אורחות צדיקים | שער השמחה | י

אורחות צדיקים | שער השמחה | חלק י | הרב שקד אליהו פנחס

תקציר השיעור:

בשיעור של הרב שקד אליהו פנחס מתוך הספר “אורחות צדיקים”, מתמקד הרב בשער השמחה ובביטחון השישי. השיעור מדגיש את החשיבות של פיתוח הרצון והביטחון בהשם, במיוחד בעולם הגשמי שבו אנו חיים. הרב מדבר על כך שעלינו לסמוך על הבורא שישמור עלינו מפגעי העולם וייתן לנו את מה שאנחנו צריכים, מבלי לגרוע מהשכר המיועד לנו בעולם הבא.

הרב שקד מסביר כי עלינו להכיר בכך שכל הטוב שאנו מקבלים מהקדוש ברוך הוא אינו נובע ממעשינו הטובים אלא מאהבתו המושלמת אלינו, בדומה לאהבת אב לבן. השיעור מדגיש כי יש לפעול מתוך אמונה וביטחון, ולראות בכל מצווה הזדמנות להתחבר לקדוש ברוך הוא מתוך אהבה. הוא מזכיר שגם הבריאה כולה נהנית מחסדיו של הבורא, ולכן גם אנחנו צריכים לסמוך על הטוב שהוא מעניק לנו.

לסיכום, הרב מעודד את המאזינים להכיר בטוב שמגיע מהבורא בכל רגע ורגע, ולבטוח בכך שהקדוש ברוך הוא דואג לנו מתוך אהבה מושלמת. השיעור מסתיים בברכה והצלחה לכולם, ומדגיש את הצורך לבטוח בטוב האלוקי בענייני העולם הזה.

מילות מפתח לקידום אורגני: ביטחון בהשם, אורחות צדיקים, שער השמחה, חיים גשמיים, חסדי השם, אהבת הבורא, פיתוח הרצון, תורה ומצוות, פרנסה ובריאות.

אורחות צדיקים – שער השמחה

הביטחון השישי, בעולם הזה:

שיבטח באלוהים שלא יאכילהו בעולם הזה חלק הראוי לו בעולם הבא, ויבטח בו שישמרהו מפגעי העולם ומתחלואים ומדבר ומחרב ומרעב ומשאר הרעות המתרגשות לבוא בעולם. וכשיבטח, לא יבטח בשביל מעשיו הטובים, אך יעשה כל מעשיו בשביל האל יתעלה, אשר גדלו ונשאו בעולם הזה והיטיב לו, אין רגע מכל ימי חייו שאין טובות הבורא עליו. ויחשוב, שאם היו מעשיו כפלי-כפלים, לא היה אחד מריבוא ממה שיש עליו לעשות מחמת טובות האל יתברך, שהם עליו בכל רגע. ואחר שיחשוב כל זה, יבטח על חסדי השם ברוך הוא, שהוא הגומל חסד, הוא המרחם יותר ממעשיו של אדם, כי ברחמיו נותן לחם לשרצים ולבהמות ולחיות ולעופות, והוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים (ע”ז ג, ב), וכאשר מרחם על אלו לא בשביל מעשיהם הטובים, כך ירחם עלי.

הביטחון השביעי:

שיבטח על המלך מלכי המלכים המושל על כל, ברוך הוא, שיביא בימיו תשועה לישראל, ויבנה ירושלים, ויבנה בית-המקדש בימיו. ולא תהיה כוונת בטחונו כדי לחיות בשלוה גדולה כאשר תהיה בימים ההם, ולאכול הפירות הטובות ולשתות יין עסיס, אך תהיה כוונת בטחונו שיהיה בימים ההם כדי לעבוד הבורא יתברך, כי בימים ההם יסיר יצר הרע מלב עמו, וכולם – קטנים וגדולים – ידעו את השם, ולא יהיה להם מונע, לא דבר ולא רעב ולא מלחמה ולא טרדה, אך כולם יהיו פנויים, וכולם ישיגו השגה גדולה בידיעת הבורא יתברך, ובימים ההם תרבה הדעת, כדכתיב: “כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים” (ישעיה יא, ט).

הביטחון השמיני, על עניין עולם הבא:

אשר בו נעימות לאין קץ ואין חקר, ואין הפה יכול לספר יפי העולם ההוא, ואין העין יכולה לראות זיו הדרת הצדיקים, ואין שם לא אכילה ולא שתייה. אם כן מה תענוג יש שם? לכך צריך שתבין ותדע, כי כאשר לא ידע העוף תענוג הדג השט במים, כי התולדה שלהם הם הפוך זו מזו, כי עוף ימות במים והדג ימות ביבשה; כך מי שהוא בעולם הזה, הנשמה מערבת בגוף, לא תוכל לדעת תענוג הנשמות, כי אין לנו אלא תענוג הגוף, אבל תענוג מתענוגים העליונים לא נוכל להשיגם ולא נוכל להכיר אותם אלא אחר רוב המחשבה, וזהו מחמת שאנו בעולם הגופים, ועל-כן לא נכיר כי אם תענוגים האובדים והפוסקים, אבל תענוגי הנשמה הם תמיד בלי הפסק.

המשך הביטחון השמיני:

אין בין אותם התענוגים ובין אלו התענוגים חבור ושתוף ולא קורבה בשום עניין. ומי שיזכה אל מעלה ההיא אחר מותו, לא יאהב אלו התענוגים, כאשר לא יאהב המלך לחלץ מעליו יקר תפארתו ולשחק בחוצות עם הנערים. ולפעמים יהיה שהמלך קטן בשנים, ויגביר עליו שטות הקטנים, וישחק עם הנערים, ויניח יקר המלכות, וזהו מחמת שאין לו דעת לבחון בין שני הדרכים, כאשר אנחנו מגבירים תענוג עולם זה על תענוג עולם הבא מחמת חסרון דעתנו ומעוט הכרתנו עולם הנשמות ותענוגיו.

סיום הביטחון השמיני:

בעולם הזה תוכל להכיר קצת עולם הנשמות מתענוגי הנשמות בלא אכילה ושתייה, כגון בני-אדם המתנקמים בשונאיהם, כבוד בעת שמכבדים בני-אדם, כשרואה אדם בנו החביב שלא ראה אותו זמן מרובה, או כששומע בשורות טובות. בכל אלה יש תענוג גדול בלא אכילה ושתייה, ואם זה בעולם הגופים, שאנחנו רואים שהנשמות נהנות, מזה תבין תענוג הנשמות כשתעלה לשמי מרומים ותהנה מזיו העולם העליון ומזיו השכינה. אין לתענוג ההוא סיפור ולא תואר, ולא נוכל לדמותו לשום תענוג בעולם הזה, אלא כמו שאמר הנביא: “מה רב טובך אשר צפנת ליראיך” (תהילים לא, כ).