פתיחה לחכמת הקבלה | חלק כג | בעה”ס | סולם יהודה | לימוד הזוהר הקדוש | אשלג

פרצוף אב יוצא מעליות גלגלתא, ראשו תוכו וסופו ניצבים בתחומי הגלגלתא העליונה. הוא בחינת חוכמה גמורה, ועליו רובץ עוצם הצמצום הראשון. על כן זיווג ההכאה בו נעשה דווקא בפה ולא בחוטם. בשיעור החי והעמוק שמסר הרב יוחאי ימיני שליט”א בחלק כ”ג של הפתיחה לחכמת הקבלה, נחשפים פרטי הסוגיה כפי שמלמד בעל הסולם זצוק”ל בלשון הזהב של תלמוד עשר הספירות. הלומדים זוכים להיכנס אל עומק החכמה הקבלית כפי שמסר הרב יהודה הלוי אשלג זצ”ל לדורות, ומקבלים מבט מסודר על מבנה הפרצופים. ניתן להעמיק בסדרת הלימוד באמצעות שיעורים נוספים של הרב יוחאי ימיני בעמוד הרב באתר העמותה.

פרצוף סג ונקודות דסג בפתיחה לחכמת הקבלה

פרצוף סג מהווה שלב מרכזי בהבנת מבנה העולמות העליונים. הוא תולדת הזדככות המסך, והקומה היוצאת על בחינת ג’. הרב מבאר את הסדר ההדרגתי בו פרצוף אב מוליד את פרצוף סג, וכיצד נקבעים גבולות התפשטותו לפי דין הצמצום. בלימוד כתבי בעל הסולם נדרשים התלמידים להבחין בין מקומות הזיווג השונים. כל שינוי במקום הזיווג משנה את מהות הקומה היוצאת ואת תפקידה במערך הכללי של הפרצופים.

יציאת פרצוף אב מגלגלתא וזיווג בפה

פרצוף אב הוא תולדת הזדככות המסך מבחינת ד’ לבחינת ג’. הקומה היוצאת על בחינת ג’ היא קומת חוכמה, אלא שהתפשטותה מוגבלת בשל גימל דהתלבשות. ההזדככות מתרחשת במלכות דראש, ועל כן נעשה הזיווג בפה דווקא. הפה הוא מקום המסך השורשי לכל הקומות שתצאנה לאחר מכן, ושם נקבע גובה הקומה ורוחב התפשטותה.

מדוע אין הזיווג בחוטם

שאלה חשובה התעוררה בשיעור. מדוע אין הזיווג של פרצוף אב בחוטם, שהרי שם מקום הזדככות המסך הראשונה. תשובתו של הרב הייתה ברורה. החוטם אינו מקום מסך, ואין שם זיווג כלל. כל ההזדככויות מתאחדות בפה, ושם בלבד נמצא המסך הקבוע ושם בלבד מתרחש הזיווג. הרב הוסיף בשם רבותיו כי האברים העליונים — אוזן, חוטם, פה — עניינם השונה מתרכז בנקודה אחת של זיווג ממשי, וכל הקולות והאורות יוצאים מן הפה.

צמיחת פרצוף סג והגבלת ההתפשטות עד הטבור

מתוך פרצוף אב יוצא פרצוף סג, גם הוא בראש תוך וסוף. ראשו של סג עומד באזור החזה של אב, ותוכו — היינו הטעמים שלו — מסיים בטבור של גלגלתא. הרב הסביר מדוע התוך של סג אינו מתפשט מתחת לטבור. הסיבה נעוצה בהיותו בחינת בינה הכוללת בתוכה גם אור חוכמה דרך גימל דהתלבשות, ועל אור החוכמה רובץ הצמצום הראשון. הלומדים שיעורי וידאו בקבלה חסידית ימצאו ביאורים נוספים על הקשר בין הצמצום להתפשטות אור החוכמה במציאות הרוחנית.

