עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

פתיחה לחכמת הקבלה | 16 | אותיות יז – יח

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

פתיחה לחכמת הקבלה | 16 | אותיות יז – יח

להאזנה

פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס

פרק ג | ה' בחינות שבמסך

סיכום הנלמד עד כה

יז) והנה נתבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה: הא', ענין אור וכלי[1],

שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו ית', והכלי הוא בחינת הרצון לקבל הכלול בהכרח באור ההוא,

שבשיעור הרצון הזה יצא מכלל מאציל לנאצל. והרצון לקבל הזה היא בחינת המלכות הנבחנת באור העליון,

וע"כ נק' מלכות, שמו, בסוד הוא ושמו אחד, כי שמו בגימטריא רצון.

 

ענין הב', הוא ביאור הע"ס וד' עולמות אבי"ע, שהם ד' מדרגות זו למטה מזו,

שהרצון לקבל מחויב להשתלשל על ידיהן עד לקביעות כלי על תוכנו[2].

ענין הג', הוא ענין הצמצום ומסך שנעשה על כלי הקבלה הזה שהוא בחי"ד,

ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים בע"ס הנק' אור חוזר.

והבן ושנן היטב אלו הג' יסודות הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך,

כי זולתם אין הבנה אף במלה אחת בחכמה הזו.

 

העוביות והקושיות שבמסך

יח) ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך, שעל פיהם משתנה

שיעורי הקומה בעת הזווג דהכאה[3] שעושה עם אור העליון.

ויש להבין תחלה היטב, כי אע"פ שלאחר הצמצום נפסלה הבחי"ד מלהיות כלי קבלה על הע"ס,

והאו"ח העולה מהמסך ע"י זווג דהכאה נעשה לכלי קבלה בתמורתה,

עכ"ז היא מוכרחת להתלוות עם כח הקבלה שבה אל האו"ח,

וזולת זה לא היה האו"ח מוכשר כלל להיות כלי קבלה[4], ותבין זה ג"כ מהמשל הנ"ל באות ט"ו.

 

כי הוכחנו שם אשר כח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה נעשה לכלי קבלה במקום הרעב והתאבון,

כי הרעב והתאבון שהם כלי קבלה הרגילים, נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והבזיון

להיות מקבל מתנה מחברו, ורק כחות הדחיה והסירוב נעשו במקומם לכלי קבלה,

כי מתוך הדחיה והסירוב נתהפכה הקבלה להיות השפעה,

והשיג על ידם כלי קבלה מוכשרים לקבל סעודת חברו.

 

ועכ"ז אי אפשר לומר שעתה כבר אינו צריך לכלי הקבלה הרגילים שהם הרעב והתאבון,

כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה לא יוכל למלאות רצון חברו ולעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו.

אלא הענין הוא, כי הרעב והתאבון שנפסלו בצורתם הרגילה נתגלגלו עתה, מחמת כח הדחיה והסירוב,

וקבלו צורה חדשה, שהיא קבלה ע"מ להשפיע, ועי"ז נהפך הבזיון להיות כבוד. הרי,

אשר הכלי קבלה הרגילים עדיין פועלים עתה כמו תמיד, אלא שקבלו צורה חדשה. וכן תקיש בעניננו כאן,

כי אמת הוא שבחי"ד נפסלה מלהיות כלי קבלה על הע"ס, שהוא מחמת העביות שבה, שפירושו

שינוי הצורה כלפי המשפיע, המפריד מהמשפיע, כנ"ל, אמנם ע"י תיקון המסך בהבחי"ד,

המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו, הנה נתגלגלה צורתה הקודמת הפסולה וקבלה צורה חדשה הנק' או"ח,

בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת השפעה הנ"ל במשל, אשר התוכן של צורה הראשונה לא נשתנה שם,

כי גם עתה[5] אינו אוכל בלי תאבון. כן גם כאן, כל העביות, שהיא כח הקבלה, שהיה בבחי"ד,

נתגלגל ובא תוך האו"ח, וע"כ נעשה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה, ותשכיל זה היטב[6].

 

ולפיכך יש להבחין תמיד בהמסך ב' כחות: הא' קושיות, שהוא כח הדחיה שבו כלפי האור העליון, הב',

עביות[7], שהוא שיעור הרצון לקבל מבחי"ד הנכלל בהמסך, אשר ע"י זווג דהכאה מכח הקשיות שבו,

נתהפכה העביות שבו להיות זכות, דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה.

ואלו ב' הכחות שבמסך פועלים בה' בחינות, שהם ד' הבחינות חו"ב תו"מ הנ"ל, ושורשם הנק' כתר.

 

הפניות:

[1] כתולדה מכך שמחשבת הבריאה הייתה להיטיב לנבראיו,

הוכרח כי תכף במחשבת הבריאה כבר היה כלול הרצל"ק

שהיא הכלי היינו הנברא אליו תושפע הטבתו ית'.

 

[2] הרי למדנו שבחי"ד שהיא הכלי כבר מצויה בא"ס מטרם הצמצום,

אז איך אומר כאן שהרצל"ק מחוייב להשתלשל על סדר עולמות אבי"ע עלמ"נ להיקבע ככלי?

ואולי נכון לאמר שבא"ס יש רק שורש לכלי ואילו כאן מדבר על העוביות שמשיג הכלי ע"י

השתלשלות וירידה בעולמות לכדי שינוי צורה עד להופכו רצל"ק גמור

ללא השפעה כלל – כזה הנפרד לגמרי מהאור ויתוקן רק ע"י אמונה ותו"מ. (עפה"כ באו"ש)

 

[3] זווג ד'הכאה – פעולת המסך, המעכב והמעלים את האור מבחי"ד,

ומדחה את אור השייך לה, אל אחוריו לשורשו, הנה פעולה זו מכונה "זווג דהכאה'.

