עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

פתיחה לחכמת הקבלה | 3 | הקדמה – אותיות ה – ח

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פתיחה לחכמת הקבלה | 3 | הקדמה – אותיות ה – ח

להאזנה

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

הקדמה לפתיחה אותיות א – ה

 

הקדמה

א. איתא בזוהר ויקרא פרשת תזריע דף מח: "תא חזי דכל מה די בעלמא, לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי וכו', הדא הוא דכתיב (בראשית ב, ז) 'וייצר ה' אלקים את האדם', בשם מלא, כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא וכו', וכל מה דלעילא ותתא וכו' כלילן בהאי דיוקנא". עיין שם היטב.

זוהר תזריע

"אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב (בראשית ב׳:ה׳) וְאָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה. אָמַר לֵיהּ, תָּא חֲזֵי, דְּכָל מַה דִּי בְּעָלְמָא לָא הֲוִי אֶלָּא בְּגִינֵיהּ דְּאָדָם, וְכֻלְּהוּ בְּגִינֵיהּ מִתְקַיְּימֵי, וְלָא אִתְחֲזִיאוּ בְּעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִקְרֵי אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ה׳) וְכֹל שִׁיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ'. טֶרֶם: עַד לָא, כְּתַרְגּוּמוֹ. מִשּׁוּם דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה לָא אִתְחֲזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאָדָם אַיִן, כְּלוֹמַר, כֻּלְּהוּ אִתְעַכְּבוּ בְּגִינֵיהּ דְּהַאי דִּיּוּקְנָא, עַד דְּאִתְחֲזֵי. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְחֲזֵי (נ"א אתברי) הַאי דִּיּוּקְנָא, אֶלָּא בְּדִיּוּקְנָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֵר יְיָ' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, בְּשֵׁם מָלֵּא. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִיהוּ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וּכְלָלָא דְּכֹלָּא."

 

הסולם:

"א״ל והא כתיב וכו׳: אמר לו, והרי כתוב, ואדם אין לעבוד את האדמה. ואיזה חשיבות יש כאן שמזכיר השם אדם. א"ל בוא וראה, כל מה שיש בעולם לא היה אלא בשביל האדם, והכל מתקיים בשבילו. ע״כ לא נראו בעולם והכל נעכב, עד שבא אותו הנקרא אדם. ז״ש וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו', טרם פירושו עד לא, כתרגומו, משום שצורה עליונה, שנקראת אדם, לא נראתה. ז"ש ואדם אין לעבוד את האדמה. כלומר הכל נתעכב בשביל אותה הצורה עד שנראתה. ומשום כך, לא נבראה צורה זו, אדם, אלא בצורה הראויה לו, ז״ש, וייצר ה׳ אלקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהשם אדם הוא שלמות הכל וכלל הכל."

הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם אינם רק בשביל האדם. ויש להבין הדברים, המעט לו לאדם העולם הזה וכל אשר בו בכדי לשמשו ולהועילו, אלא שהוא נצרך גם לכל העולמות העליונים וכל אשר בהם, כי לא נבראו אלא לצרכיו.

ב. והנה בכדי להסביר הענין הזה על מילואו הייתי צריך להביא כאן לפנינו את כל חכמת הקבלה, אמנם בדרך כלל בשיעור המספיק להבין את פתיחת הדברים יתבאר לפניך בפנים הספר.

והתמצית הוא, כי כוונת השי"ת בבריאה היתה כדי להנות לנבראיו כנודע. והנה ודאי הוא, שבעת שעלה במחשבה לברוא את הנשמות ולהנותם מכל טוב, הנה תיכף נמשכו ויצאו מלפניו בכל צביונם וקומתם ובכל גבהם של התענוגים שחשב להנותם, כי אצלו ית' המחשבה לבדה גומרת ואינו צריך לכלי מעשה כמונו.

ולפי זה יש לשאול, למה ברא העולמות צמצום אחר צמצום עד לעולם הזה העכור והלביש הנשמות בהגופין העכורים של העולם הזה.

