סוד הרצון האמיתי – כוח החיבור והאהבה בעבודה הרוחנית | סולם יהודה

סוד הרצון האמיתי וכוח החיבור בעבודה הרוחנית

השיעור פותח ביסוד עמוק בתורת הקבלה על פי בעל הסולם זצ”ל. פנימיות הרצון היא העוביות הגדולה ביותר. ככל שהרצון עבה יותר, כך הוא פנימי יותר. זהו המפתח להצלחה בכל תחום בחיים.

כל אדם המצליח בתחומו, מצליח מכוח רצון חזק ומשמעותי. המוזיקאי המפורסם מתרגל שעות על גבי שעות. הרצון העז שלו דוחף אותו להשקיע את כל כוחותיו. ללא רצון משמעותי, ההתנהלות תהיה חפיפית ורחוקה מהצלחה.

כוח הסביבה בבניית הרצון

אדם מושפע מרצונות הסביבה באופן מוחלט. אחת הדרכים החזקות ביותר לפתח רצון היא באמצעות הסביבה. כאשר רוצים להצליח, הולכים בקבוצה ביחד. כך פועלים ארגוני הגמילה ברחבי העולם.

הקבוצה יושבת פעם בשבוע, מדברת ודנה. אחד מצליח, השני נופל, השלישי קם. כולם מדברים על הצלחות ועל נפילות. האדם לומד מכולם את ערכה של הקבוצה. זהו יסוד מאוד מסייע בעבודה הרוחנית.

מעלת החברותא בלימוד

קיים עניין של מניין, קיים עניין של חברותא. בחברותא אדם מצליח יותר מאשר לבדו. אמנם יש צורך בלימוד עצמי, בחזרות ובסיכומים. אולם בסופו של דבר, כשיושבים חברותא, ערך הלימוד גדל לאין ערוך.

קבוצה הלומדת את אותם חומרים יוצרת שדה רוחני משותף. גם כאשר השיעור מתקיים בשידור זום, ולא כולם באותו חדר פיזי, מבחינה רוחנית כולם נכללים בכוח הקבוצה. כולם מחזקים אחד את השני, כולם באותו רצון משותף.

פריה ורביה רוחנית בחיבור

מתכנסים יחד בימי שני ורביעי. מדליקים את המחשב, מדברים, שואלים שאלות. אחד שואל שאלה, פתאום השני ניזון מהתשובה שלא חשב עליה כלל. וכך יש פה פריה ורביה רוחנית. הפריה והרביה האמיתית באה אך ורק מתוך חיבור.

כל פירוד הוא סטרא אחרא. הזוהר הקדוש כותב: עזוב תעזוב, הקרה האחר, הסטרא אחרא, לא עושה פרי. כל דבר הבא מתוך פירוד אינו יוצר פירות. כאשר רואים פירוד, יש לדעת שאין זו צורת הקדושה. בעסקים, בחברות, בכל מקום שנוצר פירוד מגלים שאין שם ברכה.

ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד

במקום הכי קדוש כתוב: ויחן שם ישראל נגד ההר. נוקד ויחן בלשון יחיד. המפרשים כותבים: כאיש אחד בלב אחד. ככל שמתחברים באמת תוך ביטול הזולת, מתפתח רצון חזק ומשמעותי. ניתן לקבל יותר ועוד ועוד.

אין דבר שאנחנו רוצים יותר מחיבור עם הקדוש ברוך הוא. על אחת כמה וכמה כשיש תנאי מפורש, שאת הקדוש ברוך הוא ניתן לקבל רק בחיבור. אז שורה שכינה ביניהם. כאשר אין חיבור, אין שם מקום לשכינה.

מזבח של גזים לעומת לב אחד

ישנם חמישה אנשים שונים. כל אחד מושך את המגנט רק לעצמו. מה יהיה בקבוצה כזאת? יהיו חמישה אנשים שאיש לא מעניין את רעהו. אחד רוצה כבוד, אחד רוצה כסף, אחד רוצה ידע. יהיו יחידות נפרדות ללא קשר אמיתי ביניהן.

גם אם יתחברו חיצונית, הם יהיו בלשון בעל הסולם כמו שק של אגוזים. השק מכיל את האגוזים יחד, אולם האגוזים עצמם נפרדים זה מזה. אין ביניהם שום דבר משותף באמת. החיבור נובע מאנוכיות בלבד.

הפיכת המציאות – מעל מנת להשפיע

אולם אם כל אחד רואה כיצד לעשות טוב לשני, אז המציאות מתהפכת. גם אם הוא מקבל, הוא מקבל על מנת להשפיע. אני מבין שכאשר אני לומד ממישהו, אני גם משפיע לו. עצם זה שהוא מעוניין ללמד, מהנה אותו, ממלא את ייעודו.

גם כשפועלים רק על מנת לקבל מהזולת, אם עושים זאת באמת מתוך כוונה להשפיע לו, כבר יש כאן נקודה רוחנית. כאשר שניים פועלים באופן הזה, כבר אין זה שק של אגוזים. זהו משהו אחר לגמרי. איש אחד בלב אחד.

הלב היהודי – ישר אל

זהו הלב הישראלי, הלב היהודי. ישראל – ישר אל. האדם מיישר את רצונותיו אל הקדוש ברוך הוא. והקדוש ברוך הוא מיישר את רצונותיו אל האדם. זה כבר לא שק של אגוזים. את הדבר הזה אי אפשר לפרק. זהו כוח רוחני אמיתי.

ללימוד מעמיק של יסודות אלה, מוזמנים להיכנס לשיעורי הקבלה המיוחדים. ניתן גם לעיין בכתבי בעל הסולם המקוריים, ולהצטרף לשיעורי הקבלה האונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30. לעיון נוסף בנושאים אלה, מומלץ לבקר בשיעורי הקבלה החסידית.