שהוראת השם הזה מורה, שפעולה זו נושאת בתוכה ב' ענינים הפכיים.

כי מצד אחד 'מכה' באור, שפירושו שדוחה ומעלים אותו מלהאיר.

ומהצד השני 'מזדווג' עם האור, שפירושו שגורם לו רביה והרחבה יתירה,

שהרי שיעור אור זה הנעלם ונדחה מבחי"ד, נהפך לאור מגולה גדול המלביש לאור ישר,

שנקרא או"ח, שבלעדו אי אפשר כלל לאור א"ס ב"ה, שיתלבש בפרצוף. (תע"ס ח"ב, לוה"ת כ"ג)

 

[4] למה אומר ש"זולת זה לא היה האו"ח מוכשר להיות כלי קבלה"?

הת' היא שע"י האו"ח המלביש הזה יתקבל לנברא או"פ – שהיא הנאה רוחנית,

ומאחר ש'אין כפיה ברוחניות' מחוייב שיהיה רצל"ק את אותה הנאה רוחנית.

ומאין ישיג האו"ח כלי קבלה? הרי הוא אור ולא כלי!

אלא שבעקבות הזיווג ד'הכאה מתגלגל הרצל"ק של הבחי"ד המשמשת

כעוביות המסך המתלווה לאו"ח ומהפכת אותו  לכלי קבלה מתוקן בעמ"נ להשפיע.

 

[5] וקשה להבין זאת מבחינה לשונית ונראה שכוונת

קודשו לאמר שגם עתה אוכל עם תיאבון ורעב ולא 'בלי תאבון'.

 

[6] ודע ששיעור קומת האו"ח שבמסך ושיעור העוביות שבבחי"ד דבר אחד הם,

משום שהאו"ח שמעלה המסך הוא בהתאם מדוייק למידת האור שרצה

להתפשט אל אותה עוביות של הבחי"ד הזו. (עפה"כ בתע"ס ח"ב לוה"ת קא)

 

[7] עוביות – גדלות הרצון לקבל בהשתוקקות גדולה, נקרא 'עביות' מרובה,

והשתוקקות מועטת נקראת 'עביות' מועטת. והיא בחינת כלי המשכת השפע שבכל פרצוף,

ומכונה ע"כ פנימיות הכלי. (תע"ס ח"ב, לוה"ת נ"ג)

 

תמלול השיעור:

טוב בשם השם נעשה נצליח והוא ברחמיו עלינו ירוויח.

אז אנחנו הגענו לאות י"ז בפתיחה לחוכמת הקבלה.

האות הזאת בעצם תהיה סיכום

על כל הנלמד עד כה.

נשתדל בעזר השם יתברך, בשיעור הזה לדבר

על אות יז ועל אות יח.

 

אז הפרק בגדול נקרא עביות שבמסך.

הוא יכלול מספר אותיות,

כאשר כמו שאמרתי,

הראשונה תהיה סיכום,

והשאר יסביר את העניינים האלו.

 

והנה התבאר עד הנה ג' יסודות הראשונים שבחכמה.

הא' עניין אור וכלי.

שהאור הוא המשכה ישרה מעצמותו יתברך

והכלי, הוא בחינת הרצון לקבל

הכלול בהכרח באור ההוא.

שבשיעור הרצון הזה

יצא מכלל מאציל לנאצל.

והרצון לקבל הזה הוא בחינת המלכות

הנבחנת באור העליון.

ועל כן נקראת מלכות "שמו",

בסוד "הוא ושמו אחד".

 

כי "שמו" בגימטריה "רצון".

כן, אז הסברנו, שבאינסוף מלכתחילה

היה אור וכלי ביחד.

והדבר הזה השתלשל לאט לאט בד' עולמות.

למה היה שם כלי?

למה היה חשוב שיהיה שם כלי באינסוף?

כי רצונו היה להיטיב לנבראיו.

מאחר שהוא רצה להיטיב לנבראיו,

הוא היה חייב מלכתחילה במחשבת הבריאה

לברוא מישהו שיקבל את ההטבה הזאתי.

המישהו הזה זה הנברא, וזה הכלי.

נראה תכף סיבוך שיש עם הדבר הזה.

 

עניין הב' שלמדנו,

הוא ביאור ה10 ספירות וד' עולמות אביע,

שהם ד' מדרגות זו למטה מזו

שהרצון לקבל מחוייב להשתלשל על ידיהם,

עד לקביעת כלי על תוכנו.

 

אז איזה בעיה אנחנו רואים פה עכשיו?

הוא אומר, שאותה בחינה ד' שהרגע דיברנו עליה

בסעיף א',

בעצם צריכה להשתלשל דרך ד' עולמות אביע

אצילות, בריאה, יצירה ועשייה,

ורק שם בסוף ההשתלשלות

היא תיקרא רצון וכלי.

איך זה יכול להיות?

הרי למדנו עד עכשיו שכבר באינסוף הייתה בחינה ד',

היה כבר כלי באינסוף!

 

אמרנו, שמתוקף מחשבתו להיטיב לנבראיו,

הוא רצה להטיב לנבראיו

אז כבר היו היה באינסוף כלול הוא שמו אחד,

היה רצון, בחינה ד', מלכות דאינסוף,

אותה מלכות שתעשה בהמשך אחר כך את הצמצום

ואת כל התהליכים הבאים.

אז אם יש לנו מלכות באינסוף,

בחינה ד' באינסוף, כלי באינסוף,

למה אתה אומר לי פה שהרצון לקבל

מחויב להשתלשל על ידיהן על ידי ד' עולמות אביע

עד לקביעות כלי על היכנו?

