אורחות צדיקים | שער השמחה | א

אורחות צדיקים, שער השמחה | א | שיעור תורה לחיזוק הנפש | לימי מבצע שומר החומות | הרב שקד אליהו פנחס

אורחות צדיקים – שער השמחה

סיכום השיעור:

שלום רב לכל בית ישראל,

בכל דבר שאנו עושים בחיים, כדאי להתארגן אליו מראש. כמו כשאדם יוצא לים ומכין מגבת, בגד ים וכפכפים, או כשאדם יוצא למלחמה ומכין נשק ואומץ.

אבל בימים אלו, כשהמציאות בלתי צפויה לחלוטין, זה נהיה מאתגר להתארגן כראוי.

אנשים פותחים את הדלת בבוקר ורואים את הכאוס ברחובות, טילים מהאוויר ואנדרלמוסיה כללית. אחרי שנה של קורונה ואירועי מירון, אנו מתמודדים עם מציאות לא צפויה שאין לנו אפשרות להתכונן אליה.

אז איך אנחנו יכולים לעזור?

הדברים הבלתי צפויים והעל-טבעיים ניתנים להכנה רק דרך הבנת מערכי מערכות הטבע והליכת מעל הטבע. אך רק בעזרת חכמת חז”ל נוכל להתכונן לבלתי נודע.

יש סגולה גדולה בימים של קושי, ללמוד את שער השמחה, השער התשיעי באורחות צדיקים. אנו מתכוונים להעניק לכם סדרת שיעורים בשער השמחה, שמדברת על כיול המחשבה דרך יסודות של אמונה וביטחון, כדי להצליח להיות מוכנים לכל דבר שלא יבוא.

נתחיל מהמחשבה הראשונה: מי שמאמין באלוהים בלב שלם ובוטח בו, לא יפחד מדבר רע.

חשוב לחקור את הדעות המחזיקות את הלב, כלומר את הרצון והאמונות שמכוונות אותנו בחיים.

בעל אורחות צדיקים אומר: האלוהים מרחם על האדם יותר מכל, ובמקרה שאינו שומר על עצמו, האלוהים מרחם עליו ושומר אותו. כמו שער הרחם של האם שומר על תינוקה, כך האלוהים משגיח עלינו ברחמים גמורים.

זוהי המחשבה הראשונה.

בהמשך, נדבר על מחשבות וביטחונות נוספות שמובילות לשמחה בחיים בכל מצב.

שהשיעור יהיה לעילוי נשמת כל הנרצחים ולרפואת הפצועים. יתן ה’ מאשר יצליח דרכינו בטוב ונעימים. כל טוב ובחר הצלחה.

אם מצאתם את התוכן מועיל, אל תשכחו ללחוץ על הכפתור “אהבתי” ולהירשם לערוץ שלנו כדי להישאר מעודכנים בכל תוכן חדש שעולה!

מקורות:

אורחות צדיקים, שער השמחה

מי שמאמין באלוהים בלב שלם ובוטח בו בביטחון חזק, יביא אותו הביטחון שלא יפחד מעולם מדבר רע, ולא יעבוד לאדם זולתו להתרצות אליו, ולא יקווה לאיש, ולא יסכים עימהם בדבר שהוא כנגד עבודת הבורא יתברך, ולא יפחידוהו ענייניהם ולא יחת ממחלוקתם.

ואם יוכיח אותם – לא יזהר בכבודם, ואם יכלימוהו – לא יבוש מהם, ולא ייפה להם השקר, כמו שאמר הנביא: “ואדני אלוהים יעזר לי, על-כן לא נכלמתי, על-כן שמתי פני כחלמיש, ואדע כי לא אבוש” (ישעיה נ, ז). הבוטח באלוהים יביאנו הביטחון לפנות לבו מענייני העולם ליחד עצמו לענייני התורה והעבודה.

חקירת הדעות לביטחון שלם

צריך אדם לחקור הדעות המחזיקות את לבו להיות בביטחון שלם באלוהים. מחשבה ראשונה – שידע בידיעה ברורה כי האלוהים מרחם על האדם יותר מכל מרחם, והוא משגיח עליו בסתר ובגלוי, ובעת שהוא אינו שומר עצמו כראוי, האלוהים מרחם עליו ושומר אותו מן הפגעים, כעניין שנאמר: “שמר פתאים ה'” (תהילים קטז, ז).

המחשבה השניה – אשר כל הטובות המגיעות אליו מאביו ומאמו ואחיו וקרוביו ורעיו, הכל מאת השם יתברך הוא, ואלו הם שלוחי המקום ברוך הוא.

הבנת חסדי האל וביטחון

השלישית – שידע, שכל הטובות הם מחסדי האלוהים, לא שהוא ראוי לכך, ואין הקדוש-ברוך-הוא מטיב לו מפני שהוא צריך לו, אך נדבה וחסד.

הרביעית- שידע, אשר לכל ענייניו יש גבול וקץ, ואין שום אדם יכול להוסיף ולגרוע על מה שגזר הבורא יתעלה. ומה שגזר הקדוש-ברוך-הוא שיהיה לו מעט, אין אדם יכול להרבות, או למעט הריבוי. ומה שגזר לאחר, אין שום אדם יכול להקדים, ולא לאחר מה שגזר להקדים, אך הכל הוא בגזרת העליון וברצונו.

