
סרוק לתרומה
באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א
סדר סיבה ומסובב | 2
להאזנה
סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו
ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.
סדר סיבה ומסובב 2 קו ומסך סיכום
ג' פועלות הראשונות הם:
- הסתלקות של האור מכל הד' בחינות שאמרנו שד' בחינות זה בעצם חכמה בינה תפארת ומלכות.
- שנעשה מקום אל העולמות, מקום זה גילוי של גבול מקום גבול סיום של אור אין סוף, אור אין סוף היות וח"ו אי אפשר לשנות את הגבולות של האין סוף, כי אין סוף ברוך הוא לא משתנה, כי שינוי שייך בנברא, בבעלי חסרון.
כלל גדול שינויים זה אצל בעלי חסרונות, למה אדם משתנה ממצב למצב, למה אדם קם והולך למקום מסויים, למה הוא ממצמץ בעיניים, אפילו למה הוא עובר אפילו ממחשבה למחשבה? כדי למלאות חסרונות, אבל אדם שהוא בעל מילוי של כל החסרונות אז יהיה בלי תנועה, הבורא יתברך הוא במנוחה מוחלטת לכן כל מה שאנחנו מדברים בחכמת הקבלה זה רק מצד הגילוי לנבראים אז מה זה המקום? אמרנו שזה גבול ע"מ שיהיה יישות לנברא אם הנברא יהיה בלי גבול אז הנברא יהיה כלול באינסוף ולכן יש קודם כל צמצום שמשמעותו שסילק את האור זה לסלק את השלמות כדי לגלות את חוסר נאמר את ענין הצמצום בכמה אופנים: הוא סילק את האין גבול כדי שיהיה גבול, הוא סילק את האין כדי שיתגלה היש ואז תהיה יישות הוא סילק את הידיעה שאם לא יסלק את הידיעה שלו יתברך אז לא יהיה מקום לנברא לבחור כי גלוי כל הידיעה של הבורא שהבורא יודע עליו הכול כל מה שהוא יעשה גם בעתיד אז איפה יהיה לו בחירה לכן הוא סילק את הידיעה הזאת כדי שלנברא מקום ומציאות וכך יהיה לו בחירה. היות והוא סילק את כל המילוי אז ממלא הוא גילה את הרצונות לקבל כת כל החסרונות כל השתוקקות וזה נקרא צמצום.
- כלים דעשר ספירות דעיגולים למה התגלו כל הכלים שהיו כלולים באין סוף בסוד הוא ושמו אחד למה הם מתגלים ככלים של עיגולים. עיגול זה משל תמיד שאנחנו נראה בחכמת הקבלה ענין של ציור מיד צריך לתרגם מהי המשמעות הרוחנית ונתרגם עיגול לכלי קבלה רוחני שמקבלים בלי הבחן מדרגות שאני רוצה לבטא שהנברא מקבל בלי הבחן מדרגות אני מצייר עיגול עושה נקודה באמצע ואומר הנה המקום של הנברא זו הנקודה באמצע הנה הוא מקבל מהעיגולים בהשוואה אחת אין הבדל בין מעלה למטה ובין הצדדים כי זה עגול ואם נמתח קו מכל בנקודה בעיגול יגיע אותו אורך קו עד הנקודה האמצעית וזה משל לעניין של השגחה כללית דהיינו אין הבחן מדרגות אין הוא צדיק הוא רשע הוא עלה למעלה הזדכך הוא ירד הוא חטא התרחק כולם מקבלים מחוקי הטבע בשווה וזאת הנהגה שלא קשורה לשכר ועונש כי שכר ועונש שייכם רק אצל בעלי בחירה ולכן בעיגולים יש השוואה אחת את הטבע. לא שייך לומר בטבע בעלי חיים רשעים צמחים צדיקים ולמרות שרבי נחמן אומר שלכל עשב יש ניגון משלו והרועים הצדיקים מעלים את הניגונים האלה הניגון הזה זה ניגון קבוע מהבורא שהטביע בהם זה המלאכים זה כוחות הטבע מה זה מלאך – הכל זה כוחות של הבורא.