 

איך יכול להיות?

הוא כבר קיים!

למה הוא צריך להשתלשל ואז תקרא לו "כלי"?

בוא נגיד ככה.

קודם כל יתכן לומר

שכשאנחנו מדברים על המלכות דאינסוף

זה לא ממש כלי

אלא שורש לכלי.

בנוסף לזאת הרב"ש זצ"ל הסביר

שבעצם מה שמדובר פה

זה על העוביות של הכלי.

 

הרי מה קורה?

אותה הבחינה ד' הולכת ומתחילה להשתלשל

בד' עולמות.

ההשתלשלות הזאת מורה על ההתרחקות.

"ירידה" הכוונה רחוק מהמקור,

רחוק מהאור, רחוק מהאלוקות.

כמה שיותר יורד בכל בחינה ובחינה.

אם אתם זוכרים, הסברנו שמה נוספת?

עוביות,

כמו עב ענן

משהו שמסתיר את האור האלוקי.

 

העוביות הזאת, הגסות הזאת, הרצון לקבל הזה,

שמצטרף בכל עולם ועולם,

אם אתם זוכרים את משל טיפת המים שיורדת

עד להיותה מי תהום,

ואוספת עוד ועוד בחינות מכל שכבה ושכבה

של הקרקע, ואז היא נהיית מים מינרלים,

שהיא מלאה הרבה מינרלים שאספה בדרך.

אז אותו דבר הרצון לקבל הזה יורד,

ובכל עולם ועולם

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה

הוא לוקח איזושהי בחינה,

והוא כל פעם מתרחק עוד ועוד מאלוקותו יתברך.

 

אם תזכרו בהתחלה הוא הסביר לנו,

שכל המהות של ה10 ספירות האלה

זה בעצם כמו זכוכית מפוחמת

כמו משקפי שמש,

שכדי לראות, להסתכל על השמש באופן ישיר

אני לא יכול,

לראות את האלוקות באופן ישיר, אני לא יכול.

אז יש הרבה הרבה הסתרות.

ואז בעצם הרצון לקבל מתגשם

בצורה כל כך אכזרית, ברוטלית,

ונוצר פה יצור, כביכול מגושם,

שרוצה רק לקבל לתועלת עצמו.

ואין לו בורא בכלל.

 

אנחנו חיים פה היום.

יש הרבה אנשים שלא קולטים בכלל שיש אלוקות.

אבל גם הקליטה של האלוקות

היא נעשית מתוקף אמונה.

זה לא שיש פה מוחשיות לדבר הזה.

אז נכון שזו אמונה מתאמתת עד לבחינת השגה.

והשגה זה דבר שהוא באמת מוחשי לגמרי.

אבל עדיין יש פה אמונה.

 

ואותו רצון לקבל, אותה עוביות

שצריך לתקן אותה על ידי תורה ומצוות,

אם אתם זוכרים,

בהתחלה הוא אמר לנו,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

מה שאמר רבי חנניה בן עקשיא.

אז אותה עוביות שצריך לזקק אותה,

היא זו שמדובר עליה פה,

שהיא הכלי.

 

שהוא אומר כאן

עניין הב' הוא ביאור 10 ספירות וד' בחינות עולמות אביע

שזה אותו דבר.

זוכרים, 10 ספירות וד' עולמות,

שמות שונים פשוט של אותו דבר,

שאם ד' מדרגות זו למטה מזו של הרצון לקבל,

הכוונה היא העוביות של הרצון לקבל,

מחוייב להשתלשל עד לקביעת כלי על תוכנו.

 

זאת אומרת באינסוף עדיין לא הייתה

את העוביות הזאת,

אור וכלי באו כאחד בסוד הוא ושמו אחד,

כמו שראינו בעניין הקודם,

אז זה שני הדברים הראשונים שלמדנו:

שבאינסוף יש לנו המשכה של אור וכלי,

האור מגיע מעצמותו יתברך,

והכלי הוא בעצם כל חומר הנברא.

 

אותו כלי, אותו חומר הבריאה,

צריך להשתלשל על ד' עולמות,

שבה הוא משיג את העוביות

שעל ידיה הוא צריך לתקן את עצמו,

על ידי תורה ומצוות.

עשו שהוא תפס ריחוק והיפוך צורה,

עכשיו צריך לעשות תהליך של השתוות צורה.

השתוות צורה הזאת שהוא עושה,

עולה לאט לאט חזרה אל שורשו,

שזה נקרא תיקון הבריאה.

 

אנחנו אחראים על תיקון הבריאה,

הנבראים, על ידי תורה ומצוות.

יותר נכון אפשר להגיד

היהודים על ידי תורה ומצוות,

להתקשר חזרה עם האלוקות.

והאור הזה שאנחנו מקבלים

נשפך באופן טבעי אל שאר אומות העולם.

 

דרך אגב פעם הסברתי את זה

לאיזה אומות זה נשפך קודם,

למי שיותר קרוב אלינו רוחנית.

ואיך אנחנו יודעים מי קרוב אלינו רוחנית?

אחד הדברים, אחד הדרכים

זה על ידי השפה.

מה זאת אומרת?

ככל שאנחנו התרחקנו מהאלוקות,

ככל שהעמים התרחקו מהאלוקות,

השפה התבלבלה.

 

כמו שכתוב שם במגדל בבל,

הבה נרדה ונבלה שפתם.

מה זה הבה נרדה ונבלה שפתם?

אז אחד ההסברים זה נבלה משון נבילה,

כמו שהפרח נובל, הוא מתקמט ומתעקם ומתעוות.

בעצם השפות התעוותו לאט לאט עם השנים

והתעקמו רחוק רוחנית מהעם מהשורש מהעם היהודי

ממה שיצא לעתיד לבוא העם היהודי,

 

אז בעצם השפה יותר התעקמה כיעד.

