המגפיים של בן המלך – השגת האור בערך הכלי

המגפיים של בן המלך – השגת האור בערך הכלי

בשיעור עמוק זה מבאר הרב שקד אליהו פנחס שליט”א יסוד מהותי בתורת בעל הסולם, על אופן השגת האור האלוקי בערך הכלי המקבל. הרב שליט”א מבהיר כי האור העליון אינו משתנה לעולם, וכל השינויים המתוארים בחכמת הקבלה אינם אלא מצד הכלי בלבד.

אור עליון אינו משתנה – שינוי הוא רק בכלי

הרה”ח מסביר ביסודיות שכל לשון של שינוי הנופל בחכמה הקבלית על האור, אינו אלא משל. אנו רואים אור מתפשט ואור מסתלק, אך באמת אין שינוי כלל באור עצמו. כל השינוי הוא מצד הנברא בלבד, מצד הכלי. הכלי הוא זה שמתפעל מן האור, והוא זה שאינו רוצה לקבל בעת הצמצום, מחמת שאיפתו להידמות לבורא.

רבנו מדגיש כי גם כאשר נדמה שהאור הסתלק מבחינת הדל”ת בעולם הצמצום, באמת האור נמצא בכל מקום, כולל בעולם העשייה. רק שהכלי אינו מבחין בו, מחמת שאין לו את הזכות והיכולת לקלוט אותו.

השתוות הצורה – יסוד הכלי הקבלי

הרב שליט”א מרחיב על מהות הכלי הרוחני, שכל מהותו היא רצון להשפיע ולהידמות לבורא. הכלי בעצמו מצמצם את עצמו ומסרב לקבל את האור, מתוך רצון להשתוות לצורת הבורא, שכן הבורא משפיע ואינו מקבל. כדי שהכלי יוכל לקבל ולא להיות בבחינת “מקבל” בלבד, הוא מקבל על מנת להשפיע, וזוהי דרגת תיקון הכלים.

זכות הכלי כתנאי לקבלת האור

נקודה מרכזית בשיעור: הכלים יכולים לתפוס את האור רק על פי זכותם. הזכות אינה אלא יכולת ההשפעה של הכלי, יכולת המעלה שלו. כל בחינה משבע הבחינות יכולה לקבל רק על פי הזכות שלה, על פי יכולתה להשתוות צורה ולקבל את האור על מנת להשפיע.

משל בן המלך והמגפיים

הרב מביא משל נפלא להבנת היסוד הזה. בן מלך אחד הוגלה ממדינה למדינה עד שהגיע לכפר נידח. שם עבד בסבל גדול – חולב פרות וסופג את הפסולת. הזמן עבר, בגדיו בלו, מגפיו נקרעו ונתמלאו חורים, וכל הפסולת של הפרות נכנסה אליהם. הוא סבל מאוד, ועד שאיבד את זכרון מלכותו לחלוטין.

שכחת המהות הפנימית

שליחי המלך חיפשוהו בכל המדינות והכריזו עליו, אך מצאוהו במצב כה ירוד עד שלא הכירוהו. לאחר בירורים גילו שזהו הנסיך, ואמרו לו: “המלך אביך דורש בשלומך, מה אפשר לעשות עבורך?” הנסיך, מרוב הקטנות שאליה נפל, לא זכר עוד את מהות מלכותו. הוא ידע שהוא בן מלך, אך לא הבין את גדלות אביו ויכולתו.

הבקשה הקטנה – תוצאת חוסר הזכות

הנסיך השיב: “אני סובל מאוד שיש לי חורים במגפיים. אם המלך יוכל לשלוח לי זוג מגפיים חדש, אהיה אסיר תודה.” זהו המשל בדיוק – המלך, שהוא הבורא יתברך, יכול להשפיע ללא גבול. אך בן המלך, מחמת קטנותו וחוסר זכותו, יכול לקבל רק כפי מה שהוא משער ביכולתו.

מדרגות הצדיקים בעבודת ה’

בהמשך השיעור מבאר הרב שליט”א, כי ככל שהאדם גדל בבחינת השתוות הצורה והשפעת נחת רוח ליוצרו, כך הוא יוכל יותר לראות את הטבע האלוקי. בשיעוריו של הרב מובא שבעל הסולם בהקדמה כותב על שתי דרגות: צדיק שאינו גמור, שמכיר ורואה שכל מה שקורה לו הוא טוב מוחלט, בבחינת “שלוא ישוב לכסלו עוד”. ויש מדרגה גבוהה יותר – צדיק גמור, הרואה זאת לא רק על עצמו אלא על כל המציאות ועל כל האנושות, אף על דברים נוראים כשואה.

היישום בחיי היום-יום

הרבנו מסיים בנקודה מעשית: גם בחיי היום-יום שלנו, ככל שאדם מתקדם בהשתוות הצורה, כך הוא זוכה לראות יותר ויותר מן הטבע האלוקי הסובב אותנו. הכל תלוי בזכות שלנו ובמידת הכלי שאנו בונים לקבל את אור הבורא. מושגי הקבלה אינם תיאוריה בלבד, אלא דרך חיים שלמה של עבודה פנימית.

הזמנה להעמקה בלימוד

להמשך הלימוד בנושא, מומלץ לעיין בשיעורי הוידאו בקבלה חסידית ולהצטרף לשיעורי הזום השבועיים בימי שני ורביעי בשעה 20:30, בהם הרב שליט”א ממשיך לבאר יסודות אלו במעמקיהם.