סדר סיבה ומסובב | 25

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

כל המתרחש הוא תוצאה של השבירה

חזרה על בירור והתיקון.

למדנו שהזכר מברר את הנקבה, כלומר עולם התיקון אשר באופן כללי נקרא זכר, מצד שהוא משפיע, ואילו כל המלכים שנשברו נקראים נקבה. הכול יחסי כמובן, זאת אומרת שגם בתוך עולם התיקון שבאופן כללי כולו זכר גם בו באופן פרטי יש זכר ונקבה.

כל פרט במציאות מתחלק לזכר ונקבה, ימין ושמאל, וכן גם ימין בעצמו י ש ימין ושמאל, גם את הימין שבימין אני יכול לחלק לימין ושמאל.

הרמח"ל כותב בספר הכללים בסעיף י"ט, "עניין שהכל נעשה מבירורי המלכים קדמאין (?) הכל. מובן מדבריו שאין פרט במציאות שהוא לא בעצם מברור המלכים שנשברו.

"עולם התהו" הוא החומר לכל המציאות, צריך להבין שהרצונות העזים שהיה למלכים האלו – ה"אנא אמלוך", האגו העצום ביותר שיש בבריאה, זה האגו שמניע את כל הבריאה, היישות שמפעילה את הכול, ובכן, הכל נעשה מיברורי המלכים קדמאין בין העולמות העליונים והתחתונים העניין הוא כי האדון ברוך הוא חידש מן הארה אחת לצורך התחתונים שהיא כלל הספירות וחידש בהארה הזאת דרכים וחוקים מחודשים ממש שהם, שורשי המציאות המחודשים שבטבע. ויש בכללו גם את טבע הרוחני. כל כללי החכמה גם הם נקראים טבע, חוקים המוטבעים במציאות.

הצמצום לא חל על הבורא, זה טבע, זה חל רק על הנבראים, אבל זה חוק, חוק שמוטבע במציאות, חוק שלא משתנה כמו שהקב"ה לא משנה בקלות את חוקי הטבע, וכאשר הוא משנה אותם קורים לזה נס*,

*[לפי פרקי אבות מובן שנס הוא לא שינוי הטבע, אלא הוא גם כן היה מוטבע מראשית הבריאה, כלומר הנס היה ידוע מראש שבנק' הזאת יצטרך שינוי טבע. כתוב שהניסים הם גם כן היו: המטֶה, השמיר הכתב, המכתב, פי האתון, פי הבאר, הכל היה במציאות. האתון. היינו חושבים שברגע שבלעם בא אז הקב"ה החליט שהאתון תדבר ובאמת זה לא כך, אלא אצלו הכול ידוע מראש, אל אף שזו לא הרגילות של הטבע].

נחזור לדברי הרמח"ל והנה במלכים קדמאין היו כוללים כל האורות העתידים להיות באבי"ע[אצילות, בריאה, יצירה, עשייה], כל מה שיצא בהם עם כל אלפי השנים עד גמר התיקון הכל יצא מהמלכים.

מה שקרה במלכין קדמאין זה כמו תרכיז של כל המציאות, תמצית של כל המציאות. לצורך ה"שיתא אלפי שני".

*[ידוע שהעולם נברא לששת אלפים שנה, האם זה יתבטא דווקא פיזית בששת אלפים שנה, או לא? בפשטות נראה שכן, כי ענינו רואות שחז"ל הגדירו שאלפיים שנה ראשונות – תוהו, ונראה, אברהם אבינו נולד ב- 1948 לבריאה, זאת אומרת לקראת שנת האלפיים.

מתי מתגלה לאברהם הבורא? מתי הוא עובר לאור כשדים, כאשר הוא בן- 70, אז יוצא אברהם, ואז בערך סוף שנת האלפיים לבריאה, שאברהם אבינו בא, אברהם = אברמה.

הוזכר לעיל שעולם התיקון מ"ה החדש יצא מהמצח ומ"ה זה מתבטא בבני אדם כאברהם אבינו שהוא אבר מה, מבטא את התיקון. רואים שאברהם, בא לתקן, ע"י שאברהם לוקח את האנשים הלא מבוררים, לוקח את הבריות החיות את התהו, האפקרות, דור המבול שפגם בעיקר בהשחתה כמ"ש "השחית כל בשר דרכו" וכן בגזל. אחר כך דור הפלגה שהם נפלו בכפירה, וסדום ואמורה שהם רצח. והם זה בעצם כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

אברהם אבינו יודע שזה השתלשל מהעולמות העליונים:

מקו שמאל משתלשל הרציחה – כנגד סדום ואמורה.

