סדר סיבה ומסובב | 7

סדר סיבה ומסובב | הרב שגב רומנו

ביאור מקיף ומעמיק על סדר השתלשלות העולמות הרוחניים, כפי שביאר אדמו"ר הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל מחבר פירוש הסולם על הזוהר הקדוש | בסדרת שיעורים נפלאה, מבאר הרב שלב אחר שלב את יציאת עשר הספירות בדרך קודם ונמשך | כפי בכתב 'בעל הסולם' בספריו 'תלמוד עשר הספירות'.

 

ראש

פרצוף משמעותו זה הנהגה שלימה, יש פרצוף שמבטא הנהגת הכתר הרצון להשפיע הרצון להיטיב הנהגת הייחוד שאף פעם לא היה רע בהנהגה של הכתר.

יש הנהגה שנקראת חכמה שנקראת חכמה כל השפע, החיות, החכמה תחיה את בעליה וכן הלאה יש כל מיני פרצופים זה. כל פרצוף משתלשל בצורה של ראש תוך סוף, האור, השפע המתפשט ומכה במסך, המסך זה כוח ההתגברות לא לקבל את האור בצורה טמאה, בצורה שמנתקת אותנו מהבורא לא על מנת לקבל לעצמנו לא בצורה האגואיסטית, אלא על מנת להשפיע או בהבנה שהוא "עשה עושה ויעשה לכל המעשים" אז מחזירים את השפע לבורא מייחסים אותו לבורא וזה נקרא אור חוזר. מחזירים את האור לשורשו כמו שבשורש הוא רק מיטיב הוא רק משפיע, ככה גם הנברא שהוא רוצה לקבל בצורה מתוקנת, בצורה של קדושה אז הוא מפעיל את המסך שזה החזרת האור. בפעולה זאת מתחלקת לשתי פעולות שהם הפוכות זו לזו: דחייה של האור וההלבשה של האור, שתיהם נעשים במקביל המסך היות ויש בו כוח דחייה אז הוא מחזיר את האור, דוחה את האור ומחזיר אותו לשורשו, אבל יש בו גם את היכולת להלביש את האור, היכולת להלביש את האור נקראת אור דחסדים הנוצר מתוך הדביקות של הנברא, חסדים זה עניין של אהבה, שהנברא מתקשר באהבה לבורא רוצה להידבק בו.

דביקות זה עניין של אור דחסדים האור דחסדים הוא אמנם אור ממועט יותר בהרבה מאור החכמה, אולם הוא מאפשר לקבל את אור החכמה, כמשל לצל שהוא אמנם מחשיך את האור הוא מצליל את האור, אבל הוא מאפשר את הקבלה שלו. כמשל ללבוש לבגדים לבושים הם מכסים את האדם אבל הם מאפשרים לו להתגלות, ככה אור חסדים הוא ממעט את האור העוצמתי של החכמה, אבל מאפשר לו להתלבש או משל אחד זה המשל עצמו משל זה דבר שמכסה על עצם החכמה הוא לא מגלה לנו מה באמת החכמה מה הנמשל אלא מכסה אותו במשל, אבל דרך המשל קל להבין את הנמשל ככה בורא עולם סידר את החכמה הנפלאה הזאת שכדי שיהיה לאדם עבודה מצד עצמו הבחירה שלו שהוא יבחר הוא יקבל את זה בצורה מפרידה ומנותקת לקבל את זה לעצמו לקבל את זה בכלים מצומצמים של גבולות מסוימים, מגביל את האור אז הוא לא יכול לקבל את האין סופיות,

אמנם הטבע של הגוף הוא לקבל לעצמו ככה בראו אותו, אבל זה לא כדי שזה יישאר ככה שכדי שהאדם יוכל להנות מהנאה הגדולה ביותר שהיא שהוא יהיה דבוק בבורא מתוך בחירותו, כי אם זה לא יהיה בבחירה הנברא לא יהיה דבוק בבורא, אם הוא לא יעשה את העבודה ורק יהיה בטל ומובטל כלפי מעלה, אז הוא לא יהיה דבוק בבורא, כי דביקות היא השוואת צורה וכמו שהאור האלוקי "אין מי יאמר לו מה תעשה ואין מי יאמר לו המה תפעל כי הכל מעשה ידיו" ככה הנברא שהוא נדבק בו הוא צריך להיות בבחינה הזאת שגם הוא מתקן והוא פועל והוא עושה, אבל אם הוא יעשה את זה בצורה של ביטול בלבד רק להתבטל, בורא עולם היה בורא אותו משפיע לו את כל ההטבה, למה ההטבה הזאת הייתה חסרה כי היא לא דומה לאור הוא רק מקבל, זה נקרא נהמא דכיסופא לחם ביזיון כדי למנוע את הלחם ביזיון הזה, כדי לתקן את זה צריך לתת לו לעבוד מתוך בחירה, איפה הבחירה במסך האם ימסך את האור האם הוא ילביש אותו באור חסדים האם הוא ידחה, אמרנו הוא לא דוחה את האור, נכון שכתוב בספרים הקדושים שהוא דוחה את האור שהאור מכה במסך הוא נדחה לאחוריו,

