עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

פתיחה לחכמת הקבלה | 18 | אותיות כא – כב

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פתיחה לחכמת הקבלה | 18 | אותיות כא – כב

להאזנה

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

 

מקורות:

פרק ג | ה' בחינות שבמסך

 

כא) וכבר ידעת שחומר המסך בכללו מתבאר בשם קשיות ,

שפירושו כמו דבר קשה מאד, שאינו מניח למי שהוא לדחוק במשהו תוך גבולו,

כן המסך אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות, שהיא בחי"ד,

שעם זה נבחן, שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות,

מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו .

גם נתבאר שאותן ה' בחינות העביות שבבחי"ד

נכללות ובאות במסך ומתחברות במדת הקשיות שבו.

 

ולפיכך נבחנים בהמסך ה' מינים של זווגים דהכאה ע"פ ה' שיעורי עביות שבו,

שזווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות העביות,

מעלה או"ח המספיק להלביש הע"ס כולן, דהיינו עד קומת כתר.

וזווג דהכאה על מסך החסר מעביות דבחי"ד, שאין בו רק עביות דבחי"ג,

הנה האו"ח שהוא מעלה, מספיק להלביש הע"ס

רק עד קומת חכמה, וחסר מכתר. ואם אין בו אלא עביות דבחי"ב,

הנה או"ח שלו קטן יותר ואינו מספיק להלביש הע"ס רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חכמה.

 

ואם אין בו אלא עביות דבחי"א, הנה האו"ח שלו מוקטן יותר, ומספיק להלביש רק עד לקומת ת"ת,

וחסר מכח"ב. ואם הוא חסר גם מעביות דבחי"א,

ולא נשאר בו אלא עביות דבחינת שורש, הנה ההכאה שלו קלושה מאוד,

ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבדה, וחסר מט"ס הראשונות, שהם כח"ב ות"ת .

 

כב) והנך רואה איך ה' שיעורי קומות של ע"ס יוצאים ע"י ה' מיני

זווג דהכאה של המסך, המשוערים על ה' בחינות עביות שבו.

ועתה אודיעך טעם הדברים. כי נודע שאין אור מושג בלי כלי,

גם ידעת שה' בחינות עביות הללו באות מה' בחינות העביות שבבחי"ד,

שמטרם הצמצום היו ה' כלים בבחי"ד שהלבישו להע"ס כח"ב תו"מ,

כנ"ל באות י"ח, ואחר הצמצום א' נכללו בה' בחינות של המסך,

אשר עם האו"ח שהוא מעלה, הם חוזרים להיות ה' כלים מבחינת או"ח על הע"ס כח"ב תו"מ,

במקום הה' כלים שבבחי"ד עצמה שמטרם הצמצום.

 

ועל פי זה מובן מאליו שאם יש במסך כל ה' בחינות עביות הללו, אז יש בו ה' כלים להלבשת הע"ס,

אבל בעת שאין בו כל הה' בחינות, כי חסר לו העביות דבחי"ד, הרי אין בו אלא ד' כלים,

וע"כ אינו יכול להלביש רק ד' אורות חו"ב תו"מ, והוא חסר מאור אחד שהוא אור הכתר,

כמו שחסר לו כלי אחד שהוא העביות דבחי"ד. וכמו כן, בעת שחסר בו גם בחי"ג שאין בהמסך

רק ג' בחינות עביות דהיינו רק עד בחי"ב, הרי אז אין בו רק ג' כלים וע"כ אינו יכול להלביש רק ג' אורות,

שהם בינה, ת"ת ומלכות, והקומה חסרה אז מב' האורות כתר וחכמה, כמו שחסרה מב' הכלים בחי"ג ובחי"ד.

 

ובעת שאין במסך רק ב' בחינות עביות דהיינו מבחינת שורש ומבחי"א, הרי אין בו אלא ב' כלים,

וע"כ אינו מלביש רק ב' אורות שהם אור ת"ת ואור מלכות, ונמצאת הקומה חסרה מג' אורות כח"ב,

כמו שחסרה ג' הכלים שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד. ובעת שאין במסך רק בחינה אחת דעביות,

שהוא בחינת שורש העביות לבד, הרי אין לו אלא כלי אחד, לכן אינו יכול להלביש רק אור אחד,

שהוא אור המלכות, וקומה זו חסרה מד' אורות כח"ב ות"ת, כמו שחסרה מד' הכלים שהם

עביות דבחי"ד ודבחי"ג ודבחי"ב ודבחי"א. הרי ששיעור הקומה של כל פרצוף תלוי בדיוק נמרץ

בשיעור העביות שיש במסך, שהמסך דבחי"ד מוציא קומת כתר, ודבחי"ג מוציא קומת חכמה

ודבחי"ב מוציא קומת בינה, ודבחי"א מוציא קומת ת"ת, ודבחינת שורש מוציא קומת מלכות .

 

תמלול השיעור:

 

טוב. בשם השם נעשה ונצליח

והוא ברחמיו עלינו ירוויח.

אנחנו ממשיכים בפתיחה לחוכמת הקבלה

באותיות כ"א וכ"ב.

אנחנו נעשה לכם רגע סיכום קצת

על מה שלמדנו עד עכשיו,

ונעבור ישר לכתב.

 

אז הסברנו בעצם

שהבורא רוצה להטיב לנבראיו.

למדנו על האינסוף

שהיא מחשבת הבריאה

היא רצונו להיטיב.