מקו ימין משתלשל עניין של תאוות, גזל ואהבות נפולות זה עניין של עריות – כנגד דור המבול.

 

אברהם יודע שאין דבר כזה מידה רעה בפרטי פרטים שלא מגיעה משבירת הכלים והוא מתחיל לתקן, מתחיל לתקן ועושה עבודה מאוד חזקה, מגייר המון גרים עד שהוא זוכה גם לבן יצחק.

יצחק בא לתקן את הגבורה, את העניין של השפיכות דמים, מוסר את הנפש שלו, מת על קידוש השם, מוכן למות על קידוש ה, וכך הוא מתקן את השפיכות דמים.

יעקב אבינו מתקן את הגילוי עריות ע"י שנושא שתי אחיות בקדושה- מה שאף אחד לא יכל לעשות, ואף אחד גם לא יוכל לעשות אף פעם. זה ניתן רק ליעקב אבינו פעם אחת.

אם כן, אמרנו שכל האורות העתידים להיות באבי"ע היו כלולים במלכים קדמאין ויש לשאול עד מתי האורות יהיו כלולים במלכין קדמאין? האם רק עד לזמן התחלת התיקון?

תשובה: לא! כל השיתא אלפי שני, עד גמר התיקון.

האם זה יהיה זמן גשמי?

כן. כמו שעולם התהו היה אלפיים שנה ראשונות גשמיים.

לאחר אלפיים שנה של תוהו מגיע אברהם אבינו ומתחילים אלפיים שנה של תורה, אברהם לומד משם ועבר ומלמד את הילדיו תורה, וכך התורה עוברת בעל פה וכלול בזה ספר יצירה, ועוד כמה סודות, יצחק מעביר ליעקב, ויעקב אבינו גם יושב בישיבת שם ועבר, ארבע עשר שנים, עד מתן תורה.

ובכן, אלפיים שנות תהו, אלפיים שנות תורה, והאלפיים שנות משיח.

מתי מתחיל אלפיים שנות משיח? כשנחרב בית המקדש.

לא יכול להתחיל אור כזה גדול של משיח, רק ע"י חרבן. הכלים נבנים ע"י התפשטות האור והסתלקותו, ע"י שבירת הכלים רק אז אפשר להכין את עולם התיקון.

אין בחירה חופשית אמיתית אם לא היה שימוש בבחירה המקולקלת.

דבר זה נעשה על מנת שיהיה זמן והזדמנות לכולם לחזור, הקב"ה לא מוותר על אף אחד, לא ידח ממנו נידח.

קיימת תחושה בעם ישראל ותפילה שהגלות תגמר במהרה, אבל יש לשים לב במידה והגאולה תגיע בזמן שעם ישראל לא יהיו בשלים זה כמו לקטוף פרי בוסר, תהיה הרגשת פיספוס! הקב"ה לא מוותר על אף אחד, מחכה שכולם יהיו מוכנים, וגם אם נראה שיש בני אדם אשר כל כך רחוקים, ונראה שבטח יקח להם לפחות עוד מאתיים שנה עד שיחזרו בתשובה, אין לדאוג לקב"ה יש דרכים לעשות את זה בתוך אלפית השנייה, כאשר הבריאה תהיה מוכנה האור יופיע.

חז"ל בתלמוד הירושלמי אומרים כך גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה (ירושלמי ברכות פרק ראשון הלכה א) כמו זריחה, זה יתחיל לאט לאט ולמרות שהאדם מסתכל ורואה קצת אור, אבל הוא לא מאמין, האדם רגיל כבר אלפיים שנה לחושך, לא מאמין שהתחיל כבר התהליך, אבל יש לדעת התהליך התחיל, ומי שיש לו קצת עיניים רואה את ההפצעה של האור.

עם ישראל מחכה לאור ממש ולא רק לסימנים של הפצעה של האור, אבל זה קרוב מאוד.

כבר אלפיים שנה הדרשנים אומרים שהגאולה קרובה, אבל אין שום סימן, היום יש קיבוץ גלויות, בניין ירושלים, המון סימנים בפרטי פרטות, דור שיש בו תשובה וחסדים ותורה, מה שלא היה בו בשום דור.

דור כזה ראוי לגאולה, אלפיים שנה לא היה דבר כזה.

