חג חנוכה | שיעור תורה ‘מעוז צור’ לפי פנימיות התורה | סולם יהודה | לימוד קבלה

בשיעור עמוק ומאיר לחג החנוכה, מבאר שיעורי הרב שקד אליהו פנחס את סודו הנשגב של המזמור ‘מעוז צור ישועתי’. הרב חושף את הרובד הפנימי של המילים המוכרות, ומלמד מהי בעצם ההודאה האמיתית שאדם נדרש לה בעת הדלקת נרות החנוכה. אין מדובר בהודאה רגילה על הצלחות גלויות, אלא בעבודה פנימית עמוקה של הכרת הטוב גם במצבי ההסתר והקושי.

מעוז צור ישועתי – לך נאה לשבח

פותח רבנו שליט”א וביאר, כי המזמור ‘מעוז צור ישועתי’ הוא מזמור של שבח והודאה לקדוש ברוך הוא. כל אדם זקוק לישועות בכל יום ובכל רגע, ובוודאי שכאשר הישועה מגיעה – האדם פוצח בשירה. רצה אדם להתקבל לעבודה והתקבל, רצה לעבור מבחן והצליח, רצה למצוא שידוך וזכה – הרי שבמקרה הזה ברור שראוי לשבח ולהלל את הבורא.

מה קורה כאשר הישועה מתעכבת

אך עיקר השיעור עוסק בשאלה הקשה – מה קורה כאשר האדם מתפלל ואינו רואה תשובה? כאשר הוא מעוכב זיווג, מעוכב פרנסה, מעוכב בריאות? כאן בא המשך המזמור ומלמד: ‘תיקון בית תפילתי ושם תודה נזבח’. הרב מבאר על פי דרכי החסידות, כי ‘בית תפילתי’ הוא הלב של האדם, שהוא הרצון. כמו שאומרים ‘מה חפץ ליבך’ – הלב הוא מקום הרצון לקבל. בלב האדם צריך להיבנות בית המקדש, כסוד ‘בלבבי משכן אבנה’.

זיכוך הרצון לקבל

מסביר הרב שליט”א, כי הביטוי ‘ושם תודה נזבח’ רומז לזביחת הרצון לקבל של האדם. כמו שאמרו חז”ל ‘אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה’ – אין הכוונה למיתה כפשוטה, אלא להמתת היצר הרע ולזיכוך הרצונות העכורים. כאשר אדם מתפלל ואינו מקבל, היצר הרע פועל בכל תוקפו ומסובב אותו במחשבות של תרעומת על הבורא. אך מי שזוכה ואומר ליצרו ‘לא אבעט בקדוש ברוך הוא ולא בתורה ולא באמונה – בך אבעט’ – הרי זה זיכוך אמיתי של הרצון לקבל.

חסדים מכוסים – העבודה הפנימית של חנוכה

בלשון כתבי בעל הסולם נקרא הדבר ‘חסדים מכוסים’. זוהי דרגה גבוהה בעבודת השם, שבה האדם משבח את הבורא דווקא בעת שאינו רואה את ההטבה הגלויה. בעבודה רגילה, כשהדברים מצליחים, אין שום סיבה שלא להודות. אך כאשר האדם נתקל בקשיים ובדברים שנראים לו רעים, ביחס לרצונותיו ולשאיפותיו – אז עליו להפעיל את בחינת החסדים המכוסים. ההודאה במצב כזה היא הודאה למעלה מהדעת, אמונה צרופה שכל היורד מהשמים הוא טוב גמור.