באינסוף האור והכלי באו כאחד

בסוד הוא ושמו אחד,

הכלי הזה, בעצם שורש לכלי

נבחן בו ד' בחינות.

 

כאשר הבחינה ד',

שהיא המלכות שלו

רצתה להשוות צורתה אל הבורא.

זאת אומרת היא רצתה להשפיע לו אור,

רצתה להשפיע לבורא כטבע האור שבה,

ולכן היא פעלה בעניין הצמצום.

זאת אומרת שהיא צמצמה את עצמה

מלקבל את האור

אף על פי שהיא מאוד מאוד רוצה אותו.

 

והתהליך הזה גרם לסדר של פעולות.

קודם כל האור התחיל להסתלק

מכל ה' הבחינות שלה.

ואחר כך,

בעצם, קודם כל חשוב להבין

שהמלכות דאינסוף עושה את הצמצום מרצונה.

 

לכן זה נקרא קישוט – לא מחוייבת בזה.

ואחרי שהיא קישטה את עצמה

ורוצה להשפיע נחת רוח לבורא,

ומסלקת כל האור ממנה בחמשת המדרגות –

מכאן, מתוקף החוק שכל מה שנעשה בעליון מבחירה

הוא מחייב את התחתון באופן מוחלט,

אז מכאן והלאה,

האור, כשהוא יבוא להתלבש בהמשך השלבים בכלי,

הוא יהיה חייב לבוא על פי חוקיות של המסך.

 

מה זה המסך?

המסך, הסברנו, שזה מהמילה "פרוכת המסך".

זה כמו וילון.

וילון, הוא לא נותן לכל האור להיכנס לחדר,

כדי שלא נסתנוור,

אלא רק לחלק שאני רוצה, שאני יכול להשתמש בו

על מנת לקרוא.

אז ככה המסך.

 

בעצם, המסך מרגע זה ימנע מהאור

להיכנס לבחינה ד' כחוק מחוייב.

ומאחר שלבחינה ד' הזאת

היו חמש בחינות,

שורש, בחינה א', בחינה ב', בחינה ג', בחינה ד'

של הרצון לקבל,

כל מיני סוגי עוביות היה באותה בחינה ד',

באותו רצון לקבל,

אז המסך הזה שיש בו –

הסברנו, קושיות ועוביות –

יפעיל את כוח הקושיות שלו.

הכוונה, הוא יפעיל את הכוח

של מניעת קבלת האור.

 

כמו אדם שקשה עם עצמו,

ומונע מעצמו לעשות פעולות מסויימות,

עומד על דעתו,

על כל חמש בחינות העוביות,

על כל חמש סוגי הרצונות שהיו בבחינה ד'.

 

ואז יהיה לנו זיווג דהכאה

בין האור ישר של הבורא

שהבורא לא מעניין אותו

אם הנברא עושה צמצום, מסך,

הוא משפיע את כל האור כל הזמן.

דיברנו על זה בשיעור שעבר.

כמו אור השמש,

שהוא מושפע כל הזמן לכל העולם,

גם אם האדם מתחבא בחדר –

אור השמש עדיין מאיר.

שיפתח את התריס הוא יראה את אור השמש שנכנס.

 

גם אם כדור הארץ מפנה את גבו אל כיוון השמש

ואנחנו נבחן את זה שעכשיו לילה

אבל אור השמש תמיד מאיר.

כדור הארץ יסתובב –

נראה את האור.

האור כל הזמן פועל מצד הבורא,

מתוקף רצונו להיטיב לנבראיו.

 

ואז המסך הזה בעצם יתחיל לפעול

בה' זיווגים דהכאה שנלמד עליהם היום,

ויקבל כל פעם בחינה אחרת של האור

לפי דרגת העוביות שהוא באותה מדרגה.

זה מה שלמדנו עד היום,

ומכאן בעזרת השם נמשיך מתוך הכתוב.

 

בעזרת השם שהשיעור

יהיה להצלחת החיילים

וכל עם ישראל

באחדות ושמחה וברכה לכולם.

טוב.

 

אות כא. וכבר ידעת שחומר המסך בכללו

מתבאר בשם "קושיות",

שפירושו כמו דבר קשה מאוד

שאינו מניח למישהו לדחוק במשהו תוך גבולו.

כן המסך אינו מניח משהו מאור העליון

לעבור דרכו אל המלכות  שהיא בחינה ד'.

שעם זה נבחן

שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות

מעכב עליו המסך ומחזירו לאחוריו.

נקרא את כל האות ואחר כך נסביר אותה.

 

גם נתבאר, שאותן ה' בחינות העוביות שבבחינת ד'

נכללות ובאות במסך

ומתחברות במידת הקושיות שבו.

ולפיכך נבחנים במסך ה' מיני זיווגים דהכאה

על פי ה' שיעורי עוביות שבו.

 

כי זיווג דהכאה על מסך השלם מכל ה' בחינות העביות

מעלה אור חוזר המספיק להלביש 10 ספירות כולן,

דהיינו עד קומת כתר.

וזיווג דהכאה על מסך החסר עוביות בבחינה ד',

שאין בו רק עוביות דבחינה ג',

הנה האור חוזר שהוא מעלה

מספיק להלביש ה10 ספירות

עד קומת חוכמה, וחסר מכתר.

 

ואם אין בו אלא העביות בבחינה ב',

האור חוזר שלו קטן יותר,

ואינו מספיק להלביש ה 10 ספירות

רק עד קומת בינה, וחסר מכתר חוכמה.