ג. והתשובה על זה איתא בעץ חיים שהוא כדי להוציא לאור שלמות פעולותיו (ענף א'). ויש אמנם להבין, איך אפשר זה שמהשלם יצאו פעולות בלתי שלמות עד שיהיו צריכים להשלימם על ידי פועל ומעשה שבעולם הזה.
והענין הוא, כי יש להבחין בהנשמות בחינת אור ובחינת כלי, כי עצם הנשמות שנבראו הוא הכלי שבהם, וכל השפע שחשב ית' להנותם ולענגם הוא האור שבהם.

כי מאחר שחשב ית' להנותם הרי עשה אותם בהכרח בבחינת רצון לקבל הנאתו, שהרי לפי מדת הרצון לקבל את השפע כן יגדל ההנאה והתענוג. ותדע שהרצון לקבל ההוא, הוא כל עצמותה של הנשמה מבחינה התחדשות ויציאת יש מאין, ונבחן לבחינת כלי של הנשמה. ובחינת ההנאה והשפע נבחן לבחינת אור של הנשמה הנמשך יש מיש מעצמותו.

ד. ביאור הדברים. כי בריאה פירושו התחדשות דבר מה שלא היה מקודם שהוא הנבחן ליש מאין, אמנם איך נצייר זה שיהיה דבר מה שאינו כלול בו ית', הלא 'כל יכול וכוללם יחד', וכן אין לך נותן מה שאין בו. ובאמור אשר כלל כל הבריאה שברא ית' אינו אלא בחינת הכלים של הנשמות שהוא הרצון לקבל, מובן זה היטב, שהרי הכרח הוא שאינו כלול ח"ו מהרצון לקבל, כי ממי יקבל. ואם כן הוא בריאה חדשה ממש שלא היה אף זכר ממנו מקודם לכן, ועל כן נבחן ליש מאין.

ה. ויש לדעת, שהחיבור ופירוד הנוהג ברוחניים אינו אלא בהשואת הצורה ובשינוי הצורה, כי אם ב' רוחניים הם בצורה אחת, הרי הם מחוברים יחד, והם אחד ולא שנים, שהרי אין מה שיבדילם זה מזה. ואי אפשר להבחינם לשנים, זולת בהמצא שינוי צורה מזה לזה. וכן לפי מדת גודלה של השתנות הצורה ביניהם כן שיעור התרחקותם זה מזה, עד שאם הם נמצאים בהפכיות הצורה זה מזה, אז נבחנים רחוקים כרחוק מזרח ממערב, דהיינו בתכלית המרחק המצוייר לנו בהמציאות.

 

תמלול השיעור:

טוב בשם השם נעשה נצליח

והוא ברחמיו עלינו ירוויח,

שלום לכולם.

אז אנחנו בעזרת השם נמשיך

בפתיחה לחוכמת הקבלה.

אנחנו בהקדמה הגענו לאות ה'.

עד עכשיו בא בעל הסולם בעצם

בא והקשה לנו קושיה,

שדיברנו עליה בעבר

בהקדמה לספר הזוהר.

איך יכול להיות שמהבורא השלם

יוצאות פעולות בלתי שלמות?

כדי להסביר את הדבר הזה,

בעל הסולם עכשיו יבוא ויסביר לנו

את העניין של פירוד והשתוות הצורה.

כל העניין של שינוי צורה, איך זה פועל,

איך הדבר הזה בעצם מחבר בין הרוחניים,

מפריד בין הרוחניים.

ואיך הדבר הזה בעצם עוזר לנו

להבין את היכולת למימוש

פעולותיו של הקדוש ברוך הוא?

למה בעצם הוא יצר את המציאות בצורה כזאת?

 

אז אנחנו בפתיחה לחוכמת הקבלה באות ה'.

אז פה יסביר, כפי שאמרנו,

את העניין של השתוות צורה,

שינוי צורה והיפוך צורה.

מה המהות של הדברים האלה?

אות ה'.

