
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
פתיחה לחכמת הקבלה | 9 | אותיות ג – ד
להאזנה
פתיחה לחכמת הקבלה | הרב שקד אליהו פנחס
פתיחה לחכמת הקבלה | אותיות ג-ד | הרב שקד אליהו פנחס
תוכן השתלשלות האור והכלי היא המציאות כולה, וכולל ד' בחינות ע"ס שם הויה
הנקראות מצד הספירות בשם כח"ב תו"מ ומצד העולמות א"ק ואבי"ע.
ג) וסדר השתלשלות האמור עד להביא את הרצון לקבל על צורתו הסופית שבעוה"ז,
הוא על סדר ד' בחינות שיש בד' אותיות של השם בן ד'.
כי ד' אותיות הוי"ה שבשמו ית' כוללות את כל המציאות כולה מבלי יוצא ממנה אף משהו מן המשהו.
ומבחינת הכלל, הן מתבארות בהע"ס: חכמה, בינה, ת"ת, מלכות, ושרשם.
והם עשר ספירות, כי ספירת התפארת כוללת בעצמה שש ספירות הנקראות חג"ת נה"י.
והשורש נקרא כתר, אמנם בעיקרם הם נקראים חו"ב תו"מ. וזכור זה.
והן ד' עולמות הנק': אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ועולם העשיה כולל בתוכו גם את עוה"ז.
באופן, שאין לך בריה בעוה"ז שלא תהיה מחודשת מא"ס ב"ה, דהיינו במחשבת הבריאה, שהיא בכדי להנות לנבראיו, כנ"ל.
והיא בהכרח כלולה תיכף מאור וכלי, כלומר מאיזה שיעור של שפע עם בחינת רצון לקבל את השפע ההוא,
אשר שיעור השפע הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, והרצון לקבל השפע הוא מחודש יש מאין, כנ"ל.
ובכדי שהרצון לקבל ההוא יבא על תכונתו הסופית, הוא מחויב להשתלשל עם השפע שבו
דרך הד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ואז נגמרת הבריה באור וכלי, הנקרא גוף ואור החיים שבו.
• מדוע ספירות חו"ב תו"מ נחשבות לעשר ספירות? כי שורשן הוא הכתר שפעמים אינו מוזכר וספירת הת"ת כוללת בעצמה שש ספירות הנקראות חג"ת נה"י.
כל עוד שהכלי נכלל באור הוא בטל אליו, וסדר התפתחות הרצל"ק הוא ע"י הסתלקות האור והתפשטותו בד' שלבים הנ"ל
עד היווצרות חיסרון והשתוקקות גמורים בעקבותם נפרד הכלי מהאור. ד) והצורך להשתלשלות הרצון לקבל על ד' בחינות האמורות שבאבי"ע,
הוא מפני שיש כלל גדול בענין הכלים, אשר התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו,
פי' כי כל עוד שהכלי לא נפרד פעם מהאור שלו, הרי הוא נכלל עם האור ובטל אליו כנר בפני האבוקה.
וענין הביטול הזה הוא, מפני שיש הפכיות ביניהם הרחוקה מקצה אל הקצה, כי האור הוא שפע הנמשך מעצמותו ית' יש מיש,
ומבחינת מחשבת הבריאה שבא"ס ית', הוא כולו להשפיע ואין בו מבחינת רצון לקבל אף משהו, והפכי אליו הוא הכלי,
שהוא הרצון הגדול לקבל את השפע ההוא, שהוא כל שורשו של הנברא המחודש, הנה אין בו ענין של השפעה כלום.
ולפיכך בהיותם כרוכים זה בזה יחד, מתבטל הרצון לקבל באור שבו. ואינו יכול לקבוע את צורתו אלא אחר הסתלקות האור ממנו פעם אחת,
כי אחר הסתלקות האור ממנו הוא מתחיל להשתוקק מאד אחריו, והשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה את צורת הרצון לקבל כראוי,
ואח"ז כשהאור חוזר ומתלבש בו הוא נבחן מעתה לב' ענינים נבדלים, כלי ואור, או גוף וחיים. ושים כאן עיניך כי הוא עמוק מכל עמוק.
