סדר סיבה ומסובב | 21

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

צמצום שני הלכה למעשה

מה קרה בעצם בשיתוף מידת הרחמים בדין שמכונה עולם התהו, שבירת הכלים, מיתת המלכים?

שיתוף מידת הרחמים בדין – הקב"ה "רצה לברא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה מידת הרחמים", או "במאמר אחד יכל לברא את העולם וברא אותו בעשרה מאמרות, עשרה מאמרות זה עוד שם של חז"ל בפרקי אבות להגיד שיש שיתוף מידת הרחמים בדין.

הזוהר דורש את הפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" על העולמות שנחרבו ודורש שכל מלך זה בעצם מידה, ספירה שנשברה, וכל ספירה כזאת היא בעצם שורש לעולם שלם.

זה בורא עולמות ומחריבן זה מה שנקרא שהקב"ה ברא שבע עולמות ואנחנו העולם השמיני המתוקן. עוד שם יש לזה, תהו, עולם התהו, מה שכתוב בתחילת בראשית, "והארץ היתה תהו ובהו", איך היא היתה תהו ובהו? הרי אם בורא עולם בורא אותה היא ודאי הייתה צריכה להיות מושלמת.

מיד שברא אותה צריכה להיות מושלמת, אלא התורה לא מתחילה באמת מההתחלה, ההתחלה זה הצמצום, מקום לנבראים.

מאיפה התורה מתחילה?

מתחילת התיקון. "בראשית"- של מה? של התיקון של העולמות, יש עולמות קודמים, חרובים והם נקראים עולמות ה"תהו".

עוד שם שיש לבורא עולמות ומחריבן הוא שבירת הכלים.

ראשית כל, הבחירה החופשית האמיתית נוצרה רק ע"י שיהיה מקום לרע אמיתי, ההתגלות של הרע כמו שגילוי של מחלה מאפשרת לטפל בה, הגילוי של היישות הנפרדת שיש באדם, יש לו שורש, פוטנציאל למרוד בה', איפה הוא התגלה? איפה יצא לפעול? ע"י שיתוף מידת הרחמים בדין.

ע"י שהמידות נשברו ונפלו למקום של חושך של כפירה אז אדם יכול לכפור עם כל ההנהגות של הבורא, עם כל הנהגה של הבורא יכול לכפור ולהרגיש "כוחי ועוצם ידי".

יוצא שהבחירה החופשית והשכר ועונש אלו הם שני נפקא מינות למעשה.

שכר ועונש – זה רק אמצעי זה לא מטרה, הקב"ה לא רוצה שנתקע במדרגה הנמוכה הזאת שנקראת שכר ועונש, אמצעי להביא את הנבראים למטרה של דבקות בה' בלי צורך לעבוד אותו לא לשם שמים.

שכר ועונש קיים רק כשעובדים את השם לא לשם שמיים.

כשעובדים את השם לשם שמיים מתעלים למקום שנקרא עץ החיים, ושמה לא שייך לא עונש ולא שכר. זה מעל כל זה. הרבה מעל זה.

הדבקות עצמה בה' היא המתנה, ויש רק את השכר, האדם צריך רק לחשוב על השכר האמיתי של דבקות באור ה'.

מה יצא לנו מעולם הכלים, מעולם התהו?- כפירות, ממלא גם אמונה. שכר ועונש אם יש רע יש גם טוב. זה תלוי איך בן אדם ילך אז יש לו שכר ועונש.

עוד נפקא מינה חשובה: שם נוצר תהליך שנותן לבן אדם את האפשרות לדרגה כזאת של עצמאיות, שהוא יכול להרגיש שהוא ברא את עצמו, כביכול.

למה להרגיש שהאדם ברא את עצמו זה כל כך חשוב? עד כדי כך כפירה! שירגיש את עצמו מציאות נפרדת לגמרי, אפילו ברא את עצמו. למה זה כל כך חשוב?

באותו כלי של עצמאיות כשהוא יתקן וידביק אותו בבורא ע"י תורה ומעשים טובים עם אותו כלי שהוא מרד בו, אותו כלי עצמאי הוא יהיה שותף של בורא עולם במעשה בראשית.

צריך להיות כזה עצמאי וכזה החלטי עד כדי כך שכביכול האדם אומר "אין בורא עולם.

כמובן, אחר כך האדם חייב לתקן את מקום הקלקול.

*[שאנחנו ראינו בפרשת בחוקת, הזוהר דורש את הפסוק של שירת הבאר- "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם וגו' ". ראשי תיבות- בחושך].

ע"י החושך – מקום הכפירה, יש מקום לבנות את הבחירה החופשית, את הרצונות שזה הכלים, להתענג על השם. כמובן לחבר אותם בבורא. כמובן, וזה נפקא מינה שלישית.

נ"מ רביעית זה בכלל שיש תהיות שאי אפשר לענות עליהן, תהו ,מלשון תהייה, יש שאלות שאין עליהן תשובה.

מדוע חשוב שיהיו שאלות פילוסופיות כאלה שאין עליהן תשובה?

