
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
פתיחה לחכמת הקבלה | 8 | אות ב
להאזנה
פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס
פתיחה לחכמת הקבלה | אות ב | הרב שקד אליהו פנחס
השפע האלוקי והרצל"ק הנברא מכונים אור וכלי משתלשלים יחד בעולמות הרוחניים,
עפ"י החוקיות שככל שגדל ומתעבה הרצל"ק כך יורד הכלי בסדר עולמות אבי"ע
ומתגשם הדרגתית למדרגה התחתונה ביותר היא העוה"ז.
ב) וכפי האמור, כלול הרצון לקבל, בהכרח תכף, במחשבת הבריאה, בכל ריבוי ערכים שבו,
ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם. ותדע, שז"ס אור וכלי, שאנו מבחינים בעולמות עליונים,
כי הם באים בהכרח כרוכים יחד, ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה,
ובשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו ומתרחקות ממנו ית'
כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בשפע.
וכן אפשר לומר להיפך, אשר כפי שיעור התגשמות של הרצון לקבל בשפע, כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה, כמ"ש להלן.
עד המקום הנמוך מכולם, דהיינו שהרצון לקבל מתגשם שם בכל שיעורו הראוי, נבחן המקום ההוא בשם עולם העשיה,
והרצון לקבל נבחן לבחינת גופו של אדם, והשפע שמקבל נבחן למדת תוכנו של החיים שבגוף ההוא. ועד"ז גם בשאר בריות שבעוה"ז.
באופן, שכל ההבחן שבין העולמות העליונים לעוה"ז, הוא, כי כל עוד שהרצון לקבל הכלול בשפעו ית',
לא נתגשם בצורתו הסופית, נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחניים, העליונים מעוה"ז,
ואחר שהרצון לקבל נתגשם בצורתו הסופית, הוא נבחן שכבר הוא מצוי בעוה"ז.
שאלות לחזרה
- מהו אור וכלי האמורים בהע"ס? הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור. (לוה"ת ח"א, ב)
- מה גורם להתרחקות מאור פניו הנחשבת לירידה בעולמות הרוחניים? התגשמות והתעבות הרצל"ק.
- מה מייחד את העולם הזה לעומת העולמות הרוחניים? שבעה"ז הרצל"ק נתגשם בצורתו הסופית.
תמליל השיעור:
טוב שלום רב לכולם,
אנחנו ממשיכים בעזרת השם יתברך
בפתיחה לחוכמת הקבלה.
נזכיר בשתי מילים.
הפתיחה לחכמת הקבל,
היא סיכום של תלמוד עשר הספירות,
שבעצם הוא ספר שערך בעל הסולם בכרכים מרובים,
שבו מסדר ומבאר את כתבי הארי, החלקים המרכזיים,
ששייכים לסדר השתלשלות.
התחלנו בשיעור הקודם, למדנו אות א'.
אות א' דיברה איתנו על זה,
שבעצם האור והכלי יורדים מנקודת האינסוף.
אינסוף. זה בעצם התפיסה הראשונית שלנו באלוקות.
יש לנו בעצם את עצמותו יתברך, שבו אין לנו שום השגה ותפיסה,
והאינסוף זה בעצם המדרגה של מה שנקרא
האור שנמשך ממנו יתברך.
כי באלקות אין לנו מושג, ושום תפיסה והגה בלשון חז"ל.
במה יש לנו? באור שנמשך ממנו.
ואותו אור שנמשך מהאלוקות,
שאנחנו בעצם יכולים לקלוט,
אין אור בלי כלי,
אבל ברגע שמתפתח כלי השפעה, כלי מתוקן,
רצונות מתוקנים להשפיע נחת רוח
להשם או לזולת, היינו הך מבחינתנו הפעולה היא אותה פעולה,
פעולה של אקסטרניות ולא אינטרניות,
שאני פועל להעביר. לאחר דברים שקיבלתי – הם האלקות,
זה נקרא מקבל על מנת להשפיע.
בעצמותו יתברך אין לנו שום הגה ומושג ויכולת תפיסה.
גם למשה רבינו נאמר
נאמר אחוריי ייראו ופניי אל לא יראו.
כן, יש לנו תפיסה באור הנמשך ממנו,
ושימו לב שכל התיאורים שלנו על האלוקות,
זה לא בו אלא בפעולות שלו.