ואם אין בו אלא עוביות בחינה א',

הנה האור חוזר שלו מוקטן יותר.

הוא מלביש להלביש רק עד קומת תפארת,

וחסר מכתר חוכמה ובינה.

 

ואם הוא חסר גם העוביות דבחינה א',

ולא נשאר בו אלא עוביות דבחינת שורש,

הנה ההכאה שלו קלושה מאוד,

ומספיק להלביש רק לקומת מלכות בלבד,

וחסר מט' ספירות הראשונות

שהם כתר, חוכמה, בינה, תפארת.

 

בואו נסביר את הדברים לאט לאט  בעזרת השם.

 

מה קורה פה בשלב הזה בעצם?

המלכות התרוקנה מאור.

אבל היא לא התרוקנה מהרצון.

היא עדיין רוצה את האור בכל התוקף.

ומאחר שהיא מבינה,

שהיא לא יכולה להתקיים ללא אור,

והיא גם עושה נגד רצונו של הקדוש ברוך הוא

שרוצה להיטיב לה,

אז היא בוחרת לקבל את האור

 

אבל, מאחר, שכמו שהסברנו בפתיחה,

הצמצום שנעשה באינסוף מחייב כרגע

קבלה רק על ידי מסך,

אז המלכות הזאתי, היא תעשה עכשיו

חמש זיווגים שיהיו במסך,

שיעלו אור חוזר

כדי להלביש את האור שיתקבל אחר כך בכתר.

 

עכשיו בוא נראה את זה אחד אחד

ותכף גם נראה שרטוט

שמאוד מאוד יקל עלינו את ההבנה של הדברים.

אז בוא נחזור על זה.

 

וכבר ידעת

שחומר המסך בכללו

מתבאר בשם "קושיות".

מה זה קושיות?

אז אני כתבתי פה

מידת הקושיות שבמסך

דומה לאדם קשה העומד על דעתו בתקיפות והחלטיות.

כך המסך היא מידת עמידת הנברא על דעתו

שלא לקבל את האור לתועלת עצמו;

אלא איך הוא מסכים לקבל את האור?

רק בעל מנת להשפיע.

 

אז כמה בעצם שיש לו יותר כוח התנגדות

לרצון לקבל שלו,

הוא יכול לקבל קומה יותר גבוהה של אור,

כי יכול להשתמש בו

בלי ליפול לתאווה של שימוש לתועלת עצמית.

אז הוא אומר,

מה זה הקושיות הזאת,

שפירושו כמו דבר קשה מאוד,

שאינו מניח למישהו לדחוק במשהו תוך גבולו,

כן המסך אינו מניח משהו מאור העליון לעבור דרכו אל המלכות,

שהיא בחינה ד'.

 

אז איך בכל זאת ייכנס האור?

שאם זה נבחן

שכל שיעור האור הראוי להתלבש בכלי המלכות

מעוכב על המסך

והוא מחזירו לאחוריו,

אתם זוכרים את השרטוט שהיה לנו בשיעור הקודם?

תסתכלו. אז אתם רואים?

יש לנו פה את האור ישר,

והמסך מונע ממנו להיכנס לתוך הכלי,

ודוחה אותו לאחוריו.

 

והוא ייהפך למה שנקרא "אור חוזר".

עכשיו, מאחר שבכלי הזה,

בבחינה ד' הזאת,

היו בחינות,

היה בחינה היה שורש, בחינה א', בחינה ב', בחינה ג', ובחינה ד',

אז יהיו למסך חמש סוגים של עוביות.

 

אתם זוכרים למה יש לה בעצם את כל הבחינות האלה?

כי היא התכללה מכל הבחינות שלפניה.

אתם זוכרים את המשל של טיפת המים

שעוברת בכל שלבי הקרקע?

עוד שכבה, ועוד שכבה, ועוד שכבה

ומכל שכבה היא לוקחת איזשהו מינרל,

עד שבסוף מצטבר במעבה האדמה מים מינרלים

שספוגים מכל המינרלים שהיו בשכבות קרקע העליונות יותר.

 

אז אותו דבר פה.

הבחינה ד' הזאת היא תולדה של האור שהשתלשל בכל המדרגות.

מהשורש דרך כתר – חוכמה – בינה – תפארת ומלכות.

ודרך כל העולמות אק ואביע.

היא אספה בחינות.

ויש לה בחינתה עצמה.

ואז יוצא שבמלכות יש חמש סוגי רצונות.

רצון שהיא קנתה מכל אחד מהמדרגות שמעליה,

ואת רצונה עצמה.

 

עכשיו, אחרי שהסתלק האור,

אותם רצונות עדיין קיימים.

אז איך היא תקבל בהם?

המסך יעשה זיווג על האור

כמה אור הוא יכול לקבל

על כל בחינה ובחינה,

בצורה כזאת שהוא לא יפגום.

 

אז תכף אנחנו נראה את זה בצורה ברורה יותר.

אז הנה, אני כתבתי את זה פה בהערה 41.

מסך דומה לוילון

כפי שאתה אומר "פרוכת המסך",

שיריעת הוילון שחצץ בין הקודש לקודש הקודשים במשכן,

וכמו שתפקיד הוילון

למנוע מאור השמש המזיק ומסנוור

להיכנס לחלל החדר,

אלא מאפשר רק חדירת הארה קטנה

שתשמש את יושביו בצורה מידתית –

 

כך תפקיד המסך

לאפשר לאור העליון להיכנס בכלי הקבלה.

