פרשת תצוה | כח האמונה

שיעור על פרשת השבוע מפי הרב שקד אליהו פנחס | פרשת תצוה

הפעם בפרשת תצווה מראה הרב כיצד נלמד מתוך הציווי לאהרן הכהן, בזמן המדבר על יכולת כוח האמונה באדם, בפסוק: “ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד” טמון סוד עצום של תיקון האדם בדרך הקדושה וטהרה עפ”י תורת הקבלה והחסידות.

כל אדם הגיע לעולם עם יכולות ומשאבים להצלחה וכלים למימוש עצמי, האחד בכח פיזי, האחד בכח שיכלי, אחד ביכולות חברתיות וכו’… וזה משום שהבורא ייעד כל אחד לתפקיד ייחודי. ויש לדעת כי הכח החזק ביותר הטמון בכל אחד מעם ישראל הוא דווקא ‘כח האמונה’. ומפתיע לראות איך בדיוק אותו כח אשר הניע במהלך האנושות עמים ומנהיגים לפעולות ומהלכים היסטוריים אדירים הוא זה שגרם לאסונות האנושיים הגדולים ביותר ופעמים לאנושות כולה, בשיעור קבלה זה על הפרשה נבין כיצד כח נפלא זה שטמן בנו הקב”ה מסוגל להרוס לא פחות מלבנות.

מסבירה פרשת השבוע, פרשת תצוה מתוך חומש שמות כי אחד התפקידים של אהרון הכהן היה להדליק בכל יום את המנורה, בתוך בזיכי המנורה מצווה אהרון לשים ‘שמן זית זך כתית למאור’. עפ”י תורות אשלג מוסבר כי עניין מאור הוא מאור התורה. ועוד דרשו בגמרא במסכת מנחות שעם ישראל דומים לזיתים ‘למה נמשלו ישראל לזית מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה כך ישראל לא חוזרים למוטב אלא על ידי ייסורים’ וכוונת הדברים היא כי זית הוא פרי חסר חשיבות ובלתי אכיל ורק על ידי כתיתה (היינו מעיכה וסחיטתה) יוצא אחד המוצרים היקרים והחשובים ביותר: שמן זית כתית. בדומה לשמן המופק מזיתים כך גם עם ישראל בזמן שאינם רוצים ללכת בדרך ה’ רק ע”י כתיתה וייסורים מתגלה הטוב והאיכות של נשמותיהם המובילה לקשר עם האלוקות.

ואם תשאל למה בכלל צריך ייסורים? התשובה: לא צריך! אלא יש לדעת כי כפי שבגשמיות לפי כח הכלי כך יכולת התיקון או הקלקול שניתן לעשות עימו, למשל עם כפית ניתן למזוג סוכר לקפה ולכיוון השני לשבור קליפת ביצה ואילו עם טרקטור ניתן לבנות בית ולכיוון השני להרוס בית. כך כשאנו באים לדון על הכח העצום הזה שנקרא ‘כח האמונה’ הרי שכפי יכולתו לבניית האדם והחברה כך גם יכולתו להרס והשמדה, פילוג וניתוק אנושי. כל מה שעלינו לעשות זה לקחת את כח האמונה בדרך הנכונה שאם לא מעידה הגמרא כי הבורא ללא פשרות ינתב אותנו לדרך הנכונה ע”י שייסר אותנו קשות, ומפרטת הגמרא את העתיד לבוא במילים: “ר’ אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב”ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב” (סנהדרין דף צז עמוד ב)

וכיצד ניתן לחזור בדרך קלה למוטב ללא קשיים וסבל? ראשית יש להבין כי המוטב הוא הקב”ה הוא הטוב והמיטיב. ורק על ידי שאנו נשווה את תכונות האשיות שלנו לתכונות הטוב והמטיב שהם תכונות ההשפעה, הנתינה והאהבה ע”י שנשתמש בכח האמונה להאמין בגדלות הזולת והקב”ה… אזי מה טוב. ואם חלילה אני לוקח את כח האמונה להאמין אך ורק בעצמי בדרך ‘כוחי ועוצם ידי’ הרי שהחברה והסביבה תתנגד ונסתבך בכל הקשרים החברתיים ונגיע לסבל רב שמשמעותו כתיתה וייסורים שירככו אותנו להיות יותר רגועים זה עם זה, מתחשבים ומתונים כלפי הסביבה עד היותנו בני אדם משפיעים, טובים ונעימים זה לזה עפ”י הציווי “ואהבת לרעך כמוך”.

וכך בדיוק מצווה הפרשה במילים: “וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְכַהֲנוֹ-לִי… וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת” עפ”י תורת הקבלה והזוהר הקדוש נשכיל לבאר הדברים באדם אחד. ומשמעות הדברים היא כי בתהליך הרוחני נבחן משה ככוח האמונה באדם ואהרון ככוח החסד, בני ישראל הם שאר התכונות והתולדות נפש שלנו. יוצא מכך שהקב”ה בעצם מצווה את תכונת האמונה שבכל אדם ‘קרבי אלייך את תכונת החסד, הנתינה וההשפעה’ זאת ועוד תלבישי עליה ועל בניה ז”א על התולדות שלה ‘בגדי קודש’ ומהם בגדי קודש? התשובה היא שכפי שבגשמיות הבגדים מכנסים את הגוף אך מגלים מיהו האדם, למשל אדם עם בגדי שוטר או רופא מיד נדע את תפקידו כך ממש תכונת החסד צריכה להתלבש אצלנו בלבושי כבוד ותפארת היינו שתתגלה כחשובה ונכבדה ולא ליהפך חלילה.

ובדרך זו נצלח להגיע לגאולה השלמה ע”י שימוש נכון באמונה ע”י הלבשתה בנפשנו בדרך ההשפעה, הנתינה והחסד האלוקי בדרך התורה ומצוות ללא ייסורים מיותרים ונזכה לחבור נפלא ולמאור התורה כמאור המנורה המופק משמן הזית הכתית באופן נצחי ובלתי מוגבל עם הטוב והמיטיב אבינו שבשמיים. בברכת שבת שלום שלכם שקד אליהו פנחס

• לשיעורי קבלה נוספים מהרב שקד אליהו פנחס
• לעלוני פרשת השבוע מהרב שקד להדפסה והפצה
• לדף המאמרים הכללי של הרב שקד אליהו פנחס