י”ז בתמוז | איפה שרידי החורבן? | סולם יהודה

י”ז בתמוז — חורבן פנימי ובניית המקדש שבלב

בשיעור מעמיק זה, מתוך שיעורי הרב שקד אליהו פנחס, פותח רבנו את משמעותו האמיתית של יום י”ז בתמוז. הרב מבאר שצום זה אינו רק יום אבל היסטורי גרידא. הוא יום של חשבון נפש פנימי. בתאריך הזה נפתחים ימי בין המצרים שבהם נחרב בית המקדש. לאורך ההיסטוריה פקדו צרות רבות את עם ישראל דווקא בימים אלו. הרב פותח את השיעור ומציג את חמשת הדברים שאירעו לאבותינו ביום זה ואת הקשר שלהם לעבודת ה’ של כל אדם.

חמישה דברים אירעו לאבותינו בי”ז בתמוז

המשנה במסכת תענית מונה חמישה אירועים מרכזיים שקרו ביום הזה. ראשון, שבירת הלוחות בידי משה רבנו ברדתו מהר סיני, כאשר ראה את העם חוטא בעגל הזהב. שני, ביטול קרבן התמיד שהיה נעשה מדי יום בבית המקדש הראשון, סימן ראשון להידלדלות העבודה הקדושה. שלישי, הבקעת חומות ירושלים בימי בית שני, פתח לחורבן הקרב. רביעי, שריפת התורה בידי אפוסטמוס הרשע, ביטול שורש החיים. חמישי, העמדת צלם של מנשה בהיכל הקודש, שיא הטומאה במקום הקדוש. חמשת האירועים מצביעים על חורבן עמוק יותר מהחורבן הפיזי. הם מורים על קלקול פנימי בנפש האדם.

כל אירועי התורה — סיפור הנפש של כל אדם

הרה”ח שקד אליהו פנחס שליט”א מבאר עיקרון יסוד בחכמת הקבלה. כל סיפורי התורה אינם רק תיאור היסטורי של מאורעות שקרו פעם. הם מתארים את מציאות הנפש של כל אדם ואדם. הזוהר הקדוש וכתבי בעל הסולם מלמדים שהמציאות החיצונית כולה אינה אלא השתקפות של מערכת רוחנית פנימית. האנשים שאנו פוגשים, האירועים העוברים עלינו, השמחות והצער — כל אלו תוצאה ישירה של מצבנו הפנימי. החיצוניות איננה אלא ראי של הנפש. כשאדם משכיל להבין זאת, הוא מפסיק להאשים את הסביבה ומפנה את מבטו פנימה.

משל המראה — תיקון עצמי קודם תיקון הסביבה

הרב ממשיל משל יפה ומאיר עיניים. אדם אחד עלה לביתו ופניו מלוכלכות. בכניסה לבניין ראה את עצמו במראה של ועד הבית. במקום לנקות את פניו, נטל סבון ומטלית והחל לשפשף את המראה בעוצמה. ככל שהשתקפותו לא נראתה נקייה, ניקה ביתר חוזקה. שכן ראשון נכנס וראה אותו עמל, וגם ניגש לעזור. הצטרף אליו שכן שני באותה התלהבות. בא שלישי, חכם יותר, והסביר להם את האמת הפשוטה. אין המראה מלוכלכת אלא הפנים. מי שינקה את פניו — באותו רגע תיראה גם המראה זוהרת.

אומר הרב כי כך עובד עולמנו כולו. אנחנו משוכנעים שצריך לתקן את הסביבה ולסדר את האחרים. בני הזוג, הילדים, השכנים, הפוליטיקאים, הציבור כולו. האמת היא שהדבר היחיד הניתן לתיקון אמת הוא אנחנו עצמנו. לכן בעצם, החורבן ההיסטורי מספר על חורבן פנימי המתחולל בנפש פנימה. כדי לבנות מחדש את המקדש עלינו לבנותו תחילה בלב. דרשו חז”ל על הפסוק “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” — בתוכו לא נאמר אלא בתוכם. בתוך כל אחד ואחד מאיתנו יש מקום למשכן השכינה.

