סדר סיבה ומסובב | 13

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

סיבה ומסובב – יציאת הפרצופים

איך הפרצופים נולדים?

כל עולם מורכב מחמישה פרצופים כנגד שם הוויה:

קוצו של יוד – כתר הפרצוף של הכתר מכונה גלגלתא.

י' – פרצוף ע"ב, חכמה.

ה' ראשונה – פרצוף ס"ג, בינה.

ו' – פרצוף מ"ה, תפארת גמ' אדם.

ה' אחרונה הפרצוף ב"ן מלכות.

עולם הראשון – עולם הכתר מכונה אדם קדמון, משום שהוא קודם לכולם, בעולם אדם קדמון קימים חמישה פרצופים:

כתר נקרא גלגלתא – האור התפשט אל המלכות אל הרצון לקבל, הכלי, הנקרא מלכות, נקרא גם בחינה ד', כי הוא משתלשל אחרי ד' הבחינות, בחינה ראשונה חכמה, יוצאת מהכתר, מהרצון להשפיע – הרצון להיטיב, ההטבה עצמה נקראת חכמה.

החכמה בסופה מרגישה שהיא נפרדת מהבורא היא כבר לא בורא, היא כבר נברא כבר מקבל היא רוצה להשתוות בצורתה אל הכתר ורוצה לדחות את אור החכמה הרצון לדבקות נקרא חסדים, לכן הבינה מכונה "חפץ חסד הוא", אבל הפוך על הפוך, דווקא מכוון שהתעורר בה הרצון האישי העצמי שלה הנקרא "אני בינה לי גבורה" מתעורר האני היישות, לכן הדין נמתק בשורשו שהוא בינה שורש של הדינים, אשר בבינה זה לא נחשב דין כי בינה עשתה את זה לשם שמיים, כדי להדבק במאציל, אבל היא שורש הדינים.

אחר כך משתלשל הזעיר אנפין, זעיר אנפין זה התפארת, התכונה שלו מחולקת לשש קצוות, כי יש בו את כל השש בחינות של הבחירה יש לו צד ימין חסד, יכול לבחור בשמאל שזה גבורה יכול לבצע בניהם שזה תפארת בחינת רחמים, יש לו גם נצח הוד ויש לו את החיבור בין הנצח וההוד הנקרא יסוד, שש קצוות בנפש של האדם אלו המידות.

כתר זה הרצונות העליונים, הבחינה של האמונה הגבוה שיש בו, הבחינה של הכתר היא שורש האדם, הבחינה האין סופיות שיש בו, שורש מאוד גבוה הנעלם ממנו, המהות שלו שנעלמת מהאדם עצמו.

החכמה – משם מתחילה ההשגה של האדם להכיר את עצמו, הכל בכוח זה שורש עדין, אולם זה שפע שהנברא כבר יכול להתקשר אליו, לא כמו הכתר שהוא נעלם מהשגתו.

בינה שהוא מתחיל להבין דבר מתוך דבר, החכמה היא כוח שהוא לא מפורט, אלא כללי כמו בחינה של זרע שאין צורה לוולד ואמא נותנת את הצורה לוולד, ככה שאדם לומד חכמה, מבריק לו איזה חכמה מלמעלה הוא לא מבין עדין מה הבריק לו זה בשלב של חכמה א"כ הוא מלביש את זה בכלים של בינה להבין דבר מתוך דבר והוא מתבונן ובונה, לשון – בונה ולד מצייר, הרצונות היותר מסודרים ומצויירים הם בבינה שם יש "יש", יישות, אבל כל זה עדין בצורה של שפע, כתר חכמה בינה נקרא אור, בחינת אורות, ג' ראשונות, ג"ר זה בחינת אורות.

ההתפשטות אל הגוף, התפארת בחינת זעיר אנפין מקבל צורה בתוך המידות.