היינו הבחינה ד',

אך ורק במידה ובשיעור

שבו תוכל להשפיע נחת רוח ליוצרה

ללא הסכנה שתיפול לתאוות הרצון לקבל לתועלת עצמו.

בואו נמשיך.

 

גם נתבאר,

שאותן ה' בחינות העוביות שבבחינה ד'

נכללות ובאות במסך

ומתחברות במידת הקושיות שבו.

ולפיכך נבחנים במסך ה' מינים

של זיווגים דהכאה

על פי ה' שיעורי עוביות שבו.

 

מה זאת אומרת?

במסך הרי אין שינוי!

אלא על כל בחינת עוביות שתהיה בכלי,

על שורש, בחינה א' דעוביות, בחינה ג' דעוביות,

בחינה ד' דעוביות –

כל הסוגי רצונות האלה שהיא קיבלה

בעצם המדרגות לפניה שטמונים בה,

על כל אחד ואחד מהם יהיה זיווג דהכאה.

 

האור עליון יורד,

המסך עושה זיווג דהכאה על כל בחינה,

מעלה אור חוזר,

ולפי האור חוזר הזה

אנחנו נדע את עוצמת המדרגה

שתיווצר לנו בהמשך.

 

ולפיכך נבחנים במסך ה' מינים של זיווגים דהכאה,

על פי ה' שיעורי עוביות שבו.

עכשיו שוב,

הוא כותב פה "עוביות שבמסך".

אין באמת ה' שיעורי עוביות שבמסך!

המסך הוא מסך.

יש ה' שיעורי עוביות בכלי,

ועל כל אחד מהם המסך עושה חשבון,

כמה הוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע.

 

אז זה נבחן כאילו יש למסך חמש סוגי עוביות.

אבל באמת במסך אין שינוי.

אז הוא אומר, שוב,

ולפיכך נבחנים במסך ה' מינים של זיווגים דהכאה,

על פי ה' שיעורי העוביות שבו,

ואז הוא מתחיל למנות אותם.

 

שזיווג דהכאה על מסך שלם מכל ה' בחינות עוביות,

מעלה אור חוזר מספיק להלביש ה10 ספירות כולן,

דהיינו עד קומת כתר.

זאת אומרת, הזיווג דהכאה הראשון

הוא מאוד חזק

הוא מעלה בעצם אור חוזר על כל הבחינות.

אתם זוכרים,

דיברנו פה

הנה שרטטתי לכם פה את הכלי.

 

יש זה הבחינה ד'.

יש לה פה מסך ובחינות שורש, בחינה א' של דעוביות,

בחינה ב' דעוביות, בחינה ג' דעוביות ובחינה ד' דעוביות.

על כל אחד

באופן טבעי

מתקבל אור.

איזה אור?

אמר, שבשעה שהיה אור הכתר,

בבחינה א' אור החוכמה

בבחינה ב' אור הבינה

בבחינה ג' אור התפארת

ובבחינה ד' אור המלכות.

וקראנו להם גם נרנחי

נפש רוח נשמה חיה יחידה.

 

עכשיו, המסך הזה

צריך לעשות על כל בחינה ובחינה חשבון

כמה כוח יש לו.

אז תחילה עושה על בחינה ד' שבבחינה ד'.

יש לה בעצם את כל המדרגות האלה.

אז בעצם הוא מעלה אור חוזר עד מדרגת הכתר

יהיה לו גם על האור המלכות הוא עושה חשבון

גם על התפארת

גם על הבינה

גם על החכמה

גם על הכתר

הוא עושה על כולם חשבון.

והקומה היא מאוד מאוד גבוהה,

מגיעה עד אל הכתר.

תכף אני אראה לכם את זה בצורה יותר ברורה.

 

אחר כך הוא מאבד את הבחינה ד' הזאת,

וזיווג דהכאה על מסך החסר עוביות דבחינה ד'

שאין בו רק עוביות בבחינה ג'.

הנה האור חוזר שהוא מעלה

מספיק להלביש 9 ספירות

עד קומת חוכמה, וחסר מכתר.

 

זאת אומרת,

ברגע שהוא מתחיל לעשות על בחינה ג'

הוא כבר איבד את בחינה ד'.

תכף נבין למה הוא איבד אותה.

אז הוא לוקח מבחינה ג'

הוא כבר עולה מעט מעט פחות

עד אור החוכמה, אוקיי?

הקומה היא עד החוכמה,

קטנה יותר.

 

וככה הוא ממשיך.

הוא מאבד גם את בחינה ג',

ומב' עולה פחות, ומא' הוא עולה פחות,

עד שנשאר בו רק עוביות של שורש

שהיא בעצם תעשה זיווג דהכאה

שתעלה קומה עד אור המלכות.

זה מה שהוא הסביר לנו.

 

עכשיו, אחרי שהוא הסביר את כל התהליך הזה,

הוא יבוא ויפרט לנו שלב שלב ביתר ביאור.

לפני כן אני רוצה לקרוא פה את הערה 43

שכתבתי.

באות יט למדנו, כי ישנן ה' בחינות קבלה

הכלולות בבחינה ד' הזאת.

כן, ראיתם את זה עכשיו בציור.

לכן כעת המסך יעשה זיווג על אותן ה' בחינות

ברמות קושיות שונות

על פי רמת העוביות שבכל בחינת רצון,

כפי שהראיתי לכם כרגע בשרטוט.

