למה בחינ”ד הגסה מקבלת אור כה זך?

שיעור בפנימיות התורה מהרב שקד אליהו פנחס

מייסד מרכז סולם יהודה ללימודי קבלה חסידית בדרכו של בעל הסולם

איך בחינה ד’ שהיא החלק הגס הרצון לקבל זוכה לאור חכמה הזך והנפלא?

שאלה שנשאל הרב בשיעור היומי בזום והתשובה המרתקת.

תמלול השיעור:

כן ערב טוב ברוך, בכבוד, מה שאלתך?

השאלה שלי, איך אור מלכות, בחינה ד’,

מקבלת אור חכמה?

אם אור חכמה עצמו, זה בחינה….

יש עבה ויש זך.

כן, אז אור חכמה זך מאוד.

הוא פחות…

מלכות לא יכולה לקבל אותו בתפיסה שלו.

שאלה שלי,

הבחינות, ארבע בחינות אלו, מזך לעבה,

נכון? ככל שהבחינה יותר רחוקה,

יותר עבה, נכון, אור חכמה?

אור חכמה זה זך מאוד.

אתה מדבר על הכלי.

הכלי של הרצון לקבל.

איך הוא מצליח לקבל, אתה שואל?

כן, כן, כי הכלי מבחינת ד‘

הוא עבה מאוד.

יש לנו אביע עולמות דטומאה

ואביע עולמות דקדושה,

ההבדל ביניהם זה סוג הכלים,

שימוש באיזה כלים עושים.

באביע עולמות דקדושה –

אז בוא נתחיל אולי באביע עולמות דטומאה,

שזה אנחנו כבר מבינים.

אביע עולמות דטומאה, כמו שאתה אומר

הכלי הוא כלי קבלה לתועלת עצמו,

הוא כלי שלא בהשתוות הצורה,

הוא הפוך מתכונת ההשוואה,

ולכן כל מה שמתקבל שם,

מתקבל בטומאה,

באביע, העולמות דקדושה,

שמה האור מתקבל בצורה מתוקנת,

על ידי מסך ואור חוזר.

האור חוזר הוא נהיה כלי

לקבלת השפע,

ולכן האור הזה שם הוא מתקיים בעצם.

למה? כי האור חוזר

הוא בהשוואה,

כלי קבלה בהשתוקקות להשפיע.

אנחנו נראה שיש חישוב של האור חוזר

על האור ישר,

כמה מתוך החישוב הזה כל פעם, בכל מדרגה,

יתקבל כאור פנימי בצורה מתוקנת,

ונוכל להשתמש בו.

אבל מה שנעשה בעולמות טומאה

מתקבל בצורה שלילית,

שגורמת הרס וחורבן.

אתה אומר דבר פשוט.

אתה אומר איך יכול להיות שבכלי כל כך גס,

ברצונות כל כך אגרסיביים

ושהם בהיפוך לתכונת ההשפעה,

מתקבל אור חוכמה?

זה מה שאתה שואל, נכון? נכון.

אז התשובה היא – לא מתקבל!

זאת אומרת, קודם כל אנחנו אומרים,

שפה הכלי קדם לאור.

מה זה הכלי קדם לאור?

הכלי קדם לאור זה אומר,

שיש כלי מרוקן מאור חוכמה,

והוא דורש אותו.

עכשיו, אם הוא ייקח אותו בצורה לא מתוקנת,

בוא ניקח את זה בעולם הזה, הכי פשוט,

אדם יכול לגנוב

בעולם הזה אדם יכול לגנוב, יפה?

כן, יפה. זאת אומרת, מה הוא עושה?

הוא מנסה לקחת בכוח משהו שלא לא שלו.

והדבר הזה הוא בצורה מקולקלת,

והדבר הזה גורם חורבן.

כתוב, קנאה, תאוה וכבוד,

מוציאים את האדם מן העולם.

זה בתנאי שהוא עושה את זה לא נכון.

אבל אם עושה את זה נכון,

זה מוציא אותו מהעולם הגשמי לעולם הרוחני,

מוציאים אותו מתוך העלמה.

יש קנאת סופרים,

יש תאווה נגיד ללימוד,

יש כבוד, כבוד לתורה, כבוד תלמידי חכמים.

אז השאלה איך אני,

אין דבר רע ודבר טוב,

יש שימוש רע בדבר, ושימוש טוב בדבר.

אנחנו נלמד את זה היום על הגוף.

הגוף הוא לא דבר רע,

השאלה היא איך, אני משתמש בו.

הגוף = הכוונה כלי הקבלה שלי,

הם לא דבר רע.