איך התפשטות האור והסתלקותו עוזרים לנו?

שיעור בפנימיות התורה מהרב שקד אליהו פנחס

הפעם נלמד מהשיעור היומי את עניין וחוק

'התפשטות האור והסתלקותו העושים את הכלי ראוי לתפקידו'

על פי תורות הרב יהודה לייב הלוי אשלג כפי שמובא בפתיחה לחכמת הקבלה.

תמליל השיעור:

יש כמה חוקים באופן כללי ברוחניות.

עכשיו, החוקים האלה הרוחניים

הם בדרך כלל חוקים קבועים, מוחלטים ונצחיים.

לפעמים הם פועלים קצת שונה במדרגות שונות.

זאת אומרת אם יהיה כללים מסוימים,

אז לפני הצמצום

לא בהכרח שהם יפעלו אותו דבר אחרי הצמצום.

אבל רוב הכללים, החוקים שאנחנו ניתן, הרוחניים,

הם נצחיים, והם פועלים תמיד

בכל מקום, בכל מצב באותה צורה.

אחד הכללים שמביא לנו בעל הסולם

נקרא – התפשטות והסתלקות האור

עושה את הכלי רצוי לתפקידו.

מה אנחנו מתכוונים?

מה תפקיד הכלי? לקבל את האור.

אמרנו, הכלי זה חיסרון של הנברא

שרוצה קשר עם האלוקות

רוצה את התענוג מהחיבור עם הבורא.

עכשיו, כמה הוא

צריך לרצות את זה? בלי סוף,

כי אנחנו לא מדברים פה על רצון פשוט

שמתבטל מייד במילוי, כן?

לצורך העניין אדם רעב, אכל –

זהו, כבר לא רעב.

אז נכון שעוד מעט, כמה שעות,

והוא יהיה לו צורך עוד פעם לאכילה.

אבל בגדול הרצונות של האי עלמא,

של העולם הזה,

הם מאוד מאוד פשוטים וקטנים

לעומת הרצון והכמיהה לקשר עם האלוקות.

גם המילוי הוא בפער עצום,

בין המילוי של התענוגים של העולם הזה,

ארבעת התענוגים הידועים, שזה תענוגי הגוף,

תענוגי הממון, הכבוד והשליטה וההשכלה,

הם תענוגים מאוד מאוד מאוד

מינוריים ולא משמעותיים

לעומת התענוג האלוקי.

מה זה אומר התענוג האלוקי?

הקשר של הנשמה,

החיבור שלה עם הקדוש ברוך הוא.

הדבר הזה יכול להיעשות אך ורק

אך ורק על ידי לימוד וקיום תורה ומצוות.

אין שום דרך אחרת.

התורה מצוותת אותי אל המצווה,

מצוותת אותי לאור,

הברכה, מלשון הברכה, היא מחברת אותי, כמו ברך, כן,

שכל העניין של שורש ב.ר.כ. הוא מורה על חיבור,

יש הברכה בצמחים, כן,

שלוקחים נגיד את העץ של הגפן

ומחברים את הענף שלו לאדמה,

והחיבור הזה עם האדמה

יוצר עוד גזע, עוד עץ.

יש כל מיני סוגי הברכות.

אפשר ענף על ענף.

אבל בסופו של דבר,

ברכה מראה על חיבור.

והשורש הגם של ב.ר.כ.,

הוא גם שורש של ברכה.

ברכה מראה על ריבוי ועל תולדות.

כתוב על אל אחר, איסתרס ולא עביד פירי.

זאת אומרת, עבודה זרה היא מסורסת,

אל אחר, עבודה זרה, היא מסורסת

ולא מולידה פירות.

עבודה רוחנית

היא מולידה פירות ותולדות טובות

בנפש האדם ובסביבה כולה.

לכן, תמיד חיבור, קשור לעבודה של קדושה,

ואתה תראה שם

תועלות ושכר ופריון בכל חיבור.

זה יכול להיות חיבור עסקי,

זה יכול להיות חיבור זוגי,

זה יכול להיות חיבור של חברים

או חברותא או מיתותא,

אבל כל עניין של פירוד

של אנוכיות, של אגו, של רצון לקבל את תועלת עצמו,

ייצור בעצם מוות, ניתוק מהאור האלוקי.

הרשעים בחייהם נקראים מתים.

גם אם הם נושמים ומתפקדים,

הם עדיין נחשבים מבחינה רוחנית מתים,

כי אין להם קשר עם האלוקות.

אז עכשיו נחזור לדיבור שלנו.

אז מסביר לנו בעל הסולם

שכדי לייצר כלי,

שזה היפוך מוחלט אל האלוקות,

אנחנו צריכים לפתח אותו בארבע שלבים.

בשלבים האלה יהיה תהליך

שנקרא התפשטות והסתלקות האור.

ולמה צריך את הקטע הזה,

התפשטות והסתלקות האור?

כדי לעשות את הכלי ראוי לתפקידו.

התפקיד שלו – לדרוש,

אז כל פעם שיש התפשטות,

הכוונה מילוי של הכלי באור,

והסתלקות – אז יש חיסרון.

לצורך העניין

שואל את הילד האם הוא רוצה פסק זמן.

הוא לא יודע מה זה חטיף פסק זמן,

אז הוא אומר אני לא יודע

אם אני רוצה פסק זמן או לא.

ואז אומר לו בוא תטעם, זה חטיף.

אני פותח את החטיף, קורע אותו,

נותן לו אותו, הוא מברך, אוכל –

וזה מאוד טעים לו….

למחרת הילד יכול לבוא ולהגיד,

אבא, אני רוצה פסק זמן,

אתמול אכלתי פסק זמן וזה מאוד היה טעים לי.

אז מה קרה פה?

הייתה התפשטות של התענוג,

הוא חווה את זה,

ועכשיו יש חיסרון של התענוג,

אין לו את זה,

והתפשטות והסתלקות האור,

גורמת לו לדרוש עוד פעם את הפסק זמן.

אז לצורך העניין,

אם לעולם לא הייתי נותן לו פסק זמן,

הוא לעולם לא היה מבקש את זה,

כי הוא לא יודע מה זה.

יוצא מדברינו,

שהתהליך של התפשטות והסתלקות האור

עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם

שעושה הבורא,

בעצם כביכול מפעיל

את כל המהלך הזה,

גורם לנו כנבראים לרצות את האור,

לרצות חיבור וקשר עם הבורא,

וככה הוא יוצר את הכלים.

בכלים יש כפייה.

הבורא כופה עלינו את הכלים,

ברוחניות אין כפייה,

אין כפייה ברוחניות,

האור לא יינתן לאדם שלא רוצה אותו.

אבל בעקבות זה שיש לנו רצון לקבל

אנחנו רוצים את הרוחניות.

אנחנו רוצים, בהתחלה רוצים שטויות,

אבל בסוף מתפתחים על ידי התורה

לרצות את האור האלוקי.

ואם אני רוצה את האור האלוקי,

אז אני מקבל אותו.

אם אני לא רוצה אותו – אין כפייה ברוחניות.

אבל בכלים, בחסרונות, כולנו בעלי חסרונות,

זה לא שאל אותנו,

אנחנו לא יכולים לא לרצות, אין מציאות כזו.