כאשר הקב"ה רוצה להפעיל משהו בבריאה הוא מפעיל אותו ע"י כוח רוחני הנקרא "מלאך" שבעולמות העליונים הוא הולך ומתגשם, הכוח הרוחני הזה הולך ויורד עד לעולם הזה ופה בעולם הזה הוא יתבטא כחוק טבע. אדם שלא לומד קבלה הוא חושב שכח המשיכה בכדור הארץ הוא תמידי, וידוע לנו שזה לא נכון. הקב"ה מהווה את זה בכל רגע נתון הוא יכול ברגע אחד שכח זה יתבטל, ההוויה שהוא מעל הטבע בחר שהטבע [גימ' אלוהים] יהיה עם התכונות שיש בטבע, אבל באמת המחייה את החוקים שבטבע זו ההוויה, זה נקרא ה' הוא האלוקים, לא לחשוב חס ושלום שהטבע שנמצא לנגד עינינו זה דבר מוטבע ומחויב. זו ח"ו שיטת הפילוספים, הפילוספים סברו שהעולם קדמון, הם מודים שיש בורא לעולם הם רק לא האמינו שיש קשר בין הבורא לנבראים. ואילו היהדות אומרת שלא רק שיש קשר בין הבורא לנבראים הוא קשר תמידי בהשגחה פרטית בכל רגע נתון והם גם עתידים להדבק בו ולהגיע לייחוד מושלם וזה ע"י התורה הקדושה המגלה את כל הדרכים, לכל נשמה לפי הייעוד המיוחד לה מגלה את כל הדרכים על מנת שהנשמה תשיג בחזרה את השורש שלה, והשורש של הנשמה זה אצלו יתברך. כי הנשמה זה חלק אלוקה ממש! לא רק שהוא לא עזב את העולם, אלא הקשר הוא תמידי וגם הבורא רוצה ומייחל כביכול מתי אנחנו נחזור להדבק בו, אז יוצא שאצלו יתברך בכלל לא יצאנו. באין סוף אנחנו בשלימות, בעולם הזה אנחנו מלובשים בגוף, מרוחקים מהשורש שלנו ובאמת האדם צריך כל הזמן למתוח קו אל השורש שלו וזה נקרא "קו אין סוף" זה נקרא תקוה פירושה של תקוה הוא מתיחת הקו הזה על כן נקוה לך, נעשה קו, עד אליך יתברך אמנם זה נאמר בדרוש, אבל זה נאמר רק כדי להמחיש את סדר ההשתלשלות שהוא עבודת ה' לא מהלך טכני [אינסטלציה] חכמת הקבלה חייבת להיות מובנת גם בעבודת ה' וגם מה זה אומר לנו תמיד? מה המשמעות? מה הנמשל שמתחבא מאחורי כל משל.
לסיכום משל העיגול: השוואה אחת וזה עניין של להשגחה כללית לעומתו, הקו עניינו לחזור אל השורש מה זה הקו? למה הקו נקרא השגחה פרטית? קו זה קבלת האור ע"י מסך והכלי שמקבל בכך מסך נקרא צנור והאור שמתלבש בצנור נקרא קו.
איל נוצר הקו?
תיקון מסך המגביל ומעקב על האור מלהתפשט בבחינה ד'. מה זה אומר? הבחינה ד' החליטה שהיא מצטמצמת כדי לא להתנתק מהבורא היא רוצה קשר עם הבורא כדי להיות במדרגה יותר נעלה חשק של יתר דבקות, מה זה "יתר דבקות" זה להשיג שהבחינה "שמו" תהיה בעצמה גם כן כמו ה"הוא" הבחינה ד' שהיא השורש לנבראים ע"י הצמצום יהיו כמו האור בסוד הוא ושמו אחד, כלומר המטרה הנעלה להדבק בעצמותו יתברך לא רק לקבל מתנה אלא להיות נותן המתנה זה ה – יתר דבקות שרוצה בחינה ד' להשיג ע"י הצמצום והעבודה מבחירה. לאחר הצמצום