 

אך ישנו תנאי מקדים.

כדי שיוכל הכלי להשתמש באור על מנת להשפיע.

זאת אומרת הוא רוצה הרי להשפיע עם האור הזה

רוצה לקחת אותו, להשתמש בו בצורה מתוקנת.

מה התנאי?

התנאי הוא שהוא נדרש תחילה לוותר על כל האור שקיבל.

 

בעל הסולם אמר זה כמו שמביאים את הסוס עד לשוקת.

הוא רוצה לשתות.

אם אתה רוצה לשתות,

קודם בוא נערוף לך את הראש…

אחרי זה תקבל.

אם הוא מסכים,

אם הסוס מסכים שיערפו לו את הראש,

אז יתנו לו לשתות.

 

זה מה שקורה עכשיו.

הרי כל האור כבר התקבל בכלי.

הוא צריך קודם כל לוותר על הכל.

ואחר כך הוא יכול לקבל אותו בצורה מתוקנת.

וזה הסוד של תחיית המתים.

הסברנו את זה בעבר –

ש"אין התורה מתקיימת

אלא במי שממית עצמו עליה".

איך, למה להמית?

כתוב: "וחי בהם"

בדברי התורה צריך לחיות לא למות!

 

אלא מי שממית את הרצון לקבל,

ואז עושה בחינת תחיית המתים,

שהוא מחייה את הרצונות האלה בצורה מתוקנת,

שהוא מקבל רק בעל מנת להשפיע.

משתמש באותו רצונות,

אבל מתי הוא יכול להשתמש ברצון הזה בצורה מתוקנת?

רק אחרי באמת שהוא ביטל אותו לגמרי.

 

אז אין לנו עניין לבטל את הרצונות שלנו,

אלא זה איזשהו שלב

שאנחנו בעצם מתגברים עליהם

ויכולים להשתמש בהם בצורה נכונה.

הדוגמה הקלאסית שאני נוהג לתת

זה תאוות נשים.

בחור שגדל בעולם התורני,

כל הזמן אומרים לו,

שאסור לו להסתכל על אישה,

ואסור לו חלילה ליגוע באישה,

ואסור לו לדבר עם אישה

ואסור לו להתקרב אל אישה.

אבל אז הוא מגיע לגיל בחרותו ,20 ,22 ,25

לא משנה מתי,

ומתחתן עם אישה.

 

ועכשיו הוא צריך ליגוע בה,

והוא צריך להתייחד איתה

והוא צריך להוליד איתה ילדים.

כל מה שאמרו לו שאסור עד עכשיו,

עכשיו מסבירים לו שהפעולה הזאת

שהוא יעשה עם אשתו,

היא הפעולה הכי גבוהה שיש,

שהיא כנגד זיווג קודשא ברוך הוא ושכינתיה.

 

ואם הוא יעשה אותה בצורה נכונה,

קודם כל טכנית –

בשבועיים שמותר אחרי טבילה

וכן הלאה וכל העניינים –

הוא מסוגל במחשבה נכונה ופעולה טובה

להוריד נשמות קדושות כל כך ממחצב הנשמות

שזה בלתי נתפס.

 

איך יכול להיות?

אמרתם לנו אסור, אסור, אסור, אסור

עכשיו לא רק שזה המצווה הגדולה ביותר שקיימת

המצווה היחידה שבאמת הנברא שותף למעשה הבריאה עם הבורא

ובורא יצור חדש –  

זה פלא גדול.

אז פה העניין הוא לקחת את הרצונות שלנו

ולהשתמש בהם בקדושה.

 

היהדות, היא לא פועלת בצורה של סיגופים והסתייגויות,

כמו הפקירים או חלק מהשיטות של הנצרות.

אנחנו להיפך, מקדשים את החומר.

אנחנו לוקחים את העבודה, הגשמית הפשוטה

אנחנו לוקחים את חיי המשפחה

אנחנו עם תאוות האכילה – מצווה להתענג על אוכל בשבת ובחגים

זה מצווה,

לוקחים את השינה,

לוקחים את כל מה שיש בעולם הזה

ומשתמשים בו.

אלא משתמשים בו בעל מנת להשפיע.

זה כל העניין.

זה פשוט כל העניין.

 

באות יט למדנו

כי ישנן ה' בחינות קבלה הכלולות בבחינה ד' הזו.

ולכן כעת המסך יעשה זיווג על אותן ה' בחינות

ברמות קושיות שונות.

איזה רמות קושיות, על פי רמות העוביות שבכל בחינת רצון.

כן, תסתכלו פה.

יש לנו בחינה ד'. יש לה זיווג דהכאה מסוים.

בחינה ג', זיווג דהכאה אחר.

בחינה ב' זיווג דהכאה אחר.

וכן בבחינה א', ובשורש.

 

ולכן ידחה המסך את האור דבחינות הללו,

ורק אחר כך יוכל לקבל לפי שיעור הנרצה בכל מדרגה.

קודם כל צריך לדחות את האור,

ורק אז הוא יוכל לקבל אותו בצורה נכונה.

ואם הוא לא מסוגל לדחות את האור

הוא מקבל אותו בתאוותו,

אין קבלה זו מטעם מצווה.

יותר נכון להגיד שזו עבירה:

הוא מעביר את האור ממקום רצוי –

למקום שאינו רצוי.

זה נקרא עבירה, משון העברה.