כן, כן, רחום וחנון ארך אפיים, סומך נופלים, רופא חולים,
וגם השמות שאנחנו נותנים לו, מה שנקרא
10 השמות שלא נמחקים,
נלמד עליהם שהם כנגד 10 ספירות,
יוד-קיי-ואו-קיי
בניקוד כזה בניקוד אחר, אלוקים, השם צבקות, כל השמות האלה
הם בעצם תיאורים של הפעולות שלו.
פעם זה דין, פעם זה חסד.
בזמנו לפני כמה שנים עשינו סדרת שיעורים,
תוכלו למצוא אותה באתר,
על על שילוב בין המדרגות האלה על ספירת העומר.
זה סדרה לספירת עומר, כל יום והתיקון שלו.
איך אני מפעיל את הדין שבחסד,
או לצורך העניין את הגבורות שבתפארת וכן הלאה,
וכל פעולה כזאת בעצם ממעשיך הכרנוך.
אנחנו מכירים את הפעולות האלוקיות
ולומדים על פי התורה ומצוות איך להתנהג כמוהם,
זה נקרא מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי?
כי כל הרעיון שלנו זה להיות כמו אבות הקדושים,
שהיו מרכבה לאור העליון.
סדר השתלשלות שאנחנו לומדים הוא מתחלק לשתיים.
סדר אחד זה מלמעלה למטה, זה נקרא תיקון הבריאה.
כיצד בעצם האור והכלי השתלשלו ביחד מאין סוף
עד שהגיעו בעצם לעולם עשייה, למלכות דמלכות,
והתגשמו במציאות הזאתי שבו אנחנו
בעצם מרגישים את הגוף שלנו ופחות את הנשמה,
וכיצד אנחנו עולים בסדר מדרגות.
זה נקרא תיקון הבריאה.
יש מעשה בראשית ותיקון הבריאה.
תיקון הבריאה חל עלינו בעצם,
שאנחנו, על ידי תורה ומצוות, הם מתקנים לאט לאט את הגוף,
הכוונה שאני אומר גוף – רצון לקבל,
וחושפים את הנשמה.
אולי אפשר להגיד שבין היתר
גם על זה נאמר מבשרי אחזה אלו-ה,
דווקא מתוך הבשר, דווקא מתוך הגופניות, תיקון הגופניות.
לא מדובר שוב על בשר, בשר גשמי אלה בא-שר.
על פי תורת בעל הסולם זה בא-שר, בא-גדלות,
וכדי לקלוט את הגדלות
צריך לעשות תיקון הרצון, הרצון לקבל.
האמת שזה חידוש שלי, ברור לי עכשיו, אז תהנו ממנה אני לא הספקתי.
ערב טוב לכל המצטרפים אני מודה לכם שאתם משתתפים איתנו,
אנחנו בדיוק מתחילים.
אז אנחנו בעצם נתנו קצת תקציר על מה דיברנו עד עכשיו,
ובעצם באות א' בפתיחה,
בעל הסולם הסביר לנו ופתח בעינינו בעצם,
מה קורה מהמציאות מהדרגה הגבוהה הזאת שנקראת אינסוף.
שוב בעצמותו אין תפיסה,
אבל באינסוף זה האור הנמשך ממנו יתברך.
כן יש לנו השגה באופן כללי,
היא מאוד מאוד מאוד מאוד…
באו חזל ואמרו עזוב את כל התארים,
כן, רחום וחנון, ארך אפיים, רב חסד, נוצר חסד לאלפים
וכן הלאה וכן הלאה.
אם נתאר אותו בשתי מילים – טוב ומטיב.
טוב, מובן,
מיטיב – כי מן הטוב להיטיב.
כיצד הטוב מיטיב? אז הסברנו שהקדוש ברוך הוא
כדי להיטיב, בהקדמה,
היה חייב לברוא כלי קבלה,
כי מי אם אדם לא רוצה אין לה, אין לך יכולת להטיב לו,
אתה צריך שאדם יהיה לו חשק למשהו,
לקחנו דוגמא של אוכל אדם רעב,
אתה יכול להנות אותו בסעודה,
אדם שהוא שבע לא יעזור
גם אם תגיש לו את כל מעדני עולם.