מגדל בבל הייתה שפה אחת

דברו שפה אחת

אז אם אנחנו נסתכל על זה בצורת פירמידה

אז יש לנו פירמידה

כאשר למעלה בשפיץ זה עם ישראל.

לכן גם מאוד מעט.

ואז שכבות לפירמידה

יותר ויותר ארוכות ויותר ויותר רחבות,

והשכבות האלה בעצם הם העמים.

 

כאשר מי שיותר קרוב אלינו בשפות השמיות,

למשל אנחנו רואים שהערבים

יותר קרובים אלינו בשפה שלהם

השפה הערבית מאוד דומה לשפה העברית

לשפת הקודש.

סליחה, יש הבדל בין השפה העברית לשפת הקודש,

אז העמים השמיים אתה רואה שם

גם הם יותר קרובים בתפיסה.

הם מאמינים באלוקות

אחת מותר להתפלל במסגד

לעומת זאת בכנסייה אסור להיכנס בכלל

זה בית עבודה זרה, אוקיי?

 

אז יש לנו, ככל שהם יורדים אז יותר רחוקים

בשפה ובתרבות ובתפיסה את האלוקות

עד כדי שהעמים שהם הכי הרבה

כל הסינים וההודים,

קודם כל  אין להם קשר אלינו בכלל.

בדרך כלל בהיסטוריה לא ראינו

שהזיקו לנו כל כך העמים האלה,

כי אין להם בעצם תחושה כמו של הקרובים יותר,

שאנחנו מורידים את האור.

ואז בעצם כשאנחנו מורידים את האור לשפיץ, אלינו,

אז הוא מתחיל להישפך לאט לאט

לכל אומות העולם,

 

בדיוק מה שקורה להיפך

אם אנחנו לא מורידים את האור,

אז אין פורענות בעל העולם

אלא בשביל ישראל.

אנחנו בעצם אחראים על מערכת השליטה

של מה שקורה בעולם עכשיו.

הגויים יודעים את זה

גם אם לא יודעים להגיד את זה במילים,

זה ההרגש שלהם.

 

הערבים אומרים את זה בבירור

זה כתוב להם בדת שלהם,

שכל מה שאנחנו

כל זמן שאנחנו

כופרים באלוקים שלנו,

להם מותר לחבוט בנו.

אבל גם הנוצרים אומרים אותו דבר!

מה הנוצרים אומרים?

הנוצרים אומרים בפירוש,

אתם חטאתם אז הוא בחר עם אחר.

כאילו אלוקים התבלבל, הוא עושה טעויות.

 

אז כמובן שכל הדיבורים שלהם זה הבלים

אבל הרעיון הוא שהם נמשכים אחרינו,

הם נמשכים אחרינו,

ורק לנו יש את היכולת,

בגלל שאנחנו קיבלנו את התורה

זה להוריד את האור והשפע לכל המציאות.

 

ותבינו איזה תפקיד מוטל לכל יהודי על הכתפיים.

תחשבו על זה רגע,

שבן אדם שאומרים, שמע אתה נולדת לעם היהודי,

ואנחנו נותנים לך תורה ומצוות,

ועם התורה הזאת אתה צריך לפתוח

את דלתות השפע לכל העולם כולו,

או חלילה הרס וחורבן לכל העולם כולו.

איזו אחריות זו.

 

טוב, אז זה שני הדברים הראשונים, אוקיי?

עניין האור וכלי,

שהאור האלוקות והכלי הוא חומר הבריאה;

עניין הרצון לקבל, שזה העוביות של הכלי

שמתקבל בד' עולמות אביע,

וההשתלשלות בד' עולמות אביע.

והדבר השלישי שלמדנו, עניין הג'

הוא עניין הצמצום ומסך שנעשה

על כלי הקבלה הזה שהוא בחינה ד'

ותמורתו נתהוו כלי קבלה חדשים ב10 ספירות

הנקראות אור חוזר

 

והבן ושנן היטב אלו ג' היסודות

הם ונימוקיהם כפי שנתבארו לפניך,

כי זולתם אין הבנה אף במילה אחת בחוכמה הזאת.

אז אתם רואים שזה סדר משתלשל:

קודם כל דיבר על אור וכלי, אוקיי?

מה שקורה בהתחלה.

ואחר כך איך הכלי מתפתח,

ואחר כך מה קורה עם הכלי הזה,

שהוא צריך לעשות בעצם עבודה

של מסך ואור חוזר כפי שלמדנו באות יד.

ומפה אנחנו נתפתח על מה קורה במסך הזה

שיש בו ה' בחינות עוביות,

ואיך בעצם הוא מתפתח.

 

שאלות עד כאן?

יש לי שאלה.

כן, בכבוד.

על הקטע שהאמונה

האמונה מתאמתת עכשיו

בסדר, הבן אדם הגיע שהאמונה הזאתי נכונה

האמונה הזאתי עובדת מושלמת מכל הבחינות.

אבל איך אני אדע עוד אמונות שעובדות,

שאין עוד כאילו נגיד בדתות אחרות?

 

שאלה מצויינת שאלה מצויינת

התשובה היא כזאת.

אתה שואל בעצם,

האמונה היהודית האמונה הזו מתאמתת כפי שהסברנו,

אבל אתה אומר,

איך אני יודע שכל שאר האמונות

הם לא נכונות?

הרי יש מאות דתות וכתות בעולם,

איך אני יכול לדעת שאין אמת במקום אחר?

 

אז התשובה היא פשוטה,

התשובה היא מתמטית.