אברהם אבינו והאמונה כצדקה

מביא רבנו ראיה מאברהם אבינו, שנאמר עליו ‘והאמין בה’ ויחשבה לו צדקה’. מהי הצדקה כאן? עצם האמונה בהשם, שהוא תמיד נותן חסד וטוב, גם כאשר הוא מסתיר את עצמו – היא עצמה נחשבת לצדקה. הקדוש ברוך הוא תמיד עושה טוב, אלא שהטוב מתלבש לעיתים בצורה שאינה נראית טובה לעיני האדם, משום שהאדם אינו מותאם אליו. כשהאדם נוטל על עצמו את עבודת החסדים המכוסים, הוא הופך את הקושי לכלי לקבלת אור עליון. ניתן להעמיק בכך גם דרך הספרייה הקולית של מאמרי החסידות, שם נפרשים יסודות תורת בעל הסולם.

סוד קורבן התודה

הרב מביא יסוד עמוק מהאריז”ל ומדרכי החסידות, על סוד קורבן התודה שבבית המקדש. אדם שניצל מצרה היה מקריב קורבן תודה – אך עומק העניין הוא שדווקא על הצרות עצמן צריך להודות. שכן יורד רק טוב מן השמים, ואם האדם אומר תודה על הקושי – הרי הוא רואה ישועות גדולות. באופן טבעי האדם מבכה על מצבו ומבקש שישתנה, אך התורה מלמדת אותו לשבח ולהלל את הבורא דווקא במצבים אלו, ולראות בהם את החסד הנסתר.

משל הילד אצל רופא השיניים

ממשיל רבנו שליט”א משל יפהפה: ילד הנלקח לרופא שיניים. מצד הטבע, על הילד לברוח מאדם זר עם מכשירים מפחידים ומרעישים. מדוע אם כן הוא יושב על הכיסא בשקט? משום שאביו מחזיק את ידו. הילד יודע שאם אבא שם אותו על הכיסא הזה – בוודאי הדבר לטובתו. ולא רק לטובתו, אלא זוהי הטובה הגדולה ביותר שאבא יכול לעשות לו, שכן בלעדיה היה סובל הרבה יותר. כך בדיוק יחסנו עם הקדוש ברוך הוא – אין לו עניין להכאיב לנו, אלא בעקבות חוסר התיקון ועקמומיות הלב שלנו, צריך לעיתים לקחת אותנו לטיפולים שאינם נעימים, וזהו הדבר הטוב ביותר עבורנו.

דוד המלך והודאה על הייסורים

מציין הרב, כי דוד המלך הקדיש פרק שלם להודאה – ‘הודו לה’ כי טוב’. דוד הודה שקיבל את ייסוריו בעולם הזה ולא בעולם הבא. נפטר לו בנו הראשון, מרד בו אבשלום, וכל הצרות שעברו עליו – על כולן הודה. שהרי ‘חטף’ את הייסורים בעולם הזה, ובכך זיכך את נשמתו לעולם הבא. זהו מהלך עמוק ורציני בדרכי עבודת השם, שלימדונו אנשי מעשה ומקובלים אדירים – האריז”ל, רבי נחמן, בעל התניא, בעל הסולם, רבי מקומרנא וכל גדולי החסידות. כדי להעמיק בדרכי עבודה אלו ניתן להצטרף לשיעורי קבלה אונליין בזום בימי שני ורביעי בשעה 20:30.

אורות החנוכה בנפש האדם

מסכם רבנו שליט”א, כי בעת ההדלקה ושירת ‘מעוז צור’, יש לזכור שאנו משבחים את הבורא על הקשיים כעל הדברים המשובחים. הקדוש ברוך הוא אינו טוב ורע, אלא ‘טוב ומיטיב’ בלבד. אנו רק איננו מסוגלים לראות זאת, ולכן הדברים נראים לנו כטוב ורע. תפילתנו בחנוכה היא שאורות הנרות יאירו בנפשנו, ונזכה לראות את ההטבה האלוקית בכל דבר ועניין – בבריאה כולה, בבני המשפחה, בחברים, בקולגות לעבודה, ובכל מאורעות החיים. המחפש את הטוב – מוצא את הטוב, שכן אם לא היה טוב באמת בדבר, הוא לא היה מתקיים כלל. ניתן להעמיק בנושאים אלו דרך מושגים בקבלה המבארים את יסודות תורת הסוד.