עגלת קניות

close-icon

אין מוצרים בסל הקניות.

הזמנה מינימלית 300, סכום ההזמנה הנוכחי שלך הוא 0.00

קבלימוד | 5

תלמוד עשר הספירות – חלק ג / אור ישר ואור חוזר

לוח שאלות לפירוש המלות

(לחץ על הקובייה לקבלת התשובה)

מהו אבר?

הם הכלים של הספירות דגוף, דהיינו הנאצלים מהמסך דפה דראש ולמטה | (ח"ג פ"ח אות ג')

מהו אור הסתלקות?

או"ח, היינו האור העליון שאינו מקובל בבחי"ד ונדחה ממנה, ומסתלק למקומו. [ח"ג פי"ב או"פ ד', מ'] | (ח"ג פט"ו אות ו')

מהו אור המתמעט?

הע"ס דאו"י, בעברן להתלבש מהמסך ולמטה, נתמעט ערכן בשביל זה, ונבחנות לאור המתמעט. [ח"ג פ"ב או"פ ב', פ"ז בסוף או"פ צ' ד"ה כ' צריכים] | (ח"ג פ"ז אות א')

מהו אור הפנים?

הוא אור החכמה. [עי ח"ג פ"א או"פ ו' שניה ד"ה פירוש]

מהו אור של תולדה?

היינו הע"ס דאו"י, המתנוצצות דרך המסך ולמטה. (ח"ג פ"ח אות ט')

מהן אותיות נפרדות?

כשמתלבשות העצמות בכלים, מכונות ד' הבחינות חו"ב תו"מ, בשם ד' אותיות נפרדות, על שם ההתלבשות של האורות בעביות של הכלים, מבלי משים לשינוי צורה שביניהם, ושינוי הצורה הוא ענין הפירוד הנוהג ברוחנים. ועיין במלה 'פירוד'. (ח"ג פט"ו אות ד')

מהן אותיות מחוברות?

דבר הזדככות העביות שבמלכות דמלכות, הנוהג בבחינת הגוף דכל פרצוף, שהאו"ח הולך ומסתלק על סדר המדרגה עד שעולה למאציל, הנה הע"ס מכונות בעת ההיא בשם אותיות מחוברות, על שם הזיכוך שהכלים הולכים ומקבלים בכל פעם ביותר. שהזיכוך הזה מחברם ומקרבם אל השורש, כנ"ל באות ו', שהעביות גורמת פירוד, והזכות גורמת חיבור, ע"ש. (ח"ג פט"ו אות ה')

מהן אזנים?

הוא קומת ע"ס דראש בבחי"ב, שהיא בינה. (ח"ג פי"ב אות ז')

מהו אחור?

כשהאור ישר, דהיינו אור החכמה, אינו מתלבש בכלי, מכונה אז הכלי, בשם אחור או אחוריים. וכנ"ל באות ד', אשר אור החכמה נקרא בשם אור הפנים, לכן בהעדר אור החכמה מהכלי, מכנים אותו בשם 'אחור'. (ח"ג פט"ו אות ו')

מהי אמא תתאה?

היא המלכות דאצילות. (ח"ג פ"ד אות ז')

מהו אמצעי?

הוא דבר המכריע והמחבר ב' קצוות הרחוקים זה מזה. ומכאן תבין בכל מקום, את השמות קו אמצעי, עמודא דאמצעיתא, הכולל ג"ס דעת ת"ת יסוד, והבן. [ח"י אות פ"ד באו"פ מד"ה 'ועד"ז', חי"א אות ו' באו"פ מד"ה 'וזה אמרו'] | (ח"ג פ"ה אות ד')

מהי אספקלריא?

המלכות מכונה בשם אספקלריא דלית לה מגרמה ולא מידי, או אספקלריא שאינה מאירה. והזעיר אנפין מכונה, בשם אספקלריא המאירה. ופירושו 'מאור', כי הז"א והמלכות, מכונים ב' המאורות, שכל הארות התחתונים באות רק מהם, ולא מלמעלה מהם. (ח"ג פ"ז אות ב')

מהו אריך אנפין?