ויש לדעת שהחיבור והפירוד הנוהג ברוחניים,

אינו אלא בהשוואת הצורה ובשינוי הצורה.

כי אם ב' רוחניים הם בצורה אחת,

הרי מחוברים יחד, והם אחד ולא שניים,

שהרי אין מה שיבדילם זה מזה,

ואי אפשר להבחינם לשניים,

זולת בהימצא שינוי צורה מזה לזה.

וכן לפי מידת גודלה של השתנות הצורה ביניהם,

כן שיעור התרחקותם זה מזה,

עד שאם הם נמצאים בהופכיות הצורה זה מזה,

אז נבחנים רחוקים כרחוק מזרח ממערב,

דהיינו בתכלית המרחק המצויר

לנו במציאות.

 

כן, זאת אומרת בא בעל הסולם ומסביר לנו

דבר מאוד מאוד פשוט.

כמו בבני אדם.

אם הצורה הפנימית שלהם,

זאת אומרת, הרצונות שלהם,

זהים ודומים,

הם ייחשבו לאחד, לדבוקים ואוהבים.

אם אתה אוהב מאכלים מסוימים

ואוהב פעילות מסוימת,

כן, לצורך העניין אתה אוהב כדורגל?

גם אני אוהב כדורגל,

אוהב פלאפל, וגם אני אוהב פלאפל,

אתה אוהב קיץ? גם אני אוהב קיץ,

אז יוצא שיהיה לנו קל להתחבר,

אנחנו פשוט נלך בקיץ לכדורגל עם פלאפל…

מאוד פשוט.

אנחנו נאהב את אותם דברים,

נתחבר לאותם דברים,

ונחשב כדבוקים ואוהבים.

 

ואם להפך,

כל מה שאתה אוהב אני לא סובל.

אתה אוהב מתוק? אני אוהב חמוץ.

אתה אוהב שחמט, אני כדורסל.

אתה אוהב את הקיץ? אני אוהב את החורף,

אז בעצם אין לנו שום מכנה משותף ברצונות שלנו,

בשאיפות שלנו, במטרות שלנו,

ולכן לא נוכל להתחבר.

ולא רק זה אלא אנחנו נחשב כשונאים

ורחוקים ומפורדים.

בעל הסולם לא תולה את האהבה

בין שני גורמים, או את השנאה,

את הקירוב, את הפירוד ביחס שלהם

זה אל זה,

אלא ביחס שלהם אל הדבר הנוסף.

זאת אומרת, מה הרצונות שלי אל החיים בכלל?

ואם הרצונות שלי והרצונות של הזולת

הם זהים, אנחנו שווים כדבוקים ומחוברים ואוהבים

ממש כאיש אחד בלב אחד.

אותו דבר בא ומסביר לנו.

בעל הסולם, קורה בין הנברא לבין האלוקות.

מה הבעיה? הבעיה היא שהאלוקות

היא השפעה מוחלטת,

ובטבע הנבראים נטבענו כרצון לקבל.

אז יוצא שאם הוא משפיע ואני מקבל

אז אנחנו נפרדים. אנחנו הפוכים.

והדבר הזה הוא אסון,

כי איך אני יכול לקבל את האור של אינסוף ברוך הוא

שרצה להיטיב לנבראיו, אם אני פרוד ממנו,

אם אני נפרד ממנו, אם אני לא יכול להתחבר אליו?

 

זה מה שבעצם בא. בעל הסולם להסביר לנו כאן עכשיו.

אז בואו תסתכלו אני חוזר על אות ה'.

ויש לדעת שהחיבור והפירוד הנוהג ברוחני

אינו אלא בהשוואת הצורה ובשינוי הצורה.

כי אם ב' רוחניים הם בצורה אחת – הרי מחוברים יחד,

והם אחד ולא שניים,

שהרי אין מה שיבדילם זה מזה,

ואי אפשר להבחינם לשניים –

זולת בהימצא שינוי צורה זה מזה.

מתי נחלקים לשניים? כשיש שינוי בצורה הפנימית,

ברצון הפנימי שלהם.