• מה קובע את צורת הרצל"ק כראוי? העדר האור וההשתוקקות אליו. • מהו הכלל הגורם לכלי להשתוקקות לאור ולהיות ראוי לתפקידו?
התפשטות האור והסתלקותו הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו. • מדוע צריך האור להסתלק מהכלי? כי כל עוד שהאור והכלי כרוכים זה בזה מתבטל הכלי לאור שבו.
תמליל השיעור:
שלום לכולם בעזרת השם אנחנו בפתיחה לחוכמת הקבלה.
אנחנו באות ג' ממשיכים מאותה נקודה.
אז הכותרת שאנחנו נתנו לאות הזאת היא,
תוכן השתלשלות האור והכלי היא המציאות כולה,
וכולל ד בחינות 10 ספירות שם הוויה,
הנקראות מצד הספירות בשם כחב תום,
ומצד העולמות אק ואביע.
נפתח לכם את ראשי התיבות.
סדר ספירות שם הוויה, הכוונה יוד קיי וו קיי, שם ה'.
שבשמות מקבילים לזה הם נקראים כחב תום,
שזה כתר, חוכמה, כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות.
למה יש פה 5 ושם 4?
כי יש גם את קוצו של יו"ד.
מצד העולמות נקראים אק ואביע, אק – זה עולם אדם קדמון,
ואביע זה אצילות, בריאה, יצירה, עשיה.
אות ג'. סדר השתלשלות האמור
עד להביא את הרצון לקבל לצורתו סופית שבעולם הזה,
הוא על סדר ד' בחינות שיש בד' אותיות של השם בן ד'.
זאת אומרת, אמרנו שיש רצון לקבל
שמתפשט מאין סוף דרך עולמות אביע,
עד שהוא מגיע לעולם העשייה ומתגשם.
ברגע ההתגשמות הוא נחשב שהוא בעולם הזה,
כל עוד הוא מעל, הוא רוחני, גשמי הוא בעולם הזה.
אז הוא אומר שהסדר הזה,
כדי שיצא רצון לקבל אמיתי עם השתוקקות וכולי,
הוא צריך לעבור השתלשלות של 4 שלבים.
למה. אנחנו עוד נגיע לזה.
בגדול? בגדול, אחד התירוצים הפשוטים זה,
שאי אפשר להוציא מיד מאור חושך,
צריך להיות הדרגתיות, אבל זה עוד יותר מורכב.
נסביר את זה תוך כדי תנועה.
כי ד' אותיות הוויה שבשמו יתברך,
כוללות את כל המציאות כולה,
מבלי יוצא ממנה אף משהו מן המשהו.
זה אחד הכללים בקבלה.
יש המון כללים בחכמת הקבלה, רובם לא משתנים,
נצחיים ומוחלטים. יש כללים שבמקומות מסוימים בחוכמה
פועלים בצורה קצת שונה,
אבל בגדול יש כללים ברורים שאנחנו מדברים עליהם.
כמו שאמרתי מקודם, אין אור בלי כלי,
יש עוד המון המון כללים.
אבל אחד הכללים שהוא מסביר לנו פה,
כדי שיתפתח רצון לקבל מסודר וחיוני ודורש את האור,
הוא צריך לבוא בהשתלשלות של 4, 4 בחינות.
עכשיו מסביר לנו מה 4 בחינות האלה, ומבחינת הכלל.
הוא יסביר אותם בכלליות ובפרטיות.
ומבחינת הכלל הם מתבארות ב-10 ספירות
חוכמה, בינה, תפארת ומלכות ושורשם, והם 10 ספירות.
איך יכול להיות שהם עשר ספירות? אמרת לי 5?