הליכה בדרך האמת והרמאות

החמישית – שידע, שהבורא יתברך רואה את לבו, אם בטחונו בו ביטחון שלם בלא מרמה, כי עבד המשרת לאדם בשר-ודם, יכול העבד לגנב לב אדונו, שיהיה האדון סובר שהעבד אוהבו בכל לב אף-על-פי שהוא שונאו, והאדון יעשה לו טובה בחזקת שהוא אוהבו; וכל זה לא יתכן בבורא יתברך, כי הוא יודע יצר הלב והמחשבה שבה, והוא יודע עליונות ותחתונות, אמונתו וכפירתו, לכן אין לילך לפניו ברמאות.

שמירת מצוות וביטחון באלוהים

השישית – שייקח אל לבו לקיים מה שצוהו ולהימנע מכל מה שהזהירו שלא לעשות, כאשר הוא חפץ שהבורא יתעלה יעשה לו הדבר שהוא בוטח בו, כדברי רבותינו: עשה רצונו כרצונך, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך (אבות פ”ב מ”ד). אבל מי שבוטח בשם יתעלה ואינו מקיים מה שצוהו, כמה הוא שוטה וכסיל! ועל זה נאמר: “מה תקות חנף כי יבצע, כי ישל אלוה נפשו. הצעקתו ישמע אל, כי תבוא עליו צרה” (איוב כז, ח-ט).

חנופה ועבודת האלוהים

ואומר: “הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל, והלך אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם, ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו” (ירמיה ז, ט-י); ואומר: “המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם” (שם פסוק יא).

עבודת האדם והביטחון בה

השביעית – שידע, כי הבורא ברוך הוא ברא את האדם למלאכות רבות, וברא לו מזונו על-ידי טורח גדול ועבודה. ואם היו כל העניינים והמזונות והבגדים מוכנים לאדם בלא טורח, אז לא היה כמה מצוות, כגון הצדקה, הגזלה, הגנבה והחמדה, ורבות מצוות כאלה. גם לא היה אדם בוטח באלוהים.

ועל זה גנז חזקיהו מלך יהודה ספר הרפואות (פסחים נו, א), כדי שיבטח החולה באלוהים יתעלה ולא ברפואות. גם אם היה אדם בטל ממלאכה ולא היה טורח אחר מזונותיו, היה בועט ורודף אחר העבירות, כדכתיב: “וישמן ישורון ויבעט” (דברים לב, טו). ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: “יפה תלמוד-תורה עם דרך-ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון” (אבות פ”ב מ”ב).

אך עתה מסר השם יתעלה שתי עבודות ביד האדם: האחת – עבודתו, והשנית – עבודת התורה. וצריך האדם להיות ממוצע בין שתי העבודות, וליחד שעות מיוחדות לעבודת התורה ולעבודת עולם הזה.

העבודה והביטחון בהצלחה

צריך שתתחזק, שתעשה עבודת שניהם לעולם לטוב לך לאחריתך, ולא יהיה אחד מפסיד לחברו, כמו שנאמר: “אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו” (ירמיה כב, טו); ואומר: “טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך” (קהלת ז, יח).

צריך שיבטח בשם יתברך שיצליחהו בעסקיו, ולא יבטח על מלאכתו ועסקיו, אך יחשוב אשר מלאכתו ועסקיו הם דרך לפרנסתו מאת השם יתברך; כמו אדם הבוקע עצים בגרזן, אף-על-פי שהגרזן חותך העץ, אין הכוח בא מן הברזל, אלא מן האיש הבוקע עם הברזל לחתוך בו העץ.

הביטחון וההכרה בחסדי האל

ואדם שיש לו מלאכה או איזה עסק שיהיה, שמפרנס בו בני-ביתו, לא יחשוב: לולי המלאכה ההיא היה הולך לאבדון; אך יבטח בבורא יתעלה, ויחשוב: אם לא היה לו עניין זה העסק שעוסק בו, הבורא יתברך ימציא לו פרנסתו בעניין אחר, כי כל מעשה ידיו וצרכיו ביד האל הוא, והרבה שלוחים למקום, כמו שאמר הכתוב: “כי אין לה’ מעצור, להושיע ברב או במעט” (שמואל-א יד, ו), ואומר: “כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל” (דברים ח, יח), ואומר: “לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי, אמר ה’ צבאות” (זכריה ד, ו).

הביטחון באלוהים ושבחו

וכן האדם אשר כל חיותו וצרכיו תלויים באדם אחד, לא ישים בטחונו בלבו על האדם ההוא, אך ישים שורש בטחונו מעומק הלב בבורא יתברך; ואין די מה שאומר כן בלבו, אלא יתן שבח והודיה לבורא יתברך על זה אשר לא עזב חסדו מאתו.

וקח בידך משל נאה על עניין זה, והוא כמו מאה עיוורים ההולכים זה אחר זה, וכל אחד שם ידו על כתף חברו, ובראש כולם יש איש הרואה, והוא מנהיג כולם אחריו. הנה כל אחד יודע, אף-על-פי ששם ידו על כתף חברו והוא מנהיגו, שאין זאת ההנהגה באה מכוחו…