פרצוף הכתר נקרא 'אריך אנפין', על שם עצמות אור החכמה שבו. והת"ת נקרא זעיר אנפין, על שם שיש בו רק הארה מועטת מאור החכמה. והשמות א"א וז"א, המה מקבילים זה לזה, שמיוחסים רק לאור החכמה שבפרצוף, כי החכמה נקראת אור הפנים כנ"ל, והבן. (ח"ג פ"ו אות ז')

מהו את?

המלכות מכונה בשם 'את', מפאת היותה כוללת כל האותיות מא' עד ת' .כי האותיות הן הכלים של הספירות, וכל הכלים מהמלכות המה. | (ח"ג פי"ב אות ב')

מהו בוהו?

​בהו, הוא כינוי לאריך אנפין, והוא שם מקביל ל'תהו', שהוא כינוי לעתיק, שפירושו שלילת השגה, ו'בהו', פירושו גילוי השגה ולשון ישות, שהוא נוטריקון בו-הוא. (ח"ג פ"ו אות ג')

מהו בית?

אותה בחינת ספירת המלכות, שנפרדה מהכלים הפנימיים, והיתה לכלי לאו"מ, מכונה בשם 'בית' או 'היכל'. עיין כאן בלוח התשובות אות קע"ו. (ח"ג פ"ה אות א')

מהי בקיעה?

התגברות האור על מסך המגביל שעומד על דרכו, מכונה בשם 'בקיעה'. כלומר, שאינו משגיח כלל על הגבול שמלפניו, אלא שפורץ לו דרך, ומאיר מבעד לגבול ולמטה. (ח"ג פ"ז אות א')

מהי בריאה

חידוש 'יש מאין' מכונה בשם 'בריאה', והיות שהעביות שבכלים לא יכלה להגלות בעולם האצילות, אלא רק מקרקע עולם האצילות ולמטה. לכן משם ולמטה מכונה בריאה, ע"ש העביות שנתגלתה. כי העביות, שהיא בחינת 'הרצון לקבל' אשר בנברא, היא בחינת 'יש מאין', כי כל מה שיש במציאות, נבחן שנמשך הימנו ית' מבחינת 'יש מן היש', כי אין לך נותן מה שאין בו, מלבד 'הרצון של קבלה', שבהכרח אינו בו ית', כי ממי יקבל ח"ו, והבן זה. (ח"ג פ"ב אות ג', [ב'])

מהו בשר?

בחי"ג שנקראת זעיר אנפין, מכונה בשם בשר. וכינוי זה נוהג בו, רק בהע"ס שקומתן שוה, שהי' בחינות הללו מכונות עבגע"מ. המלכות נקראת עור. והז"א נקרא בשר. והבינה נקראת גידין. והחכמה נקראת עצמות. והכתר נקרא מוחא. עיין כאן בלוה"ת אות רכ"ט. (ח"ג פ"ה אות ב')

מהו גוף?

ע"ס העוברות דרך המסך ולמטה, שהמלכות מתרחבת לע"ס מינה ובה, מכונות בשם 'גוף'. מטעם היותן עיקר כח הפרצוף, כי שם עיקר התלבשות העצמות בכלים. משא"כ בע"ס דראש, שממסך ולמעלה, אין שם התלבשות גמורה אלא רק שורשים להתלבשות. [פי"ב, אות ה' או"פ ז'] | (ח"ג פ"ח אות ו'), [ח"ב תש' י"א]

מהו גידין?

כלי דבינה שבע"ס שקומתן שוה. (ח"ג פ"ה אות ב')

מהו גלגלתא?

פרצוף הכתר. וכן הכלי ששם מתלבש אור היחידה, מכונה ג"כ גלגלתא. [פי"א, או"פ ג'] | (ח"ג הסת"פ פ"ח אות ב', [א'])

מהן ד' צורות?

העביות שבנאצל, כלומר בחינת הרצון שבו, מכונות בשם כללות החומר של הנאצל. וד' הבחינות שבעביות הזאת, מכונה בשם ד' צורות. (ח"ג פ"ו אות ד')

מהו דיבור?

המלכות של ראש, מכונה בשם פה, וע"ס העוברות דרכה ממנה ולמטה, על ידי התנוצצות המסך, מכונות בשם דיבור, כי כן מושפעים ובאים תמיד האורות מפרצוף לפרצוף, כמ"ש כאן תשובה קס"ח, עש"ה. (ח"ג פי"א אות ב')

מהו דרך מעבר?