חוכמה, בינה, תפארת, מלכות והשורש שלהם,
איך 5 נהיה 10?
אז הוא מסביר כי ספירת התפארת
כוללת בעצמה 6 ספירות הנקראות חגת נהי.
חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד.
והשורש הוא כתר.
אומנם בעיקרם הם נקראים חוב תום.
וזכור זה, זכור זה, תתחילו לשנן כחב חגת נהים,
כחב חגת נהים, כחב חגת נהים,
יעירו אתכם באמצע הלילה, ואתם תגידו,
למה אתה מעיר אותי?!
סתם, אתם תגידו כחב חגת נהים.
בסדר? כתר חוכמה, בינה, תפארת, נצח, הוד.
כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
עכשיו, אז מה הוא מסביר לנו, השורש נקרא כתר.
אחר כך יש לנו חוכמה, בינה; כתר, חוכמה, בינה, התפארת עצמו
מתפצל לשש זה נקרא נפילה מג"ר. נלמד מה זה ג"ר.
זה הג' הראשונות, זה נקרא ראש.
יש לנו 7 ספירות של הגוף, ואז יש לנו בסוף את היסוד.
אז כתר, חוכמה, בינה, תפארת זה 6, ואת היסוד, וביחד יוצא לנו 10 ספירות.
שגם הוא אומר לנו והן ד' עולמות,
הנקראות אצילות, בריאה יצירה עשייה.
ועולם עשייה כולל בתוכו גם את העולם הזה.
זה שורה שצריך למנות אותה בפני עצמה. לא נרחיב יותר מידי עכשיו.
מה זה ועולם העשייה הכולל גם את העולם הזה?
אבל בגדול בגדול, אחד ההסברים,
יש המון הסברים על המשפט הזה, זה משפט מאוד מורכב,
כי עולם העשייה זה עולם רוחני.
זה שכל מדרגה כוללת בתוכה גם קצת מדרגה שהיה מעליו
וקצת מדרגה שמתחתיה.
אפשר הסבר קצת שונה, כמו שהתקרה שלנו
היא הרצפה של הקומה הבאה, אבל היא משותפת,
אותה חתיכת לבנים היא משותפת גם לכאן וגם לשם,
אז יש אזור של השקה בין עולם העשייה והעולם שלנו.
יש כמה הסברים לדבר הזה.
כמה, זה שתי הסברים כלליים פשוטים. נלמד עוד הרבה בנושא הזה.
אז הוא אומר בעולם העשייה, כולל בתוכו גם את העולם הזה,
באופן שאין לך בריאה בעולם הזה,
שלא תהיה מחודשת מאין סוף ברוך הוא,
דהיינו במחשבת הבריאה שהיא בכדי להנות לנבראיו כנ"ל,
אז ראיתם אינסוף ברוך הוא, זה מחשבת הבריאה.
וזה שהיא הרצון להטיב לנבראיו, אמרתי לכם, זה 3 שלבים.
בשיעורים הקודמים, בשיעור הקודם הסברתי,
אין סוף, רצונו להיטיב לנבראיו, מחשבת הבריאה –
זה אותו דבר,
ופה כלל לנו את כל משפט אחד שסיכם לנו את הדבר הזה.
אז הוא אומר אין לך בריאה בעולם הזה, אין לך –
זה חשוב להבין את זה שוב,
צפרדע.
נרקיס.
צדק, פלוטו, מאדים, קורונה.
אין משהו במציאות הזאת שהוא נברא נברא זה – לבר,
שלא יצא במקור מהאינסוף ברוך הוא,
כל האור השתלשל עם כל הכלי
כל האורות עם כל הכלים
תקראו לזה איך שאתם רוצים
אבל בסופו של דבר הכל היה באין סוף
רק שהוא התגשם לאט לאט בדרך.
