נח | תשע”ט | מתנות קטנות | סולם יהודה

סוד עלה הזית בפרשת נח — מתנות קטנות כיסוד הקשר עם הבורא

בשיעור עמוק ומעורר השראה ניגש הרה”ח שיעורי הרב שקד אליהו פנחס לבאר את סודה של פרשת נח. הרב פותח בכך שסיפור המבול הוא מן המפורסמים ביותר בהיסטוריה האנושית. אין כמעט תרבות עתיקה שאין בה גרסה לסיפור המבול. כולנו צאצאיו של נח ובני בניו. אך מעבר לסיפור ההיסטורי טמונה כאן משמעות פנימית עמוקה.

הרב מתאר את הרגע המכונן שבו שלח נח את היונה מן התיבה. בפעם הראשונה לא מצאה היונה מנוח. בפעם השלישית חזרה היונה אל התיבה ובפיה עלה זית. ברגע זה הבין נח כי תמו צרות המבול וכי האדמה החלה להיחשף. עלה הזית הקטן הפך לסמל של שלום בקרב כל האומות. אך מה עומק העניין על פי פנימיות התורה?

תכלית החיים — קשר אמיתי עם הבורא

קודם שניגשים לבאר את סוד עלה הזית, הרב מציב יסוד מרכזי. תכלית חייו של היהודי היא להשיג קשר אמיתי, מלא ובלתי מתפשר עם הקדוש ברוך הוא. הקשר עם הבורא הוא התענוג הגדול והנצחי, ואין בו מן השקר והזמניות שיש בתענוגי העולם הזה. בכתבי בעל הסולם מבואר באריכות שהאדם הוא יצור המבוסס על תענוג, וכל פעולותיו נובעות מן הרצון לקבל תענוג.

הרב מסביר ששאר התענוגות — כבוד, ממון, מאכל ושאר תענוגי הגוף — הם תענוגות חולפים. הם מזמנים וקלים, אין בהם דבר יציב הנמשך לנצח. רק התענוג שבדבקות בבורא הוא תענוג של אמת ותענוג נצחי. על כן חובת היהודי לדרוש את הדבר הגדול הזה בכל מאודו.

הדרישה הגדולה והסיפוק במתנות קטנות

כאן מגיע הרב לעיקרון מרכזי בעבודת ה’. מצד אחד צריך היהודי לדרוש את כל הקופה — את הקשר השלם והמלא עם הבורא, את מדרגת הנבואה ואת ההשגה הרוחנית במלוא מובנה. במושגים קבליים רבים מודגש שאין יהודי שאינו יכול להשיג את הדרגות הללו, שכן כל יהודי קיבל בירושה מאבותיו פוטנציאל רוחני אדיר.

מצד שני, צריך לדעת להסתפק גם בפרוטות. דרך זו שייכת ליהודים בעיקר. בעל הסולם מדגיש בכתביו שבמקום שיש שמחה שם שורה השכינה, ובמקום שיש עצבות אין שכינה. אפילו על יעקב אבינו ע”ה אמרו חז”ל שנענש על השנים שהיה עצב על יוסף, משום שהיה בצער. החיוב לעבוד את ה’ בשמחה אינו תלוי במצב, ועל כן צריך היהודי להצדיק את הבורא בכל נקודה ונקודה — בין על דברים גדולים ובין על דברים קטנים.

עלה הזית — ברכה גם על מתנה קטנה

כעת מגיע הרב לסוד עלה הזית. בעל הסולם מבאר שעניינה של היונה ובפיה עלה זית הוא העניין שאנו מצוּוים לברך אפילו על כזית. הכזית הוא שיעור קטן, חז”ל קבעו לפי המידות שהוא קרוב לעשרים גרם. בתורה כתוב “ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך” — מן התורה חיוב הברכה הוא רק לאחר שביעה גמורה. אך מדרבנן תיקנו לברך אפילו על כזית.

זהו פירושו הפנימי של עלה הזית — היכולת להכיר טובה לבורא ולברכו אפילו על שיעור קטן ביותר. השלום האמיתי בין האדם לבוראו אינו מגיע רק בעת השפע הגדול. הוא מגיע ברגע שבו האדם יודע להוקיר גם את המתנות הקטנות, להריק ברכה גם על הפרוטות, להודות לבורא גם על אותו רצון קטן ביותר לחשוב עליו.

סבלנות ויסורים בדרך לאמת

הרב מדגיש שהדרך הרוחנית אינה קלה. עלייה רוחנית מטבעה כרוכה בקשיים, במהמורות וביגיעה רבה. בעל הסולם כותב במפורש שרק אלו שסבלנותם עומדת להם זוכים להגיע אל שערי המלך. צריך סבלנות רבה ואורך רוח לסבול את היסורים שבדרך, שכן אין דבר גדול ויקר שמושג בלא יגיעה. ניתן לעיין בשיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים המרחיבים יסוד זה.

וכאשר האדם מקבל מן הבורא רק פרוטות, וכאשר הקב”ה מאיר לו פנים ונותן לו מעט תענוג רוחני פה ושם, צריך הוא לשמוח שמחה גדולה. השמחה במתנות הקטנות היא היא היסוד לקשר השלם העתידי. זהו עניינה של יונה עם עלה הזית — הסמל לשלום שבא דרך ההכרה במתנה הקטנה.

הקשר עם הבורא בכל פרט קטן

הרב חותם בנקודה מעשית. כל אחד מן הצופים בשיעור או המאזינים לו צריך לדעת שעצם הרצון לשמוע שיעור תורה על דרך פנימיות התורה הוא מתנה גדולה מאת הבורא. הקדוש ברוך הוא הכניס בכל אחד מהם רצון להתקרב אליו. זוהי כבר שיחת אהבה — “בואו אליי, אני רוצה להיות אתכם”. על כל ברכה, על כל מצווה, על כל מעשה חסד עם הזולת, על כל דבר קטן של קדושה — צריך היהודי להוקיר ולשמוח. ניתן להעמיק בכך גם דרך הספרייה הקולית לשמיעת מאמרי חסידות.

זהו סוד עלה הזית שהביאה היונה. השלום האמיתי בין האדם לבוראו נבנה מהכרה במתנות הקטנות. ההסתפקות בפרוטות איננה ויתור על הדרישה הגדולה — היא הדרך עצמה אליה. רק מי שיודע להעריך את הקטן זוכה לבסוף להשיג את הגדול.