היא עכשיו ריקה מאור וזה מקום לעבודה עכשיו נוכל לעבוד בבחירה ולחזור לשורש שלנו, אנחנו הנבראים בחינה ד', שמו יתברך אנחנו נקראים "שמו" כי ע"י נעשה גילוי שמו יתברך, מה זה לקדש את שמו יתברך שהנבראים מגלים את מציאות הבורא מה זה השראת שכינה? שהאור של ה' שוכן אצלנו, ככל שאנחנו יותר ראויים לגילוי אור ה' נקרא שיש עילוי יותר גדול לשכינה ושאנו מגלים ש"ה' הוא אחד ושמו אחד" נגמר התיקון, כדי להגיע למטרה הסופית הזאת לומדים קודם כל את כל חכמת הקבלה וכך מגלים לנשמה את ה"מפה" איך לחזור לשורש שהיה לפני כל צמצום ולםני כל פירוד מלמעלה למטה, אז נפרדנו, הפירוד הלימוד הראשון היה הצמצום שהוא השורש לכל הצמצומים בעולם, והשורש לחסרונות לחלל הפנוי לקליפות.
- יש לדעת שאין בשלב זה אין פה שום קליפות יש רק חלל – מקום עבודה, מה עשתה הבחינה ד' כדי להמשיך את העבודה? תיקנה את עצמה במסך. זה אומר כוח התגברות לקבל את האור בעל מנת להשפיע כדי לא להיפרד, אם היא מקבלת אז היא צורה נבדלת מהבורא, הבורא אין לו ממי לקבל הוא רק משפיע ואם הבחינה ד' רק תקבל אז היא תפרד, לכן הבחינה ד' מתקנת את עצמה במסך שמחזיר את האור לבורא הנקרא אור חוזר, שגם זה משל, אם כן מה זה אור חוזר? הפירוש הוא לייחס את האור לבורא להחזיר את האור לשורש שלו שיהיה באותו צורה כמו שהבורא הוא רק משפיע היא עכשיו תקבל את האור, אבל רק בצורה של השפעה, אם נגיד את זה בלשון של היישות, אז האור חוזר פירושו להחזיר את האור ל"אין" כל השפע שהיא מקבלת היא מייחסת אותו ל"אין" היא לא מגבילה אותו שזה שייך לגבול שלה, היא לא אומרת אני חיברתי את זה, זה בגבולות שלי. היא מבטלת את הגבול שלה היא מבטלת את היישות שלה היא מבטלת את הרצון שלה לקבל, וזה נקרא להחזיר את האור לשורשו, קו.
מסך זה כוח ההתגברות לא לקבל את האור לעצמי לאגואיזם, שאני בנפש שלי מקבל שפע [כל שפע הוא רוחני בסופו של דבר כל שפע הוא בא מה' יתברך אז בין באכילה ובין בשתיה ובכל תענוג אחר]. אם אני מייחס את התענוג לבורא – זה נקרא שהאור חזר, אבל אם הנברא מייחס את התענוג לעצמו – "כוחי ועוצם ידי" הנברא הגביל את התענוג. וזה דומה לבן אדם שלוקח אור של שמש ואומר אני רוצה רק את הקרן אור וסוגר אותו בחלון, כדי שהאור יישאר לו בחדר, אפשר לעשות כזה דבר !? ברור שלא, גם את האור של ה' אי אפשר לכלוא בחדר, אפשר לקבל אותו רק ע"י ביטול , זה נקרא להפוך את ה"יש" ל"אין", הנברא נשאר אין סופי, הבנה שאנחנו לא בוחרים, בחירה מנותקת מהבורא, אלא בוחרים עם ה' ומה שהשם נותן אנחנו בוחרים, לא בוחרים בחירה מנותקת לא מקבלים לעצמנו, אלא מקבלים בצורה שהבורא משפיע כמו שהוא משפיע רק כדי להיטיב גם אנחנו נקבל רק כדי לעשות נחת רוח לבורא רק כדי להטיבי לבריאה רק כדי להיות אחד איתו.
סיכום על המסך והקו