ד' הבחינות יש להן תמיד יחס של סבה ומסובב, ואפילו באור ישר. כי בחי"א דאו"י, היא הסבה והמאציל לבחי"ב, ובחי"ב לבחי"ג וכו'. וכל מדרגה שנחשבת למאציל כלפי המציאות של חברתה, הרי נחשבת ג"כ לבחינת מעביר אליה, מן הא"ס ב"ה, כל השפעתה לצורך קיומה. אמנם, כשהמדרגה משפעת לתחתונה, רק מבחינת מה שהיא הסבה הקודמת אליה, נבחן זה להשפעה 'דרך מעבר'. ואם אמנם משפעת לתחתונה התנוצצות עם המסך שבה ממעלה למטה, נבחן זה, שמשפיעה אליה 'דרך התלבשות'. [פ"ד אות ו', ח"ב או"פ ד' שניה מד"ה 'וכבר', תש' ק"ז] | (ח"ג פ"ד או"פ א')

מהו דרך צר?

השפעה מצומצמת, נבחנת שמושפעת ב'דרך צר'. (ח"ג פ"א אות ד')

מהו דרך רחב?

הוא השפעה בהרחבה. (ח"ג פ"א אות ד')

מהי הבדלה?

בשעה שהע"ס מתנוצצות ועוברות דרך המסך ולמטה, הרי הן נעשות משועבדות לגבולים שבמסך, ואינן יכולות לינק מהעליון כלום, זולת על פי גבולי המסך. ונבחן ע"כ, שהמסך מבדיל אותן מהעליון, שאינו מרשה להן לינק משם לרצונן. (ח"ג פי"ב אות ב')

מהו הבל?

האו"ח מכונה בשם 'הבל'. (ח"ג פי"א אות ד', [או"פ ב'])

מהו הבל היוצא?

הוא האו"ח היורד מהמסך ולמטה. (שם [פי"א אות ה' או"פ ד', אות ז' או"פ ח'])

מהי הויה מלאה?

כמ"ש הרב בע"ח שער י"ח פ"א, וז"ל, שורש האורות ועיקרן, הוא ד' אותיות הוי'ה פשוטים, בלתי מילואים וכו', אבל מילואם, הוא ביאור הוי'ה, ויציאות אורותיהם לחוץ, עש"ה. פירוש, כי ה' פרצופין הם, כתר ע"ב ס"ג מ"הוב"ן. ופרצוף הכתר הוא עיקרם ושורשם, וע"ס שבו מרומזות בד' אותיות הויה פשוטים, ומכונה הויה פנימאה, שמכל אות יוצא פרצוף לחוץ ממנו, ומלבישו.מהיוד דהוי'ה דפרצוף הכתר, נמשך פרצוף החכמה, שד' אותיותיו ממולאות ביודין, כזה: יוד, הי, ויו, הי, שבגי' ע"ב. ומה' ראשונה, יוצא פרצוף הבינה, שד' אותיות הוי'ה שבו ממולאות ביודין ואלף, כזה: יוד, הי, ואו, הי, וכו'. לפיכך, פרצופי הכתר נרמזים ב'הויות פשוטות', ושאר ד' הפרצופים המלבישים עליו נרמזים ב'הויות מלאות', כנ"ל (ועיין כאן בהסת"פ) | (ח"ג פט"ו אות ג', [ד'])

מהי הויה פשוטה?

עיין במלת הוי'ה מלאה. (ח"ג פט"ו אות ג', [ד'])

מהו היכל?

עי' במלת בית. (ח"ג פ"ח אות ו')

מהו היכל עליון?

ז' היכלות הם, והעליון שבהם נקרא 'היכל העליון'.

מהי הכאה?

עיין או"פ כאן פ"א סעיף ע' ובפרק ב' סעיף ג'. (ח"ג פ"א אות ג')

מהי הסתכלות?

התפשטות אור א"ס ב"ה לזווג דהכאה במסך שבכלי המלכות להעלות או"ח, מכונה בשם 'הסתכלות', משום שאור המתפשט מהא"ס ב"ה, נבחן תמיד לאורה חכמה, המכונה אור עינים או ראיה או 'הסתכלות'. (ח"ג פי"ב אות א')

מהי הסתכלות ב'?