אלא הכוונה שהוא דוחה את צורת הקבלה המקולקלת הוא דוחה את הנקודה בנפש של לקבל לעצמו הוא דוחה את הבחינה הזאת שהוא אומר כוחי ועוצם ידי באופן אוטומטי אם הוא דוחה את "הכוחי ועוצם ידי" אז מה כן נשאר לו, זה הכול השגחה של הבורא זה נקרא שהוא החזיר את האור כי זה לא מקומות פיזיים זה לא עלה למעלה וירד למטה אלא אור יורד הכוונה שהוא מתקבל אצל הנברא בצורה של סוף של גבול של מקום מצומצם מחזיר את האור זה אומר שהאור חוזר להיות אין סופי לא מוגבל משתווה בצורה שלו למאציל אבל סוף סוף הבורא ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו הוא צריך לא רק לדחות אותו, אלא גם לקבל אותו בצורה המתוקנת וזה לקבל על מנת להשפיע, זה נקרא לקבל בקדושה, זה לקבל עם כל המשמעות של חיבור לאור לא ניתוק ממנו והדביקות הזאת היא הכל נעשה לפי הכוונה, כמובן יש מצוות ועבירות ואדם לא יכול לכוון לעשות מצווה ע"י שהוא פועל נגד השולחן ערוך הוא לא יכול אכול דבר איסור ולכוון לברר אותו או לעלות אותו זה וודאי שלא. אבל בתוך הדברים המותרים ככל שהוא מכוון שזה מהבורא מייחס את זה לבורא לא "כוחי ועוצם ידי" אלא הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים זה נקרא שהוא מחזיר את האור לשורש מייחס אותו לשורש.

לסיכום: בראש יש לנו בעיקר שתי כוחות דחייה לא לקבל בצורה המקולקלת לא דוחים את השפע לא שדוחים את התענוג אלא דוחים את צורת הקבלה המקולקלת של התענוג ומייצרים דביקות, אור שנקרא אור חסדים אור של אהבה אור של דביקות האור הזה מאפשר לנו לבוש לאור החכמה עכשיו יש לנו בראש עשר ספירות של השפע שנקרא אור ישר ועשר ספירות של הלבוש שנקרא אור חוזר ועכשיו יש לנו ראש שלם זה ראש כל התהליך הזה הוא התקשרות של הנברא בבורא התקשרות של הנברא בשפע האין סופי ולכן הראש הוא בחינת אין סוף היות ואין שם גבולות, הגבול הוא מתחת לראש הוא על הקבלה בגוף עצמו, אבל הראש עצמו הוא בחינת זך מכל עוביות הוא בחינת השראת אין סוף במדרגה ככה זה נקרא בעץ חיים. הראש הוא תמיד השראת האין סוף באותו מדרגה מה זה אומר? כל מה שהבורא רצה, חשב להיטיב לאותו נברא כלול בראש ועל זה חז"ל אמרו שהעובר נר דולק לו על ראשו ומלמדים אותו את כל התורה והוא רואה מקצה העולם ועד סופו זה המשל, חז"ל רמזו שם במסכת נידה על התהליך הזה שבראש כלול כל השפע של הנברא כלול כל התקשרות שלו עם הבורא כל מה שמחשבת הבריאה חשבה להיטיב לו כבר כלול לכן זה נקרא רואה מסוף העולם ועד סופו,, כל מה שיעבור עליו זה בחינת עיבור, בעיבור כבר יש את התוכנית של מה שיהיה עם האדם הזה בכוח כל ה"בכוח" שלו קיים שם התרקמות שלו בכוח למה זה נקרא שהוא רואה מסוף העולם ועד סופו כי כל השפע שהוא עתיד לקחת כבר בפוטנציאל קיים שם בתוך העיבור הזה בבחינת הראש אבל כדי שהוא יוכל לקבל את זה בפועל זה יצטרך לרדת זה נקרא מהראש לגוף וזה התלבשות בכלים בפועל נקרא כבר גוף.

 

לעמוד שיעורי הקבלה של הרב שגב רומנו

לרכישת ספר 'מילון הסולם' של הרב שגב רומנו

לשיעורי קבלה וחסידות מכל מרבני המרכז 

אהבתם? שתפו
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
הישארו מעודכנים
הירשמו לניוזלטר שלנו ותהיו מעודכנים בכל שיעורי הוידיאו שלנו

לחצו Ctrl + D במקלדת והאתר יתווסף לרשימת המועדפים שלכם.