המלכות היא האחרונה זה הכלי השלם של הרצון לקבל, המלכות זה כח השליטה, בחירה, מלכות. המלכות עושה את הנברא לנפרד ולכן עליה מתוקן המסך, מיד היא מתקנת עצמה במסך, השפע ישתלשל עליה, מיד היא מתקנת עצמה במסך כדי להחזיר את האור ולייחס אותו לבורא, אור חוזר פירושו להשתמש בשפע בצורה המתוקנת, לקבל את השפע בע"מ להשפיע, לבטל את היישות ולהיכלל ב"אין", לראות איך כל הבחירות שלי היו כללות במאציל לראות איך הוא "עשה עושה ויעשה את לכל המעשים כולם", לייחס את השפע לבורא, להחזיר את האור לשורשו ומאיפה השורש של האור הזה? מהבורא! אז אם הוא מייחס את השפע לבורא הוא לא מתנתק, כל הבעיה במלכות שהיא האגואיזם, לקבל לעצמה היא מתנתקת את השפע, את החיים, אור החכמה, החכמה תחייה את בעליה, יתנתק ממקור החיים, אם ח"ו החכמה תתנתק ממקור החיים זה נקרא "רשעים נקראים בחייהם נקראים מתים", בחייהם, הם מושכים חיים הם ממיתים את החיים האלה, הם מנתקים אותו לעצמם, אבל אם זה ע"י אור חוזר אז כבר מחוברים.

כשעשו את האור חוזר בפעם ראשונה בעולמות זה נקרא פרצוף:

הראש של כתר גלגלתא מורכב מעשר ספירות של אור ישר המלובשות בעשר ספירות של אור חוזר. לאחר שהמלכות גרמה את עשר הספירות של ראש המלכות מתרחבת ןמתפשטת לגוף, כי המלכות היא אחת, היא באמת בסיום רגלים, נק' העולם הזה, אבל כשהיא יוצרת קשר עם האין סוף זה נקרא ראש.

השראת אין סוף במדרגה נקראת ראש, שורשי כלים השורש של הנברא, ההתקשרות שלה בראש המלכות המזווגת נקרא פה, אבל אם היא עשתה (טוב) בראש מלכות פה אז היא זוכה שיתפשט השפע עד המלכות המסיימת, מי זאת המלכות המסיימת – הטבור- טוב אור שהאור מתפשט בצורה טובה בצורה של השפעה בצורה של דבקות, בצורה של ייחוס לבורא.

קדושה זה מהפה עד הטבור, מהטבור ולמטה אסור לקבל את האורות שם נקרא כוחות סיום, שם מסתיימים האורות וזה פרצוף של אם – סיימנו איך פרצוף הראשון יצא בעולמות. העולם הראשון האדם הראשון – אדם קדמון עולם הכתר יש בו פרצוף ראשון: כתר, גלגלתא, עשר ספירות באור ישר ירדו אליו. המלכות לא יכולה לקבל לכן תיקנה את עצמה במסך [כוח עיכוב] לקבל ע"מ להשפיע, לקבל בקדושה.

אור חוזר נקרא לבוש של החסדים שהיא בעצם אומרת הכל בחסדו ית' מייחסת את כל השפע לבורא זה נקרא אור חסדים שמלביש את אור החכמה והיות שהיא זכתה בו בראש היא עשתה את העבודה נכון בראש, המלכות המזווגת מזכה את המלכות, את הגוף לקבל, נעצר השפע במלכות המסיימת זה בעצם כח אחד, המלכות היא בעצמה מזווגת והיא בעצמה מסיימת רק אני קורא לקשר שלה עם הבורא ראש, אז נקרא למלכות פה ולכוח סיום גוף, עד איפה היא יכולה לקבל בפועל ע"מ להשפיע – טבור. באמת אין מקומות ברוחני, זה הכל במלכות, בנפש שלנו, הרצון לקבל שלנו כשאנחנו חושבים על הבורא מתחילים לקבל את השפע ורק עושים את העבודה של הכוונה עוד לא בפועל מקבלים, זה בחינת הראש השראת אין סוף במדרגה מה שהתקשרנו באין סוף ומה שקבלנו בפועל את השפע בקדושה נקרא גוף, מהפה עד הטבור, עיקר הקבלה, גופא, עיקר השפע, והסוף זה כל כוחות סיום המסכים שלא לקבל את השפע בצורה מנותקת.

