פורים | סיפור לחג | סולם יהודה

סיפור פורים על השתיין מקרקוב — מבט עמוק על חודש אדר וסוד הפיכת המר למתוק

בערב פורים, פותח הרב שליט”א בסיפור מופלא שנהג לספר אחד מגדולי הצדיקים בדורות הקודמים, אודות יהודי שתיין מן העיר קרקוב שבפולין. סיפור זה, על אף קלילותו לכאורה, טומן בחובו עומק נדיר ביותר על מהות חודש אדר ועל עניינו הפנימי של מועד הפורים. במהלך השיעור, מסביר הרב כיצד דווקא יהודי פשוט גילה את אחד הסודות העמוקים ביותר של חג הפורים, וכיצד נשמת ישראל הקדושה יודעת להפוך את המר למתוק ואת החושך לאור גדול. במאמרים על חגי ישראל לפי הזוהר ניתן להעמיק במשמעויות הפנימיות הצפונות במועדי השנה.

המנהג המופלא של היהודי מקרקוב לאורך כל חודש אדר

הסיפור נפתח בתיאור יהודי אחד מקרקוב, שהיה רגיל בכל ימות השנה לטעום מיין ומכל מיני משקאות טובים וחריפים. אולם בהגיע חודש אדר, היה מנהגו מתעצם בצורה מופלאה — שבועיים לפני פורים ושבועיים לאחר פורים, היה שותה עד דלא ידע. נמצא, חודש שלם של חגיגה ושמחה לכבוד הפורים, ולא רק יום אחד בלבד. רבני העיר וחכמיה השתאו על המנהג המוזר וביקשו להבין את עומק כוונתו. שאלו אותו פעם אחר פעם בלשון תמיהה: מה אתה חוגג כל כך הרבה במשך חודש שלם, והרי פורים הוא יום אחד בלבד בלוח השנה.

תשובת השתיין — חכמת לב יהודית עמוקה

תשובתו של אותו יהודי מקרקוב מצביעה על עומק רוחני מפליא ביותר. בלמדנות יהודית טיפוסית הוא השיב לשואליו: הלא שמו של החג “פורים” נקרא על שם הפור, ההגרלה שעשה המן הרשע. וכפי שמתואר במגילת אסתר במפורש, המן הפיל פור באיזה יום לבצע את גזירתו על היהודים. אם בהגרלתו עלה דווקא חודש אדר, הרי זהו סימן ברור מן השמיים שיש לשמוח כל החודש כולו. ובאמת, מה היה ההיגיון בפעולתו של המן הרשע? בואו נחשוב על כך לעומקו של דבר ונדייק בפרטי המגילה.

הקושיה הלמדנית — מדוע לא יום אחד בלבד?

המן הרשע, כך ממשיך השתיין מקרקוב בלמדנותו, רדף אחרי היהודים בכל מאודו ולא נתן להם מנוח אפילו לרגע. ברור היה לו שעצם הקביעה של יום אחד בלבד לגזירת ההשמדה תאפשר ליהודים לברוח, להסתתר במחבואים, או לבקש גזירה אחרת מן המלך אחשוורוש שתבטל את הדבר. הגיוני היה לחשוב שאם המן באמת רוצה להשמיד את העם היהודי כליל, יקבע יום אחד בלבד שלאחריו לא יהיה כבר חוק רשמי להרוג. אך המן עשה אחרת לגמרי — הוא קבע חודש שלם של רדיפה. בכתבי בעל הסולם זצ”ל מבואר עומק עניין הזמנים ופנימיות המועדים בתורת הקבלה.

למה דווקא חודש אדר שלם ולא יום בודד

תירץ זאת השתיין בלמדנות נדירה ומופלאה: המן הרשע ידע היטב מתוך שנאתו ליהודים, שאם היהודים ינצחו את גזירתו, הם יחגגו את ניצחונם במשתה ובשמחה גדולה. ובדרכם של ישראל הקדושים, הם יקבעו יום הילולה לדורות לזכר הנס הגדול. אמר המן בליבו הרשע: לא, לא אתן להם לחגוג חודש שלם של שמחה. אם הם ינצחו אותי, יחגגו רק יום אחד מול חודש שלם של רדיפה ופחד. במושגי הקבלה מבואר היטב עומק תפיסת הזמן וסוד הגזירה והבחירה.

חשבונו של המן ותשובתו הניצחת של השתיין

אך השתיין מקרקוב המשיך לפרש את חכמת לבו: זה אכן היה חשבונו של המן הרשע — שאם הוא קובע יום אחד בלבד של רדיפה, היהודים יחגגו לאחר הניצחון רק יום אחד של שמחה. אך אני, אומר היהודי השתיין, לא אתן לו לנצח אפילו במחשבתו ובכוונתו הרעה. אני חוגג חודש שלם של שמחה ושתייה כנגד חודש שלם של רדיפתו וגזירותיו. בכך מתבטלת תכניתו הנסתרת של המן הרשע מעיקרה, ושמחת ישראל גוברת על כל מחשבותיו.

הפיכת המר למתוק — סוד עניין הפורים בעומק

בעצם דבריו של אותו שתיין יהודי פשוט, נחשף עומק נדיר ביותר וגם עבורנו בני הדור הזה. רואים אנו בכל הדורות, גם אצל יהודי פשוט ושתיין מן השוק, שכל יסודם ועניינם הפנימי נמצא באמת בקירותיהם החסויים של היכלי הקדושה ובנשמתם היהודית הזוהרת. רואים אנו כיצד הוא ידע להפוך את המר למתוק, את החושך לאור גדול ובהיר. בשיעורי הוידאו בקבלה החסידית מבואר עניין נשגב זה ביתר עומק על פי תורת בעל הסולם זצ”ל ותלמידיו.

פורים כמודל לחיי היהודי בכל הדורות

עניין זה של הפיכת החושך לאור הוא מן הסודות העמוקים ביותר של חג הפורים. כל הסיפור של מגילת אסתר וכל מהות הפורים הוא העניין הזה — איך מכל מה שנראה רע, אפל ומסובך כביכול, הקדוש ברוך הוא הופך אותו למתוק, למאור ולשמחה גדולה. ההזדמנות של חודש אדר אינה רק לשמוח שמחה חיצונית של מאכל ומשתה, אלא ללמוד את העבודה הפנימית של ראיית האור גם בתוך החושך, של גילוי המתוק הגנוז בתוך המר. זוהי עבודה רוחנית עמוקה לכל ימות השנה.

הזמנה ללימוד הקבלה החסידית בעיון

להעמקה ולימוד מתמיד בעבודה רוחנית פנימית זו על פי תורת בעל הסולם והרב”ש זצ”ל, מומלץ ביותר להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בערב. השיעורים פתוחים לכל המעוניין להעמיק בלימוד תורת הסוד ולגלות את האור הגנוז בכל מצב ובכל זמן בחיי האדם הישראלי.