וכן לפי מידת גודלה של השתנות הצורה ביניהם,

כן שיעור התרחקותם זה מזה,

כמה שהרצון יותר שונה,

אז יוצא שיותר רחוקים.

עד שאם הם נמצאים בהופכיות הצורה זה מזה

זאת אומרת ממש הפוכים,

זה רוצה דבר אחד זה רוצה את ההפך,

כן הם נבחנים רחוקים כרחוק מזרח ממערב,

דהיינו בתכלית המרחק המצוייר לנו במציאות.

 

והנה בעבורו יתברך לית מחשבה תפיסה ביה

כלל וכלל, ואין לנו בו חס ושלום שום הגה או מילה.

אומנם מבחינת ממעשיך הכרנוך יש לנו להבין בו יתברך

שהוא בבחינת רצון להשפיע.

שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו

ולהשפיע לנו מטובו יתברך.

העניין של ממעשיך הכרנוך,

בעצם בהקדמה לבית שער הכוונות

הוא מסביר, שהצדיקים בעצם התחקו אחרי

הקשר והיחס שנותן הקדוש ברוך הוא לנבראים שלו

וכל מה שהוא ברא, לכל העולמות.

והיחס הזה נקרא ממעשיך הכרנוך.

זאת אומרת אנחנו,

הם, בדקו את ההטבה שנותן האלוקות

מתוך ההשגה הרוחנית שלהם,

לנבראים ולעולמות, זה נקרא ממעשיך הכרנוך,

מהמעשים שלך, אנחנו מכירים אותך.

כמובן שטרם שנבראים הנבראים,

מטרם שהם יוצאים בעצם למציאות,

אז לא מדברים על עצמותו יתברך בכלל,

מדברים רק על אינסוף.

היחס של אין סוף אל הנבראים.

אנחנו נסביר בהמשך מה זה בדיוק אינסוף,

מחשבתו להיטיב לנבראיו, זה נקרא אינסוף.

שהמדרגה הזאת של אינסוף,

שאותה אנחנו יכולים כן לקלוט,

כי בעצמותו אין השגה.

כמו שהוא כתב, לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל.

אז היחס של האינסוף לעולמות ולנבראים,

זה בעצם מה שבחנו הצדיקים במהלך הדורות.

והם הבינו דבר אחד פשוט,

שמטרת מטרתו יתברך ופעולתו יתברך,

היא רק פעולה של הטבה.

טוב ומיטיב.

נכון שיש לנו הרבה התפרטות,

סומך נופלים, רופא חולים, מתיר אסורים,

13 מידות הרחמים, כן,

רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד,

נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה,

בסדר, כל זה טוב ויפה,

אבל אם נמרכז את זה, ניתן לזה טייטל אחד,

כותרת אחת.

הקדוש ברוך הוא טוב ומטיב.

ואת זה למדו ממעשיך הכרנוך.

 

כמו שסיפרנו בעבר על המשל הזה,

שהייתה ישיבה וישבו בה תלמידים,

והגיעה תרומה אנונימית, בעילום שם,

אבל תרומה אדירה של עשרות מיליונים.

אז כולם ישבו והתחילו לדסקס, מי זה התורם הגדול.

אז אחד אמר תראו, בוודאי שהוא יהודי או לפחות מוקיר יהודים,

אחרת למה תרם לישיבה?

בוודאי שהוא עשיר גדול.

כי אדם נורמלי לא יכול לתרום עשרות מיליונים.

ובוודאי שהוא גם מוקיר את היהדות ולומדי התורה,

אחרת היה תורם למגן דוד אדום…

אז יוצא שבו, בתורם, אין להם שום מושג.

אם הוא גם יכנס עכשיו לישיבה, הם לא יודעים מי הוא,

אבל הם הכירו אותו מתוך המעשים,

שמה? שהוא עשיר, ושהוא כנראה יהודי או

מכבד את היהדות, ומכבד את לומדי התורה –

וכל זה מתוך הפעולה.