הקו הוא התפשטות או"ס ב"ה לתוך החלל דרך המסך. המסך הוא כוח התגברות לא לקבל את האור לעצמי, לא לייחס אותו ליישות הנפרדת – לנברא, אלא להשאיר אותו בצורה של אור, ונשתמש בשלוש שפות ) בעל הסולם, הרמח"ל והאדמו"ר הזקן).
א. כשהנברא מבין שהכל בכוח הבורא, לא מייחס את הכח לעצמו ליישות שלו ואז הוא מבטל את הכוחי ועוצם ידי הוא מחזיר מיש לאין, חוזר להיות אין סופי וכך האור מתלבש, בנברא האור אין סוף לא מתנתק ומוגבל ביישות, אלא נשאר בחינת אין סוף. כל עוד הנברא מקבל בישות הוא עושה סוף לאור כי ישות היא סוף אבל האור הוא אין סופי ולכן חייב לבטל את היישות וכך נשאר האור בתוך הנברא בלי להפרד
ב. כשהנברא מבין שהבורא יתברך הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים וזה לא הבחירה המנותקת של הנברא, אלא זה הבחירה המיוחדת של השם שכוונה זו אז הוא מחזיר ומייחד את הבחירה לה' וכך האור נשאר אור אין סופי, אבל כשהוא בוחר לעצמו הוא מנותק מהבורא.
ג. כשהוא מקבל את האור ע"מ להשפיע הנברא הנברא נדבר בבורא כי אז כמו שהאור הוא רק בנתינה אז גם הכלי עכשיו מקבל את האור רק בצורה של השפעה ונתינה, נתינה לבריאה, נחת רוח לבורא, ולכן זה נקרא שהוא מחזיר את האור לשורשו כי השורש הוא א"ס ושם יש רק נתינה וצורת קבלה זו נקרא אור חוזר.
נחזור על המושג מסך – כוח התגברות לא לקבל את האור לעצמנו. הנטייה הטבעית שלנו היא לקבל אותו לתוך הכלי קבלה שלנו בבחירה החופשית שלנו ואז זה מגביל אותנו באגואיזם – יישות נפרדת.
להחזיר את האור לשורשו – זה אומר לייחס אותו לבורא כלומר ביטול היש, רצון לקבל ע"מ להשפיע. וזה עצמו הקו. הקו של האור אין סוף שהתפשט לתוך החלל יכול להשתלשל רק ע"י מסך כלומר לצמצם את האור ולייחסו לבורא. המסך נולד בעקבות הצמצום.
שיעור קודם למדנו על הצמצום שהמשמעות היא פינה מקום לנבראים "סילק את האור לצדדים", וכדי לקבל את האור מהאין סוף בצורה מתוקנת. תיקן את עצמו במסך כוח התגברות – לקבל ע"מ להשפיע, אור חוזר – המסך עשה אור חוזר, וצורת הקבלה ע"ע מסך ואור חוזר היא נקרא צינור והאור שעובר דרך הצינור נקרא קו.
לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו
לחנות הספרים

תלמוד עשר הספירות הַמְבוֹאָר | סט | 5 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירות | תע"ס הוצ' מקורית | 7 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות

הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר | זוהר הסולם | 21 כר' | גדול

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.קשה)

זוהר הסולם | 21 כרכים | מהדורת כיס (כ.רכה)

כתבי האר"י | 15 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי האריז"ל

עץ חיים | 3 כרכים
סטים וערכות לימוד, כתבי בעל הסולם, כתבי האריז"ל, כללי

נפלאות הרב"ש אשלג | כתבי ה'ברכת שלום'

ציור של הרב יהודה אשלג | בעל הסולם
