
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
סדר סיבה ומסובב | 18
להאזנה
סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו
ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.
עשרה מאמרות
תקציר עד כאן
חז"ל אמרו שהקב"ה יכל לברוא את העולם במאמר אחד אז למה ברא אותו בעשרה מאמרות? ותירצו כדי להיפרע מהרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים. ועל יש לשאול הרי לא יכול היה להיפרע מהרשעים גם בלי לשתף עשר מאמרות בבריאה? ואם הוא היה בורא את העולם במאמר אחד לא יכול היה להיפרע מהרשעים לא יכול לתת שכר טוב לצדיקים? יש משהו שיכול למנוע מהקב"ה להשפיע או למנוע מהקב"ה לא להשפיע? האם יש מישהו שיכול לומר לקב"ה מה לעשות? מה זאת אומרת אם הקב"ה לא היה בורא את העולם בעשרה מאמרות לא היה יכול להיפרע מהרשעים? ולא היה יכול לתת שכר טוב לצדיקים?
רצה לברוא את העולם במידת הדין ועמדה ושיתפה במידת הרחמים, זה מאמר אחר של חז"ל, אבל בעצם זה אותו מאמר רק במילים אחרות, מה שכתוב "יכול לברוא את העולם במאמר [במידת הדין]. ומה שכתוב "עמדה ושיתפה במידת הרחמים", זה נקרא שהוא ברא אותו בעשרה מאמרות. כלומר חילק את מידת הדין לפרטים, ושם בכל ספירה יש התפרטות של עשר ספירות ובכל ספירה הוא שם מלכות. והוא שם אותה בבינה של אותה ספירה.
התכללות הזאת נקראת שיתוף מידת הרחמים בדין. הבינה [החפצה בחסדים, הרחמים, אמא] השתתפה עם המלכות[מידת הדין, דינא דמלכותא דינא] . ובכן, חז"ל אומרים שני מאמרים שונים על הבריאה, אבל בעצם זה מאמר אחד- רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה מידת הרחמים.
מטרת שיתוף מידת הרחמים בדין היא נתינת מקום לבחירה, כלומר דין או רחמים ימין או שמאל.
נתן מקום לשבירת הכלים. כמו שקרה באמת לאחר שיתוף מידת הרחמים בדין נשברו הכלים. לפי הסבר ההאריז"ל במובא שערים. האריז"ל כותב שם למה חילק את המלכות [מידת הדין] בכל הספירות? שאם מידה אחת נפגמה,כלומר לו יצוייר שאדם פגם במידת החסד הוא פגם רק בחסד, לכן יהיה לו קל לתקן אותה. אמנם אם נאמר שמידת הדין הייתה שוברת את כל הקומה, יוצא שאין פרטים, יש מאמר אחד, לכן אין אפשרות לתקן.
איך נוצר המקום לתיקון?
ע"י השיתוף, דווקא ע"י זה שלקח את מידת הדין שיתף אותה במידת הרחמים אז יש לנו מקום לתיקון.
לסיכום:
חז"ל אומרים "רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה במידת הרחמים" ובפרקי אבות כתוב "יכל לברוא את העולם במאמר אחד וברא אותו בעשרה מאמרות, וכדי להיפרע מהרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים" .
איך זה קשור?
הוא יכול לתת שכר טוב לצדיקים גם בלי עשר מאמרות וגם בלי עשר מאמרות הוא יכול להיפרע מהרשעים? לא! כי לא היה רשעים וצדיקים, לא היה שכר ועונש.
אם לא היה שיתוף מידת הרחמים בדין לא הייתה בחירה, הבחירה נוצרה מהשבירה, נוצר מקום של חלל פנוי נוצר מקום של סיגים, של כלים שבורים שמפוזרים בעולמות הנמוכים- בריאה יצירה עשיה, והאדם בתפקידו יכול לברר אותם, אז זה נקרא לתת שכר טוב לצדיקים. ומה זה נקרא להיפרע מהרשעים, בכלל לא היה רשע אם לא היה שבירת הכלים, כי כל החטאים השורש שלם נובע משבירת הכלים, לא היה בחירה בכלל. יוצא שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן, רצה לברוא את העולם במידת הדין עמדה ושיתפה במידת הרחמים, ו"ברא את העולם בעשר מאמרות" זה אותו עניין.