אז אותו דבר פה.

בעצמותו יתברך אין לנו תפיסה,

אבל מתוך הפעולות שלו חזל דרשו והקישו שהוא טוב ומטיב.

זה הרעיון של ממעשיך הכרנוך.

את הדבר הזה, כמו שאמרתי, הוא מביא בהקדמה

לבית שער הכוונות,

ואנחנו נראה פה את ההמשך של הדברים.

 

ולפי זה,

כן לפי זה שיש לנו פירוד על ידי שינוי,

ואחדות על ידי הזדהות או השתוות הצורה,

לפי זה נמצאים הנשמות

מבחינת הופכיות הצורה אליו יתברך,

שהרי הוא כולו רק להשפיע

ואין בו חס ושלום רצון לקבל משהו.

והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם כנזכר למעלה,

שאין הופכיות הצורה רחוקה מזה.

ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת רצון לקבל,

היו נשארים נפרדים ממנו יתברך חס ושלום לעולמי עד.

זאת אומרת, שוב אנחנו חוזרים על אותו

על אותה בעיה,

שהקדוש ברוך הוא ברא את הנבראים כחומר גלם

של רצון לקבל הנאה ותענוג.

אבל אותו חומר גלם עצמו

הוא בהופכיות הצורה אליו יתברך,

שהוא משפיע ונותן.

אז אנחנו יוצאים פרודים ונפרדים.

זה נושק, שימו לב, קצת,

למאמר במתן תורה שאנחנו מדברים.

אז איך פותרים את הבעיה?

אם הבורא רוצה להיטיב, שייטיב!

תראו לאן לוקח אותנו בעל הסולם מכאן,

תזכרו מה רוצה להסביר,

הוא רוצה, בעל הסולם רוצה להסביר לנו

את כל העניין הזה של שלמות פעולותיו.

איך יכול להיות שמהבורא השלם

יוצאים בריות חסרות ומקולקלות?

וגם המציאות שהוא ברא

צריכה תיקון על ידינו, על ידי תורה ומצוות,

למה זה ככה?

אם הבורא מושלם, שיוציא בריות מושלמות,

אם הוא רוצה להיטיב לנבראים, שיטיב לנבראים,

למה הוא צריך ליצור את המציאות צמצום אחר צמצום

על אורו יתברך,

עד שבסדר סוף השתלשלות באה נשמה

בגוף עכור בתוך עולם מטונף ושקרי,

וצריכה להתחיל להתגלגל בתורה ומצוות

ובהרבה מאוד ייסורים

לזכך את עצמה לגלות שוב את אורו יתברך?

זה לא מתאים!

 

הרי הסברנו שמחשבתו יתברך לא צריכה לכלי מעשה.

כשהוא חשב להנות לנבראיו,

מיד ניגלו כל הנבראים וכל החסרונות וכל המילויים.

כל מה שאי פעם אתם תרצו,

וכל פעם שאי פעם אתם תצטרכו לקבל מילוי

על הרצונות האלה,

הכול כבר קיים מאין סוף ברוך הוא מההתחלה מקדם,

עוד לפני שיצאנו לעולם הזה,

הכל כבר קיים.

אז אם קיים השפע וקיים הכלי,

למה הם לא מחוברים?

למה הבורא לא ברא אותנו פשוט מלאי תענוג?

זה הקושי שהוא בא לפתור פה.

אז הוא הסביר לנו

את העניין של הופכיות הצורה.

ובוא נראה לאן הוא הולך מכאן.

כתבתי פה כותרת לאותיות הבאות,

שמטרת הבריאה להוצאות שלמות פעולותיו,

שמותיו וכינוייו, מתגלה דווקא

על ידי היות הנברא בלתי שלם,

בהופכיות הצורה ובפירוד ממנו יתברך,

ועל ידי קיום התורה ומצוות,

משגת הנשמה את השלמות והדבקות

לקבלת העונג מהאינסוף.

עכשיו בעל הסולם יסביר את זה במילותיו הנפלאות.