ירושלים וצור — שתי המערכות שבנפש

הרב מברר את משמעות שתי הערים העיקריות במקרא — ירושלים וצור. ירושלים היא הנקודה הקדושה שבאדם, מקום היראה השלמה. צור היא נקודת הטומאה, מקום אחיזת הסטרא אחרא. אומרים חז”ל “לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים”. וכן ההיפך, לא נבנתה ירושלים אלא מחורבנה של צור. כאשר הקדושה הפנימית מתחזקת, נחלשת אחיזת הטומאה. וכאשר הטומאה גוברת, נחרבת הקדושה. במושגים קבליים אלו טמון מפתח להבנת חיינו הרוחניים ועבודת הנפש היומיומית.

כוח הטומאה — הרצון לקבל לעצמי

הטומאה מוגדרת על ידי בעל הסולם כפירוד. שורש הפירוד נמצא ברצון לקבל לעצמי בלבד. אדם מבסס את חייו על תאוות הקבלה. מבוקר ועד ערב הוא טרוד בעצמו בלבד. תאוות הגוף, הכבוד, השליטה, הממון וההסכלה ממלאים את עולמו. גם בעניינים רוחניים מצויה אותה נטייה. אדם יכול לעסוק בתורה ובמצוות אך כל כוונתו לרומם את עצמו ולהתפאר. הרצון הזה הוא היצר הרע שגורם לחורבן בכל מקום. הרס הזוגיות, פירוד בקהילה, פגיעה בסביבה, מתיחות בעבודה — כולם תולדות הרצון הצר שאינו מתחשב בזולת.

כוח הקדושה — הרצון להשפיע ואהבת הזולת

כנגד הטומאה עומדת הקדושה. שורשה הוא הרצון להשפיע ולתת. כתוב “ואהבת לרעך כמוך” ואמרו חז”ל שזהו כלל גדול בתורה והשאר אינו אלא פירוש. הבורא יתברך אוהב אותנו ומשפיע לנו בכל רגע ורגע את כל החיות והמציאות. הוא מנהל את הכל בחסד גמור, בין אם אנו מרגישים זאת ובין אם לא. כשאדם מתדמה לבוראו ומשפיע לזולת — הוא מתחבר לשורש הקדושה. שיעורי וידאו בקבלה חסידית נוספים מבארים בהרחבה כיצד מתבצע המעבר הזה בעבודת ה’ היומיומית, כיצד מהפכים רצונות ובמה מתחיל המהלך הפנימי.

ירושלים — יראה שלם

שם העיר ירושלים מורכב משתי מילים — יראה ושלם. ירושלים הפנימית היא היראה השלמה של האדם מבוראו. כאשר היראה שלמה, הקדושה שורה בלב במלוא עוצמתה. כאשר היראה נפגמת ונכנס פירוד, מאבד האדם את חיבורו לשורש. החורבן בעת ההיא קרה משום שאחיזת היראה השלמה רפתה בקרב האומה. תפקידנו בימי בין המצרים הוא לשוב אל היראה הזו ולחזק אותה בכל יום מחדש. צום י”ז בתמוז אינו אלא תחילתו של מסע עומק אל תוך הלב פנימה.

בניית בית המקדש בלב — מסר לדורנו

סיכום הדברים פשוט ועמוק כאחד. אין טעם להאשים את האחרים בחורבן. אין טעם לחפש את האחראי בחוץ. החורבן הפנימי מסתתר בתוכנו. בכל פעם שאנו בוחרים ברצון לקבל ובהתעלמות מהזולת, אנו מחריבים מקדש שלם. בכל פעם שאנו בוחרים בנתינה ובאהבה אמיתית — אנו בונים אבן נוספת במשכן הפנימי. ניתן לחוות זאת ולהעמיק בלימוד דרך שיעורי קבלה אונליין בזום בהדרכת הרב, בימי שני ורביעי בשעה 20:30. שם פוגשים יחד את עומק התורה ואת הדרך לבנות את המקדש שבלב כל אחד ואחד.