גימל דהתלבשות וטעם הגבלת התוך

המעיין יבחין כי בכל מקום שיש המשכת אור חוכמה — אפילו דרך גימל דהתלבשות — שם רובץ עיכוב הצמצום ואין אפשרות לרדת מתחת לטבור. אבל הסוף של סג, היינו הספירות של סיום הפרצוף, הם רק אורות של חסדים. על אורות של חסדים אין צמצום כלל, ועל כן הסוף של סג מצליח לעבור את גבול הטבור ולהתפשט אל מתחת לטבור עד מקום נקודת העולם הזה.

יציאת נקודות דסג והזדככות המסך

לאחר שיצא פרצוף סג בראש תוך וסוף, מתחילה ההזדככות העדינה של המסך. האור המקיף, שלא נכלל בקומה הראשונית, פוגש במסך ומזכך אותו. הזדככות זו מעלה את המסך מן הטבור אל החזה של סג, ובעצם מעלה את הטבור מבחינת ב’ אל בחינת א’. במקביל מתחדש זיווג חדש בראש על אותם רשימות שעלו, ויוצאת קומה חדשה — היא קומת נקודות דסג. הלומדים מושגים קבליים ימצאו הסבר מסודר לתהליכי ההזדככות והקומות הנגזרות מהן.

מהבית-אלף ועד הפה

הרב הדגיש בעדינות כי הזדככות המסך אינה תהליך חד-פעמי, אלא הדרגה ארוכה של עליות. מן הבית-אלף עולה המסך לאלף-שורש, ומשם עד שמגיע לפה. בכל עליה כזו יוצאת קומה של נקודות, אך כל הקומות הקטנות בטלות לקומה העליונה ונקראות על שמה. כך הוא הכלל בכל המדרגות. הבחינות התחתונות בטלות אל העליונה ונכללות בשמה. הוא יסוד גדול בלימוד הקבלה, וממנו נלמד גם דרך בעבודת האדם הפרטית.

התפשטות נקודות דסג אל מתחת לטבור

כאן בא חידושו של בעל הסולם המוגש בלשון מתוקה על ידי הרב. נקודות דסג, שהן כל כולן קומה של חסדים, אינן כפופות להגבלת הצמצום. ראשן תוכן וסופן יורדים אל מתחת לטבור ומתפשטים בכל מרחב הוו”ק שמתחתיו. אם היה בהן אור חוכמה, היו עומדות בגבול הטבור ואינן מסוגלות לעבור. אבל מאחר שהן רק חסדים, אין דבר המעכב את ירידתן, והן ממלאות את כל המקום עד נקודת סיום העולמות.

סיום הקומה במקום הוו”ק

הקומה היוצאת על בית-אלף היא קומת זעיר אנפין, וקומת זעיר אנפין שייכת למקום הוו”ק שמן הטבור ולמטה. הרב הדגיש כי זה מקומה הטבעי של הקומה, ועל כן אין כל פלא שהיא תופסת את כל המרחב שעד נקודת העולם הזה. כשהאדם לומד את הציורים האלה בשיעורי קבלה אונליין בזום, הוא בונה לאט לאט את התמונה הכללית של מבנה העולמות העליונים, ומבין כיצד כל פרצוף תופס את מקומו לפי גובה קומתו ולפי דיני הצמצום והמסך.

מסר רוחני מתוך התבוננות במבנה הפרצופים

בעל הסולם זצוק”ל לימדנו שכל מבנה הפרצופים אינו לימוד תיאורי בלבד, אלא הדרכה לעבודת ה’ של האדם. הצמצום על אור החוכמה מבטא את ההגבלה הנדרשת ברצון לקבל, וההתפשטות החופשית של החסדים מבטאת את כוח הנתינה הבלתי-מוגבל. כל מי שמעמיק בלימוד נוכח כי דרגות האדם בעבודת ה’ מקבילות לסדר הפרצופים. השאיפה היא להגיע למידת חסדים טהורה שאין עליה הגבלה. רק בחסדים בהירים אדם יכול להתפשט אל כל המציאות הרוחנית בלי הגבלה. זה היסוד שמלמד הרב בכל שיעוריו, ובכך מעצב לתלמידיו את הדרך לעבוד את הבורא יתברך באמת ובתמים.