עתה תבין מה שכתוב,

שהסיבה לבריאת העולמות הוא

לפי שהנה הוא יתברך,

מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו וכולי.

ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה,

לא היה כביכול נקרא שלם וכולי. עד כאן לשונו.

כן, זאת אומרת אם אתה רוצה לקרוא לבורא עולם מושלם,

סימן שהוא צריך להוציא את הפעולות שלו בשלמות.

כן, אם אני לצורך העניין, מוזיקאי ואני נגן,

איך אתם תדעו שאני נגן?

צריך לנגן לכם, תשמעו את הניגון.

אם הבורא הוא מושלם בכל השלמות,

הוא צריך להראות לנו,

לברוא בריאה מושלמת.

שלכאורה תמוהים הדברים.

כי איך אפשר שמתחילה יצאו

פעולות בלתי שלמות מהפועל השלם,

עד שיהיו צריכים לתיקון?

 

אז אנחנו מסבירים בעצם

שהבריאה צריכה תיקון של הנבראים.

שאנחנו צריכים לקיים תורה ומצוות,

ועל ידי כך לתקן את הקלקול שברא הבורא.

איך זה יכול להיות? אם אתה מושלם,

מה אתה בורא בריאה

מקולקלת וצולעת וחסרת יכולות,

ואז אתה נותן לה איזה שהוא כלי

שנקרא תורה ומצוות,

שעל ידי זה היא צריכה

לתקן את עצמה.

אז אתה לא מושלם!

זו הבעיה שבא בעל הסולם לפתור לנו.

ובהמתבאר תבין,

כיוון שעיקר כלל הבריאה אינו רק רצון לקבל,

הנה הגם שמצד אחד הוא בלתי שלם מאוד,

להיותו בהופכיות הצורה מהמאציל,

כן, כלי הקבלה, הנבראים, אנחנו,

בהופכיות צורה, שהוא בחינת פירוד ממנו יתברך,

הנה מצד הב' זה,

כל החידוש והיש מאין שברא כדי לקבל ממנו יתברך,

מה שחשב להנותם להשפיע עליהם.

אלא עם כל זאת, אם היו נשארים כך,

בפירוד מהמאציל,

לא היה כביכול נקרא שלם, כי סוף סוף מהפועל שלהם

צריכים לצאת פעולות שלמות.

מה הפעולה האלוקית? שרצה להיטיב.

אז הוא ברא חסרונות, הוא לא מטיב להם עדיין.

זה לא נקרא שהוא שלם.

איך מסתדר הדבר?

לפיכך צמצם אורו יתברך וברא עולמות של צמצום אחר צמצום,

עד לעולם הזה,

והלביש הנשמה בגוף מהעולם הזה,

ועל ידי העסק בתורה ומצוות

משגת הנשמה את השלמות

שהיה חסר לה מטרם הבריאה,

שהוא בחינת השוואת הצורה אליו יתברך,

באופן שתהיה ראויה לקבל כל הטוב והעונג הכלול במחשבת הבריאה,

וגם תימצא עמו יתברך בתכלית הדבקות,

שפירושו השוואת הצורה כנ"ל.

 

זאת אומרת בעל סולם פותר לנו פה את הבעיה,

בצורה מאוד מאוד פשוטה.

אם תחשבו על זה כביכול, אם אני רצון לקבל,

מה אני צריך לקבל? את התענוג.

אבל אם אני אקבל אותו, אז מה יקרה?

אני אפרד ממנו, כי הוא משפיע, ואני מקבל.

נתן לנו הבורא יכולת לקבל

את כל השלמות ואורו יתברך בלי שניפרד ממנו,

על ידי שנלמד להיות הוא.

מה זה אדם קדוש?

מה זה יהודי קדוש? משמעות המילה קדוש זה נבדל.

הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל.

מה הכוונה?

עד עכשיו יכלת ללכת עם כל גבר שתרצי.

ברגע זה את מובדלת ומופרשת להיות רק איתי.

עכשיו בדף היומי

אנחנו מסיימים את מסכת סוטה.

