צדיק ורע לו רשע וטוב לו | סולם יהודה

צדיק ורע לו רשע וטוב לו – עיון עמוק בסוגיה הנצחית

השאלה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו היא מן השאלות המזעזעות והעמוקות ביותר המלוות את עם ישראל מאז קבלת התורה. עם הספר, עם החכמה, ניצב מול תופעה הנראית כסותרת את הצדק האלוקי. בשיעור מאיר זה, הרב שליט”א בוחן את הסוגיה מזוויות חדשות, וחושף את העומק האמיתי שמעבר למבט השטחי. ניתן לעיין בהרחבה בנושאים אלו בכתבי בעל הסולם, שם מתבאר הנושא לעומקו.

ארבע המציאויות של צדיק ורשע בעולם

ראשית, הרב מסביר כי התמונה רחבה בהרבה מכפי שנדמה. הסוגיה אינה מצטמצמת לשני מצבים בלבד של צדיק ורע לו או רשע וטוב לו. בפועל ישנן ארבע מציאויות הקיימות בעולם. ישנו צדיק וטוב לו, ישנו צדיק ורע לו, ישנו רשע וטוב לו, וישנו רשע ורע לו. כאשר מתבוננים בכל ארבע האפשרויות יחד, הסוגיה כבר אינה דיכוטומית כפי שנראית במבט ראשון.

הגבלת ההסתכלות לשני מצבים בלבד היא טעות יסודית בהבנת המציאות. הקדוש ברוך הוא ברא עולם מורכב, ובו פנים רבים וגוונים שונים. כל ארבע ההתגלמויות הללו מתקיימות זו לצד זו, ולכל אחת מהן יש משמעות עמוקה בתוך מערכת הנהגת הבורא את עולמו. כמו שמבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א, יש צורך להתבונן בכל המצבים כמערכת שלמה ולא כפרטים נפרדים.

הקושי העמוק לזהות מיהו צדיק ומיהו רשע

הרב מדגיש נקודה יסודית נוספת – אין באפשרותנו באמת לדעת מיהו צדיק ומיהו רשע. אדם יכול לראות את הפעולות החיצוניות של זולתו, מעשי חסד, קיום מצוות ושמירת מנהגים. אולם הכוונה הפנימית נסתרת לגמרי מעיני בני אדם. ייתכן ואדם עושה מעשים נשגבים, אך כוונתו הפנימית היא לתועלת עצמית, אגואיסטית ולעיתים אף שפלה ומתוחכמת.

מנגד, הרבה פעמים אדם הנראה כיהודי פשוט מן הרחוב, הוא באמת ובאמת בקדושה גמורה. כל פעולותיו וכל מחשבותיו אינן מוחצנות כלפי חוץ, אלא בקדושה פנימית עמוקה. רק היחיד שיכול להעיד מיהו צדיק ומיהו רשע הוא הבורא יתברך בלבד, היודע תעלומות לב, יודע נסתרות, ומכיר את המחשבות והרצונות של כל אדם. ניתן ללמוד עוד על יסודות אלו במושגים בקבלה, המבארים את שורש ההבחנה הפנימית.

הטוב והרע כמדדים יחסיים מול מוחלטים

נקודה שלישית מהותית שהרב מעלה – גם המושגים טוב ורע אינם ברורים כפי שנדמה במבט ראשון. המדידה האנושית של טוב ורע היא יחסית לחלוטין, בעוד הטוב האלוקי הוא טוב מוחלט. ההבדל בין טוב יחסי לטוב מוחלט הוא תהומי ומשמעותי. הטוב היחסי נמדד לפי הגדרות שאדם נותן או שהחברה מכתיבה, ולפי הערכים שהסביבה החברתית מקבעת בקרב חבריה.

השפעת הסביבה על תפיסת הטוב והרע

אדם שגדל בסביבה מסוימת מקבל את ערכיה באופן טבעי ולא מודע. מי שגר בשכונה שבה כדורגל הוא הערך העליון, ילך לכיוון זה גם אם בעצמו אין לו עניין מיוחד בכך. לעומת זאת, מי שעובר לשכונה תורנית, יתחיל באופן טבעי להעריך לימוד תורה ועבודת ה’. החברה האנושית שינתה לאורך ההיסטוריה את הגדרות הטוב והרע פעמים רבות. מה שבעבר נחשב לעבירה חמורה, היום נחשב למקובל לגמרי, ולהיפך.

הגדרת הטוב המוחלט לפי תורת הקבלה

בתורת הקבלה מוגדר הטוב כהשפעה ונתינה, ואילו הרע מוגדר כקבלה לעצמו. כל מה שאדם עושה מתוך הרצון לקבל, מתוך האגו והאנוכיות, נקרא רע. וכל מה שאדם עושה להשפיע ולהיטיב לזולת ולבורא, נקרא טוב. זוהי הגדרה מוחלטת ולא יחסית כלל, והיא יסוד עמוק בתורת הסוד. מעמקי תורה זו מתבארים בכתבי הרב”ש, המבארים את ההבדל המהותי.

אור שבה מחזירו למוטב – הדרך להתקרבות

הרב מבאר, שאם יוצאים מהנחה יסודית שהתורה היא דבר טוב, והקדוש ברוך הוא הוא טוב ומטיב, אז בטבעיות נאמר שמי שעוסק בתורה יהיה לו טוב. האור שבתורה מחזירו למוטב – הוא מקרב את האדם אל הבורא יתברך שהוא תכלית הטוב. אולם כאן מגיע החידוש הגדול – רבים מן העמלים בתורה אינם מאושרים תמיד, ולא תמיד הכי טוב להם בחיצוניות.

הקשיים הפנימיים בדרך עבודת ה’

רבנו שליט”א מחלק בין שני סוגי קשיים. ישנם קשיים חיצוניים – פרנסה, בריאות, נחת מהילדים, שלום בית וכדומה. ואילו ישנם קשיים פנימיים עמוקים יותר, שהם עצם העבודה על שינוי האישיות והאופי. העמל האמיתי הוא להפוך את הטבע האגואיסטי והאנוכי, לטבע אוהב, משפיע, נותן וסלחן. כאן מתגלה הקושי הגדול – המחשבות המתנגדות, הרגש הסוער, והקושי הפנימי לפעול בניגוד לטבע הראשוני. ניתן להעמיק בנושאים אלו דרך השתתפות בשיעורי קבלה אונליין בזום, המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

סיכום ומסקנה מעשית

העיון בסוגיה זו מלמד אותנו על מורכבות ההשגחה האלוקית. אין ניתן לשפוט את המציאות במבט שטחי ומהיר. הגדרות הצדיק והרשע נסתרות, הגדרות הטוב והרע יחסיות, והעמל האמיתי של עובד ה’ הוא פנימי ועמוק. הרב שליט”א פותח לנו צוהר להבין שהשאלה הזאת עצמה דורשת העמקה יסודית, ולא תשובה פשוטה וחד משמעית.