תשובה: על מנת שיהיה לנו מקום לאמונה אמיתית. אמונה זה לא מה שהעולם חושב שע"י שמוחיכים לאדם בשכל אז הוא מאמין כשזה ע"י ידיעה זאת לא אמונה זו ידיעה, יש אמונה שהיא מתחת לדעת שזו טיפשות, תמימות לא אמיתית, טיפשית האדם מאמין כי הוא לא יודע.

יש מאמין אבל אף על פי שהוא יודע הוא מאמין – זו אמונה מעל הדעת.

יש אמונה שהיא לא נקראת אמונה בכלל, בטעות קוראים לזה אמונה, שהוכיחו אותה מדעית, אם הוכיחו ע"י שכל אז זה כבר ידיעה זו לא אמונה, כשיש ידיעה האדם לא צריך להאמין.

ורא עולם רוצה שנלך אחריו באמונה פשוטה. אמונה אבל לא נמוכה שמתחת לדעת אלא אמונה מעל הדעת, אפילו שיהיו שאלות מאוד קשות אנחנו בכל זאת נאמר- "ככה" למה אנחנו עובדים את השם? ככה.

*ככ"ה ראשי תיבות כתר כל הכתרים, כי הוא כתר כל הכתרים, הוא עילת העילות וסיבת הסיבות והוא סיבב את הכל.

רווח חמישי משבירת הכלים: שנעשתה התכללות במידות. יש לנו מידות ואם הם היו חד משמעיות, רק חסד רק גבורה ח"ו אדם שהיה משחית מידה אחת לא היה לו מקום מאיפה לשחזר את המידה הזאת, למשל: אדם שהשחית את מידת ההוד, הכרת הטוב, לא יודע להכיר טובה, להודות, להתוודות, זה אותו שורש של הוד. בזכות שבירת הכלים, הכלים מעורבים ממקום אחד אז יוצא שיש הוד גם ביסוד, ויש הוד גם בנצח יש הוד גם בחסד בכל הספירות יש הוד, משם אני אוכל לשחזר את מידת ההוד מחדש.

רווח שישי משבירת הכלים: יש לדעת שבסיס האמונה של עם ישראל הוא שאין רע מוחלט. הרע הוא לא בעצם, מה שנראה רע זה רק בזמניות, לעתיד לבא יתגלה שהכל לטובה, מאיפה בא הדבר הנוראי שיש לבן אדם מצב של מיתה? משבירת הכלים. למה זה חשוב? חוץ מזה שזה בנמוך, שכר ועונש, יש בזה תיקון מאוד גדול בשביל שהאדם יכול להמית מידות רעות, יש כוח לבטל דברים לא טובים שיש בו, וכן בכל מוות שאנחנו חווים, בכל גלגול האדם קובר את הרע שבו ומצמיח מחדש את הטוב, כמו זרע, נקרא זרע כי נוטריקון זה רע, זה נראה רע, למה נראה רע? זורעים אותו באדמה הוא נשחת ואז צומח, בדיוק בשיא השחתתו, ככה כשהאדם עובר קבורה צומח ממנו טהרה, משהו חדש, טוב יותר, עד שיגמר המוות לגמרי עד שנמית את כל המידות ואז יהיה רק בלע המוות לנצח" ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים" – גמר התיקון, תחיית המתים.

למסקנה הרווחנו את המוות.

מה הרווח במוות?

הרווחנו את תחיית המתים בזכות המוות, כי אם לא היה המוות לא היה נצחיות, הנצחיות בזכות ובבחירה, לא בחסד, לא במתנת חינם אלא שאנחנו כביכול נזכה להחיות את עצמנו, להיות שותפים בתחייה שלנו שיש שכר אמיתי, זה תענוג אמיתי.

היה צריך בשביל זה מוות. יש בתהליך של המוות עוד דבר נוראי: מאיפה יש לבן אדם, הבעל חי היחיד, היצור היחיד בכל העולמות, גם הרוחניים, שיש לו יכולת לקחת חיים של עצמו, מאיפה בא לבן אדם היצר ח"ו להשחית את עצמו? המלכים כל מלך שלקח את המלוכה ואמר "אנא אמלוך", כל מידה שאמרה "אני" "כוחי ועוצם ידי" ונשברה היא בעצם ידעה שברגע שהיא תגיד כוחי ועוצם ידי היא תתנתק ותמות ובכל זאת עשתה את זה מתוך השורש הזה נוצר לנו בחירה בנפש, יש לנו יכולת לבחור ח"ו, שלא נבחר בזה אף פעם, אבל יש לנו את זה ביום יום גם כן בקטן שאדם פוגע בעצמו. למה בן אדם פוגע בעצמו, מאיפה יש לבן אדם את האפשרות לעצמו רע: לדוגמא: אם עושים לבן אדם רע, מה הוא עושה? נכנס לדיכאון, הרי בכניסה לדיכאון האדם עושה לעצמו עוד יותר רע, לא רק שהאדם מרגיש את רע שעשו לו עוד הוא נהיה עצוב מזה? וגם יוצא שהוא מעניש את עצמו? מאיפה בא הדבר המוזר הזה? זה בא מכוח של השמדה עצמית, שנוצרה בשבירת הכלים.

יוצא שאת כל הרווחים שמנינו אפשר לקורא להם בשם "גילוי הרע כדי להפך אותו לטוב" שזה האיחוד הגמור.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.