מאיפה מתחילה הבחירה?

שאלה מתוך השיעור היומי של הרב שקד אליהו פנחס

מאיפה מתחילה הבחירה?

מתוך השיעור השבועי של הרב שקד אליהו פנחס – לעמוד שיעורי הרב

תמליל השיעור:

דיברנו על האינסוף,

שבאינסוף יש את הכל,

יש כל התוצאות, כל הדברים, כל המקרים,

יש כבר באינסוף, לפני הצמצום כמובן.

ואני מדבר,

השאלה הראשונה: איפה, מהבחינה הזאת,

הבחירה החופשית שלנו?

כבר יש הכל: יש כל התוצאות, והכל!

זה שאלה ראשונה.

שאלה שניה – שאלה מצוינת, כן,

אם אנחנו לא יודעים שום דבר

על עצמותו, אין לנו שום מושג,

אנחנו לא יכולים לדבר על עצמותו מילה,

אלא ממה שאנחנו מתרשמים,

אבל לא ממה מה שאנחנו מתרשמים,

מה שהכלי מתרשם מהאור הנמשך הימנו,

כן? אוקי? מה שאני רואה,

עוד פעם, אני לא יודע כלום,

מה שאני חווה פה,

אבל אנחנו רואים פה,

שיש טוב ויש רע.

אז מצד אחד, אתה אומר,

אני לא יכול לדבר בעצמותו,

מצד שני אני כן רואה

שבעולם הזה יש רע וטוב.

אז למה אני קובע באופן חד משמעי

שהוא טוב ומטיב?

אם אני מדבר בעצמותו מצד אחר,

ואני רואה עובדות אחרות!

שאלות, שאלות מצויינות.

השאלה הראשונה – עוד לא הגענו.

התחלנו עם זה שבוע שעבר.

נקודת הבחירה מתחילה בצמצום,

עד שאין רצון עצמי לאדם, לנברא,

אז באמת אין לו בחירה,

הכל נקבע מלמעלה.

בעל הסולם מסביר

את ההשתלשלות ממעלה למטה,

כמו בן אדם שמלמד את החבר שלו שחמט.

אז הוא משחק לו עם הכלים,

אין לו שום בחירה.

אתה רואה, עם הסוס אתה הולך ככה,

עם הרץ אתה הולך ככה.

אבל אחרי שהבן כבר למד,

אז הוא מתחיל לשחק איתו באמת.

אז אז באמת עד נקודת הצמצום,

שאנחנו לומדים ו-או יותר

נכון מפתחים מנקודת הצמצום

עד עד העולם הזה, שמתפתח הרצון לקבל וישות האני,

האני – למה? שאתה אומר: אני רוצה,

אתה אומר: אני רוצה,

מי רוצה? הגוף רוצה, המחשבה רוצה,

התודעה רוצה,

זה זה מה שברא הבורא,

את זה שאתה אומר אני רוצה –

זה ברא הבורא.

וההתחלה שלו זה בצמצום,

וההתגבשות המוחלטת שלו

זה בעצם בחינה המלכות דמלכות,

ששם בעצם נברא, נברא לבר,

שיוצא לבר, לחוץ מהאלוקות,

זה יילמד בשיעורים הבאים.

אני אמרתי לך את זה ככה מאוד בכלליות,

פשוט עוד לא למדנו את זה,

אז כל מה שנרצה להגיד –

זה יוסיף עוד ועוד מושגים,

שאני אצטרך על כל אחד לתת לך

עוד רבע שעה הסבר,

אבל, בגדול הרעיון הוא,

שהבורא ברא רצון,

הרצון הזה מתפתח וגדל ומתעצם ומתרחב,

במשך סדר השתלשלות העולמות

מעילא לתתא, מלמעלה למטה.

הדברים האלה גם מוסברים בהרחבה

בספרי ההקדמות.

תיכנסו לשיעורים שלנו על ההקדמות

שעשינו באתר, ותראו אותם.

זה מוסבר שם מאוד מאוד יפה.

בהקדמה לספר הזוהר, בכל מיני מקומות,

בכל מיני הקדמות,

הרעיונות חוזרים על עצמם.

רק בעל הסולם מביא אותם

כל פעם מנקודה וזווית הארה אחרת,

כאשר, בסופו של דבר,

כשהבן אדם יש לו בחירה חופשית,

זה אומר שהוא יכול להגיד לבורא,

לא רוצה!

כביכול, הבורא אמר לשמור שבת,

ואתה רואה שהרבה אנשים מחללים שבת,

אוקיי? כביכול הנברא יכול להגיד לבורא

אני לא רוצה או כן רוצה.

למה אני אומר: "כביכול"?

אנחנו נרחיב על זה בשיעורים בהמשך…