אבל שימו לב לדבר הבא
זה מאוד מאוד מעניין,
באופן שכל ברייה בעולם העשייה
מחודשת מאין סוף ברוך הוא
כי זה החידוש של הבריאה, דהיינו במחשבת הבריאה,
שבכדי להנות לנבראיו כנ"ל היא בהכרח כלולה תכף מאור וכלי כבר.
אז הוא חוזר למשפט הקודם.
כבר באינסוף היא כלולה מאור וכלי.
כלומר, מאיזה שיעור של שפע עם בחינת הרצון לקבל את השפע,
אור ושפע עם הרצון לקבל אותו,
והם משתלשלים עד שהם בעצם מקבלים הרגש נפרד,
אשר שיעור השפע הוא נמשך מעצמותו יש מיש,
והרצון לקבל את השפע הוא מחודש יש מאין כנזכר למעלה.
וכדי שהרצון לקבל ההוא יבוא על תוכנו הסופית.
הוא מחוייב להשתלשל עם השפע שבו
דרך ד' עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה
ואז נגמרת הבריאה באור וכלי הנקרא גוף ואור החיים שבו.
מה זה אור החיים? הנשמה שלנו.
או קיי עכשיו אני עשיתי לכם פה טבלה.
טוב. יש פה שאלה. נזרום איתה עם התשובה כבר,
מדוע ספירות חוב תום, ספירות, מדוע ספירות חוב תום
נחשבות לעשר ספירות?
אז הסברנו כי השורש, שימו לב יש לנו 10 ספירות
על שם הוויה, השם –
קוצו של יוד, אות יוד, אות ו', ה' עילאה וה' תתאה.
אחר כך הסדר – עשר ספירות
כתר, חוכמה, בינה, תפארת שמתחלקת לשש ספירות,
והיסוד, כל, שהוא כוללן, והמלכות.
ועל סדר עולמות, יש לנו אק, אדם קדמון,
אצילות, בריאה, יצירה, עשייה,
אתם רואים,
מובן הדבר הזה? שיש לנו פה את הדבר,
את היוד של חוכמה, קוצו של יו"ד, של כתר אדם הקדמון,
יוד שהוא חוכמה, מאצילות, ה' העליונה שהיא בינה או בריאה,
התפארת חגת נהים, והיא יצירה, והה' תתאה שהיא המלכות,
והיא עולם עשיה בסדר, זה מובן לנו.
טוב, אז עד כאן האות הזאת.
שאלות, טענות מענות? אנחנו פה בשבילכם.
הכל מובן.
אוקיי.
אז אנחנו נמשיך לאות ד'.
טוב, הכותר שנתן לאות ד'
כל עוד שהכלי נכלל באור הוא בטל אליו.
בסדר התפתחות הרצון לקבל אור,
על ידי הסתלקות אור והתפשטותו בד' שלבים הנזכרים למעלה,
עד היווצרות חיסרון והשתוקקות גמורים
בעקבותם נפרד הכלי מהאור.
אות ד'. והצורך להשתלשלות הרצון לקבל על ד' הבחינות האמורות שבאביע,
הוא מפני שיש כלל גדול בעניין הכלים,
אשר התפשטות האור והסתלקותו
הוא עושה את הכלי רצוי לתפקידו.
פירוש כי כל עוד שהכלי לא נפרד מהאור שלו,
הרי הוא נכלל עם האור ובטל אליו כנר בפני האבוקה,
ועניין הביטול הזה
הוא מפני שיש הופכיות ביניהם
הרחוקה מקצה אל הקצה,
כי אור שפע נמשך מעצמותו יש מיש
או מבחינת מחשבת הבריאה שבאינסוף יתברך
הוא כולו להשפיע
ואין בה מבחינת רצון לקבל אף משהו
הופכים אליו. הוא הכלי שהוא הרצון לקבל הגדול
הוא שהוא הרצון הגדול לקבל
את השפע ההוא,
שהוא כל שורשו של הנברא המחודש.
והנה, אין בו עניין של השפעה כלום.