התפשטות אור א"ס ב"ה לזווג דהכאה במלכות דגופא, דהיינו שמזדווג בה בעת הזדככות המסך ממדרגה למדרגה, עד שמוציא הע"ס דזה למעלה מזה, מכונה זה בשם 'הסתכלות ב'. [הסת"פ פרק ו'] | (ח"ג פי"ב אות ה' ובאור פנימי אות ח')

מהי הסתלקות?

בכל מקום שיש הזדככות העביות של המדרגה, יש עמה בשוה 'הסתלקות' האור והשפע שבה. כי מדת 'הרצון לקבל' שבמדרגה, היא העביות שבה. ומובן מאליו, שבהעלם הרצון לקבל, נעלם עמו כל השפע המקובל בה, כי אין כפיה ברוחניות. (ח"ג פי"ב באו"פ אות ח')

מהי הרחקה?

עביות דבחי"ב דאו"י, מכונה בשם 'הרחקה', על שם שבוחרת באור חסדים, ומרחקת עצמה מלקבל אור חכמה. וכן לאחר הצמצום נבחנת בחינת 'הרחקה' מחכמה גם בבחי"ד, כי כל הצמצום והמסך שבה, הוא רק כלפי אור החכמה. (ח"ג פ"א אות ד')

מהי התלבשות?

כל אור צריך להתלבש בכלי ואין אור בלי כלי. עיין במלה 'דרך מעבר'. (ח"ג פי"ב אות ג')

מהי התנוצצות?

הארת האו"ח, מכונה תמיד בשם 'התנוצצות' או ניצוצין. (ח"ג פ"ב אות ב')

מהי התעבות?

השגת 'הרצון לקבל' במדה מרובה. (ח"ג פ"א אות א')

מהי התפשטות?

היינו האור העליון המתפשט לנאצל. אבל צריכים להבין בה, שהיא המשכה מבחינת הרצון שבנאצל ההוא, שממשיך אליו את 'התפשטות' האור העליון לפימדת ההשתוקקות שבו, כמ"ש זה היטב בח"א עמ' ט' או"פ ב' עש"ה, ובהסת"פ ח"ב פ"ה אות ס"ב, ובכל ההמשך שם. ואין המדרגה נגמרת, אלא בב' בחינות התפשטות של אור א"ס, כמ"ש להלן במלת התפשטות ב'. | (ח"ג פ"א אות א'), [ח"א תש' י"ד]

מהי התפשטות ב'?

אין התפשטות האור העליון נגמרת להתלבש בכלים בפעם אחת. כי בכל גוף, דהיינו בע"ס הבאות מהמסך ולמטה, נוהג שם ענין הזדככות העביות כמ"ש באו"פ (ח"ג פי"ב או"פ ח') עש"ה. אשר אז מסתלקים כל האורות שבע"ס דגופא לשורשם, ונעשה זווג חדש במלכות דראש הנקרא 'התפשטות ב", כמ"ש להלן בלוה"ת אות קס"ח עש"ה. שהתפשטות ב' זו חוזרת וממלאת את הכלים דגופא וגומרת התלבשות העצמות בכלים לעליון, וגם מוציאה פרצוף חדש מחוץ הימנה. [הסת"פ פרק י', 1] | (ח"ג פי"ב באו"פ אות ח'):

מהו זנב לאריות?

סיום המדרגה העליונה מכונה בשם 'זנב לאריות', כי זנב פירושו סוף וסיום. וכשנקודת הסיום יורדת למדרגה התחתונה, נעשית שמה לבחינת שורש, ומכונה שמה 'ראש לשועלים'. כי ע"ס שבמדרגה התחתונה כלפי עשר ספירות שבעליונה, נחשבות כשועלים כלפי אריות. (ח"ג פ"ז אות ה')

מהו זעיר אנפין?

עיין מלת אריך אנפין. [ח"ג פ"א אות ד' או"פ ו'] | (ח"ג פ"ד אות ה')

מהו חוטם?

ספירת זעיר אנפין של ראש מכונה בשם 'חוטם'. (ח"ג פי"א אות ד')

מהו חומר?