אלפיים שנה יהודי התפוצות לא רצו לבוא לארץ. היום רוב היהודים רוצים לעלות לא"י ועד שלא חומדים את ארץ חמדה, אז אי אפשר לעשות קיבוץ גלויות.

אז חמדו את ארץ חמדה ובאו לארץ. אומר רבי יצחק הרמ"א שכל החטא של המרגלים הוא העצם חטא שממשיך איתנו, ששנאו את הארץ. ואלפיים שנה היינו בגלות כדי לתקן את חטא המרגלים, לתקן את העניין ש"מאסו" בארץ חמדה, אז עד שלא חמדו את ארץ חמדה, שזהו תיקון ל"מאיסה", לא יבואו לארץ.

עם יראל חזר להתיישב בארץ ישראל ועכשיו אנחנו קרובים להיות שרוב עם ישאל בארצו, וכשרוב ישראל בארצו חוזרת השמיטה והיובל.]*

השורש בעולמות העליונים, העולמות העליונים הם כשורשים לעולמות התחתונים שהם ענפים, העולם העליון הנקרא עולם התהו, שבירת הכלים, הוא שורש לכל מציאות הנפרדים, בני האדם, המרגישים נפרדים מהבורא.

בהתחלה "עיר פרא האדם יולד" בהתחלה משחית ואחר כך משמש כלי של העונג הכי גדול, בורא עולם רצה להיטיב לנבראיו.

וההטבה הכי גדולה שיכולה להיות? לקבל ברצון ובחירה חופשית, בלי רצון אין תענוג.

מילוי הרצון הוא התענוג, אבל אם הרצון הוא לא בבחירה הוא תענוג מאוד חלקי ומצומצם.

הוא לא באמת חי, תענוג מצומצם. עוצמת התענוג גדלה לפי ערך הרגשת הבחירה החופשית, כאשר האדם ירגיש שהוא בוחר בעצמו לחלוטין לבדהוא נעשה שותף במעשה בראשית, ירגיש את האיחוד הגמור, ומתקיים איחוד בין שני הפכים בנושא אחד הכי גדולים שיש, הבורא והנברא שתי הקצוות הכי גדולים שיש בבריאה – הרצון לקבל והרצון להשפיע, האין והאני, היש והאין, האין סוף והסופיות מתאחדים להיות אחד.

הרמח"ל ממשיך: "וכוללים בשורש כל הנפרדים הראויים לצאת מהם אך האורות כוללים אותם בפועל ממש כי אלה ואלה הם אורות אך הנפרדים כוללים אותם רק בכח ואחר כך אלה ואלה יוצאים מהם ואומנם שורש העניין הוא כי האורות החדשות של הספירות אינם אלא שורשי המציאות שבנפרדים". זה פלא עצום בכלל שיש נפרדים.

איך בורא עולם עושה שיהיה לבן אדם את חוש הרגשת הנפרדות?

הוא עושה לו צמצום על גבי צמצום ומסכים, ועוד עולמות, וכך האדם מגיע למציאות שהוא יכול מרגיש כביכול שיש רק אותו.

מדוע הגדלת הרצון לקבל כה חשובה?

תשובה: כי ככל שיהיה לאדם רצון לקבל לעצמו גדול יותר, יישות גדולה יותר, כך הוא יהיה כלי לקבל, אחר כך שהוא יהפוך את זה לקדושה, הוא יזכה לחבר את כל יישות הזאת ל"אין", לחבר את הרצון לקבל שלו ע"מ להשפיע אז הוא יזכה להיות בדבקות באור אין סוף ברוך הוא".

לסיכום: כל המציאות הרוחנית, כלומר העולמות עם כל מה שיקרה איתם, וכן גם המציאות הגשמית ,מכיוון שהיא משתלשלת מהעולם הרוחני, היה כלול בשבירת הכלים.

יוצא מזה שאנחנו כל הזמן עסוקים בתיקון של המלכים.

אפילו הדומם עסוק בתיקון המלכים, כלומר הדומם מתברר ע"י הצומח, והצומח מתברר ע"י החי, והחי מתברר ע"י שהוא משמש את האדם, והאדם ככול שהוא עובד את ה' יותר כך הוא מברר את עצמו מנפש הבהמית ויותר מעלה אותו למדרגת יותר גבוה, לנפש אלוקית, ומנפש לרוח, ומרוח לנשמה. ומנשמה לחיה, ומחיה ליחידה, עד שהוא מגיע לתיקון השלם שלו ונדבק באחד יחיד ומיוחד – עשה עושה ויעשה לכל המעשים אין עוד מלבדו.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.