ולפיכך, בהיותם כרוכים זה בזה,
מתבטל הרצון לקבל באור שבו
שהרצון לקבל בתוכו יש אור, אבל הוא בטל לאור
כאור הנר בפני האבוקה, ואינו יכול לקבוע את צורתו
אלא אחר הסתלקות האור ממנו פעם אחת,
כי אחר הסתלקות האור ממנו הוא מתחיל להשתוקק מאוד אחריו.
וההשתוקקות הזאת קובעת ומחליטה
את צורת הרצון לקבל כראוי.
מה זה כראוי?
השתוקקות מלאה, הבה לי בנים,
אם לא – מתה אני, רחל היא אמרה ליעקב.
אם אתה לא מביא לי בנים אני מתה.
זה רצון אמיתי.
ואחרי זה כשהוא חוזר ומתלבש בו,
הוא נבחן עתה לב' עניינים נבדלים,
כלי ואור או גוף וחיים.
חיים כמו שאמרנו, זה הנשמה,
אז בעצם פה מסביר לנו בעל הסולם חוק נוסף,
חוק רוחני נוסף,
והחוק הזה אומר, שכדי שיווצר כלי הוא חייב להשתלשל
עם האור והאור צריך להסתלק ממנו.
עכשיו הדבר הזה מובן בכל עניין. לצורך הדוגמא טיסה במטוס.
אדם משתוקק לטוס במטוס.
הייתכן שנאמר שאדם שחי לפני 1000 שנה ישתוקק לטוס במטוס?
כמובן שלו.
כי לא היה מטוסים ולא היה לו, לא היה –
הוא לא היה יכול לפתח רצון כזה.
זאת אומרת, כדי שאני אשתוקק לטוס במטוס,
אני צריך שיספרו לי שיש דבר כזה,
ושיראו לי ושמישהו יבוא ויספר לי,
הייתי בטיסה ואיזה חוויה מרגשת, המראה
ואתה רואה את הכל מלמעלה וכן הלאה.
אתה ממש כמו ציפור בעננים.
ואז יש לי עכשיו חיסרון והשתוקקות לדבר.
אבל כל עוד הדבר הזה לא קיים בכלל במציאות,
אני לא יכול להשתוקק אליו,
במקרה הזה קיבלתי קנאת סופרים.
קיבלתי, קיבלתי מה שנקרא מתוך קנאת הסופרים,
קנאה ממישהו אחר שכבר היה לו את המילוי,
והוא עובר אליי את החיסרון,
אבל פה מדבר על עוד יותר,
אפילו שממש היה לי את זה.
זאת אומרת שפעם אחת טסתי במטוס וכל כך נהנתי,
ששנה אחרי זה אני רוצה עוד פעם לטוס.
זה יותר יותר מורגש. זה הדוגמה שמדובר פה.
זה המחשה שמביא לנו בעל הסולם.
הכלי צריך להיות עם האור כולו,
ואז האור צריך להסתלק, ואז הכלי משתוקק אחר.
נתתי דוגמה אחרת שאני מאוד אוהב לתת אותה, על קרמבו.
אדם נולד לו ילד והילד גדל. מגיע לגיל 5.
והאבא הולך איתו למכולת ואומר לו, או, הגיעה עונת הקרמבוים,
הגיעו קרמבוים. הילד אומר, מה זה קרמבו?
זה הכחול הזה, אמר לו,
אני לא יודע מה זה, אתה רוצה קרמבו? אומר לא יודע.
אני לא יודע מה זה קרמבו.
ואז אבא קונה, פותח את העטיפה ואני לא יודע מה איתכם,
אני מאוד אוהב קרמבוים,
ומהפעם הראשונה שנתנו לי קרמבו עד היום,
אני רוצה קרמבוים.
אבל למה אני רוצה קרמבו? כי קודם כל טעמתי אותו,
והיה לי, ואז נעדר הקרמבו הראשון מהעין, נעדר בעין.
