עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

ט"ו באב | חג האהבה | למה בכלל לאהוב?

סרוק לתרומה

באדיבות עמותת סולם יהודה ללימוד קבלה חסידית בראשות הרב שקד אליהו פנחס שליט"א

ט"ו באב | חג האהבה | למה בכלל לאהוב?

להאזנה

ט"ו באב חג האהבה ביהדות

יום האהבה ביהדות שלנו

לכבוד יום האהבה מסביר הרב שקד אליהו פנחס

את סודו של ט"ו באב בדרך פנימיות התורה בליווי הסברים נפלאים

למהות לחגיגת היום עפ"י המבואר במשנה ובגמרא במסכת תענית

מקורות

מאמר לא היו ימים טובים לישראל

לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב במשנה (תענית פ"ד מ"ח):

לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו' שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן וכו'.

ובגמ' (שם לא, א): יפיפיות שבהן מה היו אומרות. תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי.

מיוחסות שבהן מה היו אומרות. תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים.
מכוערות שבהם מה היו אומרות. קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים.
על דרך העבודה יש לפרש שאשה היא בחי' מלכות המרמזת על יראת שמים הנקראת אשת חיל,
ואין היא מתגלה אלא לאלה שרוצים לבחור בה. והנה כאשר אדם רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים,
הוא שואל לעצמו: לאיזה צורך אקח על עצמי זה העול? על זה מביאה הגמרא כמה הבחנות.
יפיפיות שבהן מה היו אומרות. תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי.
ענין יופי מרמז על בחינת החכמה, שהיא מטרת הבריאה.
ואין האשה אלא ליופי פירושו שקבלת עול מלכות שמים היא מטעם מטרת הבריאה,
שרצונם הוא שתתקיים המטרה שהיא להטיב לנבראיו, על ידי שהם יקבלו את ההטבה.

ואחר כך היא מתגלית לאלו שרוצים לבחור אותה לפי המשפחה, שבוחרים במשפחה מיוחסת,
היינו משפחה עם מידות טובות, שעל ידה יזכו במלכות שמים.
שעל ידי שיסגלו לעצמם מידות יותר נעלות – יזכו ליראת שמים.

ויש שמתגלית אליהם בבחי' מכוערת. א"כ האדם מתחיל ביופי, היינו בחכמה, במטרת הבריאה,
ואחר כך הוא עובר לייחוס משפחה, שבזכות המידות הטובות יזכה למלכות שמים –
עד שבסופו של דבר הוא מגיע לבחינת לשם שמים, פירוש, שאין הוא יכול להבטיח שום דבר,
היינו שמלכות שמים היא עניה ודלה. וזה ענין שהמכוערות אומרות:

"קחו מקחכם לשם שמים", היינו מטעם הכרחיות,
שאתם מוכרחים לבחור במלכות שמים הנקראת מכוערת.
ובלבד שתעטרונו בזהובים, תנאי יש בזה, שעליכם לשלם
את המחיר הגבוה ביותר כאילו היא יפה ויש בה כל המעלות.
היות ואלה שהם במדרגה זו הם יודעים אשר כדאי לשלם את המחיר.

הנה יש זמן אצל אדם שיש לו חן דקדושה, וזה נקרא "בחור",
שהוא מרגיש שיש חן ויופי בתורה ומצוות והוא מרגיש אשר כדאי לעסוק בהם.
ויש לפעמים להיפך, שהוא אומר לעצמו: סוף כל סוף הבריות אומרים
אשר אי אפשר לוותר על העולם הזה, וכל העולם מבינים שהעיקר הוא העולם הזה, ובעניין רוחניות?

הרי יש זמנים מיוחדים עבורה, וגם זה בתנאים מסוימים. ועל מצב זה נאמר: "והיה עקב תשמעון",
ופירש רש"י: מצוות שאדם דש בעקביו. מדוע הוא דש בעקביו? – מאחר ואין לו חן דקדושה,
אין הוא מרגיש לא טעם ולא חשיבות בתורה.
אז אדם צריך לקבל על עצמו לקיים את התורה והמצוות בבחינת אמונה למעלה מהדעת.

פירוש, אע"פ שדעתו מחייבת שהיא "מכוערת", שאין רואים שום חן
ויופי בעבודה דלשם שמים – מכל מקום "קחו מקחכם לשם שמים",
והוא צריך לקבל על עצמו עבודה זו באופן של "ובלבד שתעטרונו בזהובים",

פירוש: כשם שהיה מקבל על עצמו באם היה מקבל תמורה – כן יקבל עתה בזמן ההסתר,
בעת שאין הוא רואה את הכדאיות בעבודה. כי כאשר יוצא אדם מן ההסתר –
הוא רואה את גודל מעלת העבודה, ואז נאמר:

"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד ואחד מראה באצבעו" וכו',
לזה אומר שכמו כן בזמן שעדיין לא זכה לגילוי, הוא עובד כאילו יש לה את כל המעלות.

(מתוך הספר הספר אותיות ד'ליבא)

מסכת תענית דף ל ע"ב ודף לא ע"א
א"ר שמעון ב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ:
בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות אלא ט"ו באב מאי היא

אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה מאי דרוש (במדבר לו, ו)

זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה

אמר רב יוסף אמר רב נחמן יום שהותר שבט בנימן לבוא בקהל שנאמר (שופטים כא, א)

ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש

אמר רב ממנו ולא מבנינו (אמר) רבה בר בר חנה א"ר יוחנן

יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה שנאמר (דברים ב, טז)
ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי אלי היה הדבור
עולא אמר יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל ואמר לאיזה שירצו יעלו
רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה ואמר רב מתנה אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה
אתקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה
(תניא) רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין

אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף (יאסף)
(תני רב יוסף) מאי יאסף אמר רב יוסף תקבריה אימיה: שבהן בנות ירושלים כו':

ת"ר בת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת משוח מלחמה
ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט וכל ישראל שואלין זה מזה כדי שלא יתבייש את מי שאין לו:

כל הכלים טעונין טבילה:
אמר רבי אלעזר אפילו מקופלין ומונחין בקופסא:

בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים:
תנא מי שאין לו אשה נפנה לשם:

מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו':
תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי
מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים
מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים

אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים
והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' (ישעיהו כה, ט)

ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:
(מתוך ויקיטקסט)

לחנות הספרים

 

60 אגורות ליום
שיעשו את כל ההבדל!

לחצו כאן לתרומה

הלימוד באתר מוקדש

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+