למה הרשימו דעוביות נקראת נקבה והרשימו דהתלבשות נקראת זכר? הרב שקד פנחס

שלושה טעמים מדוע הרשימו דאוביות נקראת נקבה והרשימו דהתלבשות נקראת זכר

בשיעור עמוק זה מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט״א את אחת השאלות היסודיות בעיון פרצופי הקבלה. מדוע נחלקות הרשימות שבכלי לבחינת זכר ולבחינת נקיבה. הרב פותח בהצגת השאלה, וממשיך בהעמקה על פי שלושה טעמים שמביא בעל הסולם זצוק״ל בכתביו. כל טעם וטעם מאיר את הדבר מצד אחר, וכולם יחד בונים תמונה שלמה.

מהן הרשימות שבכלי לאחר הסתלקות האור

הרשימות הן הרושם שנשאר בכלי לאחר הסתלקות האור ממנו. כאשר אור היחידה הסתלק מפרצוף גלגלתא וחזר אל שורשו, נשארו שתי רשימות בכלי. רשימה אחת היא רשימה דהתלבשות, שהיא הרושם של האור שהיה מלובש בתוך הכלי. רשימה שניה היא רשימה דאוביות, שהיא הרושם של עובי הכלי עצמו, אשר לא היה ניכר בעת שהאור התפשט בו במלואו. הסבר זה הוא יסוד גדול בלימוד כתבי בעל הסולם, וממנו מתפתחת כל הבנת מבנה הפרצופים שלאחר הצמצום.

הטעם הראשון – שורש גבוה יותר ברשימה דהתלבשות

הטעם הראשון שמבאר הרב הוא הבחנה במקום השורש. הרשימה דהתלבשות מקורה במקום גבוה יותר משורש הכלי. בפרצוף גלגלתא, האור היה מולבש בכלי באופן ישיר, והרושם שנשאר ממנו מצד ההתלבשות מבטא את אותה קומת אור גבוהה. הרשימה דאוביות לעומת זאת שייכת אל אופי הכלי המקבל, ולכן היא נמוכה יותר במעלתה ובמקור שורשה.

על פי כלל זה, כל מה ששורשו גבוה יותר נקרא בלשון הקבלה זכר. וכל מה ששורשו נמוך יותר נקרא בלשון הקבלה נקיבה. הרב מסביר שכלל זה מתפרש בכל מקום בעולמות העליונים, ולא בעיון הרשימות בלבד. ביאור עמוק נוסף לכלל זה ניתן למצוא בעיון שיעורי וידאו בקבלה חסידית, שם מובהרים יסודות תורת הסולם בסדר ראוי.

הטעם השני – זכות האור ברשימה דהתלבשות

הטעם השני נסוב על טבעה של הרשימה עצמה. הרשימה דהתלבשות נחשבת זכה יותר, כלומר דקה ובהירה יותר. הסיבה לכך היא שהיא מצד האור עצמו, ולא מצד הכלי. כלומר, הרושם שהאור עצמו השאיר בכלי בעת התלבשותו. הרשימה דאוביות לעומת זאת היא מצד הכלי המקבל, ולכן היא עבה ומגושמת יותר ביחס לרשימה הראשונה.

הזכות והדקות הן משורשי תכונת הזכר בלשון הקבלה. והעבות והגסות הן משורשי תכונת הנקיבה. הבחנה זו היא מיסודות העיון במושגים קבליים, והיא מסייעת לתלמיד להבין את המבנה הפנימי של הפרצופים השונים בעולמות אבי״ע.

הטעם השלישי – מהשפלות והמעלה לאחר ההסתלקות

הטעם השלישי הוא טעם עמוק נוסף, שמביא בעל הסולם זצוק״ל בחלק ד׳ של תלמוד עשר הספירות, בהסתכלות פנימית. שם מבאר בעל הסולם שאף על פי ששתי הרשימות מגיעות מאותה קומת אור עצמה, יש ביניהן יחס של זכר ונקיבה זו לזו.

הרב מסביר את עומק הדבר. בעת שהאור התפשט בגלגלתא, לא היו ניכרים זכותו ועוביו של הכלי. הכל היה מולבש באור, ולא היה אפשר לראות את שפלות הכלי. בעת שהאור הסתלק, נשארו שתי רשימות, ואז ניכרת ההבחנה. הרשימה האחת מבטאת את שפלות הכלי שנתגלתה לאחר הסתלקות האור, ולכן היא נכנית בלשון נקיבה. הרשימה האחרת מבטאת את זכותה ומעלתה מצד האור שהיה בה, ולכן היא נכנית בלשון זכר. כלומר, היחס ביניהן בעצמן הוא יחס של זכר ונקיבה, אף בלי להשוות אותן לפרצוף אחר.

יישום ההבחנה בכל הפרצופים

הרב שליט״א חותם את ביאורו בנקודה חשובה ביותר. כל מה שנתבאר בפרצוף גלגלתא, חוזר ונשנה בכל הפרצופים שלאחריו. בפרצוף ע״ב, בפרצוף ס״ג, בפרצוף מ״ה ובפרצוף ב״ן. בכל אחד מהם מתקיים אותו דין של הבחנת זכר ונקיבה ברשימות. בכל פרצוף יש רשימה דהתלבשות שהיא בחינת זכר, ורשימה דאוביות שהיא בחינת נקיבה. הבחנה זו היא יסוד גדול לכל המשך הלימוד.

סיכום ויסוד להמשך הלימוד

שלושה טעמים מבאר הרב לכינוי הרשימות בלשון זכר ונקיבה. ראשון – שורש גבוה יותר. שני – זכות האור עצמו. שלישי – השפלות והמעלה הניכרות לאחר הסתלקות האור. שלושת הטעמים יחד פותחים שער עמוק להבנת מבני הפרצופים, ומסייעים לתלמיד להעמיק בעיון תורת הסולם.

כל המעוניין להמשיך ולהעמיק בלימוד מסודר וקבוע, מוזמן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום של עמותת סולם יהודה, המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30 בהנחיית הרב שליט״א. בשיעורים אלו מתבארים יסודות תורת הסולם בעיון ובסדר ראוי, ומתאימים לכל המבקש להעמיק בתורת הקבלה החסידית.