זאת אומרת כבר הוא לא אצלי והטעם עבר לי.
עכשיו אני משתוקק עוד פעם לאותו טעם.
אז רק אחרי שקיבלתי מילוי פעם אחת,
אני יכול להשתוקק עוד פעם,
אבל אם מעולם לא קיבלתי אז אין לי
יכולת להשתוקק למשהו שאני לא מכיר.
החיסרון שלי הוא רק ורק לדבר שאני רוצה,
שאני מכיר, שאני חוויתי כבר.
זה מה שהוא מסביר פה,
וזה חוק החשוב מאוד מאוד,
שבעצם דרכו אנחנו נוכל להבין למה קורה כל מה שיקרה
עכשיו כל התהליך עכשיו שנלמד,
של התפשטות, והתפשטות והסתלקות האור,
שקורה בכל מיני צורות וזיווגים
וכל מיני עניינים בכל סדר המבנה, השתלשלות העולמות.
הוא כדי כדי לברוא כלי ראוי.
שידרוש את האור האלוקי.
וזה מה שקורה היום שאנחנו יושבים פה סביב שיעור שלומד
על האור האלוקי, על הקשר עם הבורא,
למה זה חסר לנו? כי כבר זה היה לנו במחצב הנשמות.
כן. אק ואביע. יש מקום בסוף האצילות, הנחשב מחצב הנשמות,
שמשם נחצבות הנשמות, שהם רק משם,
יש הרגש כבר של הכלי באור.
אז בעצם לפני כן, לפני שנחצבו הנשמות,
הם היו דבקות באור האלוקי, וזה הדבר שהכי חסר לנו.
רק בינתיים בחיי חיותנו
אנחנו עד שמגלים את זה על ידי השתלמות בתורה ומצוות,
אנחנו נהנים ממה שנקרא נהמא דכיסופא,
בגלל שנבראנו חומר של רצון לקבל וכן להנות ממשהו,
כי בלי הנאה אין חיים.
מה אדם שרוצה לאבד את עצמו לדעת אומר?
אין לי למה לחיות. למה הוא מתכוון? אין לי ממה להנות יותר.
אז הוא רוצה למות.
אבל אם אדם יראה בכל רגע ורגע
את השפע והאור שהוא עשוי לקבל בחיי חיותו מהקשר האלוקי,
יש לו הרבה מאוד למה לחיות.
אבל כל עוד הוא עוד לא הגיע לזה,
זאת אומרת הוא עוד לא השתלם בתורה ומצוות ולא מתקן את עצמו,
אז אז בעצם מה ממה ממה הוא יהנה?
אז נתנו לו 4 רצונות בינתיים להתמלאות מהם,
שזה הרצונות הגופניים, רצונות להנאות גופניות,
הנאות מממון, מכבוד ושליטה מהשכלה.
אבל זה הנאות ככה נהירו דקיק זה נקרא בקבלה.
אני רוצה ככה שטויות.
כמו שאתה נותן לילד לגו,
אתה לא רוצה שכל החיים הוא יבנה לגו,
אתה רוצה שיתפתח הרבה מעבר לזה.
אבל בינתיים שיסע באופניים, יגלוש במגלשה וישחק בלגו
הוא יגדל, נלמד אותו שיש דברים יותר חשובים מזה.
זה, זה בעצם התהליך שאנחנו נלמד
איך היא מתפשטת, מסתלק האור בשיעור הבא.
זה אחד השיעורים החשובים ביותר.
אות ה', שהוא מבנה הכללי של כל הסדר,
ההתפתחות וההשתלשלות בצורה מהותית מאוד.
אחר כך נפרט אותם עד אות י' בערך, כל בחינה ובחינה.
מאוד מאוד חשוב להשתתף, אם לא תחזרו על הדברים.
יש לנו פה אולי עוד איזה שאלה או שניים.
אז מה קובע את צורת הרצון לקבל כראוי?
בכבוד.