טוב, עכשיו בעל הסולם מפרט לנו את הדברים,

ואנחנו ניכנס ונראה אותם בשרטוט מפורט שאני עשיתי.

 

והינך רואה – אות כב – והינך רואה

איך ה' שיעורי קומות של 10 ספירות

יוצאים על ידי ה' מיני זיווג דהכאה של המסך

המשוערים על ה' בחינות עוביות שבו.

ועתה אודיעך טעם הדברים.

אתם זוכרים, זה לא באמת שיש בו ה' בחינות עוביות.

אלא בכלי יש ה' בחינות עוביות

והמסך בעצם עושה על כל בחינה ובחינה זיווג דהכאה.

 

כי נודע, שאין אור מושג בלי כלי.

כן, זה אחד הכללים הידועים.

גם ידעת שה' בחינות עוביות הללו

באות מה' בחינות עוביות שבבחינה ד'

כמו שאמרתי, זה לא שבמסך יש ה' בחינות עוביות,

אלא הם מגולגלות מהכלי אל המסך.

שמטרם הצמצום היו ה' כלים בבחינה ד'

שהלבישו ל10 ספירות כחב תום

כנזכר למעלה באות יח

 

ואחר הצמצום א'

נכללו בה' בחינות של המסך

אשר עם האור חוזר שהוא מעלה

הם חוזרים להיות ה' כלים מבחינת אור חוזר

על ה 10 ספירות – כתר, חוכמה, בינה, תפארת, ומלכות

במקום הה' כלים שבבחינת ד' עצמה  שמטרם הצמצום.

זאת אומרת, מטרם הצמצום הבחינה ד' קיבלה את כל האור

ועכשיו בעצם אנחנו נפתח ה' כלים חדשים,

לקבל את האור הזה.

 

איפה היו ה' כלים האלה?

הם היו בבחינה ד' עצמה.

אתם רואים פה?

בחינות שונות בתוך הבחינות,

בתוך הבחינה ד', שקיבלו הארות שונות,

פעם אור המלכות, פעם אור התפארת, פעם אור הבינה, חוכמה והכתר.

עכשיו מכל אחד מזה אנחנו נעשה משהו אחר.

אני אעשה פה סיכום קצר.

 

במלכות דאינסוף היו ה' כלים

שהלבישו ל 10 ספירות

כתר, חוכמה, בינה, תפארת ומלכות.

ולאחר שרצתה להשפיע על המאציל כטבע האור שבה,

דחתה את כל האור על ידי הצמצום א'

שהוא בבחינת הקישוט, כן

אך הרצון והשתוקקות לאור – עדיין יישארו בכל התוקף,

נשארה ריקנית מאור,

אבל לא ריקנית מרצון,

ועל בחינות העוביות הללו יעשה כעת המסך

ה' זיווגים עם האור העליון.

 

ועל כן ייבחן

שבמסך יש ה' בחינות עוביות.

זאת אומרת שהוא מתגבר על ה' סוגי רצון לקבל

שהיו בבחינה ד מטרם הצמצום

שהרי במסך אין באמת שינויים,

אלא כל השינוי הוא על כמות העוביות שבכלי,

היינו על כמה כלים של קבלת התענוג הוא יכול להתגבר.

 

עכשיו בוא נפרוט את זה.

ועל פי זה מובן מאליו,

שאם יש במסך כל ה' בחינות העוביות הללו,

אז יש בו ה' כלים להלבשת ה10 ספירות

אבל בעת שאין בו כל ה' הבחינות

כי חסר בו, כי חסר לו עוביות דבחינה ד',

הרי אין בו אלא ד' כלים.

ועל כן אינו יכול להלביש רק ד' אורות,

חוכמה ובינה, תפארת ומלכות

והוא חסר מאור אחד,

שהוא אור הכתר,

כמו שחסר לו כלי אחד, שהוא עוביות דבחינה ד'.

 

עכשיו תסתכלו פה. שרטטתי לכם את זה הכי יפה שיכלתי.

אז בואו תראו.

אתם רואים, יש לנו פה את הכלי, הבחינה ד',

ויש לה מסך.

בפעם הראשונה המסך עושה זיווג דהכאה על הבחינה ד' שבבחינה ד'

ואז הוא מעלה אור חוזר מאוד מאוד גבוה,

עד קומת כתר.

אתם רואים?

יש קומת מלכות-תפארת-בינה-חוכמה

והכתר הוא עושה על כל הבחינות.

 

אחר כך הוא מאבד את הבחינה ד',

ואז נשאר לו רק בחינה ג', ב', א' ושורש.

אז הוא מעלה אור חוזר קטן יותר

כי הוא איבד את הבחינה ד';

עד קומת חוכמה, אוקיי?

וכמו כן בעת שחסר בו גם בחינה ג',

שאין במסך רק ג' בחינות עוביות,

דהיינו רק עד בחינה ב',

הרי אז אין בו רק ג' כלים.

ועל כן אני לא יכול להלביש רק ג' אורות

שהם בינה, תפארת ומלכות.

 

והקומה חסרה אז

מב' אורות כתר וחוכמה,

כמו שחסרה מב' הכלים דבחינה ג' ובחינה ד'.

אז על איזה שלב הוא מדבר איתנו עכשיו?

על השלב השלישי.

 

אתה רואה, אם חסר לנו את בחינה ד'

חסר לנו את בחינה ג'

אז הוא יכול להלביש

רק על שורש, בחינה א', ובחינה ב'

אז יהיה עד קומת בינה, אוקיי?

