פרשצ עקב | הרב שקד אליהו פנחס – תשע”ז | סולם יהודה

מצוות הן חוקי הטבע – עיון בפרשת עקב

בשיעור מיוחד לפרשת עקב, פותח שיעורי הרב שקד אליהו פנחס שליט”א צוהר עמוק להבנת מהותן של המצוות. הרבה פעמים נהוג לחשוב שהמצוות הן ככללים חיצוניים שהקדוש ברוך הוא הטיל על עמו, ושהשכר והעונש המתוארים בפרשה הם תגובה אנושית של מלך הנפגע ממרי נתיניו. הרב שליט”א מבהיר שהציור הזה אינו ציור של אמת, ושהבנה זו מסתירה את היופי הפנימי של המערכת הרוחנית כולה.

פתיחת הפרשה – תנאי או חוקיות פנימית

הפרשה פותחת בפסוק “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם”, ומיד לאחריו מובטחת ברית החסד שנשבע הקדוש ברוך הוא לאבות. במבט שטחי נראה כביכול יש כאן תנאי, ואף איום מסויים. הרב מסביר שהקריאה הפשטנית הזו מחמיצה את עומק הדברים. הבורא יתברך אינו מלך בשר ודם הנפגע ממרי, אלא הסדר הרוחני שהוא ברא הוא חוקיות מוחלטת.

החוקים הגשמיים כמשל לחוקים הרוחניים

הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מביא משל מאלף משני חוקי טבע מוכרים – כוח המשיכה והאש. אדם המשתף פעולה עם כוח המשיכה יכול לצעוד, להניח חפצים, לישון במנוחה ולנהל את חייו בסדר ובביטחון. אדם הסבור שאינו כפוף לחוק הזה ומנסה לקפוץ מקומה שניה, ישבור את רגליו. אותו דבר באש – מי שיודע להשתמש בה לתועלתו, מבשל בה ומחמם את ביתו. מי שזורק את עצמו לתוך מדורה, יישרף ללא רחמים.

הנמשל ברור ועמוק. כל החוקים הגשמיים בעולמנו אינם אלא תולדה של חוקים רוחניים פנימיים. בכתבי בעל הסולם זצ”ל מבואר באריכות שהבריאה כולה בנויה על מערכת מסודרת של כללים אלוקיים, והאדם המתנהל לפי החוקיות הזו זוכה לשפע ולהתקדמות רוחנית. מי שמתנגד לה, סובל את הסבל הטבעי הנובע מההתנגדות לסדר הקיים.

מהי מצווה – חיבור אל המקור

הרב שליט”א חושף בשיעור את שורש המילה “מצווה”. המצווה היא מלשון “מצוותת” – היא מחברת את האדם אל הקדושה ואל הקדוש ברוך הוא. כשם ששקע חשמלי מחבר את המכשיר אל מקור החשמל ומאפשר לו לקבל את הזרם החיוני לפעולתו, כך כל מצווה מחברת את הנשמה אל מקור החיות העליון. הנשמה זקוקה לקבל את חיותה מהבורא, ובלי החיבור הזה היא נכרתת ממקורה.

פירוש רש”י על “עקב” – המצוות הקלות

הרב מעמיק בפירוש רש”י על המילה “עקב”. רש”י כותב שהפסוק מדבר על המצוות הקלות שאדם דש בעקיביו. ביטוי זה מעורר תמיהה – הרי אין אנו יודעים את שכרן של המצוות, ולא ניתן להבחין בין מצווה קלה לחמורה אלא במעט מצוות שהתורה גילתה בהן את שכרן.

הרב מבאר את משמעות מלאכת הדישה. הדישה היא אחת מל”ט המלאכות שנאסרו במשכן, ומהותה להפריד את הגרעין מן הקליפה. בעבר היו עושים זאת על ידי בהמה הגוררת פלטה על תבואה הפרושה, ופעולת המעיכה הייתה מפרידה את העיקר מן הטפל. במושגים הקבליים מובא שהאדם נתבע להפריד אצלו בין העיקר לטפל בעבודתו הרוחנית.

הסכנה בזלזול במצוות הקלות

הביטוי “דש בעקיבה” מסמן את אותן מצוות שאדם נוטה לזלזל בהן. הוא דורך עליהן בעקבי רגליו, רומסן ואינו נותן לבן את ערכן. דווקא על שמירת המצוות הקלות הללו מבטיח הקדוש ברוך הוא את ברית החסד והאהבה. שכן השמירה על מצווה קלה מעידה על קבלת מלכות שמיים שלמה – האדם מקיים את דבר השם לא משיקולי תועלת אלא מתוך חיבור פנימי אל המקור הרוחני.

השכר והעונש – תוצאה טבעית

בהמשך הפרשה מתואר השכר “כי השם אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים”, וכן פירות הארץ – חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון. הרב מסביר שאין מדובר רק בפירות גשמיים, אלא בתולדות טובים בכל תחומי החיים. פרי הוא תולדה, וההצלחה מקיפה גם את העולם הזה וגם את העולם הבא.

לעומת זאת, התוצאה ההפוכה מתוארת בלשון חריפה – “אבד תאבדון”. הרב שליט”א מסביר שאין כאן עונש שרירותי, אלא תיאור החוקיות. כשאדם מתנתק ממקור החיות הרוחני, הוא נחלש ומתפורר, בדומה למכשיר חשמלי שנותק משקע. בשיעורי הקבלה והחסידות מבואר שהנפש זקוקה להזנה רוחנית מתמדת, וניתוק ממקור הקדושה גורם לאובדן ברוחניות ובגשמיות גם יחד.

הזמנה להעמיק בלימוד

השיעור מהווה פתח להבנה חדשה של מערכת המצוות כולה. כל הרוצה להעמיק במשנה זו מוזמן להצטרף לשיעורי הקבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30. שם נפתחים שערי החכמה ומתבארים סודות התורה לפי משנת בעל הסולם זצ”ל. בנוסף, מרכז ההפצה של העמותה מציע את ספרי בעל הסולם ותלמידיו במחירי עלות, ללא פערי תיווך, מתוך שאיפה להפיץ את מעיינות החסידות בכל בית מישראל. כל תרומה לעמותה מסייעת בהמשך הפצת תורת הקבלה ובהרבצת אורה בעולם.