתאר בשיעור שהקבוצה הראשונה היא שלושים תקיעות הנקראות דמיושב. בתחילה מברך התוקע ברכת אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע קול שופר. ביום הראשון מוסיף גם את ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. הציבור עומד בעת הברכות, ולאחר הסיום הציבור יושב. התוקע מתחיל ותוקע שלוש פעמים תשרת, שלוש פעמים תשת ושלוש פעמים תרת. נוהגים להפסיק בלב בין סדר אחד למשנהו.

שלושים תקיעות בתפילת הלחש

הרב מציין בשיעור שבתפילת הלחש של מוסף תוקעים עוד שלושים תקיעות, והפעם הסדר משתנה. תוקעים תשרת, תשת ותרת כנגד מלכויות. לאחר מכן תוקעים שוב תשרת, תשת ותרת כנגד זכרונות. ולבסוף אותו סדר כנגד שופרות. בני אשכנז נוהגים שלא לתקוע בתפילת הלחש, אלא תוקעים בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף, ולכך יש מקור בראשונים.

תקיעות בחזרת הש״ץ ובקדיש תתקבל

הרב מלמד שבחזרת הש״ץ תוקעים שלושים תקיעות נוספות באותו הסדר. כך עולה הסך לתשעים תקיעות. עשר תקיעות נוספות תוקעים בקדיש תתקבל. באמצע הקדיש החזן עוצר, והתוקע מריע פעם אחת תשרת, תשת ותרת. התקיעה האחרונה היא תקיעה גדולה – תרועה ארוכה ככל שהתוקע יכול לפי כוחו. תקיעה זו באה להזכיר לבני אדם לזכור את ענין השופר גם בלכתם הביתה. שיעורים נוספים נמצאים בספריית שיעורי הוידאו בקבלה חסידית.

השברים תרועה – לחבר או להפסיק

הרב מבאר בשיעור שאלה הלכתית חשובה. האם בסדר תשרת מחברים את השברים תרועה לרצף אחד או מפסיקים ביניהם. במסקנת הפוסקים בתקיעות דמיושב יש לעשות את השברים תרועה ברצף ללא הפסקה כלל. שיטה נוספת היא שיטת בעל האבני נזר, שלפיה התרועה יוצאת מתוך השבר השלישי. בדרך זו התרועה ממשיכה ישירות מן השברים האחרונים, ויש בכך תיקון כפול לסדר התקיעות.

מעלת בעל התוקע

הרב מדגיש בשיעור את מעלתו הגדולה של בעל התוקע. כשם שלשליח ציבור הנכנס בשערי הדבקות צריכות להיות מידות טהורות וסגולות נפש, חסד וכבוד הציבור, כך וביתר שאת חייב בעל התוקע להיות במעלה רוחנית עליונה. אם יש בידינו אפשרות לבחור בין שליח ציבור משובח לבין בעל תוקע משובח, מעדיפים את בעל התוקע. שכן בעל התוקע מוציא את כל הציבור ידי חובה במצווה שאינה אלא פעם אחת בשנה. זוהי מצוות עשה דאורייתא של שמיעת קול שופר. בעל התוקע צריך ללמוד היטב את ההלכות, להתמקצע בהפקת הקולות הראויים, ולמלא את שליחותו ביראה ובאהבה.

כוונות התקיעות לפי תורת הסוד

כוונה בתקיעות דמיושב

הרב מתאר בשיעור את הכוונות העמוקות הנדרשות בעת שמיעת קול השופר. בתקיעות דמיושב מכוונים להכניע את יצרא דעבודה זרה. כל אדם נושא בקרבו שורש דק של נטייה לעבודה זרה. בכוח השופר הוא מבקש לעקור את אותה הנטייה מנפשו ולחזור בתשובה שלמה. ניתן ללמוד עוד בעניין זה בכתבי בעל הסולם שביארו את עומק עבודת היום הקדוש.

כוונה בתקיעות הלחש והחזרה

הרב מסביר שבתקיעות הלחש מכוונים להכניע את יצרא דגילוי עריות. עבירה זו נעשית בסתר ובלחש, ועל כן מתקנים אותה בתקיעות שבתפילת הלחש המתקיימת בקול דממה דקה. בתקיעות החזרה של הש״ץ מכוונים להכניע את יצרא של שפיכות דמים. החזרה היא בקול רם וגלוי, כדרך שעבירת רציחה היא מעשה גלוי ונורא בעולם הזה.

כוונה בתקיעות הקדיש

הרב מבאר שבתקיעות שבקדיש תתקבל מכוונים להכניע את יצרא של לשון הרע. בכך משלימים את ארבעת ראשי העבירות החמורות שכנגדן באו ארבע קבוצות התקיעות. כוונה כללית בכל התקיעות היא העתקתו של הקדוש ברוך הוא מכסא הדין שעליו הוא יושב בראש השנה אל כסא הרחמים. כל זאת בזכות מצוות שמיעת קול השופר ובעבודה הפנימית הנלווית אליה.

סיכום השיעור והדרכה לקראת השיעור הבא

בסיכום השיעור הרב חוזר על שלושת היסודות שנלמדו – כמות התקיעות ושמיעת מאת הקולות, חוקי ההפסקה והרצף בתקיעות, ומעלת בעל התוקע וכוונות התקיעות העליונות. בשיעור הבא ילמד הרב כיצד מפיקים קולות מן השופר עצמו. זהו הצד המעשי של הפיכת אדם לבעל תוקע בתוך מספר דקות בלבד. ניתן להצטרף לשיעורי הקבלה האונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30 ולהעמיק בלימוד תורת הסוד עם תלמידי חכמים מובהקים.