וכל הרעיון של מסכת סוטה זה הדבר הזה.

אישה שנסתרה עם גבר זר,

לוקחים אותה לכהן, פורע את שער ראשה…

כי בעצם ברגע שהיא מתקדשת לגבר,

היא יכולה ללכת רק עם הגבר הזה.

לא יכולה ללכת עם גבר אחר.

אז כל הרעיון של קידוש שאדם מקדש את עצמו,

המהות של הדבר – שהוא מבדיל את עצמו מהרצון לקבל.

והוא מייחד את עצמו עם הרצון להשפיע.

ברגע שהוא מקבל רק על מנת להשפיע,

יוצא שהוא יכול לקבל את כל האור אלוקי בצורה מתוקנת.

והצורה המתוקנת הזאת בעצם

מביאה את שלמות פעולותיו של האלוקות.

כי אז גם אנחנו מקבלים אותו.

גם אנחנו מקבלים את אורו יתברך,

ואת כל התענוגים,

וגם אנחנו לא נפרדים ממנו על ידי הרצון לקבל.

תבינו איזה גאונות של של מערכת.

 

טוב אז בעזר השם יתברך אנחנו נמשיך באות ח'.

באות ח' הוא ידבר איתנו על על הסגולה הזאתי

והיכולת הפלאית של התורה ומצוות,

לשנות בעצם את הטבע האנושי,

לרכוש טבע שני של השפעה,

כי הטבע הבסיסי שלנו הוא טבע של רצון לקבל,

ועכשיו הוא, אנחנו, נוכל להפך את הטבע הזה

לטבע של השפעה,

על ידי תורה ומצוות.

ועניין הסגולה שבתורה ומצוות

להביא את הנשמה לדבקה בו יתברך,

הוא רק בבחינת העסק בהם שלא לקבל שום פרס,

רק בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו בלבד,

כי אז לאט לאט הולכת הנשמה וקונת

השוואת הצורה ליוצרה.

כמו שכתוב לפנינו במאמר רבי חנניה בן עקשיא

בהתחלת הספר, עיין שם היטב.

כן, אנחנו בהקדמה, בתחילת הספר הוא מביא,

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא

לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר השם חפץ למעו צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.

עכשיו מסביר, אנחנו נלמד את זה בעוד כמה שיעורים,

שמה העניין של רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל?

ואני אומר, העניין של לזכות – זה לנקות.

לנקות אותנו מהרצון לקבל.

ולכן הוא הרבה לנו תורה ומצוות,

שהתורה מורה לנו על תכונת ההשפעה,

ומצוותת אותנו אל התכונה האלוקית הזאתי.

והדבר הזה בעצם גם מצוות אותנו זה לזה,

מחבר אותנו ומאחד אותנו אחד לשני,

וכונס את כנסת ישראל להיות כלי,

לקבל את אורו יתברך.

ואז השכינה נבחנת ביניהם, בינינו,

כי ברגע ששניים משתמשים

בתכונת הרצון להשפיע ולא רצון לקבל,

אז הם מחוברים.

ברגע ששישים ריבוא, 600,000 איש

יהודים מעל גיל 20,

מקיימים את הפעולה הזאתי,

זה נקרא כנסת ישראל, שכונסת את אורו יתברך.

הדבר הזה קרה במעמד הר סיני,

בעזרת השם יקרה בגאולה הקרובה במהרה בימינו.

אז פה בעצם הוא נכנס טיפה למושגים הקבליים.

אני לא רוצה להרחיב על זה,

אנחנו נסביר את הדברים בהמשך לאט לאט.

אז הוא אומר שלאט לאט הולכת הנשמה וקונה

את השוואת הצורה ליוצרה,

כמו שכתוב לפנינו במאמר רבי חנניה.

 

כי בזה יש ה' מדרגות.