כשאני בא ואומר לך בוא נעשה משוואה,

1 ועוד x =2

אז אתה צריך לבחון עכשיו,

מה ה א עכשיו

אתה יכול לעשות בשתי צורות,

אחד – זה פשוט,

לבדוק את המשוואה 2-1=1 אז 1+1=2

זאת אומרת אחרי שבחנתי, יודע שה x הוא 1,

אז אין לך צורך לעשות משהו אחר.

 

מה זה משהו אחר?

להציב את כל המספרים בעולם,

להתחיל0.3 1+ 0.3

לא זה לא שווה 2

1532  לא זה לא שווה 2

 1 ועוד 7 מיליון זה לא לא שווה שתיים

אז אתה יכול לשבת ולהציב את כל המספרים בעולם.

או שאם אתה יודע ש1 ועוד 1 שווה 2

זאת אומרת x = 2.

אז בעצם אתה פוסל את כל שאר הדברים.

 

אותו דבר קורה פה

ככל שהאמונה היהודית מתאמתת לאדם,

לאט לאט בשלבים ובדרגת העבודה הרוחנית שלו,

נפסלות כל שאר הדתות והכתות,

ואין לו שום צורך לבדוק אותם בכלל,

אין שום עניין בזה.

 

בסדר? בסדר. בסדר כן יופי נפלא.

טוב, אז אנחנו נמשיך באות יח

על עניין העוביות והקושיות שבמסך

באופן כללי כל הפרק הזה ידבר

על בחינות שיש במסך

בחינות עוביות שיש במסך.

ופה אנחנו נתחיל להבין בכלל מה זה עוביות

ומה זה קושיות.

 

ועתה נבאר ה' בחינות שיש בהמסך

שעל פיהם משתנה שיעור הקומה בעת הזיווג דהכאה

שעושה עם האור העליון.

ויש להבין תחילה היטב,

כי אף על פי שלאחר הצמצום נפסלה בחינה ד'

מלהיות כלי קבלה על 10 ספירות

והאור חוזר העולה מהמסך על ידי זיווג דהכאה

נעשה לכלי קבלה תמורתה –

 

עם כל זאת היא מוכרחת להתלוות עם כוח הקבלה שבה

אל האור החוזר,

זולת זה לא היה אור חוזר מוכשר כלל להיות כלי קבלה.

ותבין זה גם מהמשל הנ"ל באות ט,

כי הוכחנו שם

אשר כוח הדחיה והסירוב לקבל הסעודה

נעשה לכלי הקבלה במקום הרעב והתיאבון,

אתם זוכרים? משל האורח ובעל הבית

האורח מגיע, ובעל הבית מנסה להציע לו

כל הזמן מעדנים,

והוא דוחה את הסעודה,

ודווקא הדחייה הזאתי

מולידה אצלו את התובנה

אחרי שלוחצים אותו מספיק,

 

שאם הוא יאכל הוא ישפיע נחת רוח למארח,

ואז כל האכילה שלו

כל הקבלה,

מתהפכת להיות קבלה על מנת להשפיע

שמבחינתנו הנבראים זה השפעה גמורה.

וזה בעצם מה שהוא אומר פה.

כי בסוף הבן אדם הזה

אוכל בכלי הקבלה שלו ברעב ובתיאבון

ובמעיים ובבטן ועם כל חושי הטעם

הוא לא אוכל באוויר

הוא לא אוכל מהסתכלות

הוא ממש אוכל והוא ממש נהנה.

אבל ההנאה הזאתי,

הרצון לקבל הזה שנפסל מקודם,

כי לא היה לו נעים

עכשיו הוא הופך להיות דבר נעים מאוד ומכובד.

 

אני עושה פה טובה לבעל הבית,

אני משפיע לו, אני עוזר לו. אוקיי?

אז הוא אומר,

כי הרעב והתיאבון

שהם כלי הקבלה הרגילים,

נפסלו כאן מלהיות כלי קבלה מחמת הבושה והביזיון

להיות מקבל מתנה מחברו,

ורק כוחות הדחייה והסירוב

נעשו במקומם לכלי קבלה.

כי מתוך הדחייה והסירוב

נתהפכה הקבלה להיות השפעה

והשיגה על ידם כלי קבלה מוכשרים

לקבל סעודת חברו.

 

ועם כל זאת

אי אפשר לומר

שעתה כבר אין צריך לכלי הקבלה הרגילים,

שהם הרעב והתיאבון,

כי זה ברור שבלי תאבון לאכילה

לא יוכל למלאות רצון חברו,

לא יוכל לעשות לו נחת רוח עם אכילתו אצלו, כן?

זאת אומרת,

אם עכשיו המארח בא ואומר לי,

תשמע, בוא תאכל בבקשה!

תגיד לו, תשמע,

אני ממש לא מעוניין וממש לא רוצה

וממש לא בא לי

ואני בכלל עם קלקול קיבה ולא רעב

ואני אסבול מלאכול,

אבל נו, אם עתה כל כך רוצה

תן לי לאכול, יאללה, אני אדחוף משהו לפה!

 

זה לא ייעשה נחת רוח למארח…

בן אדם צריך להיות רעב!

צריך להבין שגם הכלי רוצה לקבל את האור.

כל מהות הצמצום זה לא שהכלי לא רוצה לקבל את האור,

גם הבורא רוצה להיטיב לנבראיו.

והחידוש הגדול שגם הכלי רוצה

לקבל את ההטבה

אלא רק כוח המסך הוא זה שבולם, בעצם,

את ההשפעה האלוקית,

ומוכן לקבל רק על ידי קבלה על מנת להשפיע.

 

איך זה קורה?

אז הסברנו, שהאור דוחק במסך

כי הוא לא מושפע בכלל מהנברא,

הבורא פשוט משפיע שולח את כל ההטבה שלו

כמו אור השמש למשל ממשל גשמי מאוד רחוק.