וכן יש עוד דבר שקרה בשיתוף מידת רחמים בדין: הכלים דהשפעה של הנתינה התערבבו עם הכלים של הקבלה, עכשיו אפשר לחזור בתשובה, אם הרצון לקבל והאגואיזם וכל הרע הוא מנותק מהטוב אז אי אפשר אף פעם לברר את הרע מתוך הטוב.
הרע נשאר רע, והטוב נשאר טוב, וגם אין בחירה. לא רק שנוצרה בחירה, אלא גם נוצרה האפשרות להיות שותפים עם הקב"ה לברר את הרע, להוציא את הרע ולהפך אותו לטוב.
בשבירת הכלים נפלו החלקים הרעים, כלי הקבלה ביחד עם כלי ההשפעה לאותו מקום, התערבו- נהיו אחד.
אז כשאני מברר את הכלים הטובים, אני מוציא איתם גם את הרע ומהפך אותו לטוב. זה עומק שני. עומק שלישי- בכלל לא היה מתגלה רע בלי השבירה. השבירה היא גלתה בכלל שיש דבר כזה רע. שזה בעצם הבחירה, הרצון לקבל לעצמו. זה הרע, כשהוא מנותק.
הבחירה כשהיא מנותקת מהבורא זה הרע בעצמו.
למסקנה אם לא היה שבירה לא הייתה בחירה וכן לא הייתה הטבה.
מהי ההטבה הכי גדולה?
הבחירה החופשית, האדם בבחירה שלו מקלקל ומתקן.
האדם יכול להרגיש כביכול כח בורא, כח עצום.
מה זה נקרא שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן? כביכול אצל האדם כשמשהו מתקלקל האדם מתקן אותו, אבל למה להחריב? אלא אצל הקב"ה זה קילקול ע"מ לתקן.
כלומר מקלקל את העולמות ע"מ לתת לאדם להיות שותף ולתקן את אותם עולמות.
"יכל לברוא את העולם במאמר אחד", אבל זה היה רק מידת הדין לא היה את השיתוף מידת הרחמים. ובהתערבבות הכלים שנעשתה בשבירה כל מידה התערבבה עם שאר המידות, יוצא מזה שהאדם מקלקל ח"ו מידת החסד הוא יכול לשחזר אותה משאר המידות האחרות.
משום שיש חסד גם בגבורה, יש חסד בהוד יש חסד בנצח משם הוא יוכל לקחת את החסד ולחיות אותו, איפה נוצרה ההתכללות הזאת? בשבירת הכלים.
הרווחים שהרווחנו משבירת הכלים הם:
- א׳. התכללות המידות, כדי שאם ישבר נוכל לתקן את זה ממקום אחר. משל: למלך שיש לו ויטראז' גדול ואמר לאומן שיחלק לו את הויטראז' לעשר חלונות על מנת שאם ישבר, ישבר לו רק חלק מהציור ולא הכל.
- ב׳. האפשרות להיות שותפים של הקב"ה במעשה בראשית, כלומר לברר את הרע, אם לא היה שבירת הכלים לא היה רע. הבחירה חופשית. שככה נוצרה הבחירה, ע"י שבירת הכלים.
- כל מלך זה מידה אחרת, נפל בעצם למקום אחר.
לדוגמא:
מלך הדעת – היה הכי גבוהה נפל לקצה הכי נמוך. למלכות.
מלך החסד- הכלי של החסד נפל ליסוד.
וכן על זה הדרך, נפלו המלכים הפוך.
וכך סדר נפילת חלקי המלכים:
החב"ד, הראשים נפלו בבריאה.
החג"ת, הגופות נפלו ליצירה.
הנה"ים, הרגלים נפלו לעשיה.
- ג׳.
- ד׳.
לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