אז בעצם הקדוש ברוך הוא,
מהאינסוף מתחיל סדר של השתלשלות,
של האור בכלי.
הסברנו שהכלי נקרא יש מאין,
והאור נקרא יש מיש.
ומהנקודה הזאת אנחנו ממשיכים בעזרת השם יתברך.
השיעור יהיה להצלחת כל עם ישראל והצלחת המשתתפים,
אשריכם שאתם חלק בזיכוי הרבים בפנימיות התורה,
שרק על ידי הלימוד הזה נגיע לגאולה,
ותהיה לכולם ברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות,
כל אחד באשר הוא צריך שהשם ימלא משאלות ליבו לטובה ולברכה.
את הכותרת אנחנו נתנו לאות הזאת.
השפע האלוקי והרצון לקבל הנברא.
למה כתבתי הרצון לקבל הנברא?
כי השפע האלוקי היה תמיד,
אנחנו עוד נלמד. זה היש מיש.
והרצון לקבל הוא נברא, הוא בריאה חדשה,
מכונים אור וכלי,
ומשתמשים יחד בעולמות הרוחניים על פי החוקיות,
שככל שגדל ומתעבה הרצון לקבל,
כך יורד הכלי בסדר עולמות אביע, אביע זה ראשי התיבות
של אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.
הוא מתגשם הדרגתית למדרגה התחתונה ביותר,
היא העולם הזה,
בלשונו הקדושה של בעל סולם – אשר כפי האמור, כלול הרצון לקבל
בהכרח תיכף במחשבת הבריאה.
מבחינתנו אני רוצה שתתחילו להפנים:
מחשבת הבריאה, אינסוף, רצונו להיטיב לנבראיו –
זה היינו הך.
פעם בעל הסולם יגיד מחשבת הבריאה,
פעם בעל הסולם יקרא לזה אינסוף,
ופעם בעל הסולם יקרא לזה רצונו להיטיב לנבראיו.
אבל זה אותו דבר,
זה שמות מקבילים לאותה מציאות רוחנית הגבוהה הזאתי
של האור הנמשך ממנו יתברך.
אז כפי אמור כלול הרצון לקבל בהכרח תיכף במחשבת הבריאה,
בכל ריבוי הערכים שבו, ביחד עם השפע הגדול שחשב להנותם ולהעניקם.
ותדע שזה סוד אור וכלי שאנו מבחינים בעולמות העליונים,
כי הם באים בהכרח כרוכים יחד ומשתלשלים יחד ממדרגה למדרגה.
שבשיעור שהמדרגות יורדות מאת אור פניו, הן מתרחקות ממנו יתברך,
כן הוא שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל הכלול בהשפע.
אז שוב, האור והכלי היו ביחד באינסוף.
אנחנו נסביר אחר כך בפירוט בתעס,
שבעצם הכלי שהיה שם הוא לא רצון לקבל.
באינסוף. זה נקרא רצון פשוט.
כן, לא מורכב, הוא לא נפרד מאיתו יתברך.
יחד עם זאת, כן היה שם כבר שינוי, כי זה רצון עצמי שלו.
אנחנו נגיע לכל הדברים האלה.
אבל מה הנקודה החשובה שנבין?
יש פה משפט מאוד מאוד מרכזי.
זה שהרצון לקבל בהכרח תכף –
הכוונה, עובדה. מה זה עובדה? יש פה שוב אקסיומה.
בהכרח תכף היה מצוי בו רצון, כלול במחשבת הבריאה כבר באינסוף
היה רצון לקבל,
רק שהוא לא ייקרא שם, רצון לקבל.
נלמד בהמשך הוא יקרא רצון פשוט.
כי הרצון לקבל, הוא נפרד כבר מאלוקות,
ובאינסוף אין הפרד בין האור לכלי.
בסוד איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון,
הוא הוא ושמו אחד. נגיע להכל.
אבל שוב צריך לתפוס את הרעיון.
זה הנקודה שהוא בא להסביר,
שבאינסוף היה הם היו ביחד.
עכשיו הם באים ומשתלשלים בכל העולמות,
וככל שהם יורדים בעולמות,
מה שקורה – העולם זה מלשון העלם,
יש יותר העלם על האור האלוקי,
וההעלם הזה נוצר בעקבות עיבוי הכלי.