קח את אור השמש,

אז אור השמש מאיר כל הזמן.

אז נכון שלפעמים הכדור הארץ

מסובב הפוך אל השמש

אנחנו לא רואים את האור,

ונכון שלפעמים יש אור מלא

ואני נכנס לבית סוגר את התריסים

אני לא רואה את האור,

ונכון שיש הרבה מצבים שאני יכול

לקבל הסתרה על האור,

 

אבל אור קיים תמיד.

הוא כל הזמן פועל להאיר לכולם.

אז בנמשל הרוחני, הבורא לא אכפת לו

הוא רוצה להטיב לנבראיו,

והוא ייתן את ההטבה בכל מקרה.

אז הוא משפיע את האור,

אלא רק כוח המסך

שתכף נראה שיש בו שתי כוחות,

עוביות וקושיות,

הוא לא נותן לאור הזה להיכנס.

 

הוא אומר, אני מוכן לקבל רק בעל מנת להשפיע,

כי אני רוצה להידמות לאלוקות.

הדבר הזה גורם לו להשתוות צורה

ולקבל באמת בקדושה ובטהרה, שזו המטרה.

המטרה היא לא – לא לקבל,

אנחנו לא מסתגפים פה

אנחנו לא פקירים.

חוכמת הקבלה מלמדת לקבל.

זה אחת הסיבות שהיא נקראת חוכמת הקבלה, אוקיי?

 

אבל העניין הוא,

כי הרעב והתיאבון שנפסלו בצורתם הרגילה

נתגלגלו עתה,

מחמת כוח הדחיה והסירוב,

וקיבלו צורה חדשה,

שהיא קבלה על מנת להשפיע.

ועל ידי זה נהפך הביזיון להיות כבוד.

הרי אשר הכלי הקבלה הרגילים

עדיין פועלים עתה כמו תמיד,

אלא שקיבלו צורה חדשה.

וכן תקיש בענייננו כאן,

כמו שהיה בנמשל,

תראה את זה פה אצלנו:

 

כי אמת הוא שבחינה ד'

נפסלה מלהיות כלי קבלה לה10 ספירות

שהוא מחמת העוביות שבה,

מה זה העוביות? אמרנו, הרצון לקבל הגס שבה,

שהוא בהיפוך צורה,

אז הוא מנתק אותו מהאור,

כי האור – הוא רוצה להשפיע

והעוביות היא רצון לקבל,

שפירושו שינוי הצורה כלפי המשפיע,

המפריד מהמשפיע כנזכר למעלה.

 

אומנם על ידי תיקון המסך בהבחינה ד'

המכה על אור העליון ומחזירו לאחוריו,

הנה נתגלגלה צורה הקודמת הפסולה

וקיבלה צורה חדשה

הנקראת אור חוזר

בדומה לגלגול צורת הקבלה בצורת ההשפעה

הנ"ל במשל.

 

עכשיו אותו רצון לקבל, אותו תאבון, הוא בסדר,

כי הוא בעל מנת להשפיע.

זה עדיין אותו תאבון, אותו רצון

אשר תוכן של צורה הראשונה לא נשתנה שם,

מה זה "שם"?

אחרי בעצם העבודה הזאת של המסך

והקבלה של אור פנימי.

כי גם עתה אינו אוכל בלי תיאבון,

אלא מה? אוכל עם תיאבון, כן,

גם כאן, כל העוביות, שהיא כוח הקבלה,

שהיא בחינה ד',

נתגלגל ובא תוך האור חוזר.

ועל כן נעשה האור חוזר

מוכשר להיות כלי קבלה.

ותשכיל זה היטב,

 

האור חוזר, מה שהוא עושה לי,

הוא רק בעצם מאפשר לי

לקשר את האור.

כי האור לא יכל להיכנס לכלים מפאת הצמצום,

רק מפאת האור חוזר?

זה די קרוב למה שאתה אומר:

האור חוזר הופך להיות כלי קבלה בעצמו.

איך, הוא אור, איך אור נהיה כלי?!

 

אנחנו כבר נלמד את זה.

הקדמת טיפה את המאוחר.

האור חוזר בעצם מקבל כוח קבלה מהמסך.

זה העוביות שלו

ואת כוח ההשפעה שלו, את כוח הנתינה שלו,

הוא מקבל מהקושיות,

מזה שהוא קשה עם עצמו,

ודוחה את האור,

ואז יש לו כוח קבלה וכוח השפעה

ואז הוא נהיה אור חוזר

שנקרא אור חוזר המלביש,

 

והוא מלביש, הוא נהיה כלי

שמלביש את אור החוכמה.

"הלבשה" זה השגה, על פי הרב"ש.

פשוט, שמדברים בדברים עדינים

אז קוראים לזה הלבשה, אוקיי?

כמו שאני משיג את דבריך הנכונים,

אני מלביש את דבריך הנכונים,

יש לי לבוש על הדבר הזה.

 

אז האור חוזר נהיה כלי

לקבל את האור בצורה מתוקנת.

ואז הוא הופך להיות אור פנימי.

אני אסביר את זה קצת יותר בציור.

תסתכלו, אוקיי,

אז הנה בואו תראו את זה פה בציור.

אז יש לנו פה בעצם את הכלי,

זה הכלי שלנו,

הבחינה ד', שבעצם נמצאת כרגע –

אנחנו מדברים על המלכות דאינסוף,

בחינת דעת ומלכות זה אותו דבר –

 

והכלי הזה בעצם רוצה

להידמות לתכונת ההשפעה

כטבע האור שבו,

זאת אומרת באינסוף האור וכלי באו ביחד,

הכלי בא עם האור כמו עובר שנמצא במעי אימו,

והוא מקבל הכל מהאמא

הוא חלק מהאמא.

