ילקוט מעם לועז | הקדמה כוללת – ב | שיעור תורה הרב שקד אליהו פנחס | סולם יהודה

סקירת מסירת התורה שבעל פה — המשך ההקדמה הכוללת לילקוט מעם לועז

בשיעור זה ממשיך הרב שקד אליהו פנחס שליט”א ללמד את ההקדמה הכוללת של בעל ה’ילקוט מעם לועז’. הרב פורש לפני הלומדים את שלשלת מסירת התורה שבעל פה, מהר סיני ועד דורנו אנו. השיעור מתאר כיצד בכל דור ודור עמדו תלמידי חכמים גדולים ותקנו תקנות, כדי שלא תשתכח התורה מישראל. הרב מבאר שהמטרה אינה רק היסטורית, אלא להבין את צורך הדור ולמצוא את הדרך להחזיר את לימוד התורה לכל בית בישראל.

שמונת העניינים שאדם חייב להחזיק בהם

הרב פותח בהזכרת היסוד שהציג בעל הילקוט בתחילת ההקדמה. ישנם שמונה עניינים שאדם צריך להחזיק בהם, כדי לסור מן העברה ולהתחזק בעבודת הבורא. הראשון שבהם הוא להסתכל בפלאי הבריאה ולהכיר את גדלות הבורא. השני הוא לדעת את התורה הקדושה ואת מקורותיה. הרב מסביר שידיעת מקורות התורה אינה ידיעה חיצונית, אלא יסוד הכרחי לעבודת ה’ אמיתית. כאשר אדם יודע מהיכן הגיעה אליו ההלכה, הוא מתחבר אל שלשלת הדורות וזוכה ליראת שמים אמיתית.

מתן תורה והאיסור לכתוב את התורה שבעל פה

בהמשך השיעור מתאר הרב את מתן תורה במעמד הר סיני. בעת ההיא נמסרו לעם ישראל שני חלקים — תורה שבכתב ותורה שבעל פה. הרב מדגיש שהיה איסור גמור לכתוב את התורה שבעל פה, וכל לימודה היה על פה בלבד. גם בקריאת התורה שבכתב הקפידו לקרוא רק מתוך הכתב, ולא בעל פה. כך נמשך הדבר במשך דורות רבים, מימי משה רבנו ועד סוף ימי בית שני. רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, ראה בחכמתו שהתורה שבעל פה הולכת ומשתכחת מחמת אריכות הגלות וטלטול הדורות, ועל כן עמד וחיבר את ששה סדרי משנה.

מן המשנה אל התלמוד והגאונים

הרב מבאר את התהליך הארוך של עיבוד התורה שבעל פה. אחר חתימת המשנה עמדו תנאים נוספים וחיברו ביאורים — את התוספתא, המכילתא והספרי. גם דברים אלו לא הספיקו לדורות הבאים, ועמד רב אשי וחיבר את התלמוד הבבלי. הגאונים שבאו אחריו, במשך כמעט שמונה מאות שנה, ביארו את הגמרא וכתבו שאלות ותשובות. הרב מתאר בהתפעלות את גודל המאמץ של חכמי הדורות, שראו עצמם כחוליה בשרשרת ארוכה, ועמלו בכל כוחם לשמר את התורה הקדושה. בלימוד כתבי בעל הסולם ניתן לראות עומק נוסף לשלשלת זו, שכן גם תורת הסוד עברה במסירה דומה מדור לדור.

הרמב”ם, רש”י והשולחן ערוך

בלב השיעור עומדים שלשה עמודי הוראה. הרמב”ם, שסידר את כל ההלכות במשנה תורה — היד החזקה. רש”י הקדוש, שעבר על כל עשרים וארבעה כתבי הקודש ועל המשניות והגמרות, וחיבר עליהם פירוש בהיר וקצר. הרב שקד אליהו פנחס שליט”א מתאר את גודל המופת של רש”י — אדם אחד שביאר את כל התורה כולה. בלא פירושו של רש”י, כמעט בלתי אפשרי ללמוד גמרא וחומש בעיון. הרב מספר שרש”י סייר שבע שנים בכל העולם, כדי לבדוק אם אין מי שכבר ביאר את התורה טוב יותר ממנו, וכשלא מצא — חזר וכתב את פירושו הקדוש. אחריו בא רבי יוסף קארו, וחיבר את השולחן ערוך — חיבור שכל ישראל סומכים עליו. רבי יוסף קארו חילק את ספרו לשלושים חלקים, כדי שאדם יוכל ללמוד את כולו בכל חודש, ולחזור עליו שנה אחר שנה.

הצורך בילקוט מעם לועז

הרב מסיים את הסקירה ההיסטורית בתיאור מצב הדור. בעוונותינו הרבים נתמעטו הלבבות ונחלשו הדורות, ורבים אינם מבינים אפילו פסוק אחד בקריאתו. הרבה תקנות תקנו חכמי הדורות, ועדיין לא הצליחו להשביע את רעבון הדור. גם בשבת קודש, כאשר קורא החזן את הפרשה, אנשים רבים אינם יורדים לעומק דברי התורה. אפילו ביום הכיפורים הקדוש, יום הדין הגדול, רבים שומעים את ההפטרה ואינם מבינים את משמעותה. על מצב זה זעק בעל ה’ילקוט מעם לועז’, וקם והעלה על הכתב את כל אוצר התורה בשפה המובנת ללומדים, כדי שכל יהודי יוכל לטעום מטעם המושגים הקבליים והתורניים שבמסורת ישראל. בכך נשמרת הדת, גם בקרב מי שאינם זוכים ללמוד גמרא בעיון.

מסקנות מעשיות לדור שלנו

הרב מדגיש שגם בדורנו אין הענין משתנה. אף שאנו זוכים לדבר עברית בארץ הקדש, ולשון הקודש קרובה אלינו יותר מבדורות הגלות, עדיין הבנת עומק התורה הולכת ומתמעטת. הפתרון של בעל הילקוט שייך גם לימינו אנו — להגיש את התורה בלשון מובנת, באופן המעורר את הלב והדעת. שיעורי וידאו בקבלה חסידית מהווים כלי מרכזי בדרך זו, ובהם זוכים לומדים רבים לפתוח שערי תורה. תהילות לאל, עם ישראל הם בני אבות טובים, ועדיין יש בהם כיסופים לתורה ולעבודת הבורא. כל לומד שמתחזק בלימוד יומי, אפילו דקות מועטות בכל יום, מצרף עצמו אל שרשרת הדורות. ניתן לקבל מידע נוסף על שיעורי קבלה אונליין בזום המתקיימים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, ולהצטרף אל הלומדים מכל רחבי הארץ והעולם.