הכלי יש בו יותר רצון לקבל, יותר אנוכיות, יותר הרגשת האני,
ולכן הוא פחות מרגיש את האחר.
זה באופן טבעי
אנחנו רואים גם ביחסים שבין אדם לחברו.
כמה שאדם מנופח יותר מעצמו,
הוא פחות מאפשר לאנשים להיות בחדר,
וגם אם הם פיזית בחדר – הוא לא מרגיש אותם,
או שלא אכפת מהם
או שהוא מרגיש אותם ואכפת לו מהם –
בתנאי שהם ממלאים אותו.
באיזה שהיא צורה אחרת אין להם
שום חשיבות משמעות בעיניו,
אז זה מה שקורה בעצם בהשתלשלות עולמות אביע,
ככל שיורדים עד לעולם העשייה,
מהאצילות לבריאה, יצירה ועשייה.
מתעבה הכלי יותר הרגש האני,
וככל שיש יותר הרגש האני –
אין הרגש האחר.
וזה מה שאמר משה רבנו במעמד הר סיני,
היום אני עומד מולכם – אולי לא מדייק בפסוק,
אבל אני עומד ביניכם ובין השם.
הם התחילו לשמוע את 10 הדיברות,
אמרו, רגע עד כאן. עד כאן.
זה יותר מידי בשבילנו,
אתה תדבר בשבילו, הוא יגיד לך, אתה תגיד לנו,
אז הוא אמר להם שהוא, האני, עומד ביני ובינכם ובין השם.
אני – הכוונה אנוכיות, ברמז במדרשי החסידות אומרים, אני – האנוכיות,
זאת אומרת כל עוד אני, אני, ואני, ואני, זה מפריד בינינו בין השם.
אם אני ממשיך את כף הדמיון לתוך האני,
אז זה אנוכי,
כף הדימיון, כשם שהוא רחום כך אתה רחום, כשם שהוא חנון אתה תהיה חנון,
הכף הזה מבטלת את האני ומשדרגת אותו להרגשת האחר או אלוקית.
עכשיו אומר את זה בצורה הפוכה.
אמרנו ככל שיורדים
בעצם מתעבה הרצון לקבל.
והוא אומר את זה גם בצורה
הפוכה. וכן, אפשר לומר להיפך.
אשר כפי התגשמות, כפי שיעור ההתגשמות של הרצון לקבל והשפע
כן הולך ויורד ממדרגה למדרגה, כמו שמוסבר להלן.
זאת אומרת או שתגיד כן שככל שיורדים יש יותר רצון לקבל,
או שתגיד ככל שאנחנו, בעצם מתגשם השפע,
אז ככה הולכים ויורדים ממדרגה למדרגה.
אז הוא דיבר פעם מצד האור ופעם מצד הכלי.
השפע זה האור הממלא את הכלי עד המקום הנמוך מכולם,
דהיינו שהרצון לקבל. מתגשם שם בכל שיעור הראוי,
נבחן המקום ההוא בשם עולם העשייה.
אז כמו שאמרנו, יש אצילות, בריאה, יצירה, עשייה,
עשייה זה מקום ששם ממש מתגשם הרצון לקבל,
והרצון לקבל נבחן באותו מיקום,
רצון לקבל נבחן לבחינת גופו של אדם,
והשפע שמקבל, נבחן למידת תוכנו של החיים שבגוף האדם.
מה זה תוכן החיים?
הנשמה, הגוף ונשמה – הם לא ממש דברים נפרדים,
אלא זה שתי הבחנות שיש לנו, של האור והכלי.
בדרך כלל מה שקורה שככל שיורדים
אז מרגישים יותר רק את הגוף, את הרצונות שלנו.
ואחר כך כשמתקנים זאת ועולים
מרגישים פחות את הרצונות שלנו
ויותר את הרצונות האלוקיים. הם נהיים הרצונות שלנו.
בעצם מה שכתוב שאברהם היה – דיברנו מקודם,
מתי יעשו, יגיעו מעשי למעשי אבותיי –
מבחינת מעשה המרכבה, שעולים ומרכיבים לנו את התכונות האלוקיות,
אברהם היה המרכבה לחסד, יצחק מרכיב הגבורה,
יעקב מרכבה לתפארת ודוד מרכבה למלכות.