הרצון לקבל שבנאצל, נבחן לכללות ה'חומר' שבו. וד' הבחינות שבו נבחנות לד' צורות הרצון, המכונים חו"ב תו"מ. עי' להלן אות פ"ד. (ח"ג פ"ו אות ג')

מהו חותם?

האו"ח העולה מהמסך שבמלכות ולמעלה, המלביש לע"ס של ראש, מכונה בשם 'חותם'. והמתנוצצים מהמסך ולמטה, לע"ס דגוף, נבחנים לנחתמים מהחותם ההוא. (ח"ג פ"ח אות ט')

מהו חלון?

הוא בחי"ג של ראש, המלובש באו"ח. (ח"ג פ"א אות ד')

מהי חקיקה?

'חקיקה' ובליטה, הם יחסים מקבילים בהבחנת השפע. כי בליטה, פירושה שהשפע מרובה בספירות באופן ניכר ובולט כלפי הרואה. והיפוכו הוא הבחן ה'חקיקה', שפירושה שחסרון השפע בספירות ניכר שם ביותר. ולפיכך, ענין החותם, שהעולמות נחתמים זה מזה, כנ"ל באות מ"ט, נבחן בחותם שאותיותיו בולטות, ובחותם שאותיותיו חקוקות ושקועות. באופן, שחותם האצילות בולט, והבריאה הנחתמת ממנו היא חותם שקוע. והיצירה הנחתמת מהחותם השקוע של הבריאה, נעשית לחותם בולט. והעשיה הנחתמת מהחותם הבולט דיצירה, נעשית לשקועה. ונמצאות הע"ס דאצילות והע"ס דיצירה, נחשבות לבולטות. והיפוכן, הע"ס דבריאה והע"ס דעשיה, שנחשבות לשקועות וחקוקות. (ח"ג פ"ז אות א')

מהם יסודות?

ד' הבחינות שבעביות כלי המלכות, מכונות לפעמים ד' יסודות. (ח"ג פ"ו אות א')

מהי יצירה?

קומת הע"ס הבאה ע"י זווג דהכאה במסך דבחי"א, מכונה בשם 'יצירה'. (ח"ג פ"ג אות ג')

מהי כורסיא?

עולם הבריאה מכונה כסא, ותרגומו 'כורסיא'. ועיין להלן אות נ"ז. (ח"ג פ"ד אות ד')

מהו כח?

יש בחינת בכח ויש בחינת בפועל. למשל, הגרעין של הפרי נבחן אשר הפרי כלול שם בגרעין ב'כח', אבל לא בפועל ממש, אלא שעל ידי זריעה וצמיחה, יצא ונגלה הפרי, מכח אל הפועל ממש. ועד"ז, אנו מבחינים את המסך, בטרם שהתפשט אליו אור א"ס לזווג דהכאה, אשר הוא כלול מעשר הספירות ב'כח'. ואחר שפגע בו אור העליון, והעלה ע"ס דאו"ח, שהלבישו לאור העליון, נבחן שנגלו הע"ס דראש בפועל ממש בבחינות שורשים לכלים, כנודע. (ח"ג פ"ו אות ד')

מהם כלים גמורים?

הע"ס המתנוצצות ומתפשטות ויורדות מהמסך ולמטה, נחשבות שיש בהן כלים גמורים, ומכונות ע"ס דגוף. [פ"ט או"פ ב' ד"ה וז"ש, פי"ב או"פ ז'] | (ח"ג פי"ב אות ה')

מהו כסא?

עולם הבריאה, מכונה עולם 'הכסא'מלשון 'כיסוי' והעלם, כי אור החכמה נעלם שם (כמ"ש כאן פ"ג אות ב'). גם רומז, שהאורות דג"ר המושפעים שמה מעולם אצילות, המה רק בבחינת בינה, ומאירים שם רק בבחינת ישיבה, בדומה לאדם היושב על 'הכסא', אשר הקומה שלו מתמעטת. והארת החכמה מכונה בשם עמידה, כי בעמידה נמצא שיעור הקומה על שלמותו. | (ח"ג פ"ד אות ד')

מהו כתר?