ההתפתחות הזאת היא, הרוחנית הזאת היא,

יש בה, ה' מדרגות כוללות נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה,

המקובלים מ-ה' העולמות

הנקראים אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

וכן יש ה' מדרגות נרנחי פרטיות,

המקובלות מה' פרצופין שיש בכל עולם מה' העולמות.

וכן ישנן נרנחי בפרטי פרטיות

המקובלים מ-10 ספירות שבכל פרצוף,

כמו שיתבאר בפנים הספר.

נסביר את זה בפנים הספר,

אבל בגדול אנשים צריכים להבין זה שיש פה התפתחות הדרגתית

של 125 מדרגות,

כי זה 5 בתוך 5 בתוך 5,

ואם אנחנו לוקחים את כל ההתפרטות,

זה יוצא 125 מדרגות.

אני אראה לכם את הכול כשנכנס לתוך הפתיחה.

מהדרגה הכי נמוכה

של מקבל על מנת לקבל,

עד המדרגה הכי גבוהה –

יש התפתחות של קבלה, ממקבל על מנת לקבל,

למשפיע על מנת לקבל

משפיע על מנת להשפיע

ואז מקבל על מנת להשפיע, שזה נבחן רוחניות גמורה.

וכל התהליך הזה של 125 מדרגות, קכ"ה מדרגות,

מפתח אותנו לדבקות בו יתברך.

שעל ידי תורה ומצוות להשפיע נחת רוח ליוצרו,

זוכים ומשיגים לאט לאט

לכלים מבחינת הרצון להשפיע

הבאים בהמדרגות האלו מדרגה אחר מדרגה,

עד שבאים בהשוואת הצורה לגמרי אליו יתברך.

ואז מקוימת בהם המחשבת הבריאה.

 

מה הייתה מחשבת הבריאה?

להנות לנבראיו,

לקבל את כל העונג והרוך והטוב שחשב יתברך בעדם.

ועוד נוסף להם רווח הכי גדול,

כי זוכים גם לדבקות אמיתית,

מכוח שהשיגו הרצון להשפיע כיוצרם.

זאת אומרת, כל התהליך הזה פותח לנו

בעצם את האפשרות למימוש מטרת הבריאה,

להיטיב לנבראיו.

אז זה לא סתם שהוא ברא כלים חסרים ולא מפותחים

ובריאה מקולקלת,

אלא יכולת הכי טובה של הבורא

לתת לנו את אורו יתברך –

הוא על ידי נתינה,

על ידי הקניית תכונותיו לנבראים.

זאת אומרת שאנחנו קונים ורוכשים את טבע ההשפעה

שלו על ידי התורה ומצוות,

אז אנחנו בעצם מסוגלים גם להידבק בו יתברך,

גם לקבל את כל האור בלי מה שקרה בתחילה,

שהפריד אותנו, שהקבלה הפרידה אותנו,

ובכך מתממשת התכלית

שבשבילה ברא האלוקות את המציאות כולה.

ואותן הדברים יתפרטו ויתבארו ויוסברו בהרחבה אדירה,

בסדר כל השתלשלות העולמות,

איך בעצם יצאה הנשימה, נשמה מאק, אצילות, בריאה, יצירה עשייה,

דרך כל התפרטות הספירות?

ייקח לנו חודשים רבים להסביר את זה.

פה הדברים נאמרים מאוד מאוד בכלליות,

כהקדמה לתוך הפתיחה,

אני מקווה בעזרת ה' שבתוך שיעורים ספורים

ניכנס לתוך הפתיחה לחכמת הקבלה,

ונצלול לתוך כל המושגים וכל העניינים לפרטי פרטיות.

אז בעזרת השם עד כאן השיעור שלנו להיום.

טוב, אז ברכה והצלחה לכולם,

ניפגש כרגיל בעזרת השם ביום רביעי,

שיהיה נחת, אושר, ברכה לכל המשתתפים בשיעור

בכל אשר תעשו, בכל אשר תלכו,

ברוחניות וגשמיות.

תודה רבה על ההשתתפות.

ניפגש ביום רביעי. כל טוב, ברכה והצלחה.

 

לחנות הספרים

 

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+