אז לכן יהיה חסר לנו אור המלכות והתפארת

והוא ילביש רק על אור הבינה, החוכמה, והכתר,

שזה מה שהוא יכול לעבוד עליו.

 

ובעת שאין במסך רק ב' בחינות עוביות,

דהיינו בחינת שורש ובחינה א',

הרי אין בו אלא ב' כלים.

ועל כן אינו מלביש רק ב' אורות,

שהם אור התפארת ואור המלכות.

נמצאה הקומה חסרה מג' אורות כחב,

כמו שחסרה ג הכלים

בחינה ב', בחינה ג', ובחינה ד'.

 

אתם רואים,

חסר לה בחינה ד', בחינה ג', ובחינה ב'

הנה אנחנו רואים את זה פה בשרטוט השלישי.

אז מה יש לה?

רק בחינה א' ושורש,

שעליהם היא תעשה את העבודה.

אז מה יהיה לה,

אם יש לה רק שתי בחינות,

בחינה א' ושורש,

אז יהיה לה רק אורות אור התפארת ואור המלכות.

 

תכף אנחנו נראה למה זה לא מסתדר באורות ובמה שנשאר.

ובעת שאין במסך רק בחינה אחת עוביות,

שהוא בחינת שורש העוביות לבד,

הרי אין לו אלא כלי אחד

ולכן אינו יכול להלביש רק אור אחד,

שהוא אור המלכות,

וקומה זו חסרה מד' אורות

כחב ותפארת

כמו שחסרה מד' כלים

שהם עוביות דבחינה ד', בחינה ג', ובחינה ב' ודבחינה א'.

 

אז זה השלב הזה, אתם רואים?

ארבע כלים נאבדו לו,

נשאר לו רק השורש.

ואז יהיה לו אור חוזר מאוד קטן,

עד קומת המלכות.

ואז את מה הוא איבד?

את כל הדבר הזה,

אור הכתר, והחוכמה, והבינה, והתפארת,

 

למה הוא הוא נכון

שאני הבנתי לפני שהבנתי באור

מבחינת העוביות,

העוביות היותר גדולה מושכת אור הכי גבוה.

אבל למה בכלי שלכאורה הוא הכי עב, והכי גס,

יש לי את הכתר?

כתר לא אמור להיות בכלי הכי זך והכי קרוב אליו?

 

השאלה שלך היא מצוינת.

אתה בעצם שואל,

למה, כשנשאר לי רק כלי אחד,

שהוא השורש – שהוא הכי גבוה,

הוא אמור לקבל את אור הכתר,

אז למה הוא לא מקבל את אור הכתר?

זה הכלי שנשאר,

למה הוא מקבל את אור המלכות?

 

שאלה מעולה, מעולה.

כל הכבוד ששמת לב לזה.

אז אנחנו נסביר את זה עוד מעט,

שיהיה סדר הפוך בין כלים לאורות.

 

אלה האורות, אתה רואה?

נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.

ואלה הכלים –

כלי הכתר, חוכמה, בינה, תפארת ומלכות.

בעצם, אם זה יהיה האורות

וזה יהיה הכלים,

אז תחשבו,

שפה זה מחולק לכתר, חוכמה, בינה, תפארת ומלכות

ופה יש לו נרנחי.

אז הכלים, נגדלים תחילה הכלים הגבוהים, הכתר.

 

אבל מה נכנס ראשון?

נכנס ראשון אור הנפש.

זה מה שאתם רואים פה.

ולכן, ברגע שיהיה כוח רק על הכתר,

יתגלה רק אור הנפש,

אחר כך יהיה כוח נוסף –

אז הנפש תרד לחוכמה,

והכתר יקבל אור הרוח,

ואחר כך ממשיכים, וממשיכים וממשיכים,

עד שכל אור

יבוא במקומו.

 

זה הסיבה, סדר הפוך בין כלים לאורות.

אבל זה אנחנו נלמד באות כ"ד.

 

 

כרגע בואו נמשיך עם המקום שאנחנו נמצאים בו,

אז אני רצתי על המשל של אורח ובעל הבית

והסברתי את הדבר הזה בצורה הזאת.

העניין בה' זיווגי הכאה

דומה לאדם האוכל אצל חברו

ורוצה לשמח אותו.

בסעודה הוא מקבל חמש סוגי מאכלים ומשקאות

וטועם את כולם.

איפה זה השלב שהוא טועם את כולם?

פה, שלב הראשון, מקבל את כל החמש סוגים.

 

לכן למחר, סליחה,

ואז בעצם יוצא לו אור חוזר של קומת כתר.

הוא אכל את הכל, השפיע בהכל,

הכל היה טוב ויפה.

בעת אכילתו הוא מגלה,

שבזמן שמגישים לו את המשקאות החריפים,

הוא נופל לתאווה, משתטה ומתבזה,

ולא רק שאין משמח את חברו,

אלא אפילו מצער אותו.

 

לכן למחרת כשמגיע לארוחה נוספת,

הוא מבקש רק ארבע מנות,

ללא שתיה אלכוהולית.

ואז הוא מגלה שגם על תאוות הבשר אינו מסוגל להתגבר,

ושוב נופל ומתבזה, אוקיי?

זאת אומרת, הוא הגיע עכשיו לפה.

 

בא פעם שנייה לסעודה,

אומר, חבר'ה, תקשיבו, אתמול נתתם לי אלכוהול.