היא הספירה הראשונה של הע"ס. ויש הרבה בחינות 'כתר' כמ"ש. [פ"ט או"פ ב', פלחה"ק קפ"ב] | (ח"ג פ"ו אות ז', [ב'])

מהו לבוש?

הוא בחינת ז"א שנפרד מאו"פ ונעשה לאו"מ, וכן כל פרצוף תחתון מכונה 'לבוש' כלפי פרצוף עליון. (ח"ג פ"י אות א', [ג'])

מהו מוח?

הוא ספירת הכתר אשר בע"ס שקומתן שוה. (ח"ג פ"ה אות ב')

מהו מיניה וביה?

דבר התפשטות והתרחבות המלכות של ראש ממנה ולמטה, לע"ס הנקראות ע"ס דגוף, מכונה 'מיניה וביה'. להורות שכל אלו הע"ס, הן בחינות מלכות שבה מכתר מלכות עד מלכות שבמלכות. (ח"ג פ"ד אות ו')

מהו מלבוש גמור?

המסך שבין אצילות לבריאה, המעביר הע"ס מאצילות לבריאה, נעשה מלבוש גמור, המגביל עשר ספירות ההן. (ח"ג פ"ד אות ה', [ג'])

מהו מסך?

הוא כח צמצום ודין שתנתקן במלכות, הדוחה את האור העליון מהתלבש בתוכה. ועי' בלוה"ת ח"ב אות מ"ג וזכרהו. (ח"ג פ"א אות ג')

מהו מסך סתום?

כשהמסך שבין אצילות לבריאה, מעביר הע"ס מאצילות לבריאה, נעשה למסך סתום, הסותם אותן מחכמה. עיין לעיל במלה מלבוש גמור.(ח"ג פ"ד אות ה', [ג', ט'])

מהו מקום החושך?

ספירת המלכות שבבחינת הע"ס שקומתן שוה, שנקראת עור, נמצאת מסיימת את הארת הפרצוף, משום שהעור עצמו, דהיינו המלכות, אינה מקבלת לתוכה כלום מהאורות שבפרצוף ההוא, מפאת כח הצמצום שבה, וע"כ מסיימת את הארות הפרצוף. וממנה ולחוץ נבחן ל'מקום חושך'. (ח"ג פ"י אות ב')

מהו מקננא?

הארה לפרקים, מכונה בשם 'קינון' ו'מקננא', כדוגמת העופות הרובצות בקן לפרקים, בשעה שרוצות להוציא אפרוחים, ואח"כ מסתלקים משם. (ח"ג פ"ד אות ד')

מהו ניצוץ נברא?

בכל המדרגות, נבחנת העליונה למאציל והתחתונה השניה לה לנאצל. ובעולם הבריאה, מכונה העליונה לבורא, והשניה לה לנברא. והמלכות דמלכות העליונה, היורדת ונעשית ראש לתחתונה, כלולה מב' בחינות אור המלכות (כמ"ש להלן רכ"ב ע"ש), דהיינו מבחינת דבר מציאותה עצמה הנחשבת למאציל, או לבורא, ומבחי' שייכותה למדת התחתונה, הנחשבת לנאצל או לנברא. ובחינת מציאותה עצמה, מכונה ל'ניצוץ בורא'. ובחינת התחתונה שבה, מכונה 'ניצוץ נברא'. וכבר ידעת, שאור המלכות, דהיינו או"ח, מכונה תמיד בשם ניצוצין. (ח"ג פ"ה אות ה')

מהו ניצוץ קטן?

החלק היותר קטן מאור המלכות, דהיינו מאו"ח, הנשאר בה מבחינת מציאותה, מכונה 'ניצוץ קטן'. ובאורות, מכונה זה בשם 'רשימו'. (ח"ג פ"ה אות ה')

מהי נפש?

אור המלכות, מכונה בשם נפש. (ח"ג פ"ה אות ו', [ה'])

מהו נקב צר?

המסך המעכב את האור העליון מלהתפשט, נבחן כמחיצה סתומה על האור. וכשהמסך נפתח ע"י זווג דהכאה, והאור העליון עובר בו ומתפשט למטה, נבחן שנעשה נקב וחור במחיצה הסתומה, שהאור העליון עובר בו. ובהתפשטות רחבה נבחן כחלון. ובהתפשטות קטנה, נבחן לנקב צר. (ח"ג פ"א אות ד')

מהי נקודה?