יפה מאוד התפשטות והסתלקות האור,
קודם מתפשט לתוך ואחר כך הוא מסתלק.
מהו הכלל הגורם לכלי להשתוקקות לאור ולהיות ראוי לתפקידו?
זה היינו הך.
ומדוע צריך אור להסתלק מהכלי?
אותה שאלה, אותה גברת בשינוי אדרת
שאלתי פה, אז למה הוא צריך להסתלק מהכלי?
למה צריך השתוקקות?
למה הבורא ברא את זה ככה שנשתוקק כי מה הוא רצה?
לא מה הוא רצה, מה הבורא רצה?
יפה מאוד אז כדי שיוכל להשפיע הוא נתן את האור
ולקח אותו.
עכשיו אני מבקש אותו, אז הוא יכול לתת לי אותו.
משחק כזה, משחק, כתוב שכל המציאות הזו היא כמו משחק
בשביל האלוקות,
כמו שילד אבא בא אליו לזה חדר עבודה
ואומר אבא תראה מה עשיתי,
ויביא לו איזה ציור, כל הציור הזה קישקוש בלבוש,
לא מעניין את האבא בכלל
מצידו לעשות תזרוק את זה לפח מיד,
אבל וואו בן שלי, איזה יופי,
תולה אותו על הקיר וזה, ואומר,
אני אראה עכשיו לכל הלקוחות שלי
איזה ילד פיקאסו נולד לי, פיקאסו!
לא נורמלי פשוט מדהים. באמת לאבא אכפת מהציור? לא,
הוא רוצה לעודד את הילד ליצור, לפתח איזה,
כל מה שכתוב: ויחר אף השם, כן,
ריח ניחוח, באמת נהנה עכשיו הבורא מריח את הקורבנות
או מתעצבן ממשהו?
זה לא שייך בכלל. זה הכל לסבר את האוזן בסדר?
עוד משהו לפני שאנחנו מסיימים.
באנו, אנחנו נדחפים לרצות, אבל אנחנו חייבים לתקן את עצמנו.
יש כמה פעמים בחיים בודדות שאדם, לוקחים את הבורא,
הבורא לוקח את האדם ומוביל אותו ככה כמו ילד,
אבל גם אז הוא עוזב אותו.
כל מי שהוא בעל תשובה יודע את זה,
שהשלבים הראשונים הם לא קצת.
יש לנו בעיה עם המושג בעל תשובה.
אדם שהתחזק בחיים מתקרב יותר תורה ומצוות,
יודע שהיה בשלבים הראשונים,
זה לוקחים אותך ביד ומובילים אותך.
אחר כך עוזבים אותך,
אבל זה קורה בפעמים בודדות שנותנים הארה למישהו מלמעלה,
פעמיים שלוש בחיים במקסימום נותנים לאדם את הניצוץ הזה.
קצת מדליקים אותו, נותנים לנו הזדמנות,
תפס תפס, לא תפס…
באשלג אומרים שכל פעם שאתה רוצה לעשות מצווה
אז אתה שומע ככה…
הבורא דופק לך בדלת, תפתח – תפתח, לא תפתח –
קול דודי דופק, הוא ילך, הרצון למצווה ילך.
אתה צריך לנצל את זה,
מיד מצווה באה לידך אל תחמיצנה.
להחמיץ, לפספס, נהיה חמץ.
טוב, עוד משהו חבר'ה?
בסדר גמור. תודה רבה רבה על ההשתתפות,
יישר כוח גדול לכולם. אם אתם רוצים, יש לכם את הוואטסאפ לשאלות,
הקבוצה היא שלכם ובשבילכם,
שיהיה הרבה ברכה בהצלחה לכולם
ישוב לדעת שמחת הלב
בריאות הגוף והנפש
שיהיה לכם אור בכל אשר אתם הולכים
וניפגש בעזרת השם יתברך ביום רביעי בתשע וחצי כל טוב לכולם ברכה הצלחה.
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