איך יוצא פרצוף מפרצוף? איך יצא הפרצוף ע"ב חכמה מפרצוף כתר?

ראשית יש להבין את תהליך הביטוש הנקרא ביטוש אור מקיף באור פנימי. פרצוף ראשון הנקרא גלגלתא דא"ק, איך יצא החכמה? הרי פרצוף כתר קבל שפע למה שירצה להשתנות להוציא פרצוף חדש. המשל של ביטוש של אור מקיף המבטש את האור פנימי -האור שהוא זכה, מה הוא זכה? במדרגת הכתר? הרי יש עוד הרבה שפע אין סופי בחוץ, האין סוף אומר לו אני רוצה להשפיע אליך יותר הוא צריך לוותר על המדרגה הקודמת כדי לזכות המדרגה הבאה.

למה הדבר דומה: לאדם הלומד סוגייה, דף גמרא. למד את המשנה הבין אותה טוב, גרס את הגמרא מבנה כללי שקלא וטריא לאחר מכן שהוא יושב להתבונן בדף שהוא למד בעל פה מתחיל מלא קושיות: זה לא מסתדר עם זה והרישא לא עם הסיפא והמשנה הקודמת סותרת את המשנה הזאת ויש עוד במסכת אחרת עוד יותר מהווה לו קושיא, ככל שיהיו יותר קושיות יהיה לו יותר הסתלקויות של האור, מה הם הקושיות? קיימות הבנות חדשות – אור מקיף שהוא עדיין לו מבין אותם, שֶכל גדול ממנו אשר סותר לו את השֶכל שהוא כן מבין, לאט לאט השכל הגדול גורם לו להבין שהוא לא מבין, מסלק לו כל האור פנימי מה שנשאר לו לעשות זה זיווג חדש, מדרגה חדשה וזה נקרא חכמה. בהתחלה הוא הבין בצורה שורשית בחינת הכתר של הדף, זו רק ההתבוננות הכללית השורשית שלה, הוא שינן את הדף, אבל עכשיו שהוא התבונן בו עם כל הקשיות והתירוצים יתפשט מדרגה של החכמה עכשיו הוא מבין את החכמה את הדף, אבל עדיין קשה לו לפרט אותה ולהסביר אותה לאחרים, בשביל זה הוא יצטרך לעשות עוד התבוננות וזה כבר יהיה בינה של הדף, אחר כך שהוא ידע לתת את זה ממש להוציא את זה בפועל זה כבר יהיה דעת, זו"ן של הדף. זו"ן של המוחין הם עלו וחיברו בין חכמה לבינה אחרי שהם התפשטו ויצאו לגוף שזה הזעיר ונוקבא, ואילו המלכות של הדף זה ממש כבר שיעור מעשי.

כל הבנה ראשונית היא מכילה משהו מאוד כללי כתר אור פנימי, צריך לדעת שיש עוד אחריה עוד הרבה הבנות יש עוד מקיפים יש דברים שלא היבנו האור מקיף יגרום לנו להבין יותר. כי הוא יגרה אותנו להשיג עוד חלקים ממנו אבל כדי להשיג אותו נצטרך לאבד את המרגה הקודמת, כלומר חייבת להיות הסתלקות. וזה כלל שמופיע במבוא שערים דף י"ב "בכל יציאת אורות מחודשים ועולמות נוספים אינו אלא ע"י צמצום אור". פירוש: ע"י הסתלקות, ע"י הביטוש – מכה, סטירה יש לאדם סטירה בנפשו או סטירה בסוגיה, סטירה בין האוד מקיף שהוא כל כולו להשפיע והוא גדול מאוד לבין האור פנימי שהוא קטן ומצומצם, אמנם מצד אחד האור פנימי הזה הוא גורם את השמחה את השפע את ההבנה, האדם שמח ממנו לא רוצה לוותר עליו מצד שני יש עוד הרבה שפע בחוץ שגורם לו להזדכך לוותר על המדרגה הקודמת כדי לזכות ולקבל את המדרגה החדשה.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.