היא בחינת המלכות והמסך שבה, בשעה שאין בה זווג ואינה מעלה או"ח, מכונה בשם 'נקודה', כלומר, כמו נקודה שחורה, שאין בה שום לבנונית. ועד"ז אין בה אז שום אור, מחמת הצמצום הרוכב עליה. גם נקראת 'נקודה', על שם הצמצום שהיה בנקודה האמצעית. (ח"ג פ"ז אות ב')

מהי נשמה?

היא אור הבינה. אמנם בהתחלקות הע"ס מבחינת שורש נשמה גוף לבוש היכל, נקרא אור החכמה בשם 'נשמה' והבינה בשם גוף, שמבחינה זאת אין בפרצוף יותר מג' אורות נר"ן, כי חיה ויחידה נעשו למקיפים. (ח"ג פ"ט אות י'):

מהו סמוך?

קרבת הצורה מבחינה לחברתה, נקרא שהיא 'סמוכה' לחברתה. (ח"ג פי"ב אות ו')

מהי ספירה?

עשר ספירות דאור ישר המלובשות בע"ס דאו"ח, היוצאות ע"י זווג דהכאה בפעם א', נקראות בשם ספירה אחת, דהיינו על שם הספירה העליונה שבקומה ההיא, אע"פ שכוללת ע"ס באורך וע"ס בעובי. (ח"ג הסת"פ פ"ד אות ג')

מהו עולם?

עיקר שם 'עולם' מתחיל מפרצוף ב"ן דא"ק, שנקרא עולם הנקודים. ונקרא כן, על שם שנעלמו הז"א ומלכות דכלים פנימיים דבחי"ד, והיו לכלים לאו"מ, המכונים לבוש והיכל. ו'עולם', פירושו העלם. אמנם השם עולם נשאל לפעמים רחוקות, גם כלפי הפרצופין והספירות שקדמו לעולם הנקודים, והוא רק בדרך השאלה. [פ"א או"פ א', פ"י או"פ א'] | (ח"ג פ"ח אות א')

מהן עיניים?

הן הכלי דחכמה של ראש. (ח"ג פי"א אות ו')

מהו עצמות האור?

העשר ספירות של ראש, נבחנות לעיקר ועצמות האור, ומפה של ראש ולמטה נבחנות לאור של תולדה מהאורות דע"ס של ראש, אמנם זה אמור מעולם הבריאה ולמטה. (ח"ג פ"ח אות ט')

מהי עשיה?

הע"ס דקומת המלכות, שמקבלת מז"א, מכונה בשם עולם 'עשיה'. (ח"ג פ"ה אות א')

מהו עתיק?

מלכות דמלכות דעליון נעשית לבחינת עתיק בתחתון, והיינו מצד מציאותה עצמה, מבחינת ניצוץ בורא שבה. ובחינת ניצוץ נברא שבה (כנ"ל אות ס"ז), נעשה לבחינת אריך אנפין. ושניהם יחד הם פרצוף הכתר לתחתון. (ח"ג פ"ו אות ז')

מהו פה?

מלכות של ראש מכונה 'פה'. (ח"ג פי"א אות ה', [ד', או"פ ג'])

מהו פועל?

יש בחינת בכח ויש בחינת בפועל. עיין מלת כח. (ח"ג פ"ו אות ד')

מהו פירוד?

שינוי הצורה עושה 'פירוד' והרחקה בין הרוחנים, וקרבת הצורה עושה בהם דבקות. (ח"ג פ"י אות א')

מהו פרצוף?

הע"ס דזו למטה מזו הבאות על ידי עלית המלכות למאציל, מכונות בשם פרצופים (כמ"ש בהסת"פ כאן פי"ג אות א'). (ח"ג פ"ח אות ו')

מהי צורה?

ד' בחינות עביות שבמלכות הנקראות חו"ב תו"מ, מכונות ד' 'צורות'. (ח"ג פ"ו אות ג')

מהו צר מאד?

השפעה מצומצמת מאד מכונה 'צר מאד'. (ח"ג פ"א אות ד')

מהו קדש קדשים?