 

עכשיו הילד הזה נולד ומתבגר

והוא נהיה בן 16

והוא לא רוצה יותר לקבל מאמא,

הוא רוצה עצמאות,

אבל איזה עצמאות הוא רוצה?

הוא רוצה עצמאות בעצם שדומה לאור הזה.

הוא מקבל את כל השפע מהאור

והוא רוצה להיות כמו האור שבתוכו.

 

אז מה הוא עושה?

הוא קודם כל דוחה את כל האור.

זה נקרא צמצום.

בצמצום הוא דחה את כל האור,

ואז, אתם רואים,

יש פה בעצם צמצום והאור חוזר

לא כתבתי פה צמצום,

אבל פה יש בעצם צמצום,

תכף זה יהיה מסך.

 

הצמצום דוחה את כל האור החוצה

ונהייה לנו אור חוזר

זה נקרא אור חוזר הנדחה.

עכשיו, אנחנו נבחין שיש שני סוגי אור חוזר,

אז עכשיו בעצם הכלי ריק

ריק מאור

וזה נקרא עולם הצמצום.

אבל הוא מתרוקן מהאור בשלבים.

 

מתרוקן מבחינה ד', מבחינה ג',

מבחינה ב', מבחינה א', ומהכתר –

בשנייה שהוא מסתלק מהכתר

והוא מרוקן מהאור –

אנחנו נתחיל להבחין בעולם שנקרא עולם העיגולים.

נסביר בהמשך למה עולם העיגולים.

עיגולים זה כמו עיגול

שהכל שווה הכל בהשוואה.

הראש שלנו עגול

שמה נעשה החשבון, המחשבות שלנו,

ואז בעולם הזה

הוא מתחיל בעולם הזה לקבל דרך דבר שנקרא קו.

 

עוד לא למדנו את זה

אני רק מסביר את התהליך.

אבל איך קורה התהליך פה?

לצורך העניין האור חוזר הזה בעצם נדחה

והכלי נשאר מרוקן מאור.

 

עכשיו, ברגע שהוא מרוקן מאור

הוא מבין שהוא לא יכול להישאר מרוקן מאור

כי הבורא רוצה להיטיב לו,

אומר: אני רוצה להיות משפיע כמו הבורא.

ואז הוא דוחה את כל האור

והבורא אומר לו אתה לא משפיע,

אתה גורם פה נזק,

כמו שהמארח אומר לו תאכל,

תעשה טובה אני הכנתי את זה בשבילך,

ואז מוכן לקבל רק בעל מנת להשפיע –

 

איך נעשה התהליך הזה?

אז האור ישר ממשיך לרדת,

הבורא לא מתחשב בבחינה ד',

לא מעניין אותו

כמו שהסברנו מקודם על אור השמש,

הוא מאיר כל הזמן,

גם אם תסתתר בתוך הבית –

אור השמש מאיר.

גם אם יש הסתרה

גם אם יש מסך ודחיית או צמצום,

שזה שהנברא רוצה לקבל

אבל מצמצם את רצונו שלא לקבל,

 

אז עכשיו בעצם האור ישר יורד

ואחרי שהסתלק כל האור

אפילו מהכתר

אז המסך הזה –

שאמרנו, מסך זה מלשון וילון, פרוכת המסך,

הוא בעוצם דוחה את האור לאחוריו,

ונהייה אור חוזר.

 

עכשיו איך האור הזה נהייה כלי

לקבל את השפע?

זה אור, זה לא כלי!

אלא האור הזה, אמרנו,

הוא תולדה של הדחייה.

אז עכשיו המסך הזה, נסביר,

שיש בו כוח עוביות וכוח קושיות.

מה זה כוח עוביות?

כמו שאתה אומר,

האדם הזה הוא עב, הוא גס,

מלא רצונות ארציים.

 

עוביות זה הרצון לקבל

כמו שאמרנו שמתווסף בירידה בעולמות עוביות,

כמו עב ענן שמסתיר את האלוקות.

עכשיו, יש בו גם כוח קושיות,

כי הוא קשה עם עצמו בלא לקבל,

והוא דחה, הוא דחה את כל האור החוצה.

אז יש בו כוח עוביות וכוח קושיות

משתי הכוחות האלה נולד בעצם אור חוזר המלביש.

 

יש אור חוזר הנדחה ואור חוזר המלביש.

מה עושה אור חוזר המלביש?

הוא מלביש על האור ישר,

הוא עושה חשבון על האור ישר,

כמה אני יכול לקבל על מנת להשפיע.

ואת האור הזה, ועכשיו שהאור חוזר מלביש,

נהיה כלי קבלה,

הוא יכול לקבל.

אז הוא בעצם הופך להיות אור פנימי.

 

החלק שהוא רוצה לקבל הוא נהיה אור פנימי

אוקיי? נגיד 10%,

וכל מה שהוא דחה החוצה

יהיה אור מקיף שבכל העולמות שאחר כך,

כל הזמן ידחוף לקבל עוד ועוד אור פנימי.

אז זה בעצם מה שקורה עם האור חוזר.

איך האור חוזר איך האור חוזר הזה בעצם

הופך להיות כלי קבלה לקבלת השפע, בסדר?

 

הרב באיזה באיזה גיל זה קורה,

כאילו באיזה שלבים זה?

כאילו כל בן אדם זה משהו אחר מתי זה קורה אצלו?

שאלה מצויינת, ממש שאלה טובה.

כשאנחנו מדברים על גילאים בקבלה,

אנחנו מדברים על הגיל הרוחני,

על ההתפתחות הרוחנית.