איזה בושות, ראיתם, השתכרתי פה,

לא מתאים.

היום אל תגישו לי אלכוהול.

תגישו לי רק את הבשר, את הדגים, שתייה רגילה,

סלטים, בלי אלכוהול.

אז אין לו את הבחינה הזאתי של האלכוהול,

אין לו את העוביות הזאתי,

הוא מאבד אותה.

הוא לא מתמודד עם זה בכלל.

 

ואז יש לו רק ארבע כלים,

שורש, בחינה א', בחינה ב', ובחינה ג'.

ולכן הוא יעלה אור חוזר רק עד קומת חוכמה.

ואז הוא ממשיך,

ואז הוא מגלה שגם על תאוות הבשר

אינו מסוגל להתגבר.

ושוב נופל, הוא מתבזה, כולו שקוע שם עם תאווה,

שוכח את המארח

שוכח את הרצון שלו להיטיב לו.

ולכן למחרת מבקש רק שלוש מנות,

ללא אלכוהול, וללא בשר.

משום שעליהם אינו יכול להתגבר

ולקבלם בצורה מכובדת.

 

אז זה השלב הזה.

הוא מבקש בלי אלכוהול, ובלי בשר.

אז יש לו רק שלוש כלים לקבלה.

הוא מאבד שתי דרגות עוביות,

וככה בעצם הדבר הזה ממשיך,

עוד מנה, ועוד מנה,

עד שנשאר לו שורש,

הבחינה הזכה ביותר, הוא יכול לקבל עליה.

בעצם את הדבר הכי פשוט,

הכי קל, קצת לטעום משהו קטן, וזהו.

 

דרך אגב,

זה גם מה שמסביר לכן כשיש שורש,

האור הראשון שהגיע הוא אור המלכות,

הדבר הכי קטן

אפילו שזה לא האור המתאים בכלי הזה.

כך גם קורה בחמשת מיני זיווגי הכאה שבמסך

בראשון יש לו מסך חזק

המאפשר קבלת האור עד קומת כתר,

כן, אכל את כל המנות עד קומת כתר

 

ואז נאבד את העוביות של הבחינה ד',

והזיווג הבא יעשה רק על ד' בחינות עוביות.

כן, אתם רואים פה, רק על בחינה שורש, בחינה א', ב', וג'.

ואחרי זה על שלוש, וכולי וכולי וכולי,

וזה התהליך שקורה.

 

אז בעזרת השם הבנו עכשיו

מה הם חמשת זיווגי ההכאה שיעשה המסך

על חמש סוגי עוביות

ואיזה סוגי אור חוזר הוא מעלה.

ואם אתם זוכרים,

האור חוזר הזה צריך להיות אור חוזר המלביש,

שמוריד אור פנימי.

 

ועל ידי התהליך הבא שאנחנו נלמד,

יתחילו על ידי – על פי – השלבים האלה שהסברנו,

להיבנות כל העולמות,

אק אצילות בריאה יצירה ועשייה.

ומכאן אנחנו נתפתח בעצם לשלב היותר מתקדם

בלימוד החוכמה.

 

יש שאלות עד כאן?

אז בעצם אני קורא למדרגה

על פי האור הכי גבוה שיש בה

ממש יושב לי בכתר?

לא לא, אנחנו נקרא,

המדרגה נקראת על פי הבחינה שלה

על פי הכלי:

בחינה ד', בחינה ג', בחינה ב', בחינה א' ושורש.

 

והכלים האלה

יש להם שם נוסף

שזה כחב תום

כתר חוכמה בינה תפארת ומלכות

 

ובכל אחד מהשלבים האלה

ייכנס אור על פי סדר אורות נרנחי

נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה

 

יש את הכלי ויש את האור.

אבל בהתחלה

האורות באים לא על פי הסדר.

הכלים נגדלים

הכלים הגדולים, הגבוהים העוצמתיים

גדלים תחילה

 

אז קודם כל נגדל אור הכתר

הוא מתגלה.

אבל האור הראשון שייכנס הוא אור הנפש.

נפש באופן טבעי אור הכי נמוך.

הוא מתאים למלכות, לא לכתר.

 

אבל בהתחלה, ככה זה בא,

ייכנס, האור הנפש יכנס אל הכלי דכתר.

אחר כך בשלב הבא

ייכנס גם אור הרוח

ואז האור של הנפש מהכתר,

ירד לבחינה הבאה.

 

מה יש לנו אחרי הכתר? חוכמה.

הנפש יבוא לחוכמה

ואור הרוח יבוא לכתר.

אז כתר קודם קיבל נפש,

אחר כך קיבל רוח,

אחר כך הוא יקבל נשמה,

אחר כך חיה,

ורק בסוף הוא יקבל יחידה.

 

ואז כל אור יבוא במקום שלו,

אור הנפש במלכות

ואור הרוח בבחינה ג', תפארת,

וכל אחד במקומו

וזה יהיה בצורה הדרגתית ומסודרת.

כל דבר נעשה בעזרת השם בצורה הדרגתית.

אנחנו נלמד את זה בהרחבה

ועוד נחזור על זה המון המון

בשיעורים הבאים בעזרת השם,

 

בסדר?

אז תודה רבה לכולם.

בעזרת השם נמשיך בשיעור הבא

יישר כוח על ההשתתפות ועל השאלות

ניפגש ביום שלישי הבא, ב8 וחצי

 

 

לחנות הספרים

 

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+