ההיכל העליון שבז' היכלות דבריאה, הכולל כחב"ד דבריאה, הנה הפנימיות שבהם, מכונה בשם קדשי קדשים. (ח"ג פ"ז אות ז')

מהו קינון?

עיין מלת מקננא

מהן קליפות?

עיין לעיל אות פ"ב, ששינוי הצורה מפריד ומבדיל ברוחניים. ותדע, שהפכיות הצורה מקצה אל הקצה, הוא מפרידם ומרחיקם מקצה אל הקצה, עד שאין יניקה כל שהיא ביניהם. וכבר ידעת, שהאור העליון נבחן בו רק הרצון להשפיע ולא לקבל אף משהו, וה'קליפות' הן בהפכיות הצורה ממש, דהיינו רק הרצון לקבל ולבלוע הכל, ואין בהן רצון של השפעה ולא כלום. ולפיכך נפרדות מחי החיים ונקראות מתים וכן כל הדבוק בהן, והבן. (ח"ג פ"י אות ב')

מהי ראיה?

אור העיניים, דהיינו אור החכמה של ראש, מכונה בשם ראיה. (ח"ג פי"א אות ו')

מהו ראש?

הוא ע"ס דאו"י, המלובשות באו"ח העולה מהמסך ולמעלה, שפירושו התחלה ושורש. כי עדיין אינן נחשבות לכלים גמורים המתאימים לגמר התלבשותו של האור, אלא רק לשורשים בלבד. (ח"ג פי"ב אות ד')

מהו ראש לשועלים?

עיין מלת זנב. (ח"ג פ"ז אות ה')

מהי רביעית דם?

נפש דנפש נקראת בשם רביעית, להיותה בחי"ד כנודע, והיא מתלבשת בסוד רביעית דם של המוח, דהיינו הכתר, שבע"ס דגוף שקומתן שוה, המכונה מוח. כי הע"ס ההן מכונות, עור בשר גידין עצמות מוח. (ח"ג פ"ה אות ו')

מהי רוח?

הוא אור הז"א. (ח"ג פ"ט אות י'):

מהי רוח דקה?

הוא או"ח היורד מעביות דבחי"ב. (ח"ג פי"א אות ד')

מהו ריבוע?

הזווגים דהכאה הנעשים על המלכות, בשעה שהולכת ומזדככת (כנ"ל אות ז') בסדר המדרגה, דהיינו מבחי"ד לבחי"ג, ומבחי"ג לבחי"ב, ומבחי"ב לבחי"א, ומבחי"א לשורש, הנה הזווגים האלו מכונים בשם 'ריבוע', על שם ארבעת מיני הזיכוך שנעשים שם, כאמור. (ח"ג פט"ו אות ה')

מהו ריח?

ז"א של ראש המכונה חוטם, הנה האור שבה מכונה בשם ריח, כי ע"ס של ראש מכונות, גלגלתא עינים אזן חוטם פה. (ח"ג פי"א אות ב')

מהי שבירה?

ביטול הגבול שבמסך, מכונה בקיעה ושבירה. עיין במילה בקיעה. (ח"ג פ"ז אות א')

מהו שורש? (ח"ג פ"ט אות א'):

כל הבחינות שבכתר, נבחנות ל'שורשים' לספירות.

מהי שמיעה?

היא אור הבינה של ראש, והכלי שלה נקרא 'אזן'. (ח"ג פי"א אות ב')

מהם שרשי כלים?

הם הע"ס של ראש הנקרא כתר. (ח"ג פ"ו אות ד')

מהו תהו?

הכתר כולל ב' בחינות, הנקראות ניצוץ בורא, וניצוץ נברא. ובחינת ניצוץ בורא שבו נקראת עתיק, ונקראת '​תהו', על שם אפיסת ההשגה שבו בהחלט. ובחינת ניצוץ נברא שבו, נקראת אריך אנפין, ונקראת בהו, שמורה על שורש והתחלה להשגה אשר שם. (ח"ג פ"ו אות ד')

הרשמה לאתר
תכני האתר המלאים נפתחים רק לגולשים רשומים (הרשמה בחינם!)
להמשך גלישה יש לבצע הרשמה אותה ניתן לבטל בכל עת.
הרשמה
+