זאת אומרת באופן טכני,

גם שבעל הסולם אומר לנו שבגיל 13

הוא משתלם מתורה ומצוות,

ואז הופך להיות יכול להפוך להיות צדיק שאינו גמור

ואז אחר כך הוא עושה מצוות שלא לשמה,

ואז לשמה,

ועושה מצוות בצורה יותר גבוהה –

כל הגילאים האלה הם

גילאים רוחניים.

 

נגיד, בגיל 20 כתוב שאדם יכול לסחור בקרקעות.

המשנה מביאה שיש לכל גיל עניין,

כן 13, בן 18 לחופה נקרא כזה רצון לקבל

שהוא יכול להחליף ולשחק עם הרצון לקבל שלו

יכול להחליף כל הזמן סביבה

שתפתח אותו יותר.

הגילאים זה עניין של גיל רוחני.

 

יש לך אנשים בני שישים שעדיין לא מוכנים

ומכחישים שיש בורא לעולם

ויש לך את רבי נחמן שאומרים שבגיל תשע

הוא כתב את ספר המידות

תקרא את ספר המידות, קודש קודשים!

מדובר פה על גיל רוחני

לא על גיל גשמי.

אנחנו מדברים על שורשים רוחניים.

פחות מענין אותנו החלק הגשמי,

 

לא שהוא לא מענין

אלא החלק החיצוני של התורה –

הוא משתלב עם הלימוד שלנו,

הוא לא חלילה סותר אותו

אבל כשאנחנו מדברים על גילאים,

בשורה התחתונה, מדובר על גילאים רוחניים.

אז אם כתוב לך 18 לחופה או אם כתוב לך חמש למקרא,

אז כל מדבר על התפתחות בכלל.

 

מספרים בכלל בכלל מספרים בקבלה

הם העניין של מדרגות רוחניות.

יש לנו אק ואביע, חמש עולמות,

ואז כנגד כל אחד יש לנו

אחדות, עשרות, מאות, אלפים, עשרות אלפים

כנגד חוב תום –

חוכמה, בינה, תפארת ומלכות,

למה אין לנו יותר מעשרות אלפים?

כשאתה רוצה להגיד 600,000  

אתה אומר 60 ריבוא 60 פעמים 10 אלף,

ריבוא, רבבה, זה 10,000 –

אז אתה אומר 60 ריבוא.

 

תגיד, למה אתה לא אומר 600,000?!

 

כי אין יותר.

כבר מגיעים לכתר ושמה אין כל כך תפיסה ואחיזה.

אז כל המספרים בעצם שכתובים בתורה

40  יום שהיה על הר סיני

וכל השביעיות,

שיש שבעה ימים בשבוע

וכל בעצם מספר

שאתה רואה 12 השבטים

כל המספרים האלה

הם בעצם מדברים על בחינות רוחניות

בנפש שלנו ובהתפתחות הרוחנית.

 

אז גם הגילאים שלנו זה ככה

גילאים מדברים על שלבים רוחניים

וזה לא מחייב שזה יתלבש בדיוק

בנגלה הגשמי

זה עניין של תהליך.

אם עברנו את התהליך, עברנו,

אם לא עברנו, אז לא עברנו, אז נעבור בעל כורחנו.

 

טוב, נמשיך.

ולפיכך יש להבחין במסך תמיד ב' כוחות,

א' קושיות שהוא כוח הדחייה שבו כלפי האור העליון,

והב' הוא עוביות, שהוא שיעור הרצון לקבל

מבחינה ד' הנכלל במסך,

עוביות וקושיות.

עוביות – כמה הוא עבה וגס ורוצה לקבל,

וקושיות – כמה הוא קשה עם עצמו ודוחה,

אשר על ידי זיווג דהכאה מכוח הקושיות שבו,

כן, האור יורד, הוא קשה,

הוא לא רוצה לקבל,

כן, לצורך העניין: אדם שהוא בדיאטה

ומגישים לו איזה גלידה טעימה,

והוא מאוד רוצה לקבל

אבל הוא קשה עם עצמו

ודוחה את זה ולא לוקח

התהפכה העוביות שבו להיות זכוות.

 

במקרה שלנו המארח נותן לו את האוכל

והוא לא רוצה לקבל מפאת הבושה

הוא רוצה להיות משפיע כמו המארח

ואז הוא מוכן לקבל על מנת להשפיע

ואז זה נהייה כבוד וזכות בשבילו.

 

וזה מה שאמרנו

שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

הזכות הזאת נעשית על ידי פעולת המסך.

דרך אגב ראינו וורט יפה

שמסך בגימטריה זה 120

שכל ה-120 שנה שלנו

צריכים לעשות את העבודת המסכים הזאתי,

דהיינו התהפכות הקבלה להשפעה, כן?

זאת אומרת מה זה הזכות הזאת שנהייה

שהקבלה נהפכת השפעה,

הוא בעצם אוכל, אבל כל האכילה הזאתי

היא רק פעולה של נתינת נחת רוח לאלוקות.

 

ואלו ב' הכוחות שבמסך

פועלים בה' בחינות

שהם ד' הבחינות

חוב תום כנ"ל

ושהם חוכמה, בינה, תפארת ומלכות

הנזכרים למעלה

ושורשם הנקרא כתר.

זאת אומרת, עכשיו הוא יבוא להסביר לנו

באותיות הבאות שנלמד בעזרת השם ביום שלישי,

איך בעצם יש חמש כוחות במסך.

 

והחמש כוחות האלה פועלים

לייצר את כל עולמות אק ואביע

בעזר השם יתברך.

בעזרת השם ששיעור הזה יהיה להצלחת החיילים

וכל עם ישראל.

יישר כוח על ההשתתפות

ניפגש בעזרת השם ביום שלישי בערב.

כל טוב

ברכה והצלחה לכולם

כל טוב, תודה רבה רבה ושמחה

להתראות

 

 

לחנות הספרים

 

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+