ואלה ד' הבחינות שיש לנו בעולמות,
ועל דרך זה גם בשאר בריות שבעולם הזה.
זאת אומרת, זה לא קורה רק לאדם,
שאדם השתלשל מלמעלה למטה, ובסוף אנחנו מבחינים פה בגוף לנשמה,
אלא זה קורה גם לאבנים, ולהרים ולעננים,
ולרקפות, פרחי הרקפת, ולצבוע, והאריה והגירפה
וכוכבי הלכת וכל מה שתרצו,
בעצם כל מה שיש לנו היום מולנו כגופים גשמיים,
משתלשלים והולכים מלמעלה למטה,
ובסוף מתגשמים פה
בצורה שבצורה חיצונית ביותר של ההגשמה אתה רואה ממש משהו מולך
שאתה יכול לבחון אותו,
כמו דומם, צומח, חי, מדבר, ועוד דרגות ביניים
שדיברנו בשיעור הקודם או בשיעורים הקודמים,
ויש בתוכם חיות רוחנית.
אז בדומה, הסברנו שיש לנו דומים לקדושה. וסליחה.
בדומם הסברנו שיש נפש המרכבת
הצומחת בצומח, נפש המצמחת,
בחי נפש הבהמית,
ובהמדבר יש כבר את היכולת להתפתחות לנרנחי,
נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
עכשיו הוא מסביר לנו את המה קורה בסדר השתלשלות הזה
באופן גס,
אז הוא אומר באופן שכל ההבחן
שבין העולמות העליונים לעולם הזה הוא,
כי כל עוד שהרצון לקבל הכלל בשפעו יתברך לא נתגשם בצורתו סופית,
נבחן שעודו נמצא בעולמות הרוחניים העליונים מהעולם הזה.
לאחר שהרצון לקבל התגשם על צורתו סופית נבחן,
שהוא כבר יוצא, שהוא כבר מצוי בעולם הזה,
זאת אומרת כשאנחנו באים לדבר על מה ההבדל בין גשמי לרוחני?
אז אנחנו מדברים על רצון לקבל שהתגשם באופן מוחלט,
לבין מה שלא.
כל דבר שהוא ערבוב בין הרצון לקבל,
כל עוד הרצון לקבל כלול בשפעו יתברך,
הוא לא נתגשם עד הסוף,
הוא לא בחינה ד'.
נלמד תכף שהוא נקרא בחינה א' של הרצון לקבל,
בחינה, ב', בחינה ג', ובחינה ד'.
כל עוד הוא לא התגשם לעניין בחינה ד',
שזה נבחן גם לעולם העשייה, מלכות, כל מיני דברים,
שמות שנכנה איתם את המדרגה הזאתי,
אז עדיין זה נחשב רוחני.
ברגע שהוא יתגשם בצורתו הסופית,
נבחן שהוא כבר מצוי בעולם הזה.
אז כתבנו פה כמה שאלות
אז שאלה ראשונה, מה היו אור וכלי האמורים ב-10 ספירות?
מי יכול להגיד לנו?
אור זה בעצם יש מיש.
כלי זה רצון לקבל.
יפה מאוד יש מי יש ויש אור וכלי יפה מאוד.
שאלה שניה מה הרצון לקבל זה שבנאצל נקרא כלי,
והשפע נקרא אור, השפע שהוא מקבל.
מה גורם להתרחקות מאור פניו, הנחשבת לירידה בעולמות הרוחניים,
למה אנחנו קוראים התרחקות, ניתוק, פירוד?
מה גורם לירידה בעולמות, או קיי? התפתחות הרצון לקבל.
יפה מאוד או קיי, מה מייחד את העולם הזה לעולמות העולמות הרוחניים?
שאלה אחרונה.
זה היינו הך. נכון, נכון שתיהם נכונים. זה אותו דבר.
השינוי צורה הוא התעבות הרצון לקבל.
זה אותו דבר, אבל שתי התשובות נכונות כל התשובות נכונות.
אז מה שאלנו עכשיו, מה מייחד את העולם הזה, לעומת העולמות הרוחניים?
שיש בו רצון לקבל.
יפה מאוד, איך קראנו לה? הזכרנו את זה? עוד לא למדנו. בחינה ד'.
יפה מאוד יישר כוח גדול טוב. בוא נמשיך.
יש עד כאן איזה שהיא שאלה או משהו ענייני על החומר, בבקשה.
אתה שואל אם יש לי רצון, אבל הוא לא קיבל מילוי,
אז האם זה נקרא שהוא עדיין בעולמות העליונים?
זאת אומרת, אני רוצה המבורגר, אבל עדיין לא השגתי אותו,
צריך עוד לצאת לחנות, לקנות, לשבת, לעשות נטילת ידיים.
עכשיו אני אוכל, יש את המילוי, אז כל יש לי את הרצון
ואין לי את המילוי,
אני רוצה זוגיות, אבל עוד לא מצאתי את הכלה ולא התחתנתי,
אז הרצון בעולם הרוחני, זה מה שאתה שואל?
כן, אוקיי אז לא. התשובה היא לא בדיוק ככה.
קודם כל צריך לדעת שכמו שקראנו הרגע, הכל, אור וכלי,
ירדו השתלשלו ביחד מאינסוף ביחד,
ובאין סוף היה כל הרצונות וכל המילוי,
זאת אומרת עוד בטרם בכלל שאנחנו הגענו
לעולם הזה פיזית, שנולדנו,
כבר כל מה שאנחנו רוצים ונרצה אי פעם, כולל כל המילויים,
כבר קיים באינסוף, אלא זה לא בא לידי ביטוי.
לבוא לידי ביטוי במהלך השלבים של של החיים
והתפתחות הרצון שלנו פה.
אבל אם בגיל שנה רציתי מוצץ,
ובגיל 10 רציתי אופניים, ובגיל 20 רציתי חתונה,
ובגיל בלה בלה בלה,
אז כל הרצונות האלה אפילו לפני שרציתי אותם,
בוא נגיד עכשיו בגיל 100 אני ארצה משהו.
אבל אפילו שהוא לא קיים היום, הרצון הזה כבר קיים באינסוף.
הרצון הזה כלול באינסוף והוא יבוא לידי ביטוי בחיים שלנו.
עכשיו אתה שואל, אם הרצון הזה לא קיבל את המילוי,
האם הוא לא קיים? לא, הוא קיים, וגם המילוי שלו קיים,
אלא קבלת המילוי.
תלוי בצורת הכלי זה נקרא…
אין אור בלי כלי
מה זה אין אור בלי כלי?
יש אור בלי כלי,
אבל הכלי לא יבחין בו.
הכלי לא יבחין באור כל עוד הוא לא יהיה כלי מתוקן.
אז אם לצורך העניין אתה רוצה להתחתן,
זה כי היית נשוי פעם.
מה זה הקטן נשוי פעם
התפשטות והסתלקות האור
גורמת לכלי להיות ראוי לתפקידו.
התפקיד שלו לדרוש.
אז קודם כל אדם מתמלא מכל האור
ואז מרוקנים אותו
ואז הוא מתגעגע לזה.
אם הילד לא אכל מעולם קרמבו,
רק אחרי שאני אתן לו קרמבו הוא ידרוש ממני קרמבו,
לפני כן הוא לא יודע מה זה.
תגיד, אבל לא הייתי נשוי, אז ההרגש של הנישואים היה
כשהנשמה הייתה מאוחדת עם האלוקות.
כל דבר שאתה כמהה אליו כבר היה לך אותו.
לאו דווקא בא לידי ביטוי כמו שאתה מתרגם אותו.
אני רוצה המבורגר, אני רוצה נישואים וכן הלאה.
אבל אין מילוי שאתה דורש בלי שהוא כבר היה אצלך.
וכל הרעיון של חכמת הקבלה זה ללמוד לקבל את האור
על ידי תיקון הכלים ככלי השפעה,
אבל זה לא כמו שהבנת את זה.
זאת אומרת האור כמו ששאלת,
זה לא שאם אני רוצה אבל לא קיבלתי את האור,
אז הרצון לא קיים,
הרצון קיים והמילוי קיים,
אוקיי, פשוט אין עוד אולי חיבור בין האור לכלי,
לכן גם לא היה תענוג,
אלא יש רק את הכמיהה ואת הסבל מחוסר הדבר הזה.
אוקי, אז תודה רבה לכולם על ההשתתפות,
בעזרת השם נמשיך בשיעור הבא באות ג'.
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
