ניצבים | תשע”ז | גילוי והסתר – הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

פרשת ניצבים — סוד הנסתרות והנגלות בעבודת הבורא

בשיעור מיוחד לפרשת ניצבים מתעכב הרב שקד אליהו פנחס שליט”א על אחד הפסוקים הידועים בתורה. הפסוק אומר “הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה”. הרב שואל שאלה יסודית. למה התורה טורחת לציין שהנסתרות שייכות לבורא. הרי פשיטא שהבורא יודע את הנסתרות מאיתנו. רבנו שליט”א מבאר שהפסוק פונה אל האדם עצמו. הוא מלמד את סדר העבודה הפנימית של איש הישראלי. המעשים החיצוניים מסורים לנו ולבנינו. הכוונה הפנימית מסורה רק לבורא יתברך.

סיפור המלכת דוד המלך כמשל ליסוד הגילוי וההסתר

הרה”ח פותח בסיפור המלכת דוד המלך על ידי שמואל הנביא. הבורא ציווה את שמואל להדיח את שאול המלך לאחר מלחמת עמלק. שמואל אהב את שאול אהבה עזה ובכה עליו ימים רבים. הבורא ציווה אותו ללכת אל ישי בבית לחם. שמה ימליך את אחד מבניו למלך על ישראל. הרב מתאר כיצד ישי הביא לפני שמואל את שבעת בניו. אליאב הבכור היה גבוה ויפה תואר. שמואל היה בטוח שהוא המלך העתידי. הבורא גילה לו שאליאב כעסן ואינו ראוי. כך עברו כל שבעת הבנים לפני שמואל. אף אחד מהם לא נבחר.

האדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב

הנביא שאל את ישי אם יש עוד בן. דוד המלך היה הילד הקטן, הנער האדמוני. הוא היה מודח במשפחתו ונשלח לרעות את הצאן. כאשר הובא דוד בפני שמואל הנביא נבהל. בחכמת הפנים ידעו שאדם אדמוני נוטה לשפיכות דמים. הבורא אמר לנביא “אל תסתכל אל מראהו ואל גובה קומתו. כי האדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב”. דוד אכן יהרוג אויבים. אך הוא יעשה זאת רק על פי הוראת סנהדרין. הוא יפה עיניים הרואה את המציאות באמת.

הגדרת הנגלה והנסתר בעבודת ה’

רבנו שליט”א חוזר אל הפסוק. הוא מיישם את המשל על חיי האדם. הנגלה הוא מה שהעיניים רואות. הז’קט, החליפה, הפעולות הגלויות. הנסתר הוא הכוונות, הרצונות, המניעים הפנימיים. מבאר רבנו שלפעמים גם האדם עצמו אינו יודע את רצונותיו האמיתיים. הוא משוחד מטעם היצר הרע ומטעם הרצון לקבל. הוא עושה פעולות ומצדיק את עצמו. אך באמת המניעים הפנימיים שונים לחלוטין. עיון מעמיק במושגים הקבליים מבהיר נקודה זו.

המצווה החיצונית היא הנגלה

בדרך עבודת הבורא, הנגלה הוא המצוות המעשיות. הדלקת נרות שבת, הנחת תפילין, תפילה במניין. כל אלו גלויים לעין. האדם רואה בעצמו ובזולתו אם קיים אותם. זוהי הבחינה של “הנגלות לנו ולבנינו”. הבחירה אם להדליק או לא להדליק מסורה ביד האדם. הבחירה אם ללכת למניין או להישאר בבית מסורה לו. המעשה עצמו הוא הצד הגלוי של עבודת הבורא. מי שמבקש להעמיק בנושאים אלו ימצא תועלת רבה בשיעורי הווידאו של הרב שקד.

הכוונה הפנימית היא הנסתר

הכוונה היא הנסתר האמיתי. אדם מתבונן במצווה של חברו ואינו יודע מדוע הוא מקיים אותה. האם הוא מקיים את המצווה מאהבת הבורא. או שמא הוא מקיים אותה לכבוד עצמי. אולי מחמת הרגל ללא כוונה פנימית. הכוונה מתפצלת לשתיים על פי תורת בעל הסולם זצ”ל. האדם או עושה את הפעולה כדי לקבל תענוג לעצמו. זוהי בחינת הרצון לקבל, האגואיזם הפשוט. או שעושה את הפעולה כדי להועיל לזולת ולבורא. זוהי בחינת הרצון להשפיע.

הנסתרות להשם — מדוע הכוונה תלויה בבורא

מגלה רבנו יסוד עמוק. הפסוק אומר שהנסתרות שייכות לבורא. זאת אומרת שהכוונה עצמה אינה תלויה באדם. המעשה תלוי בי. אם אתן צדקה, אם אקיים מצווה, אם אלמד תורה. אך הכוונה הפנימית, מדוע אני עושה זאת, תלויה בבורא. הדבר נראה תמוה. היכן הבחירה של האדם אם הכוונה תלויה בבורא. הרב מיישב שאלה יסודית זו בדבריו המאירים בשיעורי קבלה וחסידות.

הבחירה היא להתחיל את התהליך

רבנו שליט”א מבאר את הנקודה המעשית. הבחירה של האדם היא להתחיל את התהליך. הבחירה היא לפסוע בדרך הבורא. ללמוד תורה ולקיים מצוות גם ללא כוונה ראויה. אחרי שהאדם עושה את חלקו, האור שבתורה מחזירו למוטב. זוהי ההבטחה של חז”ל “המאור שבה מחזירן למוטב”. מיהו המוטב שהתורה מחזירה אליו. רבנו מגלה שהמוטב הוא הבורא עצמו. הבורא הוא הטוב האמיתי. התורה מחזירה את האדם לדבקות בבורא. זהו כל יסוד תורת הקבלה של בעל הסולם.

יישום מעשי בעבודת הבורא

המסקנה המעשית מדברי הרב ברורה. אל יתייאש האדם כאשר הוא רואה שכוונותיו אינן טהורות. אל יאמר “למה אקיים מצווה אם כוונתי אינה זכה”. תפקידו של האדם לעסוק בנגלה, בפעולות, במעשים. לקיים מצוות ולעסוק בתורה ובתפילה. הכוונה הפנימית היא עבודת הבורא. הבורא הוא שמהפך את הכוונה מקבלה להשפעה. האדם עושה את חלקו והבורא עושה את חלקו. זהו סוד “הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו”. שיתוף פעולה בין האדם לבוראו. כל המעוניין להעמיק ולהתחזק מוזמן להצטרף לשיעורי הזום של הרב שקד אליהו פנחס שליט”